tag:blogger.com,1999:blog-73603114006038190342024-03-13T13:45:17.208-07:00לצפות ולדאות בשמיים - על אסטרונומיה ודאייהAmir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.comBlogger37125tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-21870397151678938642013-01-20T09:52:00.000-08:002013-01-20T11:17:33.167-08:00הכל פ ת ו ח <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
ראשית אפתח בהתנצלות על העדרות ממושכת יחסית . הסיבה היא התענינותי הבלתי ניתנת לכיבוש גם בעולם שלמטה . לא , לא מה שחשבתם . הכוונה היא לעולם התת ימי . צלילה היתה תמיד בראש רשימת התחביבים שלי ולאחרונה החלטתי להגשים תשוקה ישנה שלי והיא צילום תת מימי . אם תרצו לעמוד מקרוב על הסיבות להעדרותי מהבלוג תוכלו להציץ כאן וגם לעקוב אם תרצו : <a href="http://www.facebook.com/AmirUnderwaterPhotographyPage?fref=ts">http://www.facebook.com/AmirUnderwaterPhotographyPage?fref=ts</a><br />
<br />
ועתה לענינינו בעולם שלמעלה . <br />
<br />
אין כמו תחילת החורף על מנת לצפות בצבירים פתוחים ובדיוק בחודשים אלה ניתן לתפוס עם השקיעה גם את מטעמי הסתיו וגם את אלה של החורף. צבירים פתוחים מגוונים מאוד בצורתם השונה ומהוים מטרות קלות לטלסקופים גם מאזורים מוארים יחסית אך גם כאן נכונו לצופה אתגרים שדרשו ממנו לאמץ קצת את העינים .<br />
<br />
צבירים פתוחים , בשונה מ"אחיהם " הגלובולרים קרובים אלינו יחסית (אלפי שנות אור ולא עשרות אלפי ) ומאוכלסים על ידי כוכבים צעירים ובחלק מהצבירים הפתוחים (כמו הפלאידות M45 לדוגמא ) עדיין ניתן לצפות בשאריות ענן הגאז שיצר אותם. מיקומם כאמור קרוב אלינו ובתוך מישור הגלקסיה בשונה בהגלובולרים הנימצאים במעיין הילה כדורית סביבי הגלקסיה ומורכבים מכוכבים זקנים . הקירבה הזו של הצבירים אלינו היא זו המאפשרת צפייה קלה מאחר והם מכסים שטח גדול יחסית בשמיים וקל להפריד ,ברוב המקרים את הוככבים המרכיבים את הצביר .<br />
<br />
מה שיפה בפתוחים הוא שניתן להבחין בהם (לפחות את אלה מקטלוג מסייר) במשקפת . כך שלצורך התצפית הכינו משקפת וגם עיניות בעלות מוקד ארוך למראה פאנורמי בהגדלה קטנה .<br />
<br />
נתחיל דווקא מאזור קסיופיאה מכיוון שהוא זה שיעלם ראשון באורות האופק המערבי בעונה זו של השנה . אני דווקא לא רוצה להתעקב על הצביר הכפול NGC 869 ּו NGC884 אלא על כאלה הפחות מוכרים באזור .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-TvSbL_iwg18/UPwY4fWiE4I/AAAAAAAAAgo/8QUVFBQvNRU/s1600/open+cas.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-TvSbL_iwg18/UPwY4fWiE4I/AAAAAAAAAgo/8QUVFBQvNRU/s320/open+cas.JPG" width="239" /></a></div>
<br />
<br />
<br />
<br />
הראשון הוא M52 - די קל למציאה ,, פשוט האריכו פי 2 את הקו המחבר בין אלפא וביתא קסיופיאה (ראו תמונה )והנה הגעתם . הצביר די גדול וברור וניתן לצפיה גם מאזור מואר בפרברי העיר . הוא מספיק בהיר על מנת שמסייר שצפה בו לראשונה ב 1774 הכניסו לקטלוג. מרחקו מאיתנו הוא כ 5000 שנות אור . אך הבה ונתקדם לאחר שלא מצא דרכו לאותו קטלוג מכיוון שניתגלה לא ע"י מסייר אלא ע"י CAROLINE HERSCHEL אחותו של WILLIAM. בהיר פחות אך מכיל הרבה יותר כוכבים מחברו . שוב השתמשו באלפא וביתא קסיופיאה אך הפעם קחו את חצי המרחק 90 מעלות לדרום מזרח (ראה תמונה ) . מרחקו של צביר זה מאיתנו כ 7600 שנות אור ובניגוד ל M52 הניראה בבירור כאן חפשו מעיין כתם בהיר בשמיים ורק במפתחים גדולים מעל 8 אינט"ש ובשמיים חשוכים (גם רפרקטורים 6 אינט"ש יעשו את העבודה ) תבחינו בעננת הכוכבים העדינה . חדי העיין יבחינו בקווים שחורים עדינים המסתלסלים כספירלה בצביר ולכן הוא ניקרא גם THE WHITE ROSE או CAROLINES ROSE .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-EcJlJqF5APQ/UPwc58k6L-I/AAAAAAAAAhM/ov_cWT4cOec/s1600/oprn7789.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://1.bp.blogspot.com/-EcJlJqF5APQ/UPwc58k6L-I/AAAAAAAAAhM/ov_cWT4cOec/s400/oprn7789.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">carolines rose</td></tr>
</tbody></table>
למרות שאני יכול להבחין בצביר זה גם מחצר ביתי בגליל אני מאוד אוהב להתבונן בו מאזורים חשוכים יותר ברמת הגולן או בנגב דרך מפתחים גדולים . אפשר פשוט לטבוע בעושר בכוכבים שבו - מומלץ !<br />
<br />
צביר נוסף שלא כדאי לפספס הוא M35 בתאומים .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-85IPsczeaog/UPwinW6e1OI/AAAAAAAAAhs/UXuxeqkPXRw/s1600/open+gem.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-85IPsczeaog/UPwinW6e1OI/AAAAAAAAAhs/UXuxeqkPXRw/s400/open+gem.JPG" width="298" /></a>C,JH</div>
<br />
הצביר נמצא לרגליו של התאום CASTOR נמצא במרחק של 2800 שנות אור מאיתנו , קרוב במושגים של DSO , ניתן לשוטט בו הלוך ושוב והוא מכיל כוכבים בבהירויות ואפילו בצבעים שונים. עקב גדלו וקרבתו היחסית הוא תופס מקטע גדול יחסית בשמיים בן 28 דקות קשת . ובצילו של צביר זה חדי העיין יוכלו להבחין בפתוח נוסף NGC2158 - קטן וחלש יותר הנמצא במרחק של 26000 שנות אור - פי 10 במרחק. בתחילה יבלוט הצביר כמעיין כתם קטן ומואר הנראה טוב יותר בראייה מוסבת . בחינתו בהגדלה גדולה יותר ,במפתח גדול יותר ובשמיים חשוכים יגלו נקודות קטנות ועדינות המתוארים ע"י חובבים כ DIAMOND DUST ואכן לאחר שתצפו בו לא תוכלו לחשוב על תיאור טוב יותר .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/--rQblkSZbtU/UPwldsVuCuI/AAAAAAAAAiM/rQZ7UoiHO6o/s1600/open2158.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="342" src="http://1.bp.blogspot.com/--rQblkSZbtU/UPwldsVuCuI/AAAAAAAAAiM/rQZ7UoiHO6o/s400/open2158.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC5128 בצילו של M35</td></tr>
</tbody></table>
לסיום הבה ונפנה את הטלסקופ ל AURIGA המהווה חממה לצבירים פתוחים . מה שיפה באזור זה הוא שבהינף טלקופ אחד ניתן לחזות בשלושה צבירים הנושאים מספרי מסייר . M37 M36 M38 . לטעמי M37 הוא היפה בינהם וניראה כמכיל כוכבים עדינים יותר וחלשים יותר . יפה לראות את הקונטרסט במראה הטלסקופי בינו לבין השניים האחרים .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-HwdKvCoc3B8/UPwm22L42FI/AAAAAAAAAis/Gpfi5P64WFk/s1600/open+auriga.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-HwdKvCoc3B8/UPwm22L42FI/AAAAAAAAAis/Gpfi5P64WFk/s400/open+auriga.JPG" width="298" /></a></div>
<br />
<br />
יפה לסקור את האזור במשקפת וחיש קל לדלג מאחד לשני . לאחר מכן סירקו שוב את האזור בטלסקופ בהגדלה נמוכה מכיוון שמלבד הצבירים עצמם אנו נמצאים באזור על דיסקת שביל החלב כך שהאזור עשיר בכוכבים.<br />
<br />
עתה התמקדו ב M38 . כמו M35 ישנו בקרבה צביר פתוח קטן נוסף -NGC1907 רק שבמקרה זה הוא באמת קטן וקרוב יחסית (כ4500 שנות אור ) ולכן קל להפריד את חבריו (כ 30 כוכבים) . בכל מקרה הוא מהווה קונטרסט יפה ל M38 הגדול יותר .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-jiZ8VsoFIFM/UPwolUhSeoI/AAAAAAAAAjM/R_ixu_csCL8/s1600/open+1907.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" src="http://4.bp.blogspot.com/-jiZ8VsoFIFM/UPwolUhSeoI/AAAAAAAAAjM/R_ixu_csCL8/s400/open+1907.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC1907 (למעלה ) בצילו של M38<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
צבירים פתוחים נראים יפה מאוד דרך עינית הטלסקופ והיפים שבהם מאיצים את הדופק כל פעם מחדש גם אם צפיתם בהם מאות פעמים בעבר . המראה הוא ניפלא ביחוד בשמיים חשוכים וצלולים . נצלו את שמי החורף לצפיה בהם .<br />
<br />
תהנו<br />
<br />
אמיר</div>
Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-18847913427736050372012-12-06T08:18:00.000-08:002013-01-20T07:37:59.002-08:00נר לי נר לי <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
האמת . רציתי מזמן כבר לכתוב על נרות סטנדרטים ובמיוחד אחד , דלתא צפאוס , אחד המפורסמים שבהם הניתן לצפייה על ידי חובבים . אבל התאפקתי . התאפקתי מכיוון שאין זמן מתאים יותר לכתוב על נרות סטנדרטים מאשר חג החנוכה המתקרב אלינו לטובה . והנה הוא הגיע . ובתזמון מושלם משום שהמלך Cepheus נמצא ממש מעל הראש עם החשיכה החורפית המוקדמת .<br />
<br />
אז מה לנרות ושמי הלילה ? . אסטרונומים הם אנשים בעלי תושייה . יש להם עבודה לא פשוטה בכך שגרמי השמיים אותם הם חוקרים נמצאים שנות אור מהם . וממרחק גדול זה ללא יכולת להגיע אליהם ולשלוח אליהם מכשירי מחקר (ואיני מתכוון לאסטרונומים הפלנטארים ...) הם צריכים ללמוד על מבנה היקום על עצמיו השונים , ההיסטוריה שלו , המנגנונים המניעים אותו ואולי גם על עתידו . ומבחינה זו עצמי היקום הינם כמו נרות בחנוכייה שאסור לגעת בהם (במקרה שלנו -אי אפשר) אלא לראותם בלבד .<br />
<br />
ומכיוון שצריך להסתדר עם מה שיש , צריכים תושייה . אחת המשימות החשובות למדע האסטרונומיה היא לקבוע מרחקים ביקום . כאשר מדובר במרחקים קרובים ניתן להשתמש בטריק הפרלקסה - בדיוק אותה תופעה המתרחשת כאשר אנו עוצמים עין אחת ומתבוננים על אצבענו המושטת קדימה על הרקע המרוחק ולאחר מכן מחליפים את העיין העצומה והאצבע המושטת נראית כמשנה מקומה על הרקע האחורי . כך בדיוק משתמשים האסטרונומים בעיקרון זה למדידת מרחקים של עצמים קרובים יחסית על ידי צילומם על רקע הכוכבים הרחוקים יותר בשתי הזדמניות בהם נמצא כדור הארץ בשני קצוות של מסלולו סביב השמש . כן זה הבסיס הארוך ביותר שהטבע חנן אותנו בו ולכן ככל שהעצם רחוק יותר כך תהיה תנועתו על רקע כוכבי השמיים המרוחקים קטנה יותר עד מגבלת המדידה שלנו - מילישניות מעלה . ומכאן נובעת המגבלה .<br />
<br />
על מנת למדוד מרחקים גדולים יותר צריכים היו האסטרונומים להמשיך להיות יצירתיים וכאן נכנסים לתמונה ה "נרות הסטנדרטים" . הרעיון הוא פשוט . תארו לעצמכם נר צבעוני סטנדרטי לחנוכה , כן , מהיפים האלה המגיעים בחבילה צבעונית . עצמת הארה של נר כזה ידועה ומה שחשוב יותר -כל עוד משתמשים בנירות הסטנדרטים לחנוכה אם נדליק את כל הנרות בקופסא ידלקו כולם באותה עצמה <br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-i9EI9ismzQA/UL-AESEXN4I/AAAAAAAAAfA/PWJLY2fML-U/s1600/%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA.bmp" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="264" nea="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-i9EI9ismzQA/UL-AESEXN4I/AAAAAAAAAfA/PWJLY2fML-U/s400/%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA.bmp" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">נרות חנוכה סטנדרטים -עצמת הארה שווה לכולם </td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
אם ניקח נר חנוכה דולק בעצמה ידועה ונביט אליו ממרחקים שונים . נוכל לחשב את המרחק בו אנו עומדים מהנר על ידי מדידת עצמת ההארה ושימוש בחוק הפיזיקלי שעצמת ההארה יורדת עם המרחק בריבוע . <br />
<br />
בחזרה לאסטרונומיה - אם נימצא עצמים שעצמת הארתם ידועה וסטנדרטית וחשוב שיהיו כאלה הנפוצים ביקום . נוכל להעריך את מרחקם מאיתנו פשוט על ידי מדידת עצמת הארתם והשוואתו לעצמת ההארה הידועה תוך שימוש בחוק הפיזיקלי הפשוט המוזכר . אך ....היכן ניתן למצא עצמים כאלה ? <br />
<br />
ל John Goodriche שחי במאה ה 18 היו חיים קצרים ולא קלים , הוא היה חרש -אילם אך למרות זאת ולמרות שמת בגיל 21 מדלקת ריאות הספיק לקבע שמו בהיסטוריה של האסטרונומיה . הוא עסק בעיקר בכוכבים משתנים שהחלו להתגלות באותה תקופה ואף זכה בהוקרה ע"י האקדמיה האנגלית למדעים על הצעת המנגנון של כוכב כפול לוקה להסבר שינוי עצמת ההארה של אלגול - הרי הוא בתיא פרסאוס . Goodriche אף גילה כמה משתנים בעצמו כאשר המופרסם שבהם וזה הקשור ישירות לענינינו - דלתא צפאוס (Delta Cephei - Altais ). בתצפית בכוכב הבחין Goodrich שהכוכב משנה עצמת הארתו בין מגניטיודה של 3.6 ל 4.4 במחזור של 128 שעות ו 45 דקות . Goodrich לא עמד על המנגנון בו משנה בכוכב את הארתו הנובע מתהליכים שניתגלו בתקופה מאוחרת יותר ונובעים משיווי משקל ואוסילציה בין לחץ הקרינה מעצמת תגובת המיזוג הגרעיני לכוח המשיכה . היתה זו Henrietta Swann Leavitt שגילתה ב 1912 קשר בין זמן מחזור שינוי ההארה של כוכבים משתנים בענן מגלן הקטן לבין בהירותם הממוצעת . בכך גילתה Henrietta בדיוק את הנר הסטנדרטי אותו חיפשנו . מחזור שינוי עצמת ההארה ניתן למדידה בקלות ואם מכך נסיק על עצמת הארתו האמיתית של הכוכב ונשווה לזאת הנימדדת הרי ניתן לחשב בקלות המרחק .<br />
<br />
דלתא צפאי מהווה למעשה אבטיפוס של משתנים הניקראים משום כך דלתא צפאידים ומהווים נרות סטנדרטים המסייעים למדידת מרחקים ביקום .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-CZlaPaXFsv8/UMC_ZfagSAI/AAAAAAAAAfg/yq8WaYCyzT4/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" nea="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-CZlaPaXFsv8/UMC_ZfagSAI/AAAAAAAAAfg/yq8WaYCyzT4/s640/_1_~1.JPG" width="476" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דלתא צפאי - גם משתנה וגם כפול - בעיגול האדום</td></tr>
</tbody></table>
כאמור בעונה זו של השנה ניתן לצפות בקלות בצפאוס ודלתא בתוכו ממש מעל הראש עם שקיעת החמה . ניתן אמנם לעקוב אחר שינוי בהירותו יחסית לכוכבי יחוס בשדה הראייה אך דלתא מהווה למעשה גם כפול יפיפה עם שותף במגניטיודה של 6.3 הנמצא 41 שניות קשת ממנו . המרחק האמיתי בין שני השותפים הוא כ 13000 יחדות אסטרונומיות וכל המערכת נמצאת כ 1000 שנות אור מאיתנו .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-qlLT3BR9vkE/UMDBOJiwrLI/AAAAAAAAAfo/PnbvQlaQe2M/s1600/delta+cephai.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="240" nea="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-qlLT3BR9vkE/UMDBOJiwrLI/AAAAAAAAAfo/PnbvQlaQe2M/s320/delta+cephai.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Delta cephai</td></tr>
</tbody></table>
כל טלסקופ , גם כזה בעל מפתח צנוע יגלה חיש קל את הכפול היפיפה הזה אך כעת אתם יודעים שאחר השותפים מהווה אב טיפוס של נר סטנדרטי המשמש אותנו במדידת מרחקים ביקום .<br />
<br />
כמובן שכמו לפרלקסה , גם לצפאידים יש מגבלה מבחינת סדרי גודל המרחק שניתן לעשות בהם שימוש ולכן מצאו האסטרונומים ( תושיה כבר אמרנו ? ) נרות סטנדרטים נוספים המאירים למרחקים גדולים יותר בינהם ניתן למנות<br />
סופרנובות מסוג A1 . ובמרחקים גדולים יותר גלקסיות ספירליות המראות קשר בין מהירות סיבובן הזוויתי לעצמת האארה האבסולוטית שלהן ( יחס הניקרא Tully -Fiher relation ). שוב המשותף לכל הנרות הסטנדרטים הוא יחס קבוע בין גודל פיזיקלי הניתן למדידה ללא קשר למרחק לבין עצמת ההארה האבסולוטית או האמיתית שלהן .<br />
<br />
אז- שתדליקו את החנוכיה בימים הקרובים , הביטו על הנרות ואני בטוח שעבורכם הם יקבלו משמעות נוספת . לאחר מכן צאו לליל החורף הקריר והפנו מכשירכם לעבר דלתא צפאוס הצבעוני .<br />
<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>
Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-78922716779417662142012-11-02T01:17:00.000-07:002012-11-02T01:17:07.596-07:00מיינקות לבגרות בחצרו של הצייד <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
אסטרונום הוא במידה רבה ארכיאולוג , או שמא תואר מתאים יותר הוא ביולוג אבולוציוני . רובם המכריע של התהליכים ביקום מתרחשים בסדרי גודל של זמן שלגבינו , בני התמותה , עומדים במקום . נכון , ישנם תהליכים כגון נובות , סופרנבות , התפרצויות גאמא המתרחשים בסדרי גודל קצרים בהרבה אך מרבית התצפיות הן בגופים אסטרונומים הנמצאים ב"קיפאון" יחסי ומיצגים שלבים שונים באבולוציה של כוכב . צופה בן המאה ה 19 שכיוון את הטלסקופ שלו לעבר גופים כגון ערפילית הטבעת ,הפלאידות , הלופ של ברנרד או ערפילית אוריון יכול היה לתאר את ההבדל במבנה בין עצמים אלה אך לא היה יכול לנחש שהם מיצגים שלבים שונים באבולוציה של כוכב , רק הידע המדעי שניצבר בתחום מאוחר יותר יכול לסדר את הגופים בסדר כרונולוגי הגיוני . ובכך אכן דומה האסטרונום לביולוג הבוחן מאובנים ובעלי חיים בטבע ומהם מסיק על תהליך האבולוציה למרות שהם עצמם אינם משתנים לנגד עיניו.<br />
<br />
גם אנו , החובבים , יכולים בקלות לצפות בשלבים שונים בחייו של כוכב והאזור העשיר והמרתק של ORION וסביבתו מרכז עבורינו את מרבית שלבים אלה .<br />
<br />
ברחם :<br />
<br />
כוכבים מתחילים חייהם בענני גאז , או מה שאנו קוראים - ערפליות מפוזרות . אם תרצו , ניתן לקרא להם "הרחם" . ערפליות אלה בנויין מענני גאז ואבק וחלקים מהם המתחילים להיתכווץ ולקרוס יוצרים עוברי כוכבים . אותם כוכבים המתחילים ליצר מיזוג גרעיני במרכזם פולטים קרינה המיננת את ענני הגז ( ברובו מימן) סביבם וגורמים לערפילית לפלוט אור ( אזורים הניקראים HII - מימן מיונן ) . הדוגמא הבולטת ביותר לכך הינה ערפילית אוריון M42 . דרך הטלסקופ תיראה הערפילית כמורכבת מאזורים מוארים הקרובים לכוכבים הנוצרים בתוכה ומיננים אותה אך גם מאזורים חשוכים יחסית (אבק וגז המסתיר את שאר המבנה והכוכבים הנימצאים בתוכה ) בליבה" של הערפילית ניתן לראות את ה"גוזלים " החדשים והמפורסמים שבהם הם אלה המרכיבים את ה"טרפזיום " מבנה הקרוי על שם ארבעת הכוכבים הבולטים שבו -A,B,C ו D היוצרים מעיין טרפז המקשט את מרכז הערפילית כמו אבני חן המונחים בקופסתן במרכז צמר גפן .<br />
<br />
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-yFsLh6r84vQ/UJAZ99VkyCI/AAAAAAAAAbM/MoNiMis7b40/s1600/Trapezium-view2_Harry-Roberts.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" qea="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-yFsLh6r84vQ/UJAZ99VkyCI/AAAAAAAAAbM/MoNiMis7b40/s320/Trapezium-view2_Harry-Roberts.png" width="229" /></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/-9XLtj0dPsDw/UJAaPf_0Q7I/AAAAAAAAAbU/QOje1DY2Ok4/s1600/orion_trapezium.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" qea="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-9XLtj0dPsDw/UJAaPf_0Q7I/AAAAAAAAAbU/QOje1DY2Ok4/s320/orion_trapezium.jpg" width="309" /></a></div>
בתצפית כבר בהגדלה נמוכה יחסית של X60 תוכלו להבחין ב A B C D ארבעת כוכבי הטרפז הבולטים אך האתגר האמיתי לאסטרונום התצפיתי הוא להבחין ב E ו F לשם כך דרושה הגדלה של מעל X100 מפתח של מעל 6 אינט"ש ולילה חשוך ללא זיהום אור ובעל חדירות ( TRASPERANCY ) טובה . כוכבי הטרפזיום מהווים למעשה חלק מקבוצה גדולה הרבה יותר של כוכבים כולם אחים לאותו "רחם" אך מרביתם מוסתרים על ידי ענני הגז והאבק העוטפים אותם.<br />
<br />
עוף גוזל :<br />
<br />
קבוצה כזו של כוכבים חדשים הנוצרים בערפליות המפוזרות ניקראים "צביר פתוח " ( להבדיל מהגלובולרים ) . לאחר לידתם עפים הגוזלים מה"קן" ומתחילים להתרחק ממקום יצירתם המשותף . תהליך זה ניתן לראות בסביבתו של אוריון ע"י שימוש במשקפת בלבד בתצפית של צבירים פתוחים בגילאים שונים וככל שהצביר עתיק יותר כך הוא צפוף פחות .<br />
ניתן להתחיל מתצפית בטרפזיום עצמו המכיל כוכבים צפופים ונוכחות רבה של גז הממשיך ליצור כוכבים ולהמשיך בשני צבירים פתוחים בשור - הפלאידות M45 שם הכוכבים צפופים פחות ושאריות גז עדיין מצוייות באזור ונראות בעיקר בצילומים (יתכן גם בתצפית בטלסקופים בעלי מפתחים גדולים בעיקר בסביבת הכוכב MEROPE ולהמשיך לא רחוק משם לצביר ההיאדות - HYADES סמוך לענק האדום ALDEBRAN . את ההיאדות לא תוכלו להכיל בשדה ראייה של משקפת ותיאלצו לסייר קצת באזור על מנת להכיל את כולו .<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-cF_Il1o9PEQ/UJAgmbn89BI/AAAAAAAAAb0/g_5ZG3ShrsE/s1600/hs-2000-19-b-web.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" qea="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-cF_Il1o9PEQ/UJAgmbn89BI/AAAAAAAAAb0/g_5ZG3ShrsE/s320/hs-2000-19-b-web.jpg" width="320" /></a></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-seJlpwKiidE/UJAgxuGH_YI/AAAAAAAAAb8/DzmJlOohEzE/s1600/pleiades.gif" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="263" qea="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-seJlpwKiidE/UJAgxuGH_YI/AAAAAAAAAb8/DzmJlOohEzE/s320/pleiades.gif" width="320" /></a></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-QsO_1u_z1lA/UJAg7VaF6wI/AAAAAAAAAcE/KyuFOmDaNjw/s1600/hyades.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="281" qea="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-QsO_1u_z1lA/UJAg7VaF6wI/AAAAAAAAAcE/KyuFOmDaNjw/s320/hyades.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מלמעלה למטה - הטרפזיום , הפלאידות וההאיאדות - הגוזלים עפים מהקן </td></tr>
</tbody></table>
לאחר פריחתם מהקן יכולים הכוכבים להתקדם במסלולים שונים כאשר הפרמטר העיקרי הקובע האם ינהל הכוכב חיי שיגרה משעממים או חיים סוערים ואנרגטים הוא המאסה . דוגמאות לחיים מסעירים ניתן למצא בפינתו הימנית תחתונה של אוריון הרי הוא RIGEL - ביטא אוריוניס - כוכב כחול ובוהק , ענק כחול הנמצא כ 1400 שנות אור מאיתנו ומאיר בעצמה הגדולה 150000 X מהשמש . כוכב כזה שורף חומר ומוציא אנרגיה בעצמה ובקצב גבוהים וקרוב ולדאי שיסיים חייו בהתפוצצות גדולה - סופרנובה . ל RIGEL יש שותף חלש המהווה אתגר תצפיתי בפני עצמו ( ראה פוסט קודם) ובכך הוא מהווה דוגמא לחיי השיתוף אותם מנהלים רוב הכוכבים - כוכב כפול .<br />
<br />
בפינה השמאלית העליונה ניתן למצא את השלב האבולוציוני הבא - BETELGEUSE -ענק אדום המסמל כוכב שסיים את תהליך ביערת המימן שלו עזב את ה"קבוצה הראשית " (בדיאגרמת H-R ) ומתחיל לנפח את מעטפתו החיצונית ההולכת ומתרחקת, הטמפרורה שלה יורדת והיא נראית לנו " אדומה " יותר .<br />
<br />
השאלה עד כמה יוכל כוכב להמשיך ולמזג בליבתו יסודות יותר ויותר כבדים תלויה שוב במאסה ההתחלתית שלו ובפרמטר זה תלויה גם הדרך בה יסיים את חייו.<br />
<br />
הסוף :<br />
<br />
ניתן לומר שבעלי המאסה הגדולה שניהלו חיים מהירים , מרהיבים ואנרגטים יסימו חייהם בצורה דומה - אירוע מרהיב ואנרגטי - סופרנובה. אלה הצנועים יותר שניהלו חיים ארוכים ו"משעממים " כמו שמש שלנו יסימו חייהם שאירוע בומבסטי הרבה פחות - נובה . אך כפיצוי ישאירו אחריהם יצור יפה ואסטטתי בדמות ערפילית פלאנטארית .<br />
