יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

In The court of the crimson king

עם הזמן אנו מתחילים להבחין בצבעים בשמיים . לא עוד  כוכבי הרקיע ניראים לנו בגוונים של צהוב ולבן אלא אנו מצליחים  להבחין בירוק , כתום תפוז  ואדום . כן ,אדום כדם ,יש גם כוכבים כאלה בשמיים . 
לפני העידן בו ניתן היה לתעד בקלות את גרמי השמיים אסטרונומים תצפיתיים נאלצו להשתמש בדמיונם הפורה על מנת להעביר לקורא את רשמיהם דרך עינית הטלסקופ . ואיזה מזל הוא זה !   בשל עובדה זו אסטרונומיים שניתקלו בכוכבים המתבלטים  בשל היותם האדומים ביותר בשמיים לא הסתפקו בתיאור כגון "כוכב אדום" אלא השתמשו במושגים כמו Crimson star או Garnet star על מנת לנסות להעביר לצופה את הגוון המדויק של האדום ממנו התרשמו דרך עינית הטלסקופ .  אח ... היו זמנים בהם אסטרונומיה תצפיתית גבלה בפואטיקה ולא במספר חשיפות דרך עדשת המצלמה .

מאחר שביקורינו הראשון של כוכב אדום כזה הוא בחצרו של המלך  Cepheus  אין טוב מליווי של היצירה In The court of the crimson King של להקה שאני מאוד אוהב - King Crimson . לחצו Play והמשיכו.


הכוכבים האדומים ביותר בשמיים נקראים כוכבי פחמן או Carbon stars . מדובר בוככבים ענקיים בשלב מתקדם בחייהם ובספקטרום שלהם ניתן להבחין בעדויות לחומרים מולקולרים כגון CN  CH  ו C2 .  הפחמן הוא יסוד מאוד שכיח בצורותיו השונות בכוכבים אלה הרבה יותר מהמקובל וההנחה היא שלאחר יצירתו בליבת הכוכב הוא עושה דרכו אל פני השטח בתהליכי קונווקציה ( הסעת חומר מליבת הכוכב אל פני השטח ) . מאחר ויצירת פחמן דורשת תהליכי מיזוג בטמפרטורות גבוהות מאוד בליבת הכוכב מדובר כניראה בכוכבים בעלי מאסה גבוהה שעברו כבר כיברת דרך ניכבדת במהלך חייהם .


בחצרו של  המלך Cepheus


William Herschel היה כניראה הראשון שהבחין ב Mu Cephei - כוכב האדום הניפלא בחצרו של Cepheus ותיאר אותו כ "A very fine deep garnet colour "  מקור המילה GARNET הולך אחורה עד למאה  ה 14 ומשמעותה "Dark Red "  מקורה במילה הלטינית   granatus - "זרע או גרגיר "  המקושר ל  "Punica granatum הלא הוא השם המדעי הלטיני של ה Pomegranate הוא הוא הפרי המוכר לנו כ"רימון " והנה - תארו לכם את צבעו האדום עמוק של גרעיני רימון בשל וקבלו מושג על צבעו  האדום עמוק של Mu Chepei .


