יום ראשון, 6 במאי 2012

Messier על הירח ?

לשמע השם Messier Objects ניזכרים כולנו במראות של צבירים פתוחים ,צבירים כדורים ערפליות וגלקסיות . אולי לחלק זכרונות ממרתון עצמי Messier שהשתתפו בו אך בודאי לא בתצפית על הירח .
חישבו שוב .
ל Charles Messier -אסטרונום צרפתי שחי בין השנים 1730-1817 היתה אובססיה . האיש שם לעצמו מטרה לגלות כמה שיותר שביטים בימי חיוו . אז , ללא טלסקופים רובוטים או תכנות המשוות באופן אוטומטי צילומי שמיים מימים עוקבים גילוי שביטים היה כרוך בסקירה סגפנית של השמיים ע"י טלסקופ לילה אחר לילה בחיפוש אחר אותו כתם./מריחה  חדש ולא מוכר .  גילוי שביט חדש גרם ודאי אז ,כמו לחובבים היום שימחה וסיפוק עצומים . הרבה עצמים אסטרונומים כגון צבירים כדוריים, ערפליות וגלקסיות ניראים תחילה בסקירה של השמיים כשביטים. על מנת למנוע בילבול והתרגשות מיותרת כל פעם מחדש מיפה אט אט Messier את אותם עצמים שניתקל בהם וכך יצר ,למרות שלא היתה זו מטרתו העיקרית ,רשימה של עצמים מהיפים והבהירים שניתן לצפות בהם .
למרות שהרשימה המכילה כיום 110 עצמים נקראת על שמו רבים מהם התגלו טרם זמנו ואחרים התגלו ע"י עוזרו Pierre Mechain אך בשורה התחתונה רשימת עצמי Messier מהווה כיום את בנק המטרות העיקרי והראשוני של כל חובב מתחיל ומתקדם המפנה את הטלסקופ לשמיים בלילה נטול ירח .  נטול ירח אמרנו ? אז מה מחפש Messier על הירח .



Charles Messier חיפש שביטים ומצא עצמו על הירח

  אי שם על הירח כ 100 ק"מ מדופנו המערבית של Mera Fecunditatis  הלא היא "ימת הפוריות " נמצאים זוג מכתשים , צמודים וקטנים יחסית ( כ 8-10 ק"מ בצירי האורך והרוחב שלהם ) כאשר מהמכתש המערבי מבינהם נימשכות מערבה זוג "קרניים" מקבילות לאורך כל 100 הקילומטרים עד הדופן המערבית של ימת הפוריות . במבט ראשוני ,אצלי לפחות, הזכיר מבנה זה צורת שביט ואולי דמיון זה הניע את מי שהחליט להנציח את שמו של Charles Messier ,צייד השביטים הבלתי נילאה ,ע"י קריאת מכתשים אלו על שמו.

כוונו את הטלסקופ לקצה המערבי של ימת הפוריות
 כוונו את הטלסקופ בהגדלה בינונית תחילה  לאזור המערבי של ימת הפוריות (ראו צילומים למעלה ) ותגלו את זוג המכתשים (ראו תמונה למטה )  . המכתש הימני (מערבי ) נקרא Messier ואילו השמאלי ( מזרחי) ניקרא Messir A . נחמד להתבונן על השניים בהגדלה גבוהה. השתמשו בפילטר ירח על מנת שלא תסתנוורו . כבר יצאתי עם עיין כואבת ומסונוורת בהתבוננות ממושכת בירח . תאמינו או לא - אפילו משקפי שמש יכולות לעזור בהתבוננות דרך טלסקופ במפתח גדול. 

Messier היה ודאי חושב שמצא שביט על הירח 

שימו לב לשוני במבנה שני המכתשים גם במראה הכללי בתמונה למעלה וגם מקרוב בתמונה למטה  . Messier מאופיין בצורה אליפטית כאשר ציר האורך הוא בכיוון מזרח - מערב ואילו Messier A  מערבית לו מאורך פחות ובקצהו המערבי  מעין סהרון של שפוכת . התאוריה המקובלת להסברת מכלול המבנים של קומפלקס Messier היא פגיעה של גוף מהיר במסלול שטוח יחסית לפני הירח .   זוכרים שניסיתם להקפיץ אבן על גבי מים שקטים ?- הסוד להצלחה הוא לגרום לכך שמסלול פגיעת האבן במיים יהיה כמה שיותר שטוח  ומקביל לקוו המים . זה למעשה מה שקרה , אומרת התיאוריה ,על הירח .
גוף מהיר שהגיע ממזרח  פגע בזווית שטוחה , יצר את Messier המאורך עקב האנרגיה הרבה והמסלול השטוח ולאחר מכן ניתר ,כמו אבן על פני המיים. פגע שוב בפני הירח במהירות נמוכה לאחר שאיבד מהאנרגיה שלו בהתנגשות הראשונה יצר את Messier A ו"השפריץ "חומר על השפה המערבית ושובל ארוך יותר של חומר שנימשך כשובל שביט עד הגדה המערבית של ימת הפוריות .



להקפיץ אבן על  הירח



נסו להתבונן במכתשים במופעים שונים של הירח כאשר בכל אחד מהם יוארו המכתשים קצת אחרת ומזווית אחרת וניתן לראות פרטים שונים ממבנהים כל פעם . המראות היפים ביותר לדעתי הם כשגבול האור -צל  נמצא בקרבת המכתשים .
אז כל חובבי עצמי שמיים עמוקים המאפסנים את טלסקופיהם בלילות הירח - הנה לכם סיבה לצאת ולצוד עצמי Messier גם בתקופה זו . ובכלל הירח מלא באתגרים גם קשים יותר הדורשים עינים ומכשירים חדים וגם Seeing   טוב אך על כך בפוסטים ניפרדים.