דוגמא לכל אחד מהמקרים ניתן למצא שוב באותה פיסת שמיים של אוריון .<br />
<br />
האחת היא הערפילית NGC2022 - בניגוד לדוגמאות מפורסמות יותר כגון M27 או M57 מדובר באחת הנחבאות אל הכלים . מיקומה ,כפי שניראה , קל למציאה אך אך היא עצמה במגניטיודה של 11.9 וגודל זוויתי של 18 שניות קשת דורשת שמיים חשוכים בעלי חדירות טובה ומכשיר בעל מפתח של 8 אינט"ש לפחות (רפרקטור יתכן שיגלה אותה גם במפתח של 6 אינט"ש).<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-C9BwsPCz2EU/UJKT4GlASvI/AAAAAAAAAck/HwmuZrxt_5M/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" qea="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-C9BwsPCz2EU/UJKT4GlASvI/AAAAAAAAAck/HwmuZrxt_5M/s400/_1_~1.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC2022 נחבאת אל הכלים </td></tr>
</tbody></table>
את הערפילית תוכלו למצא אם תמתחו קוו מ BETELGEUSE ל גאמא אוריון ועל קיו זה תחפשו בשליש המרחק הקרוב לגאמא ( ראה מפה) - תבחינו בדיסקה חלושה ועגולה . שמיים חשוכים ומפתח גדול יגלה אף גוון ירקרק .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-MON67IWbwvw/UJKVZM9UCMI/AAAAAAAAAcs/aU7w1kOH5Zk/s1600/NGC-2022.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="251" qea="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-MON67IWbwvw/UJKVZM9UCMI/AAAAAAAAAcs/aU7w1kOH5Zk/s400/NGC-2022.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC2022</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
דוגמא ל"מצבה" של כוכב שסים את חיו בצורה האלימה יותר - סופרנובה ,ניתן לנסות למצא משמאל לגופו של אוריון . ואני כותב "לנסות" מאחר שBERNARD'S LOOP למרות שמהווה את אחד העצמים הגדולים בשמיים מבחינת השטח אותו הוא מכסה הוא מטרה קשה מאוד לזיהוי בעיין וזאת בשל בהירות השטח הקטנה שלו אך מצד שני הוא מאוד מרשים בצילומים וכך למעשה ניתגלה על לוח צילום ב 1894 ע"י E.E.BERNARD ( כן , אותו אחד שקיטלג את הערפליות הכהות המתחילות במספר הקטלוגי B ) . למרות הקושי ניתן לנסות ולזהות הערפילית מהנגב בעזרת טריק שקראתי עליו לראשונה ברשימותיו של WALTER SCOTT HUSTON האגדי . HUSTON מספר על תיסכולו הרב בנסיונותיו לצפות ב LOOP בעיין כולל בדובסונים של 15 אינט"ש . לבסוף הצליח לצפות בו מאזור חשוך כאשר הוא שם פילטר O III אל מול עינו הבלתי מזויינת ובגד שחור על ראשו על מנת למנוע מאור לחדור אל זווית עינו . מענין לנסות לחזור על תרגיל זה מהאזורים החשוכים של הנגב . ה LOOP מייצג חלק מחומר הניפלט מסופרנובה שהתרחשה לפני כ 2 מליון שנה ומרחקה מאיתנו כ 1600 שנות אור .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-4eHDqc9CVds/UJKZuihNudI/AAAAAAAAAdM/kWeYGAWT1eQ/s1600/bernard+loop.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" qea="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-4eHDqc9CVds/UJKZuihNudI/AAAAAAAAAdM/kWeYGAWT1eQ/s640/bernard+loop.jpg" width="412" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">BERNARD'S LOOP - שאריות פיצוץ עתיק </td></tr>
</tbody></table>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
אז מה היה לנו : <br />
<br />
בפיסת שמיים קטנה יחסית עקבנו אחד מספר עצמים אסטרונומים המיצגים תחנות באבולוציה של כוכב . החל מלידתו , התרחקותו והתפתחותו ועד למותו בדרכים שונות כל אחת מהתחנות מהווה גם אתגר תצפיתי בזכות עצמה .<br />
<br />
תהנו <br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
<br /></div>
Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-63982309841363521432012-11-01T10:02:00.000-07:002012-11-01T10:02:52.706-07:00עונת נדידה עונת דאיה <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
שינוי מתרחש באוויר . הוא צלול יותר ,רווי משבים של אוויר קריר ומרענן , בשמים מתחילים לראות עננים ערמתיים (קומולוסים) והדואים מתחילים להסתובב במהלך השבוע עם הראש בשמיים ועינים נשואות לעננים ומפנטזים על סוף השבוע - על הרגע בו ימריאו בדאון ,ישאבו ויעלו בספירלה אל הלבן הלבן הזה ויזכו לטבול את קצה כנף הדאון בתצורות הצמריריות הניפלאות האלה . כך ,עם הגעת הסתיו אחרי קיץ מעיק ומשעמם מבחינה מטאורולוגית אנרגיות חדשות זורמות בגוף הדואים וההתרגשות והשימחה מלווים את הנסיעה לשדה כאילו היתה זו הפעם הראשונה . <br />
<br />
כך גם הפעם עם הגעתי לשדה מוקדם בבוקר ,השמיים היו עוד צלולים אך בשעה שהוצאתי את ה 4XGML מההאנגר החלו להיראות אותם עננים ערמתיים ניפלאים באופק המערבי ויצרו צפייה ליום דאיה נפלא ומעניין .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-KBRDELLvAu0/UHsEO-wR9iI/AAAAAAAAAak/N4y8Is0MDvw/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="476" nea="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-KBRDELLvAu0/UHsEO-wR9iI/AAAAAAAAAak/N4y8Is0MDvw/s640/_1_~1.JPG" width="640" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">טייסת הדאונים על רקע קומולוסים מפותחים - יש למה לצפות !<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-nv0HiVPUAis/UHsE5zznFDI/AAAAAAAAAas/XEMvuKfVmbY/s1600/_2_%257E1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" nea="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-nv0HiVPUAis/UHsE5zznFDI/AAAAAAAAAas/XEMvuKfVmbY/s640/_2_%257E1.JPG" width="476" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ה 4XGML שלי על רקע "רחוב" עננים<br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
עם ההכנות על גבי הקרקע להקות שקנאים ניראות ממריאות מהשדות ומתחילות לעשות דרכן למעלה בתנועה ספירלית תוך כדי "התברגות "והסתובבות בתרמיקה אל עבר העננים . עוד רגע אתחיל לעשות דרכי בדיוק באותם זרמי אויר עולים על מנת לאסוף גובה ולהתחיל לטייל בשמי העמק . היום יש לי תכנית לבקר בגלבוע , בגבעת המורה ומשם להרי נצרת ולתבור.<br />
<br />
דאוני ההדרכה כבר מדווחים על אטמוספיירה פעילה ואני ניגש לדאון להכנות אחרונות טרם הטיסה . תורי מגיע ,עליה למסלול , היקשרות למטוס הגורר ,CHECK LIST לפני המראה וחיש קל המטוס והדאון רצים על המסלול ואנחנו באוויר .<br />
כבר בגרירה ניתן לחוש את האטמוספיירה הפעילה בדמות " כיסי אוויר " מרובים המיצגים גזירת רוח בין גושי אוויר עולים ליורדים . אני משתחרר מהמטוס ב 2000 רגל מעל הקרקע בתוך תרמיקה וממשיך לטפס . קצב הטיפוס טוב ואני מגיע לבסיס הענן הנמצא כעת ב 4000 רגל . את הקפיצה הבאה אני רוצה לעשות לכיוון הרי נצרת ומשם לכיוון התבור . על מנת לעשות זאת אני מחכה לסימנים של התחלת יצירת עננים מעל לנצרת והגבהה של בסיס הענן ( בסיסי העננים וגובה התרמיקות גבוהים יותר ככל שהיום מתקדם והקרקע מתחממת ויוצרת גושי אוויר חמים יותר ).<br />
<br />
בשלב מסויים גובה בסיס הענן מגיע ל 4500 רגל ואני מחליט לבצע את לג הטיסה לכיוון הרי נצרת .<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-EvLSurL5qzA/UJKgI1st48I/AAAAAAAAAeA/kBK95dkEruc/s1600/_2_%257E1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" qea="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-EvLSurL5qzA/UJKgI1st48I/AAAAAAAAAeA/kBK95dkEruc/s640/_2_%257E1.JPG" width="478" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המטרה באופק - רחוב עננים מעל הרי נצרת</td></tr>
</tbody></table>
בטיסה לכיוון נצרת אני לא מאבד הרבה גובה , האוויר פעיל גם באזורים "כחולים" נטולי עננים ואני מאבד רק 500 רגל . מעל נצרת התרמיקות חזקות ואני עולה לגובה של 5000 רגל . משם משתרע רחוב עננים . ממש אוטוסטראדה עד לתבור .<br />
ענני הקומולוס נוצרים מזרמי אוויר עולים . כשיש רוח מסתדרות התרמיקות עם הרוח ונוצרת שורה של עננים להם אנו קוראים "רחוב " לאורך רחוב כזה ניתן לדאות ולזכות בעילוי כמעט רצוף.<br />
<br />
אני מתקרב לתבור . הוא ניראה כל כך קטן מלמעלה . לאורך הכביש המתפתל עד למנזר ניתן להבחין בעמדת ההמראה של המצנחים וגלשני האוויר (עיגול אדום בתמונה) . אני מבחין בכמה מהם מתרמלים בגובה העמדה וקצת מעליה , אני נורא רוצה לתרמל ביחד איתם אך הם רחוקים ממני .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-M-nUp9Oay94/UJKksvYJYoI/AAAAAAAAAeg/zc1Ut3YR840/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" qea="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-M-nUp9Oay94/UJKksvYJYoI/AAAAAAAAAeg/zc1Ut3YR840/s640/_1_~1.JPG" width="478" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התבור מה 4X-GML - כל כך קטן , כל כך יפה</td></tr>
</tbody></table>
אני ממשיך להסתובב מעל לתבור ומצלם אותו מכל כיוון . בשלב מסויים אני ממשיך להתקדם לכיוון גבעת המורה ומשם לגילבוע ועוד חוזר בחזרה לתבור לבדוק אם המצנחים והגלשנים עלו אך עדיין אני לא רואה אף אחד בגובה .<br />
המון עופות דורסים ,חסידות ושקנאים אני פוגש באוויר . את השקנאים פוגשים בגבהים נמוכים יותר . את החסידות והדורסים פוגשים בבסיסי הענן . האוויר רווי עופות וצריך להיזהר לא להתנגש בהם . מדי פעם קבוצת עופות מתרמלים מסמנת לי את אזור העילוי החזק ביותר ואני נענה לרמזים בשימחה וטס לתרמל איתם לבסוף לאחר שעתיים של טיסה מהנה אני מחליט לנחות . <br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
צריך עוד לנוח קצת לפני התצפית על הכפולים בלילה :-)<br />
<br />
<br />
</div>
Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-75226709458740603292012-10-14T10:19:00.000-07:002012-10-14T10:19:44.632-07:00בית ספר לכפולים ORION<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
מתחיל להיות קריר בלילות והשמיים מקבלים מן צלילות כזו האופינית לחורף - סוף סוף . לאסטרונומים סמני הסתיו מגיעים עוד לפני החצבים והנחליאלים . אנו, שמסתובבים עם הראש מופנה רוב הזמן למעלה ולא אל פני האדמה , רואים אותם בעיקר בלילה כאשר קבוצות החורף האהובות ניתנות לצפיה בשעות יותר ויותר שפויות .<br />
<br />
קבוצה המזוהה אולי יותר מכל עם שמי החורף הינה ORION . מלבד המראה היפה שלה המיוחד בקבוצה זו שניתן לסייר בה תחת כותרות שונות ולהעביר בה ליל תצפית שלם תוך למידה של נושא תצפיתי מסויים על כל הבטיו מבלי לחרוג אל מחוץ לגבולות הקבוצה . כותרת אחת שנעסוק בה בפוסט אחר הוא אבולוציה של כוכבים אך הפעם אני רוצה להתרכז דווקא בכפולים הרבים המשובצים בקבוצה . <br />
<br />
קחו לכם כיסא נוח ,שולחן ,פנס אדום , טלסקופ - ניתן להסתפק ברפרקטור טוב במפתח של 80-100 ממ אך כמובן מפתחים גדולים יותר או רפלקטורים מעל 6 אינט"ש יתקבלו בברכה אך חשוב שהמכשיר יהיה מקולמץ . בחרו עיניות שתנו לכם טווח הגדלה מ X50 ועד X160 לערך . לא ניראה שתצטרכו לעבור את הX200. שימו לכם מוזיקה טובה ברקע , כוס קפה בצד . אל תדאגו , לא תצטרכו לשנות מיקום באופן תדיר מכיוון שכל הכפולים שנדבר עליהם נימצאים כולם רובם ככולם על גופו של ה"צייד" .<br />
<br />
ORION היא אחת מהקבוצות הנדירות בה נותן למצא כמעט את כל הקומבינציות של הכפולים - צבעוניים , אחידים רחבים,צמודים, בבהירות שווה , הבדל בהירויות גדול , שרשראות כוכבים ועוד - הכל בפיסה קטנה של השמים .<br />
נתחיל דווקא באזור החגורה :<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-RNmPmrxDMBI/UHrexEN1YYI/AAAAAAAAAZk/2SvIp20iiKo/s1600/_1_%257E1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" nea="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-RNmPmrxDMBI/UHrexEN1YYI/AAAAAAAAAZk/2SvIp20iiKo/s640/_1_%257E1.JPG" width="478" /></a></div>
<br />
לחימום הקנה או שמא אומר - הטלסקופ . נתחיל בכוכב הימני בחגורתו של אוריון - דלתא (34) אוריון הלא הוא MINTAKA - מדובר בכפול מרוווח 34 שניות קשת שלא תהיה בעיה להפרידו בכל טלסקופ המורכב מזוג צבעוני - הראשי לבנבן במגניטיודה של 2 והשני חיוור הרבה יותר ב 13.7 אם כי אין בעיה לזהותו . <br />
בצד השני של החגורה נמצא את ALNITAC הלא הוא זיתא (50) אוריון - כאן מדובר על אחד הכפולים האתגריים והאהובים עלי בשמים ונחמד הרבה יותר בשל העובדה שקל מאוד למצא אותו . מדובר בכפול שהוא גם צמוד ( 2.3 שניות ) וגם הפרש מגנטיודות גדול - 1.9 הכוכב הראשי הלבן ו -4 שותפו הלבן גם הוא . לנסיוני דרושה הגדלה של X100 לפחות ושמיים יציבים . אך כשתצליחו להפרידו המראה הוא יפיפה והסיפוק גדול .<br />
סיפור דומה מתרחש אצל אחד בכוכבים המוכרים והבהירים בשמים הלא הוא RIGEL - גם כאן הכוכב המרכזי בהיר מאוד - כמעט 0 ( למעשה 0.1) והשותף 6.8 אך ההפרדה נדיבה יותר ( 9.5 שניות קשת ) ולכן ברוב הלילות ( אלא אם כן האוויר מאוד לא יציב או הטלסקופ אינו מקולמץ ) תצליחו להפריד יפה את הזוג . למעשה זו הפתעה נחמדה למי שמפריד לראשונה את RIGEL ורגיל לחשוב עליו בד"כ כבודד. <br />
ETA ORIONIS או 28 (משלים משולש שווה שוקיים עם כוכבי החגורה 34 ו 50 אותם הזכרנו ) מהווה את אחד מהדוגמאות היפות לכפול צמוד (1.5 שניות ) של זוג שווה בצבעו (לבן) ודי דומה בבהירותו 3.6 ו 5 המהווה אתגר לכל טלסקופ וליציבות השמיים . גם כאן דרושה הגדלה של לפחות X100 אךX150-160 יראו אותו טוב יותר .המראה הניגלה הינו יפיפה וכשהשמים יציבים רואים את שתי ה AIRY DISCS עם טבעות דפרקציה ראשונות יפות ומעט חופפות מסביבן כשלעיתים הן מתמזגות לצורה 8 ,<br />
סיגמא אוריון (48) הנמצא מתחת ל ALNITAK - מהווה דוגמא יפיפיה למערכת מרובת כוכבים שלי תמיד מזכירה שרשרת חרוזים צבעונית - מדובר ב4 כוכבים בשורה כאשר על מנת לזהות את הרביעי תידרשו למעט מאמץ וראייה מוסבת ואולי גם למפתח נדיב יותר ( 8 איט"ש ) .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-qFnQjkHZ-gY/UHrnD3PEjZI/AAAAAAAAAaE/AEOQUkMurqE/s1600/_1_%257E1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" nea="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-qFnQjkHZ-gY/UHrnD3PEjZI/AAAAAAAAAaE/AEOQUkMurqE/s640/_1_%257E1.JPG" width="478" /></a></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
כעת נעבור לחלקו העליון של אוריון . הפנו את הטלסקופ ל גמא אוריון (MEISSA ) - שוב מערכת מרובת כוכבים יפיפיה המורכבת מ 4 כוכבים כאשר הבהיר שבהם 3.8 והאחרים 11.4 10.3 6.5 7.5 .<br />
<br />
לסיום אזכיר שני כפולים מאוד אהובים עלי , לא קלים , שאני קורא להם - ה"מדליות של אוריון " מאחר ושניהם תלויים לו על החזה משני הצדדים . מדובר על 32 אוריון מימין ( 4.5 ו 5.8 ) לבנים בהפרדה של 1.1 שניות (!) והשני משמאל 52 אוריון הפרדה של 1.6 שניות - שניהם שווין בבהירותם 6.1 ובצבעם (לבנים) . שוב נועו בהפרדה שבין X100-200 ושימו לב מתי אתם מצליחים להפריד את הזוגות . הגמול בצורת מראה אסתטי ויפה - מובטח .<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
</div>
Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-77863884290960573542012-08-23T11:16:00.000-07:002012-08-23T11:16:11.711-07:00In The court of the crimson king <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
עם הזמן אנו מתחילים להבחין בצבעים בשמיים . לא עוד כוכבי הרקיע ניראים לנו בגוונים של צהוב ולבן אלא אנו מצליחים להבחין בירוק , כתום תפוז ואדום . כן ,אדום כדם ,יש גם כוכבים כאלה בשמיים . <br />
לפני העידן בו ניתן היה לתעד בקלות את גרמי השמיים אסטרונומים תצפיתיים נאלצו להשתמש בדמיונם הפורה על מנת להעביר לקורא את רשמיהם דרך עינית הטלסקופ . ואיזה מזל הוא זה ! בשל עובדה זו אסטרונומיים שניתקלו בכוכבים המתבלטים בשל היותם האדומים ביותר בשמיים לא הסתפקו בתיאור כגון "כוכב אדום" אלא השתמשו במושגים כמו Crimson star או Garnet star על מנת לנסות להעביר לצופה את הגוון המדויק של האדום ממנו התרשמו דרך עינית הטלסקופ . אח ... היו זמנים בהם אסטרונומיה תצפיתית גבלה בפואטיקה ולא במספר חשיפות דרך עדשת המצלמה .<br />
<br />
מאחר שביקורינו הראשון של כוכב אדום כזה הוא בחצרו של המלך Cepheus אין טוב מליווי של היצירה In The court of the crimson King של להקה שאני מאוד אוהב - King Crimson . לחצו Play והמשיכו.<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/nlNantlznCA?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
<br />
הכוכבים האדומים ביותר בשמיים נקראים כוכבי פחמן או Carbon stars . מדובר בוככבים ענקיים בשלב מתקדם בחייהם ובספקטרום שלהם ניתן להבחין בעדויות לחומרים מולקולרים כגון CN CH ו C2 . הפחמן הוא יסוד מאוד שכיח בצורותיו השונות בכוכבים אלה הרבה יותר מהמקובל וההנחה היא שלאחר יצירתו בליבת הכוכב הוא עושה דרכו אל פני השטח בתהליכי קונווקציה ( הסעת חומר מליבת הכוכב אל פני השטח ) . מאחר ויצירת פחמן דורשת תהליכי מיזוג בטמפרטורות גבוהות מאוד בליבת הכוכב מדובר כניראה בכוכבים בעלי מאסה גבוהה שעברו כבר כיברת דרך ניכבדת במהלך חייהם .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-6RS8o16AMOc/UDZVItdXfGI/AAAAAAAAAXk/kv-FJqledvA/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-6RS8o16AMOc/UDZVItdXfGI/AAAAAAAAAXk/kv-FJqledvA/s400/_1_~1.JPG" width="298" yda="true" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בחצרו של המלך Cepheus</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
William Herschel היה כניראה הראשון שהבחין ב Mu Cephei - כוכב האדום הניפלא בחצרו של Cepheus ותיאר אותו כ "A very fine deep garnet colour " מקור המילה GARNET הולך אחורה עד למאה ה 14 ומשמעותה "Dark Red " מקורה במילה הלטינית <i>granatus - "זרע או גרגיר " </i>המקושר ל "Punica granatum הלא הוא השם המדעי הלטיני של ה Pomegranate הוא הוא הפרי המוכר לנו כ"רימון " והנה - תארו לכם את צבעו האדום עמוק של גרעיני רימון בשל וקבלו מושג על צבעו האדום עמוק של Mu Chepei .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-UzofGupSj0w/UDZeVmWZ30I/AAAAAAAAAYE/Ebw1XJ8yvHM/s1600/9943-GarnetStar.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; cssfloat: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="170" src="http://1.bp.blogspot.com/-UzofGupSj0w/UDZeVmWZ30I/AAAAAAAAAYE/Ebw1XJ8yvHM/s200/9943-GarnetStar.jpg" width="200" yda="true" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Garnet Stone מאוצר המלך </td></tr>
</tbody></table>
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
הצבע האדום הזכיר את צבעם של מינרלים סיליקטים ששימשו עוד בתקופת הברונזה כאבני חן ולכן המושג GARNET משמש גם לתיאור "אבני חן " וביחוד בצבע זה . . Mu Chepei הוא אחד הכוכבים בעלי הגודל הפיזי הגדול ביותר שניתן לצפות בהם בשמיים . הרדיוס שלו הוא כ X1000 מזה של השמש שלנו ואם נציב אותו במערכת השמש יגיע כמעט עד מסלולו של שבתאי . ניתן לדחוס כמליון שמשות בנפח זה .בהירותו היא כ X100000 מזו של השמש . ב 1848 היה זה האסטרונום האנגלי Jhon Russel Hind (שאותו עוד נזכיר בהמשך ) שגילה שמדובר בכוכב משתנה . בהירותו נעה בין מגניטיודות 5 ל 3.6 וזה במחזור של 2-2.5 שנים . בהחלט תצפית שחובב המסור לעניין יכול לבצע כתרגיל נחמד . Mu Cephei הוא כוכב מאסיבי בסוף חיוו המיצר פחמן מהליום והוא צפוי "כל רגע " במושגים אסטרונומים לעבור סופרנובה . קליפתו הרחוקה מאוד מליבתו מקימת טמפרטורות "צוננות" יחסית של כ 3700 מעלות קלווין מה שמאפשר קיום של מולקולות של מיים ,CO ,CN ו SiO . הטמפרטורה הנמוכה בשילוב עם מולקולות הבולעות את ארכי הגל הקצרים יוצרים את צבעו המיוחד של כוכב זה ודומיו . נחמד לסקור את אזור בסיס ה"בית " של Cepheus בהגדלה נמוכה ולגלות את צבעו האדום המיוחד של Mu בולט על רקע שדה הכוכבים .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
אסטרונום האנגלי John Russel Hind שהוזכר קודם גילה ב 1845 כוכב פחמן אדום משלו . גם הוא משתנה .תיאורו הראשון של Hind היה "like a drop of blood on a black field." מה שרק מגביר את הסקרות והרצון לצפות בו על מנת לצפות בטיפת הדם בשמיים תצטרכו לחכות בעונה זו של השנה לסוף הלילה לזריחתו של אוריון ושל הארנב Lepus הנמצא לרגליו . שם תגלו את הכוכב הארגנמי R Leporis או בשמו שיתן לו בזכות מגלו - "Hind's Crimson Star " .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Dxd8wxYcMHU/UDZrnypRRAI/AAAAAAAAAYk/kAEORr7KBAw/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/-Dxd8wxYcMHU/UDZrnypRRAI/AAAAAAAAAYk/kAEORr7KBAw/s400/_1_~1.JPG" width="298" yda="true" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">R Leporis - טיפת דם בשמיים</td></tr>
</tbody></table>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
משתנה זה המתואר גם כ "Smoky Red " משתנה בין מגנטיודות של 5.5 ל 11.7 בפרק זמן של בין 441 -418 יום . גם כאן פרוייקט נחמד שיכול תצפיתן לקחת על עצמו לאורך השנה . גוון האדום משתנה אף הוא וצבע טיפת הדם הכהה כניראה מופיע דווקא שהכוכב קרוב למינימום שלו . </div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
ואם כבר אדום לנו לנו בעינים מדוע לא נמשיך ונפנה מכשירינו לאדום נוסף . הפעם בכלבי צייד . ניתגלה במאה ה 19 ע"י האסטרונום האיטלקי Angelo Secchi שכל כך התלהב מצבעו שטבע לו את השם -<strong>La Superba - "הנפלא" </strong>או בשמו הקטלוגי Y Canum Venaticorum . גם כאן מדובר במשתנה המשנה בהירותו מ 4.8 ל 6.3 ב 160 יום . </div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-lAtu-99O0Pc/UDZwJaiyzVI/AAAAAAAAAZE/wbuJvnT_b7s/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-lAtu-99O0Pc/UDZwJaiyzVI/AAAAAAAAAZE/wbuJvnT_b7s/s400/_1_~1.JPG" width="298" yda="true" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Y Canes Ven ה"ניפלא" </td></tr>
</tbody></table>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
שימו לב לשמות הנהדרים ולתיאורים שנתנו האסטרונומים לכוכבי הפחמן האדומים שגילו . גם אתם תוכלו להפנות את הטלסקופים לשמיים . לצפות בהם לראשונה ולהתרשם בעצמכם . כיצד הייתם אתם מתארים את הכוכב לאחר שצפיתם בו לראשונה ?</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
שמיים צלולים</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
אמיר</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
</div>
Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-50858148819403963072012-08-06T09:22:00.003-07:002012-08-06T09:22:34.310-07:00פרסאידים מאז ולתמיד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
מה יש בו במטר הפרסאידים שמוציא את כל חובבי האסטרונומיה מדי אוגוסט אל מתחת לשמיים ? מה יש בו במטר הפרסאידים שהוא מצליח לסחוט כותרות מעל תכניות רדיו פופולריות ועיתוני חדשות המתריעים על "גשם של כוכבים שיראה ברחבי הארץ " ? הרי לא מדובר במטר החזק והצפוף מכולם . שהרי תואר זה הולך למטר הGeminides זהו גם לא המטר המפתיע והמסקרן ביותר . תואר זה , לדעתי ,הולך ללאונידים . ואולי זו הנוחות שבניגוד לשניים האחרים המגיעים לפיק בלילות דצמבר הקרים הרי הפרסאידים מגיעים לפיק בלילות אוגוסט החם בעיצומו של החופש - תנאים אידיאלים לחובבים ולסתם סקרנים הרוצים לחזות ב"גשם הכוכבים הנופלים " המובטח . <br />
<br />
כך מדי אוגוסט כמו מעיין יום חג לא רשמי לחובבי האסטרונומיה בארץ ובעולם מגיע לו המטר הנחמד הזה היכול להגיע לקצב שעתי של80 מטאורים לשעה כל אימת שכדור הארץ חוצה את שובל השאריות שמשאיר אחריו השביט Swift-Tuttle המשלים סיבוב סביב השמש כל 190 שנה .<br />
<br />
<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-DNqykd2pVVo/UB_guNFu0NI/AAAAAAAAAVo/U2WvDaNOphI/s1600/Swift+Tuttle.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="285" kda="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-DNqykd2pVVo/UB_guNFu0NI/AAAAAAAAAVo/U2WvDaNOphI/s400/Swift+Tuttle.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Swift-Tuttle - האשם במטר<br />
<br />
</td></tr>
</tbody></table>
תיעוד תצפיות במטר הפרסאידים ידועות מזה 2000 שנה אך אני רוצה לשתף אתכם בתצפית שערכתי , היסטורית וחשובה בדרכה שלה אך גילה הוא רק כ 27 שנה - ב 1985 עת צעדתי את צעדי הראשונים בעולם האסטרונומיה וגם עשיתי את הגישושים הראשונים בחיזור אחר אישתי לעתיד - אירית . כן , גם אליה הוביל התחביב :-).<br />
<br />
השנה כאמור 1985 . שלושה חובבים נילהבים מחליטים לנצל את חופשת הקיץ ולבלות את הלילות סביב שיא מטר הפרסאידים ב"רצינות " ולמלא באדיקות דו"ח תצפית רשמי של "האגודה הישראלית לאסטרונומיה " .<br />
את המטר של השנה הזו אני זוכר לא רק משום שליווינו אותו באדיקות במשך מספר לילות אלא משום שעיני האחת פזלה אל עבר השמיים ואילו השנייה לעבר אירית :-). אני חושב שזה המטר בו ראיתי הכי הרבה "בולידים" ובצענו אותו ממספר מקומות - כל לילה ממקום אחר .<br />
<br />
הינו שלושה אישתי - אירית (אז - אירית קרופקה), סמדר גורן ועבדכם הנאמן . שלושתינו ניפגשנו והכרנו ביחידה לנוער שוחר מדע של מכון וויצמן . ערכנו תצפיות בטלסקופים שם ( סלסטרון C8 ו C11 כמו כן ה QUESTAR <br />
האגדי ). במאמר מוסגר אני חייב לציין שאם אתם מחזרים אחר בחורה אין כמו האסטרונומיה כתום עניין משותף- לא היתה לנו כל בעיה להסביר להורים של אירית לאיפה אנו נעלמים עם שקי שינה למשך כל הלילה ....... הכל על מזבח המדע !<br />
<br />
סיפור התצפית והדוח של אותה שנה פורסם בעיתון המיתולוגי של "האגודה הישראלית לאסטרונומיה " הרי הוא "כל כוכבי האור " והרי הוא לפניכם : <br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-r-vBy2mpRR8/UB_nQxsonII/AAAAAAAAAWE/tjjRCt9pD_k/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" kda="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-r-vBy2mpRR8/UB_nQxsonII/AAAAAAAAAWE/tjjRCt9pD_k/s640/_1_~1.JPG" width="478" /></a></div>
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-ldW0Mk75Jpc/UB_n6ARCNSI/AAAAAAAAAWM/btD6pNVdcfI/s1600/_2_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" kda="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-ldW0Mk75Jpc/UB_n6ARCNSI/AAAAAAAAAWM/btD6pNVdcfI/s640/_2_~1.JPG" width="478" /></a></div>
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-mMSjC7w1nII/UB_owDZqqBI/AAAAAAAAAWU/I3R8JstlBUg/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" kda="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-mMSjC7w1nII/UB_owDZqqBI/AAAAAAAAAWU/I3R8JstlBUg/s640/_1_~1.JPG" width="478" /></a></div>
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-6YQwM9fL5xw/UB_pe7XiRKI/AAAAAAAAAWc/4ZYhu2qFg_E/s1600/_3_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" kda="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-6YQwM9fL5xw/UB_pe7XiRKI/AAAAAAAAAWc/4ZYhu2qFg_E/s640/_3_~1.JPG" width="478" /></a></div>
<br />
<br />
בשער האחורי של אותו גליון פורסם צילום של פרסאיד שתפסנו בעת חשיפה ארוכה לצפון . ידענו שלא מדובר בשריטה על הפילם ( זוכרים מה זה ? ) מכיוון ששתי מצלמות OLYMPUS OM1 היו מכוונות בעת ובעונה אחת על כוכב הצפון ובשניהם הופיע המטאור . האיכות נוראה ,אני יודע , אבל הי -מדובר ב 1985 !<br />
<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-cgHYxT8WSfg/UB_tiLAPkXI/AAAAAAAAAW8/wacU3ofZ27s/s1600/_4_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" kda="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-cgHYxT8WSfg/UB_tiLAPkXI/AAAAAAAAAW8/wacU3ofZ27s/s640/_4_~1.JPG" width="478" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">פרסאיד של 1985- בעיגול האדום<br />
<br />
</td></tr>
</tbody></table>
מאז התצפית ההיא מיותר לומר שלאירית ולי היו עוד הרבה תצפיות פרסאידים משותפות . לבד ובשנים שלאחר מכן גם עם הילדים. גם בסוף השבוע הקרוב אנו מתכוונים להגיע לאחד ממקומות התצפית בנגב - מקווים לפגוש אתכם שם !<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-15085069053683847842012-07-26T06:32:00.003-07:002012-07-26T06:32:52.110-07:00הצ'ופצ'יק של הקומקום<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<div style="text-align: right;">
לעתים אנו צופים אל אזור בשמיים שהוא עני יחסית במטרות . במיוחד בהמיספרה הנגדית לזאת המכילה את שביל החלב . שם אנו צדים כל מטרה אפשרית בשמיים חשוכים וריקים יחסית . אזור שביל החלב לעומת זאת עשיר במטרות . במיוחד במרכזו בסביבות קשת - עקרב . שלא תחשבו שעובדה זו הופכת את משימת הצייד לקלה . ההפך- מאזור חשוך יש כל כך הרבה מטרות שמוטב לו לצופה שיתכונן מראש ויתכנן במה הוא רוצה לצפות מכיוון שקל להיקלע למצב של "תפסת מרובה לא תפסת ". למרות שמה ,קבוצת קשת מזכירה לרוב הצופים קומקום ולא קשת וברצוני להפנות תשומת לבכם למספר מטרות באזור צ'ופציקו של הקומקום שתוכלו להקדיש להם תשומת לב בתצפית הבאה הבאה עלינו לטובה .</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-aHotXOvbj7A/UAGG_sRZ_OI/AAAAAAAAATU/onqAdXTYBQM/s1600/sagitarius.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="305" src="http://1.bp.blogspot.com/-aHotXOvbj7A/UAGG_sRZ_OI/AAAAAAAAATU/onqAdXTYBQM/s400/sagitarius.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">"קומקום התה" של קשת - שימו לב לאדים העולים מזרבוביתו (-:</td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
עושר המטרות באזור יוצר הזדמנות רבות בו ניתן לראות מגוון עצמים בשדה אחד . תכונה זו מיוחדת לאזור ולא תמצאו אותה בד"כ באזורים המרוחקים ממרכז שביל החלב.</div>
<div style="text-align: right;">
הכוכב Gama Sagitari מהווה את צ'ופצ'יקו של הקומקום ממנו "עולים מגוון עצמים כמו אדים העולים מקנקן תה רותח</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-5EUo1pHtrfk/UAGJadrZ7wI/AAAAAAAAATc/zwdubElDzMo/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-5EUo1pHtrfk/UAGJadrZ7wI/AAAAAAAAATc/zwdubElDzMo/s400/_1_~1.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מגוון עצמים ה"עולים " כמו אדים מזרבובית הקומקום</td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
נתחיל דווקא עם עצמים מוכרים פחות הנמצאים ממש ליד GAMA . בפוסט הקודם שוחחנו על צבירים גלובולרים וכאן ישנה לראות הזדמנות יפה לראות את המוכרים פחות שלא זכו למספר Messier . קטנים יותר אך נמצאים באזור פאנורמי עשיר . כאן ישנה גם הזדמנות לראות שניים בשדה אחד ! . GAMA מהווה ציון דרך מצוין וממש מעליו תוכלו לראות את NGC 6528 וNGC6522 הנמצאים אחד ליד השני . על מנת לראות את שניהם מוטב להשתמש במפתח מינימלי של 8 אינט"ש ומכאן כל המרבה הרי זה משובח ! NGC 6522 הוא השמאלי מביניהם (ראה מפה) . ניראה כערפילית עגולה עם מרכז בהיר יותר . תשכחו מלהפריד אותו כפי שאתם רגילים לעשות עם M13 אלא אם ברשותכם מכשיר של 16 אינט"ש ומעלה . אך זו הזדמנות טובה להבין מדוע כשגילו לראשונה את הצבירים הגלובולרים במכשירים ירודים יחסית מבחינה אופטית חשבו שמדובר ב"ערפיליות עגולות " . כ 16 שניות קשת מערבית תוכלו למצא את NGC6528 . גם הוא אינו מופרד אך תענוג לראות שת שניהם על הרקע העשיר של שביל החלב .</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-VmfymoprdMQ/UAGPV91ganI/AAAAAAAAATs/YVlavkNaZuA/s1600/NGC6522-2008-06-02-medium.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="265" src="http://3.bp.blogspot.com/-VmfymoprdMQ/UAGPV91ganI/AAAAAAAAATs/YVlavkNaZuA/s400/NGC6522-2008-06-02-medium.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC 6528 ו NGC6522, ,בפינה השמאלית תחתונה ניתן לראות את GAMA ,</td></tr>
</tbody></table>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
לא הרחק משם . ממש מימין ל GAMA שוכן כפול ניפלא ושמו h5003 (במפה מופיע הכפול בעיגול אדום ללא הסימון) . מדובר בזוג צבעוני כתום - אדום בהפרדה של 5.5 שניות קשת . הבהיר במגניטיודה של 5.2 ושותפו ב 6.9 . תוכלו להפריד יפה את השניים בהגדלה של 80-100 . חכו על מנת שהאזור יגיע למרידיאן (הנקודה הגבוהה ביותר בשמיים )על מנת לנסות להפרידו כדי לעבור דרך כמה שפחות אטמוספיירה.<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-pCPyusJux0Q/UBE9IVlw51I/AAAAAAAAAVQ/fylmejCS17o/s1600/h5003.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="216" sda="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-pCPyusJux0Q/UBE9IVlw51I/AAAAAAAAAVQ/fylmejCS17o/s320/h5003.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">h5003 - חגיגה של כתום -אדום -צהוב</td></tr>
</tbody></table>
</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
<strong>Edward Emerson Barnard</strong> נולד ב 1875 ב Nashville Tennessee ועם בגרותו תפס מקום נכבד בסצינה האסטרונומית של אותה תקופה ואף השאיר חותמו בעולם האסטרונומי המקצועי כמו גם באסטרונומיה התצפיתית ומספר עצמים נושאים את שמו כגון . Barnards star - אחד הכוכבים עם התנועה הגדולה ביותר על רקע כוכבי הרקע ומהווה את השני הקרוב אלינו אחרי אלפא צנטארי או למשל Barnards loop שארית הסופרנובה הנצפית כחצי עיגול ענקי החובק את צידו השמאלי של אוריון . </div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-2sklyE_OJQ8/UA7WuRa11wI/AAAAAAAAAUw/ZvnNNdKTvY0/s1600/l-04.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" sda="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-2sklyE_OJQ8/UA7WuRa11wI/AAAAAAAAAUw/ZvnNNdKTvY0/s400/l-04.jpg" width="267" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><strong>Edward Emerson Barnard</strong> 1857-1923<br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
בנוסף לכל פועליו יצר Barnard רשימה של 137 ערפליות כהות . ערפליות המורכבות ברובן מגאז ואבק בין כוכבי ושאין סמוך להם כוכב שיינן את הגאז המצוי בהם . קיומן ניראה לנו אם כך רק בזכות הסתרה של כוכבי הרקע או של חלקי ערפליות המחזירות או מיוננות מאור כוכבים בסביבתן (המפורסמת שבהן המוכרת לכל חובב מתחיל ולכל צלם אסטרונומי שריח הנילונים עדין לא מש ממצלמתו הרי היא ראש הסוס באוריון -B33 ). הרוב המוחלט של ערפליות אלה נמצאות באופן טבעי בכיוון דסקת שביל החלב בעיקר סביב מרכזו- נושא הפוסט הנוכחי . רציתי להפנות תשומת לבכם לאחת יפיפייה ומיוחדת Barnard 86 או בקיצור B86 הנקראת גם The Ink Spot . </div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-xpMTDPpV1ac/UA7ecbgGb6I/AAAAAAAAAVE/HcfXgfOyn9I/s1600/B86.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" sda="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-xpMTDPpV1ac/UA7ecbgGb6I/AAAAAAAAAVE/HcfXgfOyn9I/s400/B86.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">B86 ו NGC6520</td></tr>
</tbody></table>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">
על מנת למצא את B86 השתמשו ב GAMA -צ'ופצ'יקו של הקומקום כקדקוד זווית . מתחו קיו מדלתא קשת (הקצה הימני של בסיס מכסה הקומקום) אל GAMA ומשם 90 מעלות למעלה לאותו מרחק - שימו הפיינדר על נקודה זו והגעתם לכתם הדיו - כשמה כן היא - על רקע העשיר של מרכז שביל החלב הצופה יגלה כעיין כתם שחור . כאילו נשפכה דיו אל התמונה . לי דווקא הערפילית הכהה מזכירה תמיד "חור" בתמונה . המראה יפה ומיוחד הרבה יותר מכיוון שממש על שפת הכתם נימצא צביר פתוח צעיר NGC6520 שנוצר כנראה מענן הגז המרכיב את B86 וגילו מוערך "רק " בכ 2 מליון שנה - ממש רק עתה נולד במושגים אסטרונומים. שניהם ביחד במרחק של כ 5500 שנות אור יוצרים תמונה קונטרסטית נפלאה של "חור שחור" נטול כוכבים וממש לידו קבוצת כוכבים צפופה וכל זה על רקע אזור עשיר של שביל החלב . אני תמיד אוהב להסתכל על B86 במפתח של 8 אנט"ש ומעלה בהגדלה של כ 70-90X עם עינית רחבת זווית .<br />
<br />
ישנם "אדים" העולים מצופציקו של הקומקום הנראים בסקירת האזור בעיין בלתי מצוידת (ראה מפה) ומהווים מטרה פופולרית לכל צופה וצלם , נכון ניחשתם , מדובר ב M8 ( ה Lagoon ) ו M20 (ה Trifid ) . שתי ערפליות מפוזרות המהוות בית גידול לכוכבים בראשית דרכם שהרבה מהם ניתן ממצא בשדה הראייה בסמוך שני העצמים שייכם לאותו ענן גאז ואבק הנמצא במריק של 6700 שנות אור מאיתנו. שמה של ה Trifid נובע מאזורי ערפילית כהה המחלקת את האזור המואר לשלושה חלקים ( כמו סמל מרצדס ) . גם ה Lagoon מקושטת בפסי אבק ובמיוחד אחד העובר לרוחבה ומחלק אותה לשני חלקים. <br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-czvSMxGacp4/UBE_9IBx7JI/AAAAAAAAAVc/ILm6B3YCmGo/s1600/M8m20_png-600x600.png" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="286" sda="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-czvSMxGacp4/UBE_9IBx7JI/AAAAAAAAAVc/ILm6B3YCmGo/s400/M8m20_png-600x600.png" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">M8 מימין ו M20</td></tr>
</tbody></table>
<br />
בשני המקרים הקונטרסט בין החלקים המוארים לענני האבק יראו בצורה מודגשת משמעותית בשימוש בפילטר OIII או בפילטר Narrowband. את הערפליות ניתן לראות בעיין בשמי הנגב והגולן כשני עננות אור קלושות וכיוון משקפת לאזור יגלה חיש קל את שניהן . יפה להתרכז בכל אחת מהן בטלסקופ בעל מפתח 8 אינט"ש ומעלה ובשימוש בפילטרים הנ"ל . כפי שהזכרנו בעבר הפילטרים המוזכרים מעלים קונטרסט אך מורידים בהרבה את עצמת האור ולכן טוב להשתמש במפתח גדול על מנת לפצות על כך .<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
כאן תם מסעינו בעקבות האדים היוצאים מצופציקו של הקומקום. תם אך לא נישלם . האזור רוחש וגדוש מאות עצמים שרק מחכים שתגלו ותצפו בהם . משול הדבר לחובב טבע הנקלע לעושר החי והצומח בגונגל - על מה להסתכל קודם ? ובכן רציתי לומר שיש זמן ,אין מה למהר ומצבינו טוב מכיוון שבניגוד לחי והצומח ההולך וניכחד עצמי השמיים תמיד יהיו שם בשבילינו - עד שנזכרתי בזיהום האור ההולך ומכרסם בכל חלקה חשוכה . אז...אולי צריך למהר ולו רק לגבי אותם עצמים חיוורים יותר הדורשים שמיים חשוכים באמת . <br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>
<div class="separator" dir="ltr" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-52799533173527503942012-07-21T06:44:00.001-07:002012-07-21T06:44:52.563-07:00התשעימים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
" אני יושב בחרטומו של מטוס קרב מין הטובים בעולם ,ציפור דרור על קולית . חצי גופי העליון מוקף בחופה כאילו אני נמצא בחוץ,חלק מהשמיים. איני מרגיש כמי שמטיס את המטוס אלא כאילו אני הציפור עצמה. אני עצמי עף,מרחף באוויר ,ואילו מנוע המיר'ז רק מספק לי את הכוח לעשות זאת "<br />
<br />
כך מתאר רן רונן (רן פקר) ,מטובי טייסי הקרב שהעמיד חיל האוויר את הטיסה הראשונה שלו במטוס המיר'ז . אחד מאלה שהגיעו לארץ בתחילת שנות ה 60 . וכך מתאר רן פקר את המראה הראשון של מטוסי המיר'ז הנוחתים בבסיס חיל האוויר<br />
<br />
" בשעת אחר צהרים מוקדמת של יום שבת 2 באפריל 1962 נחתו שני המירז'ים הראשונים על מסלול האספלט השחור והלוהט בחצור , עמדתי בצד והבטתי בפה פעור במטוס הכסוף והיפה . היו לו מתנים צרים כשל עלמה צרפתיה חיננית ,כנפי דלתא פרושות כמו חצאית קלוש, חרטום מכ"ם שחור ואלגנטי ,וכל כולו אומר " אני המטוס הטוב והמהיר ביותר במזרח התיכון " <br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-n_sQJrMZvWM/UAqo1i1NxDI/AAAAAAAAAUM/8qPBW5JsKQ4/s1600/'-409F~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" hda="true" height="272" src="http://1.bp.blogspot.com/-n_sQJrMZvWM/UAqo1i1NxDI/AAAAAAAAAUM/8qPBW5JsKQ4/s400/'-409F~1.JPG" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">שילוב של יופי והנדסת אנוש מעולה </td></tr>
</tbody></table>
<br />
כל חובב טייס טוב לו שיקח את ספרו " נץ בשחקים" של רן פקר לידים . תאורי טיסה מרגשים ויחסי אדם מכונה בשמיים מהטובים שקראתי . היחסים שפיתח רן פקר עם המיר'ז הם עמוקים וארוכים וניכרים בכל משפט בספר . יחסים שבין חובב טיס למכונת הטייס המושלמת . המר'ז עונה להגדרה זו - יפה ,אסטתי ,הנדסת אנוש מעולה וכיף להטסה . באמצע שנות ה 60 הגיע שני מיר'זים נוספים בעלי חרטום מעט ארוך יותר - מטוסי הצילום . שנשאו את המספרים 98 ו 99 ולכן כונו - "התשעימים "<br />
<br />
תאוריו של רן רונן ואהבתו למכונה המושלמת שהתאימה כמו כף יד לאהבת הטייס שלו גרמו לי מייד לחשוב על המכשירים אשר אנו- חובבי האסטרונומיה משתמשים בהם על מנת "לטוס" בשמיים - הטלסקופים . גם כאן ישנם דגמים יפים ,אלגנטים . מתאימים כמו כפפה ליד וראה זה פלא - כולם סביב מפתח של 90 ממ . גם כאן ניתן לקרא להם- ה"תשעימים ".<br />
<br />
כאוסף טלסקופים נילהב אספתי עם הזמן שלושה העונים להגדרה זו . הכירו אותם :<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-mOd5zgN-UQM/UAqr4I_QwgI/AAAAAAAAAUY/MWNlPciZIFM/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" hda="true" height="298" src="http://1.bp.blogspot.com/-mOd5zgN-UQM/UAqr4I_QwgI/AAAAAAAAAUY/MWNlPciZIFM/s400/_1_~1.JPG" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">ה"תשעימים"<br />
<br />
<br />
</td></tr>
</tbody></table>
מלמעלה למטה - Stellarvue 90 fleurite - טריפלט 90 ממ , עם עדשת פלאוריט וקטע מתפרק במרכז המאפשר התאמה לבינווויואר . Televue 85 - קלאסיקה תכנון של Al Nagler . דובלט TMB90 Signature series - טריפלט עם עדשת FPL 53 ,תכנון של Thomas back המנוח .<br />
<br />
כל הטלסקופים הנ"ל הם אפוכרומטים . שילוב של אופטיקה מעולה ,מכאניקה מעולה ונוחות בשימוש . כולם מהווים מכשירי Grab and go מצויינים . <br />
<br />
תשאלו מדוע אני צריך שלושה מכשירים יקרים עם ביצועים דומים ?. ובכן , כבר שוחחנו על כך שתחביב האסטרונומיה מזמן צדדים שונים לחובבים שונים וכל חובב מוצא לעצמו את הצדדים ש"עושים לו את זה " . לא אחדש לכם אם אומר שהרבה מאיתנו - חובבי האסטרונומיה נגועים ב"קדחת הציוד" ואני אחד מהם . אפוכרומטים הם השריטה שלי וביחוד אלה המשלבים איכות אופטית מעולה , איכות מכאנית בשילוב עם יופי אסטטיקה .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-Gch-Az8sECc/UAqwBk2KB8I/AAAAAAAAAUk/xAHCR4OcvBE/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" hda="true" height="298" src="http://2.bp.blogspot.com/-Gch-Az8sECc/UAqwBk2KB8I/AAAAAAAAAUk/xAHCR4OcvBE/s400/_1_~1.JPG" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"> feathertouch focuser's כמובן</td></tr>
</tbody></table>
כמו מטוסי המיר'ז . הספיטפייר , המוסטנג וה F15 F16 שמהווים את כלי הטייס הטובים ,היפים והאסטטים כל אחד בתקופתו כך מהווים הטלסקופים שלמעלה ,לדעתי , את הטובים - אופטית , מכאנית ואסטתית בתחום הרפרקורים בקבוצת ה 90 ממ . <br />
<br />
הצבת כל אחד מאלה על חצובת GIBRALTAR של Televue יוצרת חווית צפיה המזכירה לי בתחום האסטרונומיה את שרן פקר תאר בתחום התעופה .<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר </div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-36169364377451664732012-07-13T12:03:00.002-07:002012-07-13T20:29:31.355-07:00Great Balls of Fire<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
כולנו זוכרים את הפעמים הראשונות ששמנו ענינו בעינית הטלסקופ ואת המראות שחווינו לראשונה . אך האם אתם זוכרים את הפעמים הראשונות שגם המילה WOW יצאה לכם ללא שליטה מהפה ? האם אתם זוכרים מתי שמעתם את המילה WOW כאשר הראתם עצמים לאנשים אחרים ? אני מנסה להיזכר איזה עצמים אסטרונומים גרמו לי לפעור פי כחובב מתחיל הצופה בהם לראשונה ולא בגלל הסיפור מאחוריהם אלא בזכות היופי הויזואלי הפשוט הנחווה לראשונה דרך עינית הטלסקופ. שלושה עצמים עולים בראשי - התבוננות בירח בהגדלה גבוהה. שבתאי וירחיו והתבוננות בצביר גלובולרי בהגדלה גבוהה.<br />
<br />
את הירח ושבתאי מכירים כולם . גם אם לא תזהירו את הצופה הוא יזהה אותם מייד אך עניין הצביר הגלובולרי משאיר את הצופה מגרד בראשו בפה פעור . מה זה כדור הנקודות הזוהרות הזה בשמיים ? הדבר מענין אך הרבה אנשים שאינם אסטרונומים יוכלו לזהות גלקסיה שיראו אותה מכיוון שתמונות של גלקסיות מעטרות דפי פרסומים שונים אם קשורים או לא קשורים לאסטרונומיה אך נדיר שתמצאו תמונת צביר גלובולרי המעטר פרסומת למקררים........<br />
<br />