Garnet Stone מאוצר המלך

 הצבע האדום הזכיר את צבעם של מינרלים סיליקטים ששימשו עוד בתקופת הברונזה כאבני חן ולכן המושג  GARNET משמש גם לתיאור "אבני חן " וביחוד בצבע זה .   .   Mu Chepei הוא אחד הכוכבים בעלי הגודל הפיזי הגדול ביותר שניתן לצפות בהם בשמיים    . הרדיוס שלו הוא כ X1000 מזה של השמש שלנו  ואם נציב אותו במערכת השמש יגיע כמעט עד מסלולו של שבתאי . ניתן לדחוס כמליון שמשות בנפח זה .בהירותו היא כ X100000  מזו של השמש .   ב 1848 היה זה האסטרונום האנגלי Jhon Russel Hind (שאותו עוד נזכיר בהמשך ) שגילה שמדובר בכוכב משתנה . בהירותו נעה בין מגניטיודות 5 ל 3.6 וזה במחזור של 2-2.5 שנים . בהחלט תצפית שחובב המסור לעניין יכול לבצע כתרגיל נחמד . Mu Cephei הוא כוכב מאסיבי בסוף חיוו המיצר  פחמן מהליום  והוא צפוי "כל רגע " במושגים אסטרונומים לעבור סופרנובה . קליפתו הרחוקה  מאוד מליבתו מקימת טמפרטורות "צוננות" יחסית של כ 3700 מעלות קלווין מה שמאפשר קיום של מולקולות של מיים ,CO ,CN ו SiO  .   הטמפרטורה הנמוכה בשילוב עם מולקולות הבולעות את ארכי הגל הקצרים יוצרים את צבעו המיוחד של כוכב זה ודומיו .  נחמד לסקור את אזור בסיס ה"בית " של Cepheus בהגדלה נמוכה ולגלות את צבעו האדום המיוחד של Mu בולט על רקע שדה הכוכבים .

אסטרונום האנגלי John Russel Hind  שהוזכר קודם גילה ב 1845  כוכב פחמן אדום משלו . גם הוא משתנה .תיאורו הראשון של Hind היה  "like a drop of blood on a black field."  מה שרק מגביר את הסקרות והרצון לצפות בו  על מנת לצפות בטיפת הדם בשמיים  תצטרכו לחכות בעונה זו של השנה  לסוף הלילה לזריחתו של אוריון ושל הארנב Lepus הנמצא לרגליו .  שם תגלו את הכוכב הארגנמי R Leporis או בשמו שיתן לו בזכות מגלו - "Hind's Crimson Star " .


R Leporis - טיפת דם בשמיים

משתנה זה המתואר גם כ "Smoky Red " משתנה בין מגנטיודות של 5.5 ל 11.7 בפרק זמן של בין 441 -418 יום . גם כאן פרוייקט נחמד שיכול תצפיתן לקחת על עצמו לאורך השנה . גוון האדום משתנה אף הוא וצבע טיפת הדם הכהה כניראה מופיע דווקא שהכוכב קרוב למינימום שלו .

ואם כבר אדום לנו לנו בעינים  מדוע לא נמשיך  ונפנה מכשירינו לאדום נוסף . הפעם בכלבי צייד . ניתגלה במאה ה 19 ע"י האסטרונום האיטלקי  Angelo Secchi שכל כך התלהב מצבעו שטבע לו את  השם -La Superba - "הנפלא" או בשמו הקטלוגי  Y Canum Venaticorum . גם כאן מדובר במשתנה המשנה בהירותו מ 4.8 ל 6.3 ב 160 יום . 


Y Canes Ven  ה"ניפלא"

שימו לב לשמות הנהדרים ולתיאורים שנתנו האסטרונומים לכוכבי הפחמן האדומים שגילו . גם אתם תוכלו להפנות את הטלסקופים לשמיים . לצפות בהם לראשונה ולהתרשם בעצמכם . כיצד הייתם אתם מתארים את הכוכב לאחר שצפיתם בו לראשונה ?

שמיים צלולים

אמיר

יום שני, 6 באוגוסט 2012

פרסאידים מאז ולתמיד

מה יש בו במטר הפרסאידים שמוציא את כל חובבי האסטרונומיה מדי אוגוסט אל מתחת לשמיים ? מה יש בו במטר הפרסאידים שהוא מצליח לסחוט כותרות מעל תכניות רדיו פופולריות ועיתוני חדשות המתריעים על "גשם של כוכבים שיראה ברחבי הארץ " ?  הרי לא מדובר במטר החזק והצפוף מכולם . שהרי תואר זה הולך למטר הGeminides   זהו גם לא המטר המפתיע והמסקרן ביותר  . תואר זה , לדעתי ,הולך ללאונידים . ואולי זו הנוחות שבניגוד לשניים האחרים המגיעים לפיק בלילות דצמבר הקרים הרי הפרסאידים מגיעים לפיק בלילות אוגוסט החם בעיצומו של החופש - תנאים אידיאלים לחובבים ולסתם סקרנים הרוצים לחזות ב"גשם הכוכבים הנופלים " המובטח .  