לצבירים גלובולרים אפקט WOW בטוח ואין טובים מהם להרשים צופים STAR PARTY ובואו נודה - גם אנו נמשכים שוב ושוב לכדורי האש הללו וגם כעת לאחר עשרות שנים בתחביב ומאות אם לא אלפי פעמים בהם צפיתי בגלובולרים עדין לעתים ניפלט לי WOW מהפה.<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-z5onio0WDrI/UABF93aq9eI/AAAAAAAAASU/fvkECSIa0MI/s1600/canesvenatici_m3.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="290" src="http://4.bp.blogspot.com/-z5onio0WDrI/UABF93aq9eI/AAAAAAAAASU/fvkECSIa0MI/s400/canesvenatici_m3.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">M3 בכלבי ציד WOW</td></tr>
</tbody></table>
<br />
"גם יפה וגם אופה "<br />
<br />
צבירים גלובולרים אינם רק יפים לעין . עצמים אלה תרמו ותורמים הרבה למדע האסטרונומיה והאסטרופיזיקה . M22 בקשת היה הראשון שניתגלה ע"י Abraham Ihle ב 1665 וכמובן שאופייו האמיתי לא היה ידוע אז .המכשירים בהם השתמשו בתקופה זו הראו דרך עינית הטלסקופ מעיין עננה עגולה ולכן ניקראו עצמים אלה לראשונה - Round Nebula .<br />
<br />
עם הזמן , כאשר טלסקופים הפכו איכותיים וגדולים יותר החל להתגלות אופיים האמיתי של הצבירים . Charles Messier היה הראשון שהצליח להפריד צביר גלובולרי לכוכבים כאשר צפה על M4 בעקרב בסמוך לאנטארס .אך עדיין המשיכו לקרא להם -Round Nebula . למעשה היה זה William Herschel שטבע לראשונה את המושג Globular Cluster ב 1789 וזאת לאחר שגילה בעצמו 37 צבירים והצליח להפריד את כולם .<br />
<br />
צבירים גלובולרים נמצאים במעטפת הגלקסיה ומרחקם נימדד בעשרות אלפי שנות אור מאיתנו בניגוד לצבירים פתוחים קרובים יותר . אם נמפה את מיקומם בשמיים ניראה שפיזורם אינו אחיד . Harlow Shapley הבחין בכך שריכוזם גדול באזור קשת והולך ונהיה דליל יותר ככל שמתרחקים מאזור זה . מכך הסיק Shaply שמרכז הגלקסיה שלנו נימצא בכיוון קשת ובמרחק גדול ממערכת השמש שלנו . זו היתה אחת התרומות הגדולות של הציבירים הגלובולרים בהבנתינו את היקום .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-fD_bod-Knag/UABVKKTE6pI/AAAAAAAAASw/wA16K9kjtuI/s1600/opo0210e.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="240" src="http://4.bp.blogspot.com/-fD_bod-Knag/UABVKKTE6pI/AAAAAAAAASw/wA16K9kjtuI/s320/opo0210e.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הגלובולרים ניראם מרוכזים סביב מרכז הגלקסיה במבט ממיקןמינו בפריפריה. אילו הינו ממוקמים קרוב למרכז הגלקסיה פיזורם היה יותר הומוגני</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
תרומה חשובה נוספת של הגלובולרים נובעת מהיותם מעבדה טבעית לאבולוציה של כוכבים . ואנסה לעשות את הבלתי אפשרי ולתאר את התורה על קצה המזלג - אבולוציה של כוכב נובעת משני גורמים עיקרים- מאסתו והרכב החומרים הראשוני שלו . כוכבים מאסיבים חיים חיים קצרים ומסעירים יותר . לאחר תחילת מיזוג גרעיני בליבתו מבלה הכוכב חלק ניכר מחיוו ב"שריפת" מימן ויצירת הליום . במשך תקופה זו מבלה הכוכב ונע על מה שניקרא ה"קבוצה הראשית " בדיאגרמת H-R ( דיאגרמת Hertzsprung-Russel מתארת על גרף שציר ה X שלו הוא טמפרטורה או קבוצה ספקטראלית וציר ה Y שלו הוא המגניטיודה האבסולוטית את מהלך חיוו של כוכב - מומלץ לקרא בניפרד ופוסט ניפרד יבא בעתיד ) לאחר שהכוכב מתחיל "לשרוף "הליום יוצא הכוכב מהקבוצה הראשית .<br />
צבירים גלובולרים מהווים מעבדה טבעית בכך שמדובר בקבוצה גדולה של כוכבים שנוצרו מענן גאז אחד ובכך ניתן להסיק שכולם החלו חייהם באותו זמן והם מורכבים מאותו הרכב גאזי . הפרמטר השונה היחידי הוא המאסה . בצורה זו ניתן למפות את חברי הצביר על עקומת HR ובהנחה שפיזור המאסה בין הכוכבים הוא שווה בין הצבירים ניתן ללמוד על גילו של הצביר מהנקודה על הקבוצה הראשית בו ישנה הפניה או ה Turn off point מהקבוצה הראשית . ככל שהצביר עתיק יותר כך כוכבים מאסיבים פחות נימצאים על הקבוצה הראשית מאחר וכאמור המאסיבים יותר עוברים אבולוציה מהירה יותר ופונים מהקבוצה הראשית . בשימוש בשיטה זו הבינו לא רק שאוכלוסית הכוכבים בצבירים גלובולרים היא מהעתיקות יותר אלא שגילם קורא תגר על גיל היקום כפי שנימדד בשיטות אחרות ....<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-g2q9cSv-khQ/UABcIhTclgI/AAAAAAAAAS8/_33yxyZ1uF8/s1600/fig3.gif" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/-g2q9cSv-khQ/UABcIhTclgI/AAAAAAAAAS8/_33yxyZ1uF8/s400/fig3.gif" width="393" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דיאגרמת HR עבור צבירים שונים - ככל שנקודת הפנייה נמוכה יותר כך זקן יותר הצביר</td></tr>
</tbody></table>
הקייץ יוצר את שדה הצייד המושלם לגלובולרים . מרכז שביל החלב ,כאמור, עמוס בהם ומ 157 הגלובולרים המשויכים לשביל החלב כ 141 מרוכזים סביב קשת ורק 16 נימצאים בהמיספרה הנגדית . בתצפית בגלובולרים ניתן להשתמש בהגדלות נמוכות וזאת בעיקר על מנת לראות את המראה הפאנורמי של הגלובולרים בסביבתם עם הכוכבים ולעיתם עצמים אחרים המלווים אותם. אך יופים האמיתי מתגלה בהגדלות גבוהות מבעד לטלסקופים במפתחים גדולים ( רצוי 8 איט"ש ומעלה ) או אז ממלא הצביר את כל שדה הראייה של הטלסקופ עם רבבות כוכבים המופרדים מהפריפריה של הכדור כאשר צפיפותם הולכת ועולה עד למרכז . ככל שהמפתח וההגדלה גבוהים יותר ניתן לחדור עמוק יותר למרכז הצביר ולהפריד כוכבים בודדים גם שם . הגלובולרים ניראים אולי דומים אך עם הזמן תלמדו להבחין במאפינים המיוחדים לצביר כזה או אחר . המצאות של כוכבים בהירים או ציבעוניים במיוחד בליבתו . קוים שחורים המעטרים אותו (הפרופלור ב M13 לדוגמא ) ועוד .<br />
<br />
הנה כמה מומלצים עם המאפיין ההיסטורי או הפיזיקלי המיוחד לו . לא צרפתי מפות וניתן להעזר ב MISSIER FINDER בצד הימני של הבלוג .<br />
<br />
M22 - בקשת . כאמור הראשון שניתגלה אך לא הופרד ונחשב לערפילית עגולה. מלבד יחוסו הוא גם אחד מהיפים והמרשימים בשמיים ואם לא היה נימצא נמוך מעל האופק היה ודאי מתחרה ראוי ל M13<br />
<br />
M13 - בהרקולס - הפופולרי ביותר . הראשון שעולה בראשו של כל חובב השומע את המושג צביר גלובולרי . עולה גבוהה בשמיים ומאפשר צפייה נוחה וצלולה דרך שכבה דקה של אטמוספירה ( בניגוד ל M22 ). אחד מהמטרות הראשונות בתצפית אליו מפנה כל חובב את מכשירו בקייץ.<br />
<br />
M4 - בעקרב מתהדר בשני תארים - הראשון שהופרד ( ע"י Messier ) והקרוב ביותר מערכת השמש שלנו. צביר צפוף פחות מהאחרים . עובדה זו וקירבתו אלינו תרמו כניראה לקלות היחסית שבהפרדתו .<br />
<br />
M15 בפגסוס ו M5 בראש הנחש ( Serpens caput ) -מבחינתי נושאים שניהם את תואר ה"צבירים הנישכחים " . שיניהם מרשימים ויפים לא פחות מ M13 אך מסיבה ניסתרת כלשהי נימצאים בצילו . ביחוד M15 - צפו בהם ולא תתאכזבו ! M5 מתהדר בליבה בהירה במיוחד עם עושר של כוכבים בבהיריות שונות .<br />
<br />
OMEGA CENTAURI NGC5139 - ב CENTAURUS - המרשים והגדול ביותר . לא סתם אין לו מספר M - הוא ניראה בקושי מעל האופק בעת הקיץ מקווי הרוחב בארץ ובטח בארופה שם חי Messier לא ניראה כלל . למרות זאת Messier היה זה שגילה אותו ! במסע שערך ב 1677 לאזורים דרומיים יותר כניראה . נסו לצפות בו מעל האופק הדרומי בקייץ - מראה שלא ישכח .<br />
<br />
M62 -בנושא נחש - הקרוב ביותר לליבת הגלקסיה ( כ 6400 שנות אור בלבד ) ולכן כניראה הוא גם הלא סימטרי ביותר מבין הגלובולרים. הילתו אינה מקיפה אותו באופן סימטרי כניראה עקב כוחות הגיאות הגרויטציונים הפוקדים אותו בשל קרבתו לליבת שביל החלב .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-af-sfp51lz0/UABwhFFnX2I/AAAAAAAAATI/-BEieVaSZg4/s1600/250px-Messier_62_Hubble_WikiSky.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img $ca="true" border="0" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-af-sfp51lz0/UABwhFFnX2I/AAAAAAAAATI/-BEieVaSZg4/s400/250px-Messier_62_Hubble_WikiSky.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">M62 - מעוות מכוחות הכבידה קרוב לליבת שביל החלב</td></tr>
</tbody></table>
<br />
NGC 2149 - ב LYNX הרחוק ביותר מאיתנו . כ 200000 שנות אור ולכן ניקרא ה"נודד הבין גלקטי" . גלובולרי זה הוא אתגר תצפיתי רציני וקשה למציאה . מבט עליו נותן המחשה מדוע לראשונה ניקראו הגלובולרים -round nebula . אל תטרידו עצמכם כעת עימו . מדובר במטרה לחורף .... עוד נכתוב עליו בעונה המתאימה .<br />
<br />
אז צאו לצוד כדורי אש בשמיים . וזיכרו הם לא רק יפים אלא משמשים כלים להבנת מבנה וגיל היקום.<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-8065324525222527152012-07-07T04:42:00.001-07:002012-07-07T07:03:20.508-07:00Eye In The Sky<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
קיץ -פלאנטאריות . פלאנטאריות - קיץ . לחובב האסטרונומיה ולאוהב הפלאנטאריות הקיץ מציב שדות צייד אינסופיים . ערפליות פלנטאריות מהוות למעשה את השלב הסופי בחיוו של כוכב . לא של אלה המאסיבים המסיימים חייהם בבום גדול - סופרנובה - ומשאירים אחריהם כוכב ניוטרונים או חור שחור אלא של אלה שמאסת ליבתם פחותה מ כ 1.4 מאסות שמש ומסיימים חייהם בשקט יחסי. אלה, הצנועים והשקטים ,לאחר שלב הענק האדום ,ניפרדים מליבת הגאזים שלהם והופכים לננסים לבנים והליבה ממשיכה להתפשט במהירות של עשרות ק"מ לשניה ומגיעה לקטרים של עד חצי שנת אור . <br />
המשך פליטה של חלקיקים מהננס הלבן ( מעין SOLAR WIND ) הקורס ובעיקר ננסים לבנים שהם חלק ממערכת בינארית יוצרים מצב בו דינמיקה בין הכוכבים וזרמי חלקקים בכיוונים שונים ( מרתק אך לא כאן המקום לפרט ) ממשיכים לפסל צורות שונות במעטפת המתפשטת ויוצרים את הצורות המרהיבות שכולנו אוהבים - פרפרים , כדורי בדולח, שעוני חול ועינים בשמיים . כל הצורות המסובכות הנ"ל התגלו בעיקר ובזכות התמונות המדהימות של טלסקופ החלל אך לפני כן אסטרונומים שצפו בהן במכשירים צנועים הרבה יותר ראו לפניהם גופים כדורים כחלחלים אפורים ברובם . ולכן לא פלא ש William Herschel שהיה מאלה שצפו לראשונה בערפליות אלה נזכר במראה הכחלחל של URANUS אותו גילה וטבע את השם Planetary Nebula .<br />
<br />
לי הערפליות עליהן נדבר כעת מזכירות עינים בשמיים וכהרגלי בקודש יש גם שיר מלווה . אתם מכירים את התירגולת....<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://0.gvt0.com/vi/-1IXQ1pKl_Q/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-1IXQ1pKl_Q&fs=1&source=uds" /><param name="bgcolor" value="#FFFFFF" /><param name="allowFullScreen" value="true" /><embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/-1IXQ1pKl_Q&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true"></embed></object></div>
<br />
הערפילית הראשונה עליה נדבר היא NGC 6826 הידועה גם בשמה The Blinking Planetary - הערפילית הקורצת . בצפייה בה ניתן להבחין בתופעה הנובעת מראיית לילה והפיזיולוגיה של העין . התופעה טיפוסית לעוד פלאנטאריות אך NGC6826 נחשבת לאב טיפוס מבחינה זו . את הערפילית ניתן למצא עמוק בתוך ברבור CYGNUS .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-zl-3dUyf-bs/T_gVu6X08fI/AAAAAAAAARk/bbBhLR9LWNY/s1600/ngc6826-map.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" sca="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-zl-3dUyf-bs/T_gVu6X08fI/AAAAAAAAARk/bbBhLR9LWNY/s320/ngc6826-map.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC6828 על כנפו המערבית של ברבור<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right">
יש דרך פשוטה למצא את הקורצת . כוונו את הפיידר לקצה כנפו המערבית של ברבור . (זו שלכיוון LYRA ). זהו את שני הכוכבים שבקצה . מתחו קיו בינהם והמשיכו את הקיו לכיוון גופו של הברבור לאותו מרחק . אם תתבוננו באזור בהגדלה נמוכה X30 תגלו כפול יפה - 16 ברבור - שנים שווים כמגנטיודה 6 בהפרדה של כ 39 שניות - קצת שמאלה ממנו תראו את הערפילית ככוכב שאינו בפוקוס , או כוכב לכת אם תרצו . קוטרה הזוויתי הוא כ 25 שניות קשת . עתה הזמן לעלות הגדלה . <br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-gjoy3ykUWDM/T_gYgUZ9M9I/AAAAAAAAARw/2l92iUBJ4cU/s1600/n6826-1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="268" sca="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-gjoy3ykUWDM/T_gYgUZ9M9I/AAAAAAAAARw/2l92iUBJ4cU/s320/n6826-1.jpg" width="320" /></a></div>
קל להבחין בכוכב מרכזי בערפילית במגניטיודה של 10.6 אך אם תשוטטו עם עינכם בשדה תראו את הכוכב המרכזי מופיע ונעלם . האפקט המתקבל הוא כמו עיין הקורצת אלינו . אם תמקמו את הערפילית במרכז שדה הראייה האור יפול על מרכז רשתית העיין שם ממוקמים ה CONS - הרצפטורים האחראים על ראיית היום וזקוקים לאור חזק על מנת לעוררם ולכן ניראה את הכוכב המרכזי הבהיר יחסית ודיסק הערפילית יעלם . כעת . אם נפנה מבטינו לקצה שדה הראייה ונשאיר את הערפילית ממוקמת במרכז השדה של הטלסקופ יפול האור על ה RODES האחראים על ראיית הלילה הממוקמים בפריפרית רשתית העין והדיסקה תופיע שוב והכוכב המרכזי יראה בולט פחות ( אתם מופנים לפוסט שלם בנושא ראיית לילה בבלוג שלי ). ערפליות נוספות מציגות את אפקט הקריצה אך כאמור NGC 6826 מהווה את האבטיפוס ,<br />
<br />
ערפילית נוספת שכדאי לבקר בה היא ערפילית עיין החתול The Cat's Eye nebula או NGC6543 C ב DRACO המפותל . גדולה ומרשימה יותר מNGC6826 אך קשה יותר למציאה בנבכי נפתוליו של DRACO<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-31moJh8whmI/T_gdIiyH8hI/AAAAAAAAAR8/W2djGbzrmUc/s1600/cateye+map.gif" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="592" sca="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-31moJh8whmI/T_gdIiyH8hI/AAAAAAAAAR8/W2djGbzrmUc/s640/cateye+map.gif" width="640" /></a></div>
יש פטנט קטן שעוזר לי למצא את הערפילית ברגע . שימו לב לטרפז הכוכבים המסומן באדום בלילה חשוך ניתן לזהותו וממש במרכזו נימצאת הערפילית . שיטה נוספת היא למתוח קין בין דלתא לזיתא ובערך באמצע קצת לכיוון זיתא נימצאת הערפילית . לבעלי מכשירים גדולים - מעל 10 אינט"ש - ממש ניתן להבחין בפרטים בדיסקה והצבע הוא ירקרק בניגוד לכחלחל של NGC 6826 . ראיה מוסבת תראה שהדסקה מעט מאורכת ואליפטית בציר צפון מזרח- דרום מערב. במרכז הדיסקה כוכב מרכזי במגנטיודה של 11 . האם תוכלו לראות אותו ?<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-S2cGibYnJdM/T_giKgsh5TI/AAAAAAAAASI/RDQTJSymCfY/s1600/cateye.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" sca="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-S2cGibYnJdM/T_giKgsh5TI/AAAAAAAAASI/RDQTJSymCfY/s1600/cateye.jpg" /></a></div>
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-86464863143465000872012-07-07T03:01:00.001-07:002012-07-07T03:01:12.268-07:00יש לי כנפיים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
ישנם כמה שלבים מרגשים בחייו של טייס . חלקם מחויבים במציאות וחלקם לא . אנסה לסדר אותם בצורה כרונולוגית . הרגע הראשון הוא אולי שיעור הטייס הראשון והתחלת נסיונות ההטסה ממש בידים . השני - המרגש מכולם הוא כמובן הסולו . הרגע בו אתה לבד לעצמך באוויר לטוב ולרע . בסולו מצאתי את עצמי שר באוויר לאחר ההמראה . חשבתי שפרץ הרגשות הזה מוזר אך לאחר מכן בשיחה עם טייסים נוספים הבנתי שברוב המיקרים השאלה היא לא האם אתה שר בסולו אלא איזה שיר אתה שר :-) . השלב השלישי הוא קבלת הרשיון . קצת פחות מרגש אך אתה מרגיש שהאחריות עליך כבדה יותר . אין יותר מי שיבדוק לך את רמת הטיסה כל יום לפני שהוא משחרר אותך לעצמך . כל האחריות עליך -לטוב ולרע .<br />
<br />
עד עתה כל השלבים שמניתי מתרחשים במהלך התפתחותו של כל טייס אך החלק הרביעי - רכישת כלי טייס שהוא כולו שלך - הוא מנת חלקם רק של חלק מהטייסים ואני שמח לבשר לכם שבשבועות האחרונים חוויתי אותו על בשרי .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-cpR4uGjf3YI/T_gDErMD0kI/AAAAAAAAARY/6wm-NHnUL9w/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" sca="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-cpR4uGjf3YI/T_gDErMD0kI/AAAAAAAAARY/6wm-NHnUL9w/s640/_1_~1.JPG" width="476" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">4X-GML הכנפים שלי </td></tr>
</tbody></table>
קוראים לו 4X-GML - Four Xray Golf Mike Lima או בקיצור בקשר Golf Mike Lima והוא נולד בגרמניה בבית החרושת של GROB במשקל של 255 ק"ג . מדובר בדאון נחמד מסוג ASTIR CS נוח להטסה . בעל גלגל מתקפל היכול להגיע למהירות מירבית של 250 קמ"ש אך אנו בד"כ טסים בין 80-130 קמ"ש . <br />
<br />
בשבוע שעבר טסתי בו לראשונה והיום שוב . יש משהו מרגש בלטוס בכלי טייס חדש לראשונה ביחוד אם הוא חד מושבי . את הסולו עושים בדאון הדו מושבי בו למדת לטוס ואתה מכיר את תכונותיו ושיגעונותיו הקטנים והמיוחדים אך כשאתה טס לראשונה בדאון חדש חד מושבי אתה עומד לפגוש לראשונה את תכונותיו באוויר . אי אפשר ,כמו באוטו , לחנות רגע בצד ולחשוב מה עושים . מרגע ריצת ההמראה אתה מחויב . מחויב להמראה ,הטסה ונחיתה בטוחה וטובה . על מנת לעמוד במשימה זו בהצלחה אתה קורא בעיון את ה MANUAL של הדאון . משנן את תכונותיו המיוחדות ומנסה לדלות כמה שיותר מידע מאלה שכבר טסו על דגם זה אך בכל זאת ,כידוע , לא ניתן ללמוד שחיה בהתכתבות וכאן אתה ניזרק ישר למים עמוקים וכדאי מאוד שתדע לשחות !<br />
<br />
לאחר הבטחון הראשוני בהטסות אתה מתחיל לעכל שמדובר בעצם בכנפיים שלך !! . לאחר 350 שעות של הטסת דאוני מועדון יש משהו נחמד בהרגשה זו אך אני לעומת זאת התהלכתי שבועיים בהרגשה שהדאון לא שלי , כמו אדם המתעלם מחלק מגופו . לי לפחות לקח זמן לעכל זאת ועתה מתחילה השימחה אט אט לחלחל .<br />
<br />
בשבוע שעבר עשיתי את הטיסה המשמעותית הראשונה שלי ב GML כשעה ועשרים של תענוג צרוף עד לגובה של כמעט 5000 רגל - טיול מעל הרי מנשה והמוחרקה במשך שעה ועשרים . אני כבר לא יכול לחכות לסתיו . לראות המדהימה ,למאות הציפרים המדהימות ולטמפרטורות השפויות . הכל עם הכנפייים שלי !<br />
<br />
שמיים צלולים ונחיתות רכות <br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-47025847986492023082012-06-27T09:59:00.000-07:002012-06-27T12:47:46.100-07:00תרגיל עוקץ<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הקיץ מביא עימו מראות ניפלאים של שביל החלב ובעיקר של מרכזו באזור קשת - עקרב . האזור הזה עולה מעל האופק המערבי בשעות הלילה המוקדמות והאסוציאציות הראשונות של שיטוט באזור עשיר זה הוא של צבירים כדוריים רבים , צבירים פתוחים ,ערפליות פלאנטאריות וערפליות מפוזרות אך אני דווקא רוצה להסב תשומת לבכם לכמה כפולים מענינים חלקם קלים וחלקם אתגריים כל אחד בדרכו שלו.<br />
סדרו לכם את הטלסקופ בגובה המתאים לאזור המטרה ואף כיסא בגובה נוח . לא תצתרכו להזיז אותם הרבה מאחר וכל נושאי פוסט זה מרוכזים באזור אחד הלא הוא ראש העקרב .<br />
<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-yXmQg-uLSeg/T-sn_uaIcAI/AAAAAAAAAQg/r0z_FgUQgBg/s1600/scorpio.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="260" src="http://2.bp.blogspot.com/-yXmQg-uLSeg/T-sn_uaIcAI/AAAAAAAAAQg/r0z_FgUQgBg/s400/scorpio.jpg" vca="true" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Scorpius מקשט את מרכז שביל החלב<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
אנטארס הכתום והבוהק הלא הוא Alpha Scorpi לוכד מייד את העיין באזור זה אך האם הקדשתם זמן למבט מעמיק יותר בענק האדום מלבד מבט בעיין בלתי מצויידת או מבט חטוף מבעד לעינית הטלסקופ ? לא הרבה מודעים לכך שאנטארס מחביא באורו הבוהק שותף . מדובר במערכת כפולה וצמודה יחסית (2.9 שניות קשת ) כאשר אנטארס הבוהק (1.2 מגניטיודה) מחביא מתחת ל"כנפי אורו" שותף חיוור יותר (5.4 ). ישנן עוד מערכות כפולים דומות ואתגריות הכוללות כוכב מרכזי בוהק המקשה על ההבחנה בשותף כאשר אבי טיפוס ידועים הרי הם SIRIUS ו RIGEL בשמי החורף . עובדה נוספת ההופכת את אנטארס לאגוז קשה לפצוח היא המצאותו יחסית נמוך מעל האופק גם כשהוא מגיע למרידיאן (קוו דמיוני על כיפת השמיים המחבר את הצפון והדרום והעובר דרך הזניט -נקודה על המרידיאן הנמצאת בדיוק מעלינו)</div>
<div style="text-align: right;">
עובדה זו גורמת לכך שאנו תמיד מתבוננים באנטארס דרך שכבה עבה של אטמוספירה על זרמי האוויר הטורבולנטים שבה ולכן דרך הטלסקופ יראה אנטארס "רוקד ומנצנץ" ויסתיר את השותף הירקרק החיוור והצמוד . </div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-H9aL9nInDFI/T-stutg8hyI/AAAAAAAAAQs/X5RGG2ezHOE/s1600/antares.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-H9aL9nInDFI/T-stutg8hyI/AAAAAAAAAQs/X5RGG2ezHOE/s320/antares.jpg" vca="true" width="233" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אטמוספיירה יציבה וטלסקופ מקולמץ יעשו את הקסם<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right" style="text-align: right;">
על מנת לחשוף את השותף תצתרכו אטמוספיירה יציבה וטלסקופ מקולמץ היטב . אטמוספירה יציבה ניתן להשיג בשעות הבוקר המוקדמות כשנירגעים זרמי האוויר או בעת רמה הנמצאת באזורינו ויוצרת אפילו אובך קל (ה TRANPARENCY גרוע אך ה SEEING מצויין) . או אז יתרחש הקסם . בהגדלה של 150-200X תראו את שותפו הירקרק כחלחל היוצר קונטרסט יפה עם אנטארס הכתום , לי יצא כמה פעמים לחזות בקסם כפי שמתואר היטב באיורו של Jeremy Perez למעלה . ישנם פטנטים נוספים לצפיה בזוגות כנ"ל : צפיה בליל ירח או עם דימדומי ערב כאשר רקע השמיים הבהיר מקטין את הקונטרסט בין אור הכוכב הבוהק לרקע ומגלה לעיתים את השותף .שיטה נוספת היא שיטת ה"דריפט" - הוציאו את הכפול ממש אל מחוץ לשדה הראייה של הטלסקופ ותנו לו להיסחף בחזרה . הטריק הוא להבחין בשותף ממש כשהכוכב המרכזי יוצא אל מחוץ לשדה הראייה או ממש טרם כניסתו שיטה זו דורשת ידיעה מראש היכן נימצא השותף החיוור יחסית למרכזי .</div>
<div align="right" style="text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-hQODCetwB9U/T-sz2QhRxGI/AAAAAAAAARA/54SPSTAPB9M/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://4.bp.blogspot.com/-hQODCetwB9U/T-sz2QhRxGI/AAAAAAAAARA/54SPSTAPB9M/s400/_1_~1.JPG" vca="true" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בית ספר לכפולים Scorpius <br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right" style="text-align: right;">
לאחר המשימה האתגרית הגיע הזמן להרגע עם כפול נחמד וסימפטי שלא דורש תנאי אטמוספירה יציבים ואף לא טלסקופ מקולמץ למשעי הרי הוא Beta Scorpi - זוג כחולים בגוונים שונים בהפרדה נוחה של 13.6 שניות קשת . האחד כחול בוהק (2.6 ) והשני כחול חיוור יותר (4.9) הרי אתם חוזים באחד מהכפולים היפים והנוחים השמיים . הרגעו עם כפול זה מכיוון שהכפול הבא Nu(14) Scorpi מהווה שוב אתגר לא פשוט אך מהנה וטומן בחובו הפתעה שהרי מדובר ב כפול - כפול ! . את Nu ניתן למצא בקלות בעיין אף מפרברי העיר . הפנו מבט קצת שמאלה מ Beta . הכוכב הבהיר הבא שאתם רואים הרי הוא Nu . לאחר שמירכזתם את הכוכב בפיינדר והבטתם בעינית תראו שני כוכבים המופרדים בקלות במרחק של 44 שניות קשת אחד מהשני . מבט חודר יותר ועליה בהגדלה יראו את אחד מהכוכבים כמורכב משני שותפים צהובים במרחק של 2.3 שניות קשת אחד מהשני .</div>
<div align="right" style="text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-__NyNcZU2rU/T-s3pVN-otI/AAAAAAAAARM/MapZj9LyTRo/s1600/nu_scorpii.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" src="http://1.bp.blogspot.com/-__NyNcZU2rU/T-s3pVN-otI/AAAAAAAAARM/MapZj9LyTRo/s400/nu_scorpii.jpg" vca="true" width="388" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כפול כפול ב Scorpi <br />
<br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
הכוכב השני יראה בהגדלה גדולה מעט מוארך אך אם האטמוספירה יציבה יהריאות טובה ניתן להבחין בשני דיסקות לבנות כמעט במגע במרחק של סביב שניית קשת אחת מהשניה . לילה נדיר כזה היה בתצפית שקימנו גלעד רותם ואני מחצר ביתו בתמרת . ב ברפרקטור 90 ממ שלי (TMB90SS ) ניראו שני הזוגות כאשר הקשה יותר ניראה כשני נקודות לבנות הנוגעות זה בזה אך דרך המכשיר של גלעד -שמיטד קסגריאני 8 אינט"ש ניראו השניים מופרדים עם טבעת דיפרקציה יפה המקשטת כל אחד מהם - מראה מדהים !!</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
את המטרות הנ"ל ניתן לנסות שוב ושוב בלילות הקיץ החמים עד שהתנאים האטמוספירים יאפשרו לגלות את סודות הכוכבים.</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
בהצלחה ושמיים צלולים</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-39438243463194571092012-06-13T11:36:00.001-07:002012-06-14T08:33:35.310-07:00הספרייה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
בהתחלה שאתה ניכנס לתחביב אתה רוצה להכיר את השמיים ואז אתה קונה אטלס- אטלס שמים כללי . ואז אתה מגלה שאתה נמשך לצייד פרפרים בשמי הלילה - ערפליות פלאנטאריות ואתה מחפש מגדיר לפרפרים וקונה ספר המתמחה בצייד פלאנטאריות ודרכי היווצרותן . לאחר מכן אתה מגלה את עולם הכפולים ואין תענוג גדול יותר מלהושיט את היד למדף הספרים לפני השינה לאחוז בספרה הניפלא שלSissy Haas הרי הוא Double Stares for small Telescopes , להיכנס לרשימת המומלצים ולתכנן את הציד של מחר בלילה . מהר מאוד אתה לומד על דמויות כמו Admiral William H. Smyth שכתב את ה Bedford Catalogue ב 1844 ומת לקרא אותו בעצמך מאחר וציטוטיו מוזכרים מעל מיטב הרשימות האסטרונומיות . ואז ציטוטים נוספים מתוך יצירות קלאסיות כגון Astronomy with an Opera Glass של Garrett Serviss מושכים את תשומת ליבך ואתה מתחיל לחפש איך לשים את ידך על עותק ממנו . וכך לפני שאתה מרגיש צומחת לה אי שם באחת מפינות הבית -ספריה אסטרונומית .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-Q6kTMqsCXsw/T9oEIX6Pf7I/AAAAAAAAAQU/RN502Hdltq0/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" pca="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-Q6kTMqsCXsw/T9oEIX6Pf7I/AAAAAAAAAQU/RN502Hdltq0/s640/_1_~1.JPG" width="478" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הספריה . טוב נו ..חלק ממנה</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
אני מאוד אוהב ספרים . לא פחות מטלסקופים .ובכל תחביב שלי אני מקפיד להחזיק את הספרים המובילים בתחום אך אני חיב להודות שבתחום האסטרונומיה עולה התשוקה הזו שלי על כל התחומים האחרים אני באמת ובתמים חושב שלכל חובב אסטרונומיה צריכה להיות ספריה טובה והספרים הנימצאים בה משמשים לא רק לביצוע "תצפית כורסא " בסלון הבית בה אני נודד על המפות , מוצא ולומד מטרות וקורא אודותיהן אלא גם כלים לתיכנון התצפית הבאה .<br />
<br />
ישנם פרסומים שלדעתי כל חובב אסטרונומיה צריך להחזיק בבית ואזכיר כאן רק כמה מהם בקצרה מאחר ואני מתכוון להרחיב על כל אחד מהם בעתיד :<br />
<br />
<br />
<span style="color: #b45f06;">Sky & Telescope Pocket Sky Atlas</span><br />
<br />
אין דבר מעצבן יותר מאשר להיאבק עם מפות שמים גדולות המתנופפות כמפרש בכל רוח קלילה והופכות לסמרטוט כאשר הלחות מתחילה לעלות . שולחן התצפית העמוס גם כך בעיניות ושאר אביזרי תצפית צר מלהכיל אותן.<br />
האטלס הנ"ל קטן וחביב שנידמה שתוכנן ע"י חובב מנוסה שסבל לא מעט מהמפות המסורתיות ישב וחשב כיצד ליצור אטלס שיענה על דרישות החובב הממוצע מבחינות של גודל נוח , דפים עמידים שלא יהרסו בלחות ולא יעופו ברוח ,קיפול נוח וקל של הדפים ופירוט המאפשר תצפית רצינית הכוללת את המיטב בשמיים ומעבר לכך גם לחובבים המצוידים במכשירים נדיבי מפתח המחפשים מטרות אתגריות . עשו לעצמכם טובה והצטידו באחד כזה .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-nU_AH_JHiqU/T9LFt2UZGSI/AAAAAAAAAPM/ZOEMdPYJCJ4/s1600/PocketSkyAtlas1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" fba="true" height="291" src="http://1.bp.blogspot.com/-nU_AH_JHiqU/T9LFt2UZGSI/AAAAAAAAAPM/ZOEMdPYJCJ4/s400/PocketSkyAtlas1.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Pocket Sky Atlas אי אפשר שלא לאהוב אותו <br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<span style="color: #b45f06;">Burnham's Celestial Handbook</span><br />
<br />
יצירת מופת שהשפעתה עלי חורגת הרבה מעבר לקיום הפיזי של שלושה כרכים הסוקרים את כל קבוצות הכוכבים בחצי הכדור הצפוני . רק השם Burnham או מראה שלושת הכרכים המונחים על המדף לצד מיטתי מעלים בי זיכרונות מתוקים מתחילת דרכי כאסטרונום חובב המעלעל בהם בחרדת קודש בספרית היחידה לנוער שוחר מדע במכון ויצמן . שקוע בסיפורים המקדימים לכל קונסטילציה הכוללים עירבוב של מיתולוגיה יוונית , סיפורי הוביטים ופנטזיה בהם הקבוצות מוזכרות ופריטים ארכאולוגים הקשורים בהן. כל הנ"ל מקדימים טקס עשיר הכולל עירבוב של תיאורים תצפיתים בהם מצוטטים טובי האסטרונומים בהווה ובעבר עם פרטים מדעים רבים על העצמים המענינים בכל קבוצה . <br />
העירבוב הנ"ל יותר אווירה קסומה בעת הקריאה בספר ולעיתים ממש כיף לקרא בו עם פנס מתחת לשמים זרועי כוכבים או בחדר חשוך לאור מנורת הלילה . הספר הנ"ל כשפורסם בשנות ה 60 נחשב לאוצר בלום של מטרות בקרב חובבים שהיו מצוידים בטלסקופים בעלי מפתח של 6 איט"ש . מאז קיבלו החובבים "עינים" טובות יותר (ראה בהמשך) וחלק מהמידע המדעי הפך למיושן . למרות זאת . מהווה הספר ציון דרך ויצירת אומנות ועדיין מצוטט על ידי טובי הכותבים בתחום האסטרונומיה התצפיתית .לדעתי אין ספריה אסטרונומית מושלמת ללא שלושת הכרכים הנ"ל .<br />
סיפור חיו של Robert Burnham מעניין ,עצוב ומרתק לא פחות וראוי ל פוסט ניפרד שעוד יבוא .<br />
אין עוד ספר שהשפעתו עלי דומה לזו של הספר הזה וכל פעם שעיני ניתקלת בו אני מתמלא אושר על עצם היותי חובב אסטרונומיה . מומלץ ביותר !<br />
<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-fIYE1sHeDZE/T9TlnV-j4pI/AAAAAAAAAPk/NiOkv7NPTxY/s1600/AA_BibliotecaDoppie_Burnham.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" fba="true" height="324" src="http://4.bp.blogspot.com/-fIYE1sHeDZE/T9TlnV-j4pI/AAAAAAAAAPk/NiOkv7NPTxY/s640/AA_BibliotecaDoppie_Burnham.jpg" width="640" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">יצירת מופת </td></tr>
</tbody></table>
The Night Sky Observeres Guide Vol 1&2<br />
<br />
הכל החל ביום בהיר אחד כאשר האחות Deanna Sanner שמה לב שאחד מהמטופלים בחדר ההמתנה של המרפאה בה עבדה קורא כתב עת שהיה לה מוכר לה מהבית . זה היה גליון של Sky & Telescope שבעלה Glen Sanner נהג לקרא באדיקות . למטופל קראו George Kepple ו Deanna החליטה להפגיש בינהם . המפגש בין Glen ל George ששניהם מסתבר היו תצפיתנים נילהבים הוליד את ה "תנ"ך" של האסטרונומים התצפיתיים . יצירה זו בת 2 כרכים ,אחד לחורף ואחד לקייץ מהווה סקירה נירחבת של מגוון מטרות בכל קבוצת כוכבים , גם כפולים וגם DSO הכוללים ציורים, צילומים ומפות איתור מפורטות . ישנו תיאור של כל עצם כפי שניראה דרך מגוון מפתחים . שני הכרכים נותנים מענה למהפיכה הדובסונית שהחלה בתחילת שנות ה 80 והובילה לכך שמפתחים של 8 אינט"ש ומעלה ובעיקר בתחום של 12-16 אינט"ש היו מחזה נפוץ בתצפיות חובבים . עד אז שלט בכיפה ה Burnham's Celestial Handbook שנתן מענה למטרות המתאימות למכשירים בעלי מפתח של 6 אינט"ש שנחשבו למכשיר מכובד עד סוף שנות ה 70 . <br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-23kvpJGNBGQ/T9Ny7h1JNdI/AAAAAAAAAPY/kTA5hItHKQs/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" fba="true" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-23kvpJGNBGQ/T9Ny7h1JNdI/AAAAAAAAAPY/kTA5hItHKQs/s400/_1_~1.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">התנ"ך</td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
הטלסקופים הדובסונים נדיבי המפתח פתחו את השמיים בפני החובבים ואין ספור מטרות שהיו עד אז נחלת מצפים מקצועים בלבד היו בהישג ידם אך לא היתה הספרות המתאימה שתנחה את החובב בים האפשריות החדשות . על צורך זה בדיוק בא לענות ה NSOG והוא עושה זו בצורה ניפלאה . מגוון המטרות המוזכר (2104 כפולים ,2030 גלקסיות ,127 פלאנטאריות ,550 צבירים פתוחים ,92 צבירים גלובולרים) ועוד מיני חיות שמיים עד לסך כולל של 5541 אוביקטים מספיק על מנת להעסיק חובב אסטרונומיה ואף את צאצאו ,אם יחפוץ בכך, למשך כל ימי חייהם . אני ממליץ על שני הכרכים כחובה לכל מי שמחשיב עצמו אסטרונום תצפיתי רציני .<br />
<br />
<span style="color: #b45f06;">Deep Sky Wonders -Walter Scott Houston </span><br />
<br />
יש שקוראים לו Scotty אך יש כאלה שיקראו לו הטרובדור של האסטרונומיה הנודד בין מסיבת כוכבים אחת לשנייה , מסתובב בין החובבים , תורם מנסיונו ומשרה בעצם נוכחותו קסם על הצופים . במשך שנים כתב במגזין Sky & Telescope את הטור הניקרא בשקיקה ע"י כל חובב - Deep Sky Wonders - טור העוסק באסטרונומיה תצפיתית טהורה . כל פעם שאני מקבל את המגזין לידי . זה המקום שאני מדפדף אליו מיד לאחר קריעה חסרת סבלנות של עטיפת הנילון . היום כותבת את הטור Sue Franch הניפלאה אך שנים רבות ניכרה טביעת עטו של scotty בטור שהיה עירבוב של חוויות תצפית אישיות , רשמי תצפיות של אחרים שנישלחו אליו מכל קצווי תבל ,הגיגים על השמיים ועל העצמים הניפלאים הנימצאים בהם לא פעם העמיד אתגרים בפני הקוראים ואלה נענו לו באדיקות ושלחו רישמיהם אליו . לאחר מותו פורסמו מבחר מרשימותיו בספר הנ"ל. לא תמצאו ספר דומה מבחינה זו שהקריאה בו היא כמו סיפור , כל עונה והסיפור שלה , כל עונה והעצמים המיוחדים והאתגריים שלה . הכתיבה היא בגובה העינים של החובב ובשפתו . אני זוכר שמצאתי את הספר בחנות ב ניו יורק וקראתי את כולו במשך כל זמן הטיסה חזרה לארץ . מיותר לומר שהטיסה עברה כהרף עין ומיותר לומר שקריאת הספר היא חוויה לכל חובב.<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-T_UPvi8NDtE/T9Y1h3O_HqI/AAAAAAAAAP8/i8jmvNd1jR4/s1600/_2_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" fba="true" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-T_UPvi8NDtE/T9Y1h3O_HqI/AAAAAAAAAP8/i8jmvNd1jR4/s400/_2_~1.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Scotty 1912-1993</td></tr>
</tbody></table>
<br />
את הספר האחרון אזכיר לא משום שאני חושב שיש לו ערך מעל לאחרים בספריתכם אלא משום שלכל אחד יש את הספר המיוחד שיש לו ערך רגשי . זה יכול להיות האטלס הראשון שלכם בעזרתו למדתם את השמיים או הספר הראשון בעזרתו למדתם על חורים שחורים או פשוט זה שבזכותו הפכתם את התחביב לתשוקה וחלק מחייכם. אצלי זה ספר הכיס שסחבתי בכיס של מדי ה "ב" שלי במשך כל הטירונות . הספר הזה עשה איתי את הפזצטות ,המסעות הניווטים השמירות ושאר תענוגות .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-gXVsFcTu6K8/T9jXbXNj6jI/AAAAAAAAAQI/I3Cr-bgQdU8/s1600/_3_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" pca="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-gXVsFcTu6K8/T9jXbXNj6jI/AAAAAAAAAQI/I3Cr-bgQdU8/s320/_3_~1.JPG" width="239" /></a></div>
<br />
ה Pocket Sky Guide שאתם רואים למעלה עבר את כל אלה ואם תביטו היטב על קצות העטיפה תבחינו בכך . הסוד הוא שדפיו ועטיפתו קשיחים ולכן הוא לא ניראה גרוע כפי שאתם אולי יכולים לצפות . הלילות החשוכים בניווטים ובשמירות קיבלו משמעות נוספת בעזרת הספר הזה בכיס ופנס L עם פילטר אדום. אין לו כיום כל משמעות תצפיתית פרקטית לעומת ההיצע האחר בספריתי אך עדין אני מדפדף בו מדי פעם ולו רק להריח את ריח ה "טירונות " שהוא עדיין שומר בין דפיו.<br />
<br />
עוד רבים הספרים בספריה אך קצרה היריעה מלהזכיר את כולם ועוד אזכיר אותם בעתיד . אם היה ניגזר עלי לבחור כמה לקחת איתי לאי בודד כניראה שאת המוזכרים למעלה היתי לוקח ( איזה טלסקופ אקח לשם ? על זה עוד אכתוב בעתיד ...) .<br />
<br />
עושה טוב לטפח ספריה אסטרונומית בבית . כל אחד מכם יטפח אחת כזו אם ירצה או לא לצד מגוון עיניות וטלסקופים אם ישאר מספיק זמן בתחביב .אני נהנה לדעת שיש לי את כל הכוכבים ,הגלקסיות והערפליות מונחים על המדף קרוב אלי במקום אחד וכל מה שאני צריך לעשות הוא להושיט יד ולקרא עליהם . לא בא לכם גם ?<br />
<br />
שמיים צלולים <br />
<br />
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-38027969330706214012012-06-06T20:38:00.000-07:002012-06-06T20:38:46.330-07:00Faces in the dark<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
יש את הרגע הזה שאתה מתחיל לקבל מושג על מקומך ביקום . לא ,נושא הפוסט הזה אינו מיסטיקה ולא , עבדכם הנאמן אינו מתחיל "להתחזק" . למרות שאסטרונומים חובבים יודעים היטב על תלת ואפילו ארבעת מימדיו של היקום -ברוב הזמן השמיים ניראים לנו ,בעיין ,דו מימדיים . תחושה אמיתית תלת מימדית (בסדר גודל קוסמי) ניתן לקבל כאשר נעמדים במקום פתוח בתקופה בה ניתן לצפות במספר כוכבי לכת בעת ובעונה אחת מאופק לאופק ממש כמו בתקופה זו עת ניתן לצפות בנגה לקראת שקיעה באופק המערבי , מאדים מעל הראש ושבתאי עולה די גבוה מעל האופק המזרחי . אם גם יש ירח לא מלא בדרך- מה טוב . אם מחברים את כוכבי הלכת והירח בקוו ראיה אחד הרי אנו מסתכלים Edge on אל מישור המילקה (Ecliptic ) -המישור בו מסתובבים כוכבי הלכת סביב השמש . ואם מאתרים את כוכב הצפון מקבלים תחושה תלת מימדית על נטיית ציר כדור הארץ ביחס למישור המילקה .אני אוהב את התחושה הזו שנופל האסימון וממש חשים את תלת המימדיות של מערכת השמש אני לדוגמא , חש ממש תחושה פיזית בגוף , תחושה של שינוי אוריאנטציה בה למעלה ולמטה אינם מיוחסים יותר לעצמים המקומיים סביבי על כדור הארץ אלא יחסית למשהו גדול הרבה יותר -למישור המילקה. ואז אני חש לפתע שאני עומד קצת באלכסון !. <br />
<br />
עד עתה יכול כל אחד לבצע תרגיל זה גם מפאתי העיר אך על מנת לחדור עמוק יותר לחלל בתחושה התלת מימדית עלינו להתאמץ קצת יותר ולהגיע למקום חשוך . שם ,מתגלה לנו בכל הודו שביל החלב ואנו מבינים שאנו מתבוננים אל תוך מישור גלקסיית הבית שלנו . הקיץ נותן לנו הזדמנות גם להבין היכן מרכזו של שביל החלב כאשר אנו צופים אל האזור העשיר בין קבוצת קשת לעקרב . מהר מאוד אנו מבינים לאיזה כיוון מסתכלים אל מישור הגלקסיה ולאיזה כיוון מסתכלים אל מחוץ למישור הגלקסיה .<br />
אז מה היה לנו עד עתה ? אנו עומדים במקום חשוך ומאתרים את מישור המילקה בו מסתובב הכדור שלנו סביב השמש ואת כוכב הצפון המסמל את מיקום הציר סביבו הוא מסתובב סביב עצמו . ובנוסף אנו מבינים היכן מישור הגלקסיה בו כל הקומפלקס הזה משלים סיבוב פעם ב 200 מליון שנה והיכן מרכז הסיבוב האדיר הזה .כשנופל האסימון הזה מקבלים לא רק תחושה תלת מימדית טובה אלא תחושת סחרחורת קלה כשמבינים בכמה צירים אנו מסתובבים בעת ובעונה אחת ....<br />
<br />
אבל מה הלאה ? האם ניתן להמשיך ולקבל תחושה תלת מימדית אל מעבר לתחומי גלקסיית הבית ?<br />
<br />
המשך המסע דורש טלסקופ או לפחות משקפת וגם את עונת התצפית הנכונה . שביל החלב שלנו ,כמו כל הגלקסיות ביקום ,חבר בצביר גלקסיות , וצביר גלקסיות זה חבר בצביר על וכך הלאה . האם נוכל בעזרת תצפית לחוש זאת ? . התשובה לשמחתכם היא - כן ! צריך רק להתאמץ קצת . שביל החלב חבר בקבוצת גלקסיות מקומית ששמה ,כמה מפתיע -The Local Group - שבה חברות כ 31 גלקסיות המתפרסות לקוטר של 3 מליון שנות אור . חברות כבוד ידועות הן M33 וכמובן M31 - אנדרומדה המאסיבית ביותר בקבוצה המסמלת את הקצה השני של גבול הקבוצה במרחק של 2.3 מליון שנות אור מאיתנו . כך שאם אנו מתבוננים במשקפת או בטלסקופ או בעיין ( אם התמזל מזלינו להיות באתר ללא זיהום אור ) באנדרמדה אנו מיתבוננים אל הקצה השני של קבוצת הגלקסיות המקומית שלנו. <br />
<br />
ומה מעבר ? הכינו את הטלסקופים ! . כפי שמערכת השמש אינה נמצאת במרכז אלא בפאתי גלקסית שביל החלב כך גם הקבוצה המקומית נמצאת בפאתי צביר העל הגלקטי . ומה נמצא במרכזו ? הפנו מכשירכם אל גן החיות הגלקטי הנמצא בין אריה לבתולה :<br />
<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-P-QGQ27IB6k/T8ELU5Cmy8I/AAAAAAAAAMM/_ie_QcFpQms/s1600/mark1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="292" qba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-P-QGQ27IB6k/T8ELU5Cmy8I/AAAAAAAAAMM/_ie_QcFpQms/s400/mark1.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מבט אל מרכז צביר העל הגלקטי <br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
ניתן להשתמש בכוכבים הבהירים בסביבה :1. כונו את הפינדר לחצי המרחק בין ביטא אריה ( Denebola) לאפסילון בתולה (Vindemiatrix) (קו ירוק ) או 2 . רבע המרחק בין ביטא אריה ל Arcturus ומעט למטה (קו אדום). אם תקרבו עינכם לעינית בהגדלה נמוכה של כ X40-50 תגלו כבר כמה גלקסיות בשדה הראייה ואם תשוטטו קצת באזור תגלו הרבה מאוד גלקסיות בבהירויות וצורות שונות - אתם מתבוננים למרחק של 50 מליון שנות אור על ה Virgo Galaxy cluster הנימצא במרכז צביר העל אליו שיכת הקבוצה המקומית שלנו . צביר בתולה גדול במידה משמעותית מהקבוצה המקומית ומכיל כ 2000 גלקסיות המתפרסות על כ 9 מליון שנות אור . הצביר הגדול הזה תופס כ 12 מעלות בשמיים ונשפך אל תחומי שיערות ברניקה השכנה . <br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
הרשו לי לעניין אתכם בנושא תצפיתי מעניין הנימצא בלב צביר בתולה . בדיוק במקום אליו כיוונתי אתכם לפי המפה למעלה ניתן לעקוב עם הטלסקופ אחר גלקסיות המסודרות במעיין שרשרת . ויש לה גם שם - Markarian's Chain .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-Lv8d6tlvEmc/T8E8X4XzJFI/AAAAAAAAAMY/K8xWy02ElIg/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="640" qba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-Lv8d6tlvEmc/T8E8X4XzJFI/AAAAAAAAAMY/K8xWy02ElIg/s640/_1_~1.JPG" width="476" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">The Markarian's Chain בלב צביר בתולה <br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
השרשרת קרויה על שמו של האסטרונום הרוסי Benjamin E. Markarian שהזכיר גלקסיות אלה במאמר שפירסם ב 1961 על קשרים פיזיקלים בין גלקסיות בצביר בתולה . בשני קצוות השרשרת נימצאות גלקסיות בהירות יחסית M84 במערב ו M88 במזרח . וניתן לטייל עם הטלסקופ לארכה . עם השנים זיהו חובבים "פנים " המתבוננות אלינו מהשרשרת : <br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-bsw_sjFxOEg/T8E-5mYzY-I/AAAAAAAAAMk/0xaetMcK4tw/s1600/resized_MarkChain-DaveSnope1508-50p.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="426" qba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-bsw_sjFxOEg/T8E-5mYzY-I/AAAAAAAAAMk/0xaetMcK4tw/s640/resized_MarkChain-DaveSnope1508-50p.jpg" width="640" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Faces in the dark מבטים מסוקרנים ממרכז צביר העל שלנו </td></tr>
</tbody></table>
<br />
התצורה הראשונה ניקראת "The Face " (עיגול ירוק )ומורכבת מ M84 וM86 המשמשות כעיניים . NGC 4388 כפה . NGC 4387 כאף. בתצפית האחרונה הבחנתי בתצורה ללא כל בעיה בעזרת רפרקטור של 6 אינט"ש ואני זוכר שבעבר אף הבחנתי בפנים בעזרת משקפת 90 ממ. האף כבר בעיתי יותר ודורש מפתח גדול יותר . תצורה נוספת הנמצאת יותר מזרחה ניקראת "The Eyes" (עיגול אדום) ומורכבת מ NGC 4435 ומ NGC4438 . ככל שתשתמשו במכשיר בעל מפתח גדול יותר תראו יותר ויותר גלקסיות באזור והן יקבלו צורות מפורטות יותר . <br />
<br />
נסו בתצפית הבאה לבצע את טיול האוריאנציה הקוסמי שהצעתי לכם . צפו אל עבר מרכז צביר העל שלנו ותזכו במבטים מסוקרנים המתבוננים אליכם חזרה .<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-90113804346218853102012-05-31T09:42:00.000-07:002012-05-31T20:03:49.379-07:00אז מה זה השטויות האלה הטרנזיט של נגה ?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
אני מניח שאם עדי אשכנזי היתה עושה מופע סטנד אפ אסטרונומי כך אולי היתה פותחת את ההופעה בזמנים אלה כאשר מעל כל מגזין ,פורום ואתר אסטרונומי המכבדים את עצמם ניתן למצא דיונים בנושא הטרנזיט של נגה . ועל מה בעצם כל המהומה ?<br />
טרנזיט במושגים אסטרונומים מוגדר כמעבר של גוף לפני גוף הגדול ממנו בקוטרו כך שבקו הראיה שלנו הוא ניראה כחולף על פניו . טרנזיט של כוכב לכת על פני השמש יכול להתרחש רק אם כוכב הלכת הינו פנימי ,רוצה לומר -מסלולו נימצא בין מסלול כדור הארץ לשמש ומבחינה זו רק שניים באים בחשבון -כוכב חמה ונגה . טרנזיט מתרחש כאשר המרחק הזוויתי בין השמש לכוכב הלכת הולך ומצתמצם והוא ניכנס למצב של צמידות תחתונה ( Inferior congunction ) כלומר ביו כדור הארץ לשמש . טרנזיט של כוכב חמה נפוץ יותר מטרנזיט של נגה .<br />
<br />