כך מדי אוגוסט כמו מעיין יום חג לא רשמי לחובבי האסטרונומיה בארץ ובעולם מגיע לו המטר  הנחמד הזה היכול להגיע לקצב שעתי של80 מטאורים לשעה כל אימת שכדור הארץ חוצה את שובל השאריות שמשאיר אחריו השביט Swift-Tuttle המשלים סיבוב סביב השמש כל 190 שנה .




Swift-Tuttle - האשם במטר

תיעוד תצפיות במטר הפרסאידים ידועות מזה 2000 שנה  אך אני רוצה לשתף אתכם בתצפית שערכתי ,  היסטורית וחשובה  בדרכה שלה אך גילה הוא רק כ 27 שנה - ב 1985 עת צעדתי את צעדי הראשונים בעולם האסטרונומיה וגם עשיתי את הגישושים הראשונים בחיזור אחר אישתי לעתיד - אירית . כן , גם אליה הוביל התחביב :-).

השנה כאמור 1985 . שלושה חובבים נילהבים מחליטים לנצל את חופשת הקיץ ולבלות את הלילות סביב שיא מטר הפרסאידים  ב"רצינות " ולמלא באדיקות דו"ח תצפית רשמי של "האגודה הישראלית לאסטרונומיה "  .
את המטר של השנה הזו אני זוכר לא רק משום שליווינו אותו באדיקות במשך מספר לילות אלא משום שעיני האחת פזלה אל עבר השמיים ואילו השנייה לעבר אירית :-).   אני חושב שזה המטר בו ראיתי הכי הרבה "בולידים" ובצענו אותו ממספר מקומות - כל לילה ממקום אחר .

הינו שלושה  אישתי - אירית (אז - אירית קרופקה), סמדר גורן ועבדכם הנאמן . שלושתינו ניפגשנו והכרנו ביחידה לנוער שוחר מדע של מכון וויצמן   . ערכנו תצפיות בטלסקופים שם ( סלסטרון C8 ו C11 כמו כן ה QUESTAR
האגדי ).  במאמר מוסגר אני חייב לציין שאם אתם מחזרים אחר בחורה אין כמו האסטרונומיה כתום עניין משותף-  לא היתה לנו כל בעיה להסביר להורים של אירית לאיפה אנו נעלמים עם שקי שינה למשך כל הלילה ....... הכל על מזבח המדע !

סיפור התצפית והדוח של אותה שנה פורסם בעיתון המיתולוגי של "האגודה הישראלית לאסטרונומיה " הרי הוא "כל כוכבי האור "  והרי הוא לפניכם : 










בשער האחורי של אותו גליון פורסם צילום של פרסאיד שתפסנו בעת חשיפה ארוכה לצפון . ידענו שלא מדובר בשריטה על הפילם ( זוכרים מה זה ? ) מכיוון ששתי מצלמות OLYMPUS OM1  היו מכוונות בעת ובעונה אחת על כוכב הצפון ובשניהם  הופיע המטאור . האיכות נוראה ,אני יודע , אבל הי -מדובר ב 1985 !



פרסאיד של 1985- בעיגול האדום

מאז התצפית ההיא מיותר לומר שלאירית ולי היו עוד הרבה תצפיות פרסאידים משותפות . לבד ובשנים שלאחר מכן גם עם הילדים. גם בסוף השבוע הקרוב אנו מתכוונים להגיע לאחד ממקומות התצפית בנגב - מקווים לפגוש אתכם שם !

שמיים צלולים

אמיר