אז שוב -על מה בעצם כל המהומה ? למה ניתן לצפות ? אני זוכר את הטרנזיט הקודם ב 2004 -התאספנו כמה חובבי אסטרונומיה נילהבים בחצר ביתו של גלעד רותם בתמרת לצפות בטרנזיט שאז עורר הו- הא מעל המדיה כפי שקורה עכשיו ואולי אפילו יותר מכיוון שבניגוד למצב היום לא היה אז אדם חי שחזה בטרנזיט כזה . ולא רק זאת אלא שהרבה יצרני ומוכרי ציוד אסטרונומי השתמשו בטרנזיט כמקדם מכירות -פילטרי שמש וביחוד טלסקופי ה H Alpha שהחלו להציף את השוק (במיוחד דגם ה PST של CORANADO המתאים לכל כיס ) נרשם מחסור בכל הנ"ל אצל כל היצרנים . הצבתי את ה ETX90 מצוייד בפילטר שמש כשהוא עוקב אחר השמש וחיכינו לאירוע המדובר שהתרחש באותה שנה בשעות שפויות הרבה יותר מזה שצפוי השנה . שהחל הטרנזיט היה זה מראה נחמד . ביחוד רגע ההופעה וההיעלמות אך הטרנזיט עצמו היה די משעמם - כאילו מישהו ניקב את השמש עם מחורר דפים . מדי פעם הצצנו דרך העינית בעיקר עקב רגשות אשם שצריך לנצל את הרגע משום שהפעם הבאה תהיה רק בעוד 8 שנים .....<br />
<br />
למעשה טרנזיט של השמש מתרחש ע"י עצמים אחרים הרבה יותר מענינים ויפים ויזואלית מנגה ובתדירות גבוהה יותר . כל מי שצופה בשמש באופן תכוף חווה זאת מפעם לפעם - מטוסים, ציפורים בודדות או בלהקות ( הצופים בירח יכולים מדי פעם לראות טרנזיט של להקות עגורים הנודדים בלילה) באופן לא מתוכנן או תחנת החלל באופן שניתן לחזות ולצלם .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/--B0oDsWBQOQ/T8Uf_WdDpHI/AAAAAAAAAOA/xhrjE_c8hKM/s1600/bird_flies_during_transit_of_venus.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="231" rba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/--B0oDsWBQOQ/T8Uf_WdDpHI/AAAAAAAAAOA/xhrjE_c8hKM/s320/bird_flies_during_transit_of_venus.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">טרנזיט כפול -ציפור ונגה</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-MDFIA4j8KRA/T8UgL8m6m7I/AAAAAAAAAOI/6-NLr8blELs/s1600/transit_plane.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="220" rba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-MDFIA4j8KRA/T8UgL8m6m7I/AAAAAAAAAOI/6-NLr8blELs/s320/transit_plane.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הטיסה לנגה יוצאת משער A3</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-H3rTaVPoWZI/T8Um3Wgb3JI/AAAAAAAAAOc/EFLEHqOXGQ4/s1600/space96-iss-atlantis-sun-transit_21003_600x450.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="240" rba="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-H3rTaVPoWZI/T8Um3Wgb3JI/AAAAAAAAAOc/EFLEHqOXGQ4/s320/space96-iss-atlantis-sun-transit_21003_600x450.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מעבורת ותחנת החלל מבצעות טרנזיט</td></tr>
</tbody></table>
אז מה בכל זאת מושך את האנשים , הרי בסך הכל מדובר בהסתדרות של נגה והשמש בקו ראיה אחד ?. יש משהו מושך ויזואלית בהסתדרות יפה של גופים אסטרונומים . הרי תמיד אנו מצינים צמידות קרובה של כוכבי לכת אחד לשני או לירח . זה ניראה יפה בעיין . אולי זה גם המקרה של הנקודה השחורה ששמה נגה הנעה על פני השמש ביחוד שהאירוע נדיר יחסית שרק שבעה כמותו התרחשו מאז זמנו של גלילאו וכל בן תמותה רוצה לשזוף עינו באירוע שהרי הפעם הבאה תהיה רק ב 2117 וכאן המקום להזכיר שטרנזיט של נגה מתרחש באותו דגם כל 243 שנה כאשר כל זוג טרנזיטים בהפרש של 8 שנים קורה פעם בהפרש של 121.5 שנה ופעם בהפרש של105.5 שנה כך שמי שחי בתקופה זו יכול להחשיב עצמו בר מזל שזוכה לחזות בשני טרנזיטים בתקופת חיוו !<br />
<br />
האמת ,שאם אתה אסטרונום מקצועי הטרנזיט נותן הזדמנות למחקר ואיסוף נתונים .הטרנזיט של 1639 לדוגמא סייע בהערכה מדויקת יותר של המרחק בן כדור הארץ לשמש . ב 2004 לעומת זאת הסתיעו בטרנזיט למדידת דגם השינוי בעצמת ההארה של השמש בעת הטרנזיט על מנת לסייע בחיפוש אחר כוכבי לכת המקיפים שמשות רחוקות . אבל גם אם אתה לא אסטרונום מקצועי ישנן תופעות ששווה לחפש . בניגוד למעבר הדי משעמם לדעתי של נגה על דיסקת השמש ישנם שני אירועים ששווה לחפש ולצפות בהם ושניהם מתרחשים לפרק זמן קצר ביותר .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-idGuCdiKKk4/T8eSAVQDg3I/AAAAAAAAAOo/Fmzbwjz7uFY/s1600/vt-photo-01-loco.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="209" rba="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-idGuCdiKKk4/T8eSAVQDg3I/AAAAAAAAAOo/Fmzbwjz7uFY/s320/vt-photo-01-loco.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Aureole - אטמוספירת נגה מפגינה נוכחות<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right">
<span style="color: #b45f06;">Aureole</span> - תופעה זו מתרחשת עם כניסת נגה לטרנזיט כשעדיין רק חלק מכוכב הלכת נמצא על רקע השמש ( פאזה הניקראת - "מגע ראשון ") במצב זה ניתן להבחין במעיין טבעת אש המקיפה את נגה בחלק שאינו עדין ניכנס לטרנזיט . התופעה ניגרמת משבירת קרני השמש באטמוספירת נגה והיא ניראית היטב מבעד לפילטר שמש . לעיתים ניתן לצפות בנקודות או אזורים בהירים יותר בקשת האש .ניתן לחזות בתופעה גם עם יציאת נגה מהטרנזיט .</div>
<div align="right">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-0ZLIS-UlbcU/T8eUqeaFBgI/AAAAAAAAAO0/RY_CFFqpwqY/s1600/venus2.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="172" rba="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-0ZLIS-UlbcU/T8eUqeaFBgI/AAAAAAAAAO0/RY_CFFqpwqY/s400/venus2.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Black Drop effect<br />
<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div style="text-align: right;">
<span style="color: #b45f06;">Black Drop Effect</span>- תופעה מוזרה יכולה להתרחש בשני נקודות זמן בטרנזיט : בעת "מגע שני" ממש לפני כניסת כל דיסקת נגה לטרנזיט ובעת "מגע שלישי "ממש טרם "נגיעת " דסקת נגה בגבול דסקת השמש עם היציאה מהטרנזיט . כפי שאתם רואים בתמונה למעלה נראה שעם התקרבות גבול שתי הדיסקות זו לזו ישנו אפקט של "התנזלות" גבול דיסקת נגה והתמזגות עם גבול דיסקת השמש תוך כדי איבוד הגבול הברור בינהם . התופעה העסיקה חוקרים רבים במהלך השנים ומיוחסת היום לשילוב של טישטוש ע"י אטמוספירת כדור הארץ ,אשליה אופטית והגבול החד בין אור לחושך של גבול דיסקת השמש .</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
הטרנזיט הנוכחי יראה בישראל עם זריחת השמש ויהיה כבר בעיצומו כך שכל תהליך כניסת נגה לטרנזיט לא יראה ולכן יש לחפש את התופעות הנ"ל בעת היציאה ממנו . מכאן אתם יכולים להבין גם שתידרשו להשכים קום על מנת לצפות בו ולחפש מקום בו האופק המזרחי פנוי .השנה מהלך הטרנזיט שיראה מישראל יהיה קצר מ 0530 עד 0800 כך שלא תצתרכו לבזבז יום חופש שלם על כך .......</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
אז הנה לכם אתגר תצפיתי הכולל שני אירועים קצרי מועד המתרחשים למשך דקות מתוך טרנזיט ארוך ודי משעמם . אך למרות זאת אל תרשו לעצמכם לפספס את הטרנזיט של נגה ולו רק משום היותו אירוע נדיר שלא יחזור שנית בימי חייכם וזה המקום להזכיר <span style="color: red;">שאסור לצפות בשמש בעיין או דרך מכשיר אופטי ללא פילטר מתאים ויעודי לכך . צפיה ללא הגנה מתאימה יכולה לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך לרשתית העיין ואף לעיוורון . </span><span style="background-color: #f3f3f3; color: black;">מי שאין ברשותו פילטר שמש יכול להקרין את תמונת השמש על קיר או נייר לבן המוצב מאחורי עינית הטלסקופ או המשקפת המכוונת בכיוון השמש אך שימו לב </span><span style="color: red;">גם </span><span style="color: red;">כיוון מכשיר אופטי אל השמש אסור בתכלית האיסור שיעשה תוך כדי התבוננות בעינית משום שגם חשיפת העין לשמש דרך מכשיר אופטי לשבריר שניה יכול להיגמר בנזק חמור לרשתית . פשוט כוונו את המכשיר לכיוון הכללי של השמש מבלי להתבונן דרכו ונסו לקבל תמונה על גבי דף הנייר המוצב מאחורי העינית .</span><span style="color: black;"> <span style="color: #f3f3f3;">ניתן לתרגל טכניקה זו עם הירח בלילה שלפני</span> .</span></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
טרנזיט מהנה </div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
אמיר</div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-20742880352770935262012-05-27T09:19:00.001-07:002012-05-27T09:56:43.313-07:00Nightfall<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
בתחילת דרכו של סופר המדע הבדיוני הנודע Issac Asimov התרחשה שיחה בינו לבין John Campbell המוציא לאור של מגזין סיפורי מדע בדיוני קצרים בו אסימוב פירסם את יצירותיו הראשונות . השיחה סבבה סביב משפט הלקוח מאחד מחיבוריו של המשורר וכותב מאמרים האמריקאי הנודע Ralph Waldo Emerson :<br />
<br />
<dl><dd><i><span style="color: #e69138;">If the stars should appear one night in a thousand years, how would men believe and adore, and preserve for many generations the remembrance of the city of God which had been shown</span></i></dd></dl>
או בתרגום חופשי שלי - אם יופיעו הכוכבים רק פעם אחת באלף שנה , איך ודאי יאמינו בני האדם , יעריכו וישמרו לדורות את זכרון עיר האלוהים שניגלתה להם !<br />
<br />
תשובתו של Canpbell למשפט זה היתה פשוטה - אני חושב שבני האדם יצאו מדעתם !.<br />
<br />
שיחה זו היתה זו שהובילה את אסימוב לחיבור יצירת המופת שלו Nightfall . הסיפור מתרחש על כוכב לכת בשם Kalgash הסובב סביב כוכב המהווה חלק ממערכת הכוללת 6 שמשות . המצב הנוצר הוא שכוכב הלכת תמיד מואר ותושביו אינם מכירים את המושג "לילה" וכמובן שמעולם לא ראו שמיים זרועי כוכבים. לא אכנס יתר על המידה אל נבכי הסיפור אך חבורה של מדענים מבינה שפעם ב 2049 שנה נוצר מצב בו יש ליקוי מלא של הכוכב התורן המאיר את Kalgash והתוצאה היא "לילה" קצר וכמובן התגלות הכוכבים לתושבי Kalgash מראה אינו מוכר היכול לגרום לפאניקה ,אי סדר, והרס הציויליציה של כוכב הלכת .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-yrTl4Fcivio/T8HXkb2UtkI/AAAAAAAAAM4/tjAGoeKCios/s1600/4955879337_17256dacec.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" qba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-yrTl4Fcivio/T8HXkb2UtkI/AAAAAAAAAM4/tjAGoeKCios/s400/4955879337_17256dacec.jpg" width="240" /></a></div>
<br />
הרעיון , אם תחשבו עליו ,הוא מבריק ומעניין . מראה שמיים זרועי כוכבים הוא מראה כל כך מוכר לנו וברור מאליו . מה באמת יקרה לאדם שיחשף בבת אחת למראה כזה - יצא מדעתו ? יתפעל עד עמקי נשמתו ? יחשוב שקץ העולם הגיע? יאמין בבת אחת באל או בכוח עליון ? ובכלל - האם עולם כזה המתואר ע"י אסימוב אכן קיים במציאות ?<br />
<br />
מסתבר שבכל סיפור מדע בידיוני טוב קיים גרעין של מציאות עליה הוא מבוסס או שתתגלה בעתיד . פשוט הרימו ראשכם למעלה אל השמיים בעונה זו של השנה ותמצאו כמה מועמדים: Castor התאום של Pollux הוא למעשה מערכת מרובת כוכבים . חובבי האסטרונומיה מכירים אותו כאחד מהכפולים היפים והמרשימים בשמיים הניתנים להפרדה על ידי כמעט כל טלסקופ בהגדלה נמוכה יחסית . המראה המתגלה לצופה הוא של שתי שמשות צהובות 1.9/2.9 בהפרדה של 4 שניות קשת ואי שם במרחק של72.5 שניות קשת ישנו שותף שלישי מוכר פחות וחלש יותר (8.8) בצבע לילך .<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-cV4-L-GsmOI/T8Hcgy4Lh7I/AAAAAAAAANE/tN0FTC6TANU/s1600/13625ds-aplha-geminorum-castor-wade-corbei-asod-031208.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" qba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-cV4-L-GsmOI/T8Hcgy4Lh7I/AAAAAAAAANE/tN0FTC6TANU/s320/13625ds-aplha-geminorum-castor-wade-corbei-asod-031208.jpg" width="298" /></a></div>
<br />
אך כאן העלילה מסתבכת מכיוון שכל כוכב במערכת משולשת זו הוא כפול בעצמו (ספקטרוסקופי - כלומר צמוד מדי להפרדה טלסקופית בעיין) למעשה מדובר במערכת בעלת שישה כוכבים !! נשמע מוכר ?. CastrorA הוא למעשה מערכת כפולה של שני כוכבים הסובבים אחד סביב השני כל 9.2 יום. Castor B הוא שוב מערכת כפולה וכאן זמן המחזור הוא 2.9 יום . Castor C הוא המרתק מכולם וכולל שני ננסים 0.6 מאסות שמש כל אחד הסובבים אחד סביב השני כל שעתיים ! כוכב לכת הסובב סביב אחד מהכוכבים הנ"ל יכול בהחלט להיות מועמד למושא ספרו של אסימוב - Kalgash .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-7LVLPGVX4p8/T8HfnKk6KcI/AAAAAAAAANQ/nqvZmI-epFo/s1600/imagesCAJP2M3I.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="289" qba="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-7LVLPGVX4p8/T8HfnKk6KcI/AAAAAAAAANQ/nqvZmI-epFo/s400/imagesCAJP2M3I.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מערכת CASTOR . האם כאן מסתתר כוכב לכת דמוי Kalgash ?<br />
<br />
<div align="right">
<br /></div>
<div align="right">
<br /></div>
<div align="right">
</div>
</td></tr>
</tbody></table>
מצב אחר בו יתכן יום ניצחי על כוכב לכת יכול להמצא גם בצבירי כוכבים כדוריים . צבירים אלו הנמצאים במעטפת הגלקסיה יכולים להכיל עד מליון כוכבים בכדור שקוטרו 100-300 שנות אור . במרכז הצביר הצפיפות כה רבה עד כי 250 כוכבים יכולים להידחס לנפח קוביתי שדופנו הוא שנת אור אחת . דמיינו את ה"לילה" בכוכב לכת הנמצא בצביר כזה . סביר להניח שה"לילה" מואר ולא ניתן לראות הרבה מעבר לכוכבים הקרובים .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-C1hl3GfJ55I/T8IrQiVfLCI/AAAAAAAAANc/BVslKCX95bw/s1600/Globular-Cluster.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="300" qba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-C1hl3GfJ55I/T8IrQiVfLCI/AAAAAAAAANc/BVslKCX95bw/s400/Globular-Cluster.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צביר כדורי - האם במרכזו יורד הלילה ? </td></tr>
</tbody></table>
חובבי מדע בידיוני נוטים לומר שסיפור טוב וסופר טוב נוטים להקדים את זמנם ולחזות את העתיד . לצערי יתכן וכאן ישנו מקרה דומה . כל מי שגר באזור תל אביב רבתי יכול להעיד שבאזורים מסוימים לא רואים כלל את הכוכבים בלילה גם בלילות נטולי ירח . כל מה שניתן לראות זוהי הילה כתומה הנוצרת מבליל פנסי הלילה . באזורים רבים אחרים ניתן לצפות רק בירח , נגה ,צדק , שבתאי ובכוכבים הבהירים המעטים בשמיים . ניתן לומר שישנו דור שלם של ילדים ומבוגרים שלא ניקלעו לאזורים חשוכים במסגרת שירותם הצבאי שמעולם לא חוו שמיים זרועי כוכבים ומעולם לא ראו את שביל החלב . ההבנה הזו חדרה אלי כשהסברתי על שמי הלילה בתצפית במעלה ערוד לפני שנים . אני זוכר את קריאות ההתפעלות של מבוגרים וילדים עם רדת החשיכה והתגלות השמיים זרועי הכוכבים וחגורת שביל החלב . כולם נמצאים שם גם בשמיים של תל אביב ירושליים או חיפה אך אנו לא מסוגלים לראות אותם ! למסך המונע מאיתנו לראות אותם יש גם שם -"זיהום אור " והוא הולך וכובש לעצמו שטחים יותר ויותר גדולים והופך את הלילה ליום . <br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-slJrD5w2XYw/T8JVS552zII/AAAAAAAAANo/a9I1haSOQB4/s1600/untitled.bmp" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="200" qba="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-slJrD5w2XYw/T8JVS552zII/AAAAAAAAANo/a9I1haSOQB4/s400/untitled.bmp" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כך ניראה זיהום האור מהחלל </td></tr>
</tbody></table>
<br />
<br />
חובבי החושך -האסטרונומים החובבים- מוצאים את רגליהם נידחקות לאזורים יותר ויותר רחוקים. מי שנמצא שנים בתחביב חווה על בשרו כיצד ההילות של מצפה רמון הפכו ליותר ויותר גדולות ומרובות ואז , גם לאחר שנדדנו לאזורים אחרים כמו נחל ברק ומחנטו"ש החלה מפלצת האור להגיע גם לשם . התופעה אינה מיוחדת לארץ ומתרחשת בכל העולם . הקידמה ופיתוח מואץ של אזורי מחייה עירוניים עם תאורת הלילה המתלווה אליהם היא התורמת העיקרית לעניין . אוכל להעיד מקום מגורי בגליל איך לפני כ 12 שנה שביל החלב היה מראה נפוץ וגלקסיות קלושות היו ציד קל . בשנים האחרונות עם ריבוי הישובים והכבישים המהירים שניסללו באזור והתאורה המוגזמת והבזבזנית המתלוה אליהם הופכת מראות אלה לנדירים ושמורים ללילות בהם החדירות יוצאת דופן .<br />
<br />
אם ימשך הדבר בקצב הנוכחי לא ניצתרך לחפש רחוק בצביר גלובולרי או מערכת כפולה על מנת למצא כוכב לכת בו הלילה אינו קיים . בעוד עשרות שנים מראה השמיים בלילה כאן על כדור הארץ יעלם . מה שישאר הוא שמים בגוון מטאלי לבן /כתום ורבים מתושבי כדור הארץ , אולי פרט לאזורים נידחים, לא ידעו כיצד ניראים הכוכבים ומהו לילה כפי שאנו מכירים אותו היום . ואז יקום סופר מדע בדיוני וירקום עלילה על שיתרחש בעת תקלה ,בסדר גודל עולמי ,באספקת החשמל -נכון ,ניחשתם - Nightfall .<br />
<br />
מה לעשות ? לעשות ! כבר מזה שנים קמו אירגונים ברחבי העולם ששמו לעצמם למטרה להילחם בזיהום האור כגון ה Dark Sky Sociey <a href="http://www.darkskysociety.org/">http://www.darkskysociety.org/</a> . ישנם פיתרונות גם ברמת הרעיון הכללי של שימוש באמצעי תאורה שבנויים ומכוונים כך שלא יזהמו את הלילה וגם ברמה של העלאת המודעות בקרב מוסדות השילטון המקומי והארצי לחיסכון ושימוש נכון באמצעי תאורה . במהלך השבוע האחרון שמחתי ללמוד שגם חברינו מיכאל צוקראן ,אסטרונום וצלם אסטרונומי חובב, החליט פשוט לקום ולעשות .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://4.bp.blogspot.com/-4Nw4TqZXhRQ/T8JZ69L7lsI/AAAAAAAAAN0/34bvPY4c9iI/s1600/576716_4088406534904_2076465014_n.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" qba="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-4Nw4TqZXhRQ/T8JZ69L7lsI/AAAAAAAAAN0/34bvPY4c9iI/s640/576716_4088406534904_2076465014_n.jpg" width="380" /></a></div>
מיכאל לקח את הענינים לידים וניפגש עם בכירים בעריית טירת הכרמל ובכך צעד צעד ראשון בגיבוש תכנית לתכנון טוב יותר של תאורת הרחוב ומלחמה בזיהום האור . בכך מצטרף מיכאל לרבים ברחבי העולם הפועלים לכך שהדורות הבאים לא יקלעו לבהלה ותחושת יום הדין לכשיחשפו לשמיים זרועי כוכבים ובטווח הקרוב יותר שאנו -האסטרונומים החובבים ובני משפחותינו נוכל להמשיך להינות ממראה מוכר וממכר של שמי הלילה .</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-20516097312007145272012-05-25T13:20:00.000-07:002012-05-26T04:37:08.198-07:00איך זה שכוכב אחד לבד מעז<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
מזמן לא צפיתי מהמדבר . למעשה אם אני חושב על זה - מאז הפרסאידים של שנה שעברה . זה לא שלא צפיתי , הטלסקופים שלי לא נחים לרגע והם שטופים בפוטונים מהחלל החיצון אם זה בתצפיות מחצר ביתי או מרמת הגולן אבל תצפית מהמדבר טומנת בחובה ,בשבילי, חוויה מיוחדת ותחושה מיוחדת שאין באף מקום אחר . אולי זה השקט , אולי זו הפשטות והקדמוניות של הטופוגרפיה בשילוב עם השמיים . בקיצור ,התגעגעתי , ולכן לאחר שלמדתי מעל הודעות הפורום שיוסי חורי ויואב מתכוננים לרדת למחנה הנטוש ביום חמישי הזה החלטתי שאני מגיע . אפילו שחזרתי לפנות בוקר מביקור עבודה בגרמניה ....<br />
שינה טרופה של מספר שעות ויוסי מעיר אותי בטלפון (לפי בקשתי ) ומודיע לי שהתנאים ניראים טוב ויורדים. ואני חצי ישן מתחיל לארוז את הציוד . כבר מראש החלטתי שזו תהיה התצפית הרצינית הראשונה של הרכישה האחרונה שלי - רפרקטור אכרומטי 6 אינט"ש ב F5.9 - למעשה מכשיר תוצרת המזרח הרחוק מאלה השוטפים כרגע את השוק המשווק ע"י חברת CANADIAN TELESCOPES . המכשיר קיבל ביקורות מצוינות ועד עתה בתצפיות מחצר ביתי ענה על כל הצפיות - חד ,תיקון פריפרי טוב ואברציה כרומטית מינימלית . סיקרן אותי לדעת כיצד יתפקד תחת שמיים חשוכים במיוחד עם מתאם ה ALT AZ החדש שקניתי UNISTAR DELUX המתחבר על גבי חצובת ה LX90 שלי .<br />
אז זרקתי בזריזות גם כמה עיניות לתיק - שלוש של NAGLER T4 בארכי מוקד של 12 17 22 ממ ואחת של NAGLER T6 5 MM (לכפולים ). כמו כן אטלס ומפות כפולים . קצת בגדים חמים ויצאתי לדרך .<br />
<br />
הנהיגה לדרום תמיד משרה עלי רוגע , במיוחד כשהנוף הופך לחום ופשוט - אני אוהב את המדבר . קבעתי להפגש עם יוסי ויואב במנטה בכניסה לשדה בוקר . אני יושב על כוס קפה ונהנה מן המדבר והשקט כאשר לפתע אני מבחין במכונית קטנה ולבנה הדחוסה עד אפס מקום בציוד אסטרונומי עם שולחנות תצפית וטריפודים המקובעים על הגג - יוסי ויואב הגיעו . אין עוד הרבה אור ואנו לוקחים קפה לדרך וממשיכים למחנה הנטוש . מגיעים לשטח , שקט מוחלט ורוח קלילה מקדמת אותנו ואנו מתחילים להתמקם.ואז מתחיל להתנגן בראשי השיר שלא יוצא לי מהראש שילווה אותי לאורך כל התצפית .(הרגישו חופשי ללחוץ play ולהמשיך לקרא).<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/osnEGXT3SvQ?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
<br />
<br />
מתחילים להרכיב את הציוד . אני נחרד לגלות ששכחתי לקחת את ה DIAGONAL שלי - ככה זה שאורזים במהירות , ללא Check list וחוסר בשעות שינה . יוסי מציל את המצב ומשאיל לי DIAGONAL . חברים - תמיד תעבדו עם Check list כל חובב יאמר לכם שזו לא שאלה של אם אלא של מתי תגיעו לתצפית עם כל הציוד אך ללא פרט קטן אך חיוני שלא יאפשר לכם לתצפת ....<br />
<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-Paenv8VLYR0/T7_jIZ3612I/AAAAAAAAALY/zUxmsWsXTQg/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" qba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-Paenv8VLYR0/T7_jIZ3612I/AAAAAAAAALY/zUxmsWsXTQg/s400/_1_~1.JPG" width="297" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">רק שירד כבר החושך - אפוכרומט(מימין ) ואכרומט (משמאל) ממתינים .</td></tr>
</tbody></table>
<br />
הציוד מוכן , הטלסקופ ניצב גאה ומצפה לרדת החשיכה תוך השוואת טמפרטורות עם הסביבה . אני מאפס את הפיינדר על נגה הנמצאת מעל האופק ,מקטינה את המרחק הזוויתי בינה לבין השמש והופכת לסהר יותר ויותר דק ככל שהימים עוברים . נגה אכן ניראית כסהר דק - אולי הדק ביותר שאי פעם ראיתי אותה . כולנו מציבים כמטרה ראשונה את השביט Biela - שביט מחזורי קצר יחסית (6.6 שנים) הנמצא 222 מליון ק"מ מאיתנו . השביט בבהירות 7.7 נימצא כעת בתאומים ממש לרגליו של התאום Pollux . לכאורה מטרה קלה אך עם רדת החשיכה השביט כ 30 מעלות מעל לאופק המערבי וממש מעליו באזור החלציים של Pollux נמצא ירח , אמנם סהר דק אך מספיק קרוב על מנת ליצור זיהום אור המאיר את השמיים ומעלים את השביט מעיני הסורקות . לאחר כרבע שעה של חיפושים אני מתיאש . מתוסכל אני שם לב שCORVUS עומד יפה בדרום ואני מפנה את הטלסקופ לעבר גלקסיית הסומבררו M104 . אני מאוד אוהב את תהליך המציאה של הגלקסיה הזו ולמעשה ישנם סימני דרך נחמדים המובילים אליה . ממש מעל CORVUS ישנה תצורת כוכבים משולשת הנקראת STARGATE ומימין לה מעיין חץ כוכבים ( דגם מוקטן של Saggita ) המצביע על הגלקסיה . חיש קל נמצאת M104 וניראית לא פחות טוב ממה שאני רגיל לראות דרך ה SCT 8 אינט"ש . <br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-kfEcEdoDWGw/T7_kYln8bLI/AAAAAAAAALg/fbfwChpUHcU/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" qba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-kfEcEdoDWGw/T7_kYln8bLI/AAAAAAAAALg/fbfwChpUHcU/s400/_1_~1.JPG" width="297" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">אכרומט 6 אנט"ש ניצב גאה - ויש לו על מה !</td></tr>
</tbody></table>
לאחר מכן בחנתי את הטלסקופ על מגוון כפולים ו DSO לא אלאה אתכם ברשימה הארוכה של העצמים בהם צפיתי אך אומר שהמכשיר חד להפליא ונטול אברציות כרומטיות אלא רק בעצמים בהירים מאוד ונקודתיים כדוגמאת ווגה . הפרדה של אפסילון בוטס ופורימה היא דבר של מה בכך עבור הטלסקופ הזה ולא זיהיתי הבדל בחדות בינו לבין מגוון האפואים שברשותי גם הצבעים ניראים יפה וללא אברציות . על מנת להציב רף מעט יותר גבוהה בחנתי גם את Nu Scorpi - הנמצא ממש משמאל לעוקץ העקרב - מדובר ב "כפול כפול" שני זוגות במרחק 41 שניות קשת בינהם כאשר זוג אחד מופרד ב 2.3 שניות והשני 0.9 . הראשון מהוה מטרה נחמדה לכל טלסקופ והרפרקטור מראה את הזוג יפה . השני זו כבר מטרה אתגרית גם למפתח של 6 אינטש ומהווה מבחן לחדות , קולימציה ואברציה כרומטית . הרפרקטור מראה גם את הזוג השני מופרד (X180 ) כאשר החברים נושקים אחד לשני . על מנת לקבל אישור סופי על איכות המכשיר הפנתי אותו ל"שר הטבעות " . כאן חיכתה לי הפתעה נעימה . ב X180 שבתאי ניראה חד כסכין עם מרווח קאסיני הניראה היטב וכמו כן שלל פרטים על כוכב הלכת עצמו. אברציה כרומטית ? NADA !! כל כמה שהתאמצתי לחפש לא מצאתי כזו . ממש תמונה כמו ב APO או SCT . על מנת לוודא שלא העיפות היא זו המתעתעת בי קראתי ליוסי חורי שיציץ ואכן NADA !. בנוסף לחדות ,רפרקטור 6אינט"ש נותן גם איסוף אור מכובד ותענוג לסרוק עימו צבירים פתוחים גלקסיות ושדות כוכבים. M13 ניראה כאבק יהלומים המופרד עד לליבה , גם הפרופלור ניראה ובאותו שדה גם הגלקסיה הסמוכה NGC6207 . עונה זו של השנה מאפשרת התבוננות בשתי גלקסיות EDGE ON מהיפות בשמיים הנמצאות לא רחוק אחד מהשני .לא מדובר בסתם גלקסיות EDGE ON -כאלה יש הרבה . במקרה שלפנינו מדובר בגלקסיות הניראות ארוכות מאוד ודקות - כמו צלחות מעופפות מהמרשימות בשמיים אחת היא ה SILVER NEEDLE הלא היא NGC4424 בכלבי צייד והשניה היא NGC4565 בשיערות ברניקה הניצבת במקום בו ניראית כסיכה המחזיקה את שערותיה - ממש נושקת לצביר . שניהן ניראו היטב עם המכשיר ושדות הכוכבים המקיפים אותן יצרו תמונה יפיפיה . המראה היפה ביותר לטעמי היה עם ה NAGLER T4 12 MM שהפיקה הגדלה של 75 . כך המשכנו. אני צופה ויואב ויוסי מצלמים ומתעדים את השמיים עד לרגע בו ניסיתי לצוד את ערפילית עין קליאופטרה בדולפין ושמתי לב שאני כמעט ולא מבחין בכוכבי הקבוצה . מסך דק של ענני צירוס החל להפריד בינינו לבין הכוכבים ולקראת 3 בלילה הבננו שאין טעם להמשיך . למרות זאת ביליתי כמה שעות בצייד עשרות עצמים ומעל לכל הבנתי שהאכרומט שבידי הוא פשוט אוצר . פעם ראשונה שבעזרת מכשיר אחד אני יכול להתמודד גם עם מגוון גדול של DSO וגם עם כפולים אתגריים . מה עוד ,שבעזרת מתאם הUNISTAR DELUX , לאחר שאיזנתי את הטלסקופ ,אני משתמש בו כמו בדובסוני . ללא נעילה . פשוט מכוון בקלות לאזור המטרה וצד עצמים ולאחר מכן יכול גם בהגדלות גדולות לבצע תיקונים עדינים בשדה הראיה .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-72hJ2gqKJTc/T7_lB_PS7EI/AAAAAAAAALo/2wqY2amsFs4/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" qba="true" src="http://4.bp.blogspot.com/-72hJ2gqKJTc/T7_lB_PS7EI/AAAAAAAAALo/2wqY2amsFs4/s400/_1_~1.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"> Canadian Telescopes 6'Achro cockpit view<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right">
"ניצלנו " את תנאי השמיים לקיפול מוקדם של הציוד ולגניבה של כמה שעות שינה לפני הנהיגה הארוכה חזרה . בבוקר ניראו ענני הצירוס הדקים והגבוהים שהרסו לנו את המשך התצפית . אך אני , מרוצה עד הגג ממה שהספקתי ומביצועי המכשיר זימזמתי כל הדרך הביתה את השיר על הכוכב שהעז . כולל בעת פריקת הציוד מהאוטו . לאחר מקלחת טובה (כן ,שרתי גם במקלחת ) ניכנסתי סוף סוף למיטה כשזכרון התמונות מהלילה מבעד לעינית מלוות אותי עד שנירדמתי .</div>
<div align="right">
<br /></div>
<div align="right">
שמיים צלולים</div>
<div align="right">
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-34377813936032104212012-05-21T04:07:00.000-07:002012-05-21T04:07:15.141-07:00To go to or not to go to<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
תצפית של קבוצת אסטרונומים מתאפיינת בד"כ בשקט . מדי פעם ציפור לילה משמיעה קולה או איזה מטאור משמיע קול פילוח ושריפה באוויר . פעם ,הרעש המכאני היחידי שניתן היה לשמוע היה תיקתוקו המונוטוני (והנעים ומרגיע משהו לטעמי) של מנוע עקיבה טלסקופי הנע לאיטו בקצב 15 מעלות לשעה .<br />
אני זוכר את הרגע שלראשונה הופיעו רעשים שונים וזרים - מעיין פרצים מכאנים קצרים ורועשים המפירים את שלוות התצפית .שאנו החובבים הוותיקים לא היינו רגילים אליהם .<br />
<br />
ה GOTO בא לעולם .<br />
<br />
אני מניח שלרוב הקוראים מוכר המושג ולכן בקצרה אספר שמדובר על חצובות ממונעות בשני הצירים המוחברות למעיין מחשבון בעל בסיס נתונים . רצית לצפות בגלקסיה ? בכפול ? בערפילית? נא הקש את מספרם הקטלוגי או בחר מבסיס הנתונים והנה הטלסקופ מקשקש ומגרגר כמה עשרות שניות ובבקשה - שים עינך בעינית וראה זה פלא ! אתה צופה בעצם שבחרת !<br />
<br />
ניתן לחלק את חובבי האסטרונומיה לקבוצות לפי מדדים שונים . אחד מהם הוא מידת השימוש ,ואם בכלל בפונקצית ה GOTO על מנת לאתר עצמים בשמיים .אני אומר בכוונה לאתר ולא "לצוד" ואבהיר כוונותי מאוחר יותר . אמשיך ואומר שבנושא זה אין אמת אבסולוטית , אין נכון או לא נכון , דומה הדבר לוויכוח בין רוכבי אופניים על יתרון רכיבת כביש לעומת רכיבת הרים או חובבי הצילום הנחלקים למחנה NIKON ומחנה CANON .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-gLfnKS38Fbw/T7ob2GjOc-I/AAAAAAAAALA/nNaF66oBsZ8/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" qba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-gLfnKS38Fbw/T7ob2GjOc-I/AAAAAAAAALA/nNaF66oBsZ8/s400/_1_~1.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כך ניראה האטלס שלי -היכרות אינטימית </td></tr>
</tbody></table>
<br />
אבל כאן אני רוצה דווקא להציג את הפילוסופיה שלי בעניין.<br />
<br />
בשבילי להיות חובב אסטרונומיה משמעו להכיר את השמיים היכרות אינטימית ועמוקה . להרים את הראש לשמיים לעבר קבוצת כוכבים ומייד לזהות אותם בשמם ולדעת ,גם אם אני לא רואה בעיין , ששם ליד הכוכב הבהיר ההוא שוכנת גלקסיה X ומתחתיו ,באמצע הדרך בינו לכוכב השכן שוכנת ערפילית פלאנטארית Y . אני אוהב לצאת אל מתחת לכיפת השמיים ולדעת את סיפור הדרך של איך להגיע לעצם כזה או אחר ומהם הכוכבים ותצורות הכוכבים שאפגוש בדרך.<br />
לאחר שנים של תצפית ואימון יכול החובב המנוסה להגיע למצב בו יוציא את הטלסקופ תחת כיפת השמיים וללא מפה יוכל להעסיק את עצמו במציאה של עשרות מטרות שאינו רואה בעיין . דומה הדבר לטייל המכיר את השטח ,הטופוגרפיה החי והצומח שבו על בוריים .<br />
<br />
ואם למצא עצם אסטרונומי חמקמק חפצנו ? אני חסיד של השימוש במפה . רק כך בהתאמת המפה לשמיים . דילוג מכוכב לכוכב עד מציאת העצם הנכסף או שמא אומר צייד העצם הנכסף. רק כך יכיר החובב היטב את השמיים היכרות מעמיקה .<br />
דומה הדבר למיווט בעזרת מפה לעומת GPS . כל מי שנעזר ב GPS על מנת להגיע לנקודה מסוימת יודע שההגעה היא מהירה ויעילה אך ללא כל היכרות עם השטח ולעיתים אפילו עם האתרים השכנים . ניתקלתי בחובבים ותיקים שזמן ארוך השתמשו בGOTO אך כלל לא ידעו באיזה קבוצה נמצא העצם ובודאי לא להגיע אליו לבד .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-bJMMnQiD8VY/T7ohWdV8xQI/AAAAAAAAALM/46JZ38KqDU0/s1600/444.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="400" kba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-bJMMnQiD8VY/T7ohWdV8xQI/AAAAAAAAALM/46JZ38KqDU0/s400/444.JPG" width="298" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בנק מטרות כפולים באוריון </td></tr>
</tbody></table>
<br />
לדעתי , לנווט בשמיים הוא אמנות כמו ניווט בשטח .<br />
<br />
אז...To go to or not to go to ? כמו שהזכרתי קודם , אין אמת אבסולוטית . יש שיאמרו שלא מעניינת אותם ההגעה אל היעד אלא ההתבוננות בעצם עצמו ,צילומו, ציורו והם רוצים לישם זאת על כמה שיותר עצמים בליל תצפית - הם צודקים ! בתחביב הזה יש הרבה פנים וכל אחד מוצא מה שמתאים לו . אבל חלק מהחובבים החדשים הרוכשים מכשירים עם GOTO מובנה אינם מקבלים את ההזדמנות למצא בעצמם את העצמים ולהחשף לקסם של הניווט והכרת השמיים האינטימית.<br />
<br />
שורה התחתונה - איני פוסל את השימוש ב GOTO אך אסור לשכוח את אמנות ה STAR HOPPING ולדעתי , לחובב החפץ בהיכרות אינטימית עם השמיים אין תחליף מאשר שימוש במפה וניווט ליעד . אז .....כבו מדי פעם את המחשב והמנועים - וצאו לצוד!!<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר </div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-16374554978882462842012-05-18T07:27:00.000-07:002012-05-18T07:27:30.825-07:00המקום בו פורחים צבירים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
puppis היא אחת מקבוצות הכוכבים המעצבנות בשמיים .מורכבת מכוכבים חיוורים ואיך לעזאזל הגיעו מצורת כוכבים זאת ל"ירכתי הספינה " שקבוצה זו אמורה לייצג . אך משום מה תמיד בקבוצות כוכבים שאינן אטרקטיביות בצורתן מתחבאות להן אבני חן תצפיתיות (ראה מקרה סרטן ו M44 שכתבתי עליהם לא מזמן) , כך גם במקרה זה .<br />
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
צבירים פתוחים מהווים תמיד אבני חן תצפתיות ,במיוחד בתצפית במשקפת או בהגדלות טלסקופיות נמוכות , המראה הפאנורמי של שדה כוכבים מזמין תמיד שיטוט איטי לאורך ולרוחב הצביר . מעטים המקרים בהם ניתן לראות כמה צבירים בשדה אחד והנה דווקא כאן בקבוצה החיוורת ולכאורה לא אטרקטיבית ישנו גן צבירים בו ניתן לטייל במשקפת ובטלסקופ בין מספר צבירים השונים זה מזה במראם להתעכב על כל אחד מהם ואף לסקור אותם בהגדלה גבוה ולגלות , מה אתם יודעים, הפתעה נעימה - מעיין פרח שהנץ על שיח אקזוטי בגן בוטני .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
בגן הצבירים עליו אנו מדברים גדלים שלושה צבירים פתוחים . שניים בהירים יותר המצויינים גם ברשימתו של Messier - M47 ו M46 ואחד קלוש יותר NGC2423 . שוב ,בהיעדר כוכבים בהירים בקבוצה עצמה נעזר בכוכבים בהירים מקבוצות שכנות על מנת להגיע לאבני החן שבה ובמקרה זה מה אפשר לבקש יותר מאשר הכוכב הבהיר ביותר בשמיים -סיריוס בקבוצת כלב גדול השכנה .</div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://1.bp.blogspot.com/-4r8oIwRA_eE/T7UXKOVxhJI/AAAAAAAAAKI/3I9PVBjSKi4/s1600/Puppis_constellation_map-fr.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" kba="true" src="http://1.bp.blogspot.com/-4r8oIwRA_eE/T7UXKOVxhJI/AAAAAAAAAKI/3I9PVBjSKi4/s400/Puppis_constellation_map-fr.png" width="298" /></a></div>
<br />
מתחו קו מביטא כלב גדול אל סיריוס והמשיכו אותו פעמיים וחצי (קו סגול בתמונה למעלה ). סיקרו את השמיים בהגדלה נמוכה ותבחינו מייד בשני הצבירים M46 משמאל ו M47 מימין וקצת למעלה ועוד קצת מעליו את NGC2423 ,<br />
כל הגן משתרע על גבי כמעלה וחצי ובמשקפת דוגמאת 12X50 (עם שדה של כ 4-5 מעלות ) ניתן ליראות את כולם בשדה אחד . בלילה חשוך ונטול ירח וזיהום אור ניתן לראות אף בעיין בלתי מצויידת את האזור כעננה מוארת . הגדלה טלסקופית של כ X30 תראה שוב את כל השלושה.<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
. </div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-VYCsEWcosqA/T7UZoLkJY8I/AAAAAAAAAKU/wNBcpyaa4xg/s1600/%D7%92%D7%9F+%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="280" kba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-VYCsEWcosqA/T7UZoLkJY8I/AAAAAAAAAKU/wNBcpyaa4xg/s400/%D7%92%D7%9F+%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">גן הצבירים של PUPPIS</td></tr>
</tbody></table>
כשתשוטטו בגן בין הצבירים תבחינו בשוני בינהם - M47 מתאפיין בכוכבים בעלי בהירות שונה וככלל חזקים יותר במרכזו ללא אחידות בעצמת ההארה שלהם או בצבעם . M46 לעומת זאת מתאפיין בכוכבים חלשים יותר דומים ואחידים בעצמתם . ב NGC2423 מרכז הצביר צפוף פחות . <br />
למרות סמיכותם בשדה הראייה אין כל קשר בין הצבירים השונים . בעוד ש M47 חוגג 130 מליון שנה ונמצא כ 1600 שנות אור מאיתנו NGC2432 קשיש פי 7 ורחוק יותר מ M47 בכ 800 שנות אור . M46 הוא הרחוק ביותר מאיתנו (כ 5000 שנות אור ).<br />
לאחר שהתרשמנו בהגדלה נמוכה ממבנה הצבירים ויחסם אחד לשני ניתן לעלות בהגדלה ולבחון אותם יותר מקרוב - כמו מטייל בגן המתכופף לשיח על מנת לסקור מקרוב ולהריח את פרחיו . ב M47 ניתן להבחין במרכז הצביר בשני כפולים : אחד הוא Struve 1121 צמד 7/7.3 בהפרדה של 7.4 שניות קשת והשני 5.7/9.6 בהפרדה רחבה יותר של 19 שניות קשת האם תוכלו לזהות אותם ?? .<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-F0E88ljlMcg/T7UmJMswWkI/AAAAAAAAAKg/eCwb6pD5L6k/s1600/m47_l.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" kba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-F0E88ljlMcg/T7UmJMswWkI/AAAAAAAAAKg/eCwb6pD5L6k/s1600/m47_l.jpg" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">Catch me if you can<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
אם נמשיך לטייל בגן ולסקור מקרוב את M46 מזומנת לנו הפתעה נעימה - ערפילית פלאנטארית NGC2438 הניראית בבירור באזור הצפון מזרחי של הצביר off center . לא צריך להתאמץ במיוחד על מנת להבחין בערפילית על רקע הצביר . אני זוכר שכשניסיתי להבחין בה לראשונה היא ממש קפצה לעיין אם כי דרוש לילה חשוך ללא זיהום אור משמעותי .<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-Zdv4fmahHe0/T7XD95FqpxI/AAAAAAAAAKs/N9VNNBcD3i0/s1600/m46.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="320" kba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-Zdv4fmahHe0/T7XD95FqpxI/AAAAAAAAAKs/N9VNNBcD3i0/s320/m46.jpg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כפרח מנץ על שיח NGC2438 על M46</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-pm9VH3L36WQ/T7XEEqrMg-I/AAAAAAAAAK0/EL22_r8wxX4/s1600/NGC2438_IAC80_DLopez900.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; cssfloat: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="143" kba="true" src="http://2.bp.blogspot.com/-pm9VH3L36WQ/T7XEEqrMg-I/AAAAAAAAAK0/EL22_r8wxX4/s200/NGC2438_IAC80_DLopez900.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כל כך יפה ,עם זאת ,מעט עצוב -סוף דרכו של כוכב </td></tr>
</tbody></table>
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
לאחר שאיתרתם את הערפילית התרשמו בהגדלה נמוכה מהמראה התלת מימדי שלה על רקע הצביר . לי היא ניראית תמיד בגוון כחלחל עמום מסתורי משהו . נישאלת השאלה האם מדובר בערפילית השייכת לצביר עצמו או ששוב ,כמו שאר חברי הגן מדובר בהסתדרות מקרית של העצמים בקו הראיה ? הערפילית ,כך מסתבר, אינה נמצאת בתוך הצביר עצמו אלא קרובה יותר אלינו .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
על מנת לסקור מקרוב יותר את ה"פרח" ולהתרשם מפרטים נוספים ידרש טלסקופ בעל מפתח רחב ואיסוף אור מכובד יותר -,8 אינט"ש ומעלה לדעתי . עלו בהגדלה ותבחינו במרכז בהיר יותר המוקף בהילה חלשה יותר - כפי שמאפיין הרבה מאוד ערפיליות פלאנטאריות . כאן גם ניתן לבחון את פעולתו של פילטר OIII למי שיש ברשותו (מומלץ לצידי פלאנטאריות ) . פילטר זה הוא פילטר עם פס צר המעביר בעיקר ארכי גל של חמצן המיונן שלוש פעמים . ארכי גל כאלה אופינים לערפיליות פלאנטאריות ועוזרות להבליט את אורן על רקע כוכבי הסביבה שאינם פולטים אור זה . במקרה שלפנינו לא דרוש פילטר על מנת להבחין בערפילית אך במקרים אחרים כשהערפילית אותה אנו צדים נראית כמו כוכב מעט מרוח בהגדלה קטנה הפילטר עוזר להבדיל אותה מהסביבה . כאן ישנה הזדמנות טובה לבחון את פעולתו של הפילטר . תמיד כשאני מתבונן בערפיליות פלנטאריות יש בי מעיין שימחה מהולה בעצב . אני מתבונן בגופים היפים והססגוניים הקימים ביקום -אך עם זאת - אני מתבונן בכוכב גוסס בסוף דרכו . סוג של "שירת ברבור " .מעיין נסיון אחרון של כוכב שחי חיים סוערים למשוך תשומת לב כשאין כבר די אנרגיה בליבו .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
שמיים צלולים</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-13510586064070606612012-05-16T07:33:00.000-07:002012-05-16T07:33:18.381-07:00מי אתה Niccolò Cacciatore ?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
לא יודעים ? ואם ארמוז שמדובר באסטרונום איטלקי שהנציח שמו בכוכבים -זה יעזור ? כניראה שלרובכם לא . אלא אם כן התעמקתם בשמות הכוכבים בקבוצת דולפין (Delphinus ) .<br />
<br />
ודאי לא פעם בעת ששכבתם על הגב וצפיתם בקבוצות הכוכבים ממקום חשוך שאלתם את עצמכם מה עבר בראש הקדמונים , כאלה או אחרים , שנתנו לקבוצות הכוכבים את שמם . הרי צריך דמיון מפותח על מנת לדמיין את העגלה הגדולה ,בתולה ועוד . מעטות הן קבוצות הכוכבים אשר בהתבוננות בהן הדמיון לשמם קופץ ישר לעיניים. הקבוצה דולפין בהחלט יוצאת דופן בהקשר זה ומבט חטוף בקבוצה השוכנת מתחת כנפו המזרחית של ברבור (Cygnus ) מיד מעלה דמות דולפין המקפץ מהמים.<br />
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-xdLhW0c5za0/T7CU06anFEI/AAAAAAAAAJQ/Y3BoKpc0T-I/s1600/photodelphinus.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" dba="true" height="310" src="http://4.bp.blogspot.com/-xdLhW0c5za0/T7CU06anFEI/AAAAAAAAAJQ/Y3BoKpc0T-I/s400/photodelphinus.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">דולפין - בהחלט "קופץ "לעיין<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
קבוצת דולפין , מבין הקטנות שניתן למצא בשמיים , למרות גודלה מכילה כמה אבני חן לצפיתנים ובינהם אחד הכפולים היפים בשמיים - Gama Delphinus אותו נזכיר מאוחר יותר . שמות הכוכבים הבהירים בקבוצה : Alpha Delphinus - <span style="color: lime;">Saulocin</span> ו Beta Delphinus-<span style="color: lime;">Rotanev <a href="http://www.blogger.com/goog_905223247"><span style="color: white;"> </span></a></span><span style="color: #444444;"><span style="color: white;">על גבו של הדולפין הציבו חידה בפני היסטוריונים אסטרונומים . לא נימצאה כל מקבילה באיטלקית , לטינית ,אנגלית ,ערבית ועוד שלל שפות שתרמו לשמות הכוכבים הבהירים בשמיים. שמות הכוכבים הופיעו כבר ב 1814 בפירסום של קטלוג הכוכבים של Palermo אך לא נודע מקור שמם</span>.</span><br />
<span style="color: #444444;"><br /></span><br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-mNCvq8RkmCs/T7JWzjO1duI/AAAAAAAAAJw/QtqqkJ2V3gs/s1600/delphinus_dolphin_500.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="342" kba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-mNCvq8RkmCs/T7JWzjO1duI/AAAAAAAAAJw/QtqqkJ2V3gs/s400/delphinus_dolphin_500.jpg" width="400" /></a></div>
<br />
<div align="right">
מי שטען לפיתרון החידה הוא האסטרונום האנגלי Thomas William Web . כאמור . שמות הכוכבים ניזכרים לראשונה בקטלוג הכוכבים של Palermo שפורסם ע"י האסטרונום Giussepe Piazzi (רב מעללים שגילה בין השאר את האסטרואיד ceres )שעמד בראש מצפה Palermo . הקטלוג הכיל שמות 7646 כוכבים והיה מתקדם לזמנו. ל Piazzi היה שוליה , שאפתן כניראה ,ששמו היה Niccolò Cacciatore שירש לבסוף את ניהול המצפה מ Piazzi. </div>
<div align="right">
השורות הבאות ניראות כלקוחות מספרו של דן בראון "צופן דה ווינצ'י" :</div>
<div align="right">
Webb הראה שתרגום שמו של Niccolo לאנגלית הוא <i>Nicholas Hunter</i> ובלטינית <strong><em>Nicolaus Venator . </em></strong>כעת כיתבו את שמו הלטיני של Niccolo בצורה הפוכה . מה קיבלתם ? - Rotanev Sualocin - נשמע מוכר ? אכן ,אלו שמות שני הכוכבים הבהירים בקבוצת דולפין . האם מדובר בסוג של בדיחה ? חידה ש Niccolo השאיר להיסטוריונים לפענח? מדוע לא הנציח שמו בצורה ברורה יותר ? האם Piazzi התנגד ? כניראה שלעולם לא נדע אך השאלה מנקרת בראשי כל אימת שאני מרים ראשי לשמיים וצופה בדולפין.<br />
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-YHh_KEvOszw/T7CgkYVmhFI/AAAAAAAAAJc/ErdsZ2CGlQo/s1600/220px-Niccolo_Cacciatore.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" dba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/-YHh_KEvOszw/T7CgkYVmhFI/AAAAAAAAAJc/ErdsZ2CGlQo/s1600/220px-Niccolo_Cacciatore.jpg" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span dir="auto">Niccolò Cacciatore</span> -מה עבר לו בראש ?<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right">
שני הכוכבים המדוברים הם גם כוכבים כפולים . ביטא הוא מערכת כפולה עם זמן מחזור מהיר מאוד של 26 שנה אך ההפרדה נעה בין 0.2 ל 0.65 שניות קשת - מעל ליכולת ההפרדה של החובב הנילהב ביותר . אלפא ,לעומת זאת , מהווה אתגר מסוג אחר - ההפרדה היא של כ 30 שניות קשת אך הפרש הבהירויות הוא 9.5 מגניטיודות (השותף הוא13.5 ) כלומר הוא חלש יותר 6000 פעמים משותפו .... מה שדורש מכשיר עם מפתח מכובד ולילה חשוך עם חדירות טובה . ניתן גם להשתמש בפטנט - להוציא את השותף הבהיר משדה הראייה על מנת שלא יאפיל באורו על השותף החיוור .</div>
<div align="right">
על מנת שלא נצא מתוסכלים מנסיונות ההפרדה של אלפא וביטא דולפין - כוונו את הטלסקופ ,אפילו בהגדלה צנועה יחסית של X50 לחוטמו של הדולפין - שם תמצאו את הכפול הניפלא Gama Delphini . אחד הכפולים היפים בשמיים ..</div>
<div align="right">
<br /></div>
<div align="right">
<br /></div>
<div align="right" class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/--kUmB4lQkPU/T7J0QhxK_DI/AAAAAAAAAJ8/w6gj9IPNXFE/s1600/img2006072001_GammaDelph.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" kba="true" src="http://3.bp.blogspot.com/--kUmB4lQkPU/T7J0QhxK_DI/AAAAAAAAAJ8/w6gj9IPNXFE/s320/img2006072001_GammaDelph.jpg" width="242" /></a></div>
<br />
<br />
<div align="right">
בהפרדה נוחה של 9.6 שניות נחים להם שני שותפים בהירים יחסית (4.3 ו 5.1 מגניטיודות ) במרחק של 100 שנות אור מאיתנו . אך הצבעים ! אוי הצבעים ! הראשי צהוב זהב ושותפו כחלחל או ירקרק - ישנם דיווחים שונים וכניראה יש תלות במפתח הטלסקופ ורגישות עינו של המתבונן לצבעים . גמא נושא גם את המספר הקטלוגי Struve 2725 - שהיה למעשה הראשון שהבחין בו בשנת 1830 .</div>
<div align="right">
כל מכשיר במפתח צנוע אמור לגלות את המחזה הניפלא הזה .</div>
<div align="right">
</div>
<div align="right">
שמיים צלולים</div>
<div align="right">
</div>
<div align="right">
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-72915730045752466462012-05-13T09:59:00.000-07:002012-05-16T09:27:55.907-07:00לרדוף אחר התחזית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
ספורט הדאיה הוא ספורט של אנשים המכורים למזג האוויר ובמובנים רבים אנו חיים לפיו, מתמכרים לתחזית ומתכננים את סופי השבוע בהתאם למשחק המתמשך של שקעים ורמות בטרופוספיירה. כבר במהלך השבוע אנו מנסים להבין להיכן נושבות הרוחות (תרתי משמע). לעיתים תכניות משפחתיות ,עבודה ,טיולים ועוד ניקבעים ומוזזים על פי תחזית מזג האוויר (מזכיר לכם משהו מאסטרונומיה ..?) . במין טקס קבוע בסופי שבוע ובחגים בין 6 ל 7 בבוקר יושבים המכורים לדאייה לייד המייל ומחכים לפירסום התחזית לדואים באותו יום .<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
כך גם עשיתי אנוכי בשבת האחרונה בבוקר והנה מה שפלט המחשב :</div>
<br />
<span style="color: lime;">השרות המטאורולוגי: נאה, הטמפרטורות יעלו והלחות תרד. בהרים ובפנים הארץ ייעשה חם מהרגיל בעונה.</span><br />
<span style="color: lime;">טמפ' מקס' להיום: באר שבע-33 מע', עמק יזרעאל 33 מע' ,' ירושלים 28 מע' ראש פינה :30 מע'</span><br />
<span style="color: lime;">מפה סינופטית: רכס חלש מעל מזרח הים התיכון. שקע רדוד במרכז מצרים נע מזרחה.</span><br />
<span style="color: lime;">רוח: צפון מערבית 7-15 קשר.</span><br />
<span style="color: lime;">כסות עננים: .</span><br />
<span style="color: lime;">תנאי דאיה לפי ה SOARCAST%: אינורזיה ב500 רגל ומעל איזותם לגובה 3000 רגל ומעל מפל של 3 מע' ל 1000 רגל עד גבה 6000 רגל.ומעל 1 מע' ל 1000 רגל עד גובה 8000 רגל.</span><br />
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<span style="color: lime;">מגידו": גובה 200 רגל , טמפ' .מקס 33 טריגר 28 מעלות . תנאים מצויינים לגובה 6100 רגל עם פוטציאל ל 7300 רגל. בסיס ענן 7100 רגל.</span></div>
<br />
תחזית כזו משאירה אותך עם רגשות מעורבים - מצד אחד צפויות תרמיקות חזקות שיביאו אותך לגובה 6000 רגל בסבירות גבוהה . מצד שני יהיה חם . מאוד חם. קוקפיט הדאון אינו ממוזג כמובן והבועה השקופה יוצרת "אפקט חממה" כך שכשאתה יושב בקוקפיט וממתין להמראה דומה הדבר בקייץ לסאונה ורק בטיסה חודר זרם אוויר קר לחופה . ככל שאתה גבוה יותר כך קר יותר ( ירידה של כ 2-3 מעלות ל 1000 רגל בממוצע ).<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
</div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-ygjSqvvRj34/T6_b1SWXN5I/AAAAAAAAAIs/I1ltrqPdkwE/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" dba="true" height="320" src="http://2.bp.blogspot.com/-ygjSqvvRj34/T6_b1SWXN5I/AAAAAAAAAIs/I1ltrqPdkwE/s320/_1_~1.JPG" width="238" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">המשרד שלי ב ASW15 - ללא מזגן</td></tr>
</tbody></table>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<br />
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
הגעתי לשדה בשעת בוקר מוקדמת עם שאר המכורים וגיליתי שלי יצא באותו יום לטוס ב ASW15 - דאון נחמד שאני מאוד אוהב לטוס בו . סחבתי את הדאון ללין הדאונים ולאחר תדריך הבוקר התחלתי בביצוע הבדיקות היומיות לדאון - בדיקת חופשיות הגאים ,מעצורי אוויר , כבלי ניתוק ,התאמת הדוושות והכסא לממדי ,הליכה סביב לדאון וסקירה ויזואלית , חיבור מצברים ובדיקת קשר ולבסוף חתימה בספר הדאון . מרגע זה מתחילה ההמתנה .</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
לראות עדת טייסי דאונים ממתינים להתחלת התנאים היא מראה מצחיק . זר לא יבין זאת , תארו לכם חבורת אנשים עם משקפי שמש ו"כובע רפול" מסתובבים על המסלול עם העינים נשואות לשמיים. מחפשים כל רמז אפשרי להתחלת ה"תרמיקות" הרי אלו אותם זרמי אוויר הגורמים לנו להשאר באוויר ולצבור גובה . מה מחפשים ? דורסים וציפורים אחרות המסתובבות בזרמי אוויר עולים . התחלה של היווצרות ענני קומולוס , משבים פתאומים וחולפים המרימים קש,ושאר עצמים אל האוויר ועוד מני רמזים שרק עיין דואה תבין.</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-OABPbZ1zJtI/T6_gMDs8BQI/AAAAAAAAAI4/YnDN1u2kSPc/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" dba="true" height="238" src="http://4.bp.blogspot.com/-OABPbZ1zJtI/T6_gMDs8BQI/AAAAAAAAAI4/YnDN1u2kSPc/s320/_1_~1.JPG" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">הדאונים מוכנים להתחלת התנאים<br />
<br /></td></tr>
</tbody></table>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
לבסוף , שטמפרטורת הקרקע מגיעה לערך הנכון בו היא מחממת את האוויר הנח עליה מספיק על מנת שיתחיל להתרומם מעלה - או אז מתחילה המולה על המסלול . דומה הדבר לטייסת קרב המוזנקת אל מטרה. טייסים ממהרים את הדאונים . מטוסי הגרירה מתחילים לעבוד וזה אחר זה ממריאים הדאונים לאוויר . כך גם אני . כבר בגרירה מרגישים את בועות האוויר העולות . האוויר לא יציב - מצוין !!!. נקלעים להרבה כיסי אוויר - מעולה !! והמטוס הגורר והדאון שמאחוריו נעים מטה ומעלה כמו בובות על חוט - לא יכול להיות יותר טוב !! . טייסי דאונים אוהבים אזורים שטייסי מטוסים אוהבים להתרחק מהם ....</div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
משתחרר בתרמיקה ב 2000 רגל מעל הקרקע . ומתחיל להסתובב הואריו ( מכשיר המורה על נסיקה ושקיעה , בין השאר בחיווי קולי ) לא מפסיק לצפצף . וגם הישבן וגם מד הגובה מצביעים על טיפוס . האם התחזית תתממש ?.</div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
תרמיקה טובה מעל צומת מגידו מביאה אותי ל 4000 רגל ואני מבחין למטה בין העצים באוהל ציבעוני ,מכוניות חונות בשדה החיטה הקצור . אני ניזכר במוזיקה הרעשנית שנישמעה כל הבוקר ומבין שאני חוזה במבט אווירי של after party .</div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
לדעתי אני חוגג יותר :-) . </div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-unXZLpykVq0/T6_mGuqKx7I/AAAAAAAAAJE/S89To9D8LB0/s1600/_1_~1.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" dba="true" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/-unXZLpykVq0/T6_mGuqKx7I/AAAAAAAAAJE/S89To9D8LB0/s400/_1_~1.JPG" width="297" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">חוגג בתרמיקה מעל ה AFTER PARTY</td></tr>
</tbody></table>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
מדי פעם מצטרפים דורסים לתרמיקה ומראים לי בדיוק היכן מרכזה . החיות האלה מרגישות, בגופן את זרמי האוויר העולים והם אומנים בדאייה ובניצול מיטבי של זרמי האוויר אני מחפש אותן כל הזמן ומסתובב איתן.</div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
כך נמשכת הדאייה , אני לא מצליח גם לאחר שעתיים באוויר להגיע לגובה התחזית ץ מה לעשות ? לא תמיד זה מצליח והתחזית באמת ניראתה אופטימית מדי אך לי זו היתה בסך הכל דאיה נחמדה. הגיע זמן לנחות . הסתיים עוד יום שבת במשרד.</div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<div align="right" class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
אמיר</div>
</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-65175004607606015662012-05-13T09:58:00.002-07:002012-05-13T09:58:59.211-07:00Secrets of the Beehive<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
קרה לכם פעם שכשאתם צופים או חושבים על עצם אסטרונומי מתנגנת לכם מנגינה בראש ?<br />
אותה מנגינה שמקושרת תמיד עם אותו מראה ?<br />
לי כן .<br />
David Sylvian ולהקת JAPAN שעמד בראשה תמיד ענינו אותי ובשנת 1987 הוציא Sylvian אלבום סולו ניפלא בסיגנונו האופיני החללי /מסתורי משהו שתמיד אהבתי . גם את השם אהבתי - Secrets Of the Beehive . מייד ששמעתי את שם האלבום באחת מתכניותיו המיתולוגיות של יואב קוטנר חשבתי ישר על M44 הלא הוא הצביר הפתוח הניקרא בשם זה -Beehive Cluster . משום מה התחברו לי המנגינות עם סקירה איטית בעזרת משקפת של הצביר הנהדר הזה .<br />
<br />
<div align="center">
לחצו על "Play " והמשיכו לקרא</div>
<br />
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/Lz3b6dy3usM?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div align="right">
M44 או NGC2632 הוא אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר למערכת השמש ולכן הוא גם מכסה שטח גדול יחסית בשמיים - כמעלה וחצי . מרחקו מאיתנו נאמד בסביב 600 שנות אור ואפילו מחצר ביתי בגליל ניתן להבחין במעיין עננה מוארת בלב קבוצת הכוכבים סרטן המראה על מיקום הצביר . גם גליליאו שם לב לצביר עוד ב 1609 ,איך אפשר שלא בשמיים החשובים שהיו אז , וכניראה שלא היה היחיד אך היה הראשון שתיעד אותו . כמובן שגם Messier ,אך לא , החסיר פעימה כל פעם שצפה בו בזווית עינו ולכן הוסיף אותו כמספר 44 ברשימת העצמים תחת הכותרת -"תירגע ,זה לא שביט" .</div>
<div align="right">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-4mLWD3hXE5E/T66kJw9qXwI/AAAAAAAAAHo/FHDxeK8hEfk/s1600/Cancer_constellation_map-fr.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" dba="true" height="283" src="http://2.bp.blogspot.com/-4mLWD3hXE5E/T66kJw9qXwI/AAAAAAAAAHo/FHDxeK8hEfk/s320/Cancer_constellation_map-fr.png" width="320" /></a></div>
<div align="right">
<br /></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<div align="right">
M44 וקבוצת סרטן בו הוא נימצא מהווים מקרה יחודי בו קל יותר למצא את הצביר מאשר את קבוצת הכוכבים . קבוצת "סרטן" היא אחת מקבוצות הכוכבים שקשה למצא בעיין את קוי המתאר שלה ממקום חשוך ,קל וחומר מאזור מיושב . העננה המאירה של M44 מכוונת אתכם ישר ללב הקבוצה . דרך נוספת להגיע ל M44 היא באמצעות הכוכבים הבהירים של הקבוצות הגובלות . תאומים וכלב קטן: 1. מתחו קוו (כתום בתמונה למעלה ) בין קסטור ופולוקס בתאומים והמשיכו אותו עוד פעמיים המרחק בינהם מהנקודה אליה אתם מגיעים קחו שוב מרחק דומה (קסטור- פולוקס) 90 מעלות מזרחה . 2.דרך נוספת היא למתוח קוו (כחול בתמונה ) בין קסטור לפרוקיון בכלב קטן ומשליש המרחק להעלות אנך לכיוון מזרח למרחק דומה (קסטור פולוקס). </div>
<div align="right">
גם מהעיר -אם תזהו את קסטור ,פולוקס ופרוקיון תוכלו בעזרת משקפת לאתר ולראות את M44 . ואיזה מראה ניפלא הוא זה !.</div>
<div align="right">
<br /></div>
<div align="right">
<br /></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-F6OV_d6njMc/T66lqPQqCqI/AAAAAAAAAH4/HWUTYsvb7Ok/s1600/5048961589_b658fe4594.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" dba="true" height="236" src="http://3.bp.blogspot.com/-F6OV_d6njMc/T66lqPQqCqI/AAAAAAAAAH4/HWUTYsvb7Ok/s320/5048961589_b658fe4594.jpg" width="320" /></a></div>
<br />
הצביר התופס כמעלה וחצי בשמיים מהווה מטרה מושלמת למשקפת ששדה ראיתה הינו 4-5 מעלות קשת כך רואים את הצביר עם שולים יפים של כוכבי הרקע מסביב . המראה הראשוני הנשקף לצופה הוא של עדת כוכבים הממלאת את כל שדה הראיה מעיין ענן כוכבים שיכול להזכיר עדת דבורים ומכאן הדמיון שהוביל לשם . ליוונים ,מצד שני הזכיר הצביר דווקא אבוס שממנו אוכלים שני חמורים המיוצגים ע"י שני כוכבים סמוכים - Gamma Canceri או Asselus borealis (חמור צפוני ) ו Delta canceri הלא הוא Asseulus Australis (חמור דרומי - ראה מפה למעלה )ומכאן השם השני לצביר - <b>Praesepe</b> (אבוס בלטינית ) הכוכבים המאסיבים והבהירים נימצאים במרכז הצביר ואילו בשוליו נימצאים חברים מאסיבים פחות . כל המערכת כולה משתרעת לקוטר של 39 שנות אור .<br />
בעונה זו של השנה הצביר נמצא מעל לראש ממש עם שקיעת החמה וזו הזדמנות טובה להוציא המשקפת לשכב על הגב ולשוטט עם המשקפת ברחבי הצביר . אז שימו את יצירתו של David sylvian ברקע וצאו לגלות את סודות הכוורת .<br />
תהנו .<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-40047675966814019642012-05-10T09:03:00.001-07:002012-05-10T09:03:43.786-07:00הצביר התלוי על קולב בשמיים<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
אין כמו לסקור את שמי הקייץ במשקפת . משקפת קלה שאינה דורשת חצובה . לשכב על הגב או על כיסא נוח ולצפות סתם כך ללא כל מטרה . אני אוהב להשתמש לשם כך במשקפת 12X50 אשר ברשותי מאז הבר מיצווה שזכתה בעשרות השנים שחלפו מאז לרכז לעיני אין ספור פוטונים של כוכבים , שביטים, גלקסיות ועוד יצורי שמיים למיניהם ( גם דורסים מעופפים ). יום אחד בעת שניסיתי לצוד את ערפילית המשקולת M27 בין ראש החץ של SAGITTA לקבוצת ברבור ושיטוט באזור הבחנתי בקבוצת כוכבים מסודרת בצורה שלי הזכירה לראשונה את האות <strong>- ב . </strong>מאז חזרתי שוב ושוב לקבוצה זו הבולטת על רקע העושר העצום של הכוכבים באזור זה הנמצא עמוק בקוו הראיה של דיסקת שביל החלב .<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="http://2.bp.blogspot.com/-IM9sSXr3LE0/T6vV8yfeBCI/AAAAAAAAAGY/C5s9BwnDuoI/s1600/Sagitta-Vulpecula_charta.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" dba="true" height="317" src="http://2.bp.blogspot.com/-IM9sSXr3LE0/T6vV8yfeBCI/AAAAAAAAAGY/C5s9BwnDuoI/s400/Sagitta-Vulpecula_charta.png" width="400" /></a></div>
<br />
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
על מנת לאתר קבוצה זו במהירות ישנן מספר דרכים - או שתאתרו את זנב החץ של SAGITTA ומשם עלו קצת למעלה וימינה או שמיתחו קיו בין הכוכבים הבהירים ALTAIR ו ALBIREO ומעט למעלה וימינה מנקודת האמצע של קוו זה תאתרו את הקבוצה . הקבוצה , שניתקלתי בה אז לראשונה ,ניראתה לי ברורה מדי מכדי שלא תקבל התיחסות ולכן בבדיקה מהירה התברר לי שמדובר בקבוצה הקרויה Coathanger או "הקולב " ואכן למי שאינו מצוי באותיות השפה העיברית זו האסוציאציה הראשונה שיכולה לעלות במוחו .</div>
<div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">
<br /></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<a href="http://3.bp.blogspot.com/-h6mutf_a7GQ/T6vZLAiJ0aI/AAAAAAAAAGo/-LWZ9GOhg3Y/s1600/COATGREEN.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; cssfloat: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" dba="true" height="240" src="http://3.bp.blogspot.com/-h6mutf_a7GQ/T6vZLAiJ0aI/AAAAAAAAAGo/-LWZ9GOhg3Y/s320/COATGREEN.JPG" width="320" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/-TWw9TY2eduw/T6vZYZNF7xI/AAAAAAAAAGw/xwhzjX-KB2k/s1600/12-elegant-natural-wooden-children-s-shirt-coat-hanger.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; cssfloat: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" dba="true" height="200" src="http://3.bp.blogspot.com/-TWw9TY2eduw/T6vZYZNF7xI/AAAAAAAAAGw/xwhzjX-KB2k/s200/12-elegant-natural-wooden-children-s-shirt-coat-hanger.jpg" width="200" /></a></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: center;">
<br /></div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
את קווי המתאחר העיקרים של הקבוצה , הנמצאת למעשה בגבול קבוצת הכוכבים "שועלון" או VALPECULA , יוצרים 9 כוכבים בבהירויות הנעות בין 5 ל 7 . הקבוצה נושאת את המספר 399 בקטלוג הצבירים הפתוחים של Collinder (אסטרונום שוודי שיצר קטלוג לצבירים פתוחים).</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
תשומת הלב לתצורת כוכבים זו הוסבה כבר לפני שנים רבות והא מתואר ע"י האסטרונום הפרסי Al Sufi ב 964 לספירה . אך מסתבר שניתגלה מחדש לאורך ההיסטוריה ע"י אסטרונומים נוספים ובין השאר ניזכר ע"י Brocchi - אסטרונום חובב כוכבים משתנים שהשתמש במדידות הפוטומטריות של חברי הצביר על מנת ליצור רפרנסים פוטומטרים להערכת שינוי עצמת הארה של משתנים באזור ומשום כך זכה לשם Brocchi's cluster . אך האם באמת מדובר צביר ?</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
הגדרה של צביר מתיחסת לכך שחברי הקבוצה נוצרו מאותו ענן גז ונימצאים בקשר גרביטציוני בינהם ונעים יחדיו בחלל משום כך גם תנועתם בחלל ביחס לכוכבי הרקע -Proper motion- מתואמת . אם המצב אינו כך ומדובר פשוט בסידור מקרי של כוכבים יחסית לקיו הראייה שלנו הרי לא מדובר ב Cluster אלא ב Asterism . מספר מדידות שבוצעו לאחרונה הראו שאכן לא מדובר בצביר .</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
למרות זאת , עובדה זו אינה גורעת מיופי הקבוצה כאשר מתבוננים בה במשקפת או בטלסקופ בהגדלות נמוכות מאוד (מתחת ל X30 ) . מאזורים חשוכים כמו בנגב או ברמת הגולן ניתן אף להבחין בעיין בלתי מצויידת בקבוצה ככתם אור לא ברור . לאחר שהתרשמתם מהמראה הפאנורמי של הקבוצה החליפו עינית בטלסקופ ועיברו להגדלה משמעותית יותר וסיקרו את קצה הקולב המערבי . באזור זה תבחינו בצביר נוסף ב"תלוי על הקולב " הרי הוא NGC6802 .</div>
<div class="separator" style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; clear: both; text-align: right;">
<br /></div>
<br />
<br />
<table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-epTmuI31Cdo/T6viFwFy-ZI/AAAAAAAAAG8/W8fiVb9-yFA/s1600/coathanger_parker.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" dba="true" height="266" src="http://4.bp.blogspot.com/-epTmuI31Cdo/T6viFwFy-ZI/AAAAAAAAAG8/W8fiVb9-yFA/s400/coathanger_parker.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">NGC6802 -צביר תלוי על קולב <br />
<br />
</td></tr>
</tbody></table>
הצביר הנ"ל שניראה כמו צביר גלובולרי בצילום הוא למעשה צביר פתוח (אמיתי הפעם) שמהווה אתגר תצפיתי . דורש שמיים חשוכים ומפתח טלסקופי גדול (רצוי מעל 8 אינט"ש ) . הצביר ניראה אך בקושי ושימוש בראייה מוסבת יכול לעזור לגלות פרטים נוספים בו .<br />
דווחו על ניסיונכם בצפיה בצביר. והצלמים שבינינו - הנה נושא צילום מעניין.<br />
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7360311400603819034.post-28585074868736654842012-05-07T10:33:00.000-07:002012-05-08T06:47:56.513-07:00שני דאונים - כל כך דומים אבל כל כך שונים ...<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
הנה לכם שני דאונים .<br />
שניהם דואים ללא מנוע .<br />
שניהם צריכים להגיע בדיוק בעיתוי הנכון בכיוון הנכון ,בגובה ובמהירות הנכונים למסלול.<br />
לאף אחד מהם אין הזדמנות שנייה לנחיתה . <br />
הנסיון הראשון צריך להיות מושלם.<br />
<br />
אבל....<br />
הראשון עולה מליוני דולרים . השני אולי כמה עשרות אלפים.<br />
הראשון ממריא בעזרת טיל , השני בעזרת פייפר.<br />
הראשון מגיע לחלל, השני לכמה אלפי רגל .<br />
הראשון מאבד בעשר שניות גובה שהשני מאבד ב 20 דקות .<br />
הראשון נוחת במהירות של 500 קשר והשני ב 50 .<br />
בראשון צופות מליוני זוגות עינים ברחבי העולם . בשני חמישה אנשים על המסלול, 20 כבשים בשדה שליד והרועה שלהם...<br />
<br />
הראשון - Space Shuttle ATLANTIS מוטס ע"י אסטרונאוט השני - TWIN GROB דו מושבי מוטס ע"י עבדכם הנאמן ומצולם ע"י אישתו מאחור ( גם היא טייסת מוסמכת :-) ) .<br />
<br />
כל כך דומים אבל כל כך שונים :<br />
<br />
הראשון :<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.youtube.com/embed/py7E9fIase4?feature=player_embedded' frameborder='0'></iframe></div>
השני:<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<iframe allowfullscreen='allowfullscreen' webkitallowfullscreen='webkitallowfullscreen' mozallowfullscreen='mozallowfullscreen' width='320' height='266' src='https://www.blogger.com/video.g?token=AD6v5dyxB9fD8sunQhr1aGogrKoYeqnjMoSKAuSHUOMCMV65kBsRaqCTLd5SQnHA-FltLNtL8Y3E_FK0gLNnlkE' class='b-hbp-video b-uploaded' frameborder='0'></iframe></div>
<br />
וככה ניראית הדאון - מעבורת מבחוץ :<br />
<br />
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<object class="BLOGGER-youtube-video" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" data-thumbnail-src="http://3.gvt0.com/vi/Xtfnl_KOuCM/0.jpg" height="266" width="320"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/Xtfnl_KOuCM&fs=1&source=uds" />
<param name="bgcolor" value="#FFFFFF" />
<embed width="320" height="266" src="http://www.youtube.com/v/Xtfnl_KOuCM&fs=1&source=uds" type="application/x-shockwave-flash"></embed></object></div>
<br />
שמיים צלולים<br />
<br />
אמיר</div>Amir Abramovichhttp://www.blogger.com/profile/08226957871304271901noreply@blogger.com0