שמיים צלולים
וצייד מוצלח

אמיר

יום שישי, 4 במאי 2012

דאייה שלא מן העולם הזה

דאונים משמשים לא רק לספורט ולהנאה אלא גם למחקר . בסרטון המדהים הבא ניתן לצפות בדאון של National Center for Atmospheric Research -NCAR  בטיסה מעל ובין ענני קומולוס - עננים מענינים ביותר ולעיתים אלימים שאנו הדואים מחסירים פעימה ונמלאים שמחה כל אימת שהשמיים מלאים בהם .אז - תנאי הדאייה מובטחים !!
בארץ , לצערי ,מקור העילוי הינו תרמלי בלבד - גושי אוויר חם העולים  עד לבסיס ענן (אם תנאי הטמפרטורה והלחות יוצרים התעבות)   שם התרמיקות מתחזקות ומסתימות למעשה בצמרות העננים . לנו אסור להיכנס בארץ לעננים עצמם עקב חוסר אימון בטיסה בתנאי אל ריאות וחוסר במכשירים מתאימים בדאון .רק בתנאים נדירים  כאשר יש כמה שכבות עננים או תופעת  "גל"  ( פוסט ניפרד יכתב על תופעה זו ) אנו עולים אל מעל העננים.  אך קרה , כשענני קומולוס יפים וגבוהים קישטו את השמיים , שניגררתי ע"י המטוס גבוה מעל ענני הקומולוס על מנת לגלוש לאיטי בינהם והמראות היו מדהימים הדומים לניראה בסירטון. רחובות תלת מימדים של קצפת שפשוט מדהים לטוס בינהם .



פיתחו על מסך רחב והשמיעו ברמקולים טובים או באזניות.

תהנו.

אמיר  

אוניברסיטה משודרת




אי שם בשנות ה 80 העליזות  כאשר דבק בי חיידק האסטרונומיה ,אינטרנט כפי שאנו מכירים אותו היום היה יכול להיות מושג באחד מספרי המדע הבדיוני של אסימוב . גם זמינות החוברות הצבעוניות של Sky & Telescope שאפה ל אפס וניתן היה למצא אותן מבחינתי רק בספרית היחידה לפיזיקה של מכון ויצמן למדע .
זמינות המידע האסטרונומי לחובב המתחיל והמתקדם היתה נמוכה ביותר ובטח כשמדובר במשנה סדורה ולא במאמרים אקראים.
אז, בתקופה  זו כאשר ברדיו  שלטו להיטים של Duran Duran , George Michel ו Cydni Lauper. היתה פנינה אחת ברדיו שקישטה את משבצות השידור בגלי צה"ל בשעות   06:30  וב 08:00 בערב. חצי שעה שהחלה בקטע קלאסי מ"ארבע העונות"  של Vivaldi .- ה"אוניברסיטה המשודרת".
אני זוכר את הפעם הראשונה שלמדתי על האוצר הבלום הזה. בעת האזנה אגבית לשידורי גלי צה"ל הודיע הקריין כחלק משרשרת ההודעות ש "מחר בשש וחצי בבוקר ,במסגרת הרצאות האוניברסיטה המשודרת ,תשודר הרצאתו של פרופ" דרור שדה במסגרת הקורס- חורים שחורים וננסים לבנים".  המילים האחרונות היכו בי כרעם ביום בהיר- חורים שחורים" ! ננסים לבנים!. לחובב אסטרונומיה צמא מידע בתחילת דרכו זה נשמע כמו זכייה בפיס !!
כמובן שכיוונתי את השעון המעורר לשעה זו וגם הכנתי מראש טייפ עם קלטת (לקוראינו הצעירים - מדובר במתקן פרמיטיבי הנימצא היום במוזאונים לצד אבני קלע שנימצאו בחפירות מצדה) וכך האזנתי מוקסם בפעם הראשונה להרצאה בהירה ומרתקת בנושא הנ"ל . הדבר הפך להרגל - לקום בבוקר לצלילי "ארבע העונות"  להאזין להרצאה ולאחר מכן לשידור החוזר ב 0800 בערב ועד מהרה היו ברשותי מגוון הרצאות  של קורס זה ואחרים שהאזנתי להם שוב ושוב ווכמובן גם ידע חדש ומרתק  .

הפרוייקט הניפלא הזה של ה "אוניברסיטה המשודרת" שהחל ב 1977 משותף לקצין חינוך ראשי וגלי צה"ל .במשך שנים ערכה אותו  תירצה יובל אלחנתי ובגינו אף היתה מועמדת לפרס ישראל.  לאחר פטירתה ניקרא הפרוייקט על שמה והוא מלווה אותנו עד היום  .  מדובר בקורסים בנושאים מגוונים הניתנים על ידי טובי אנשי האקדמיה בארץ בשפה ברורה ושווה לכל . לנו ,חובבי האסטרונומיה  ישנם מגוון קורסים רלוונטים שיפורטו להלן. כל אחד מהם פנינה בזכות עצמו.  כל קורס יוצא לבסוף לאור כספר בהוצאת משרד הביטחון . ספרים אלה ניתן למצא גם כיום בחנויות הספרים (צומת ספרים וסטימצקי) ולדעתי יש להם מקום של כבוד בספריתו של כל חובב מתחיל או מתקדם.

ספרים וקורסים עליהם אני ממליץ :

1.חורים שחורים וננסים לבנים - פרקים באסטרונומיה מודרנית - דרור שדה.
2.קוסמולוגיה - פרקים נבחרים במבנה היקום- גיורא שביב.
3.כוכבים כפולים - אליה ליבוביץ.
4.אסטרופיזיקה והחיים מחוץ לכדור הארץ - גיורא שביב.
5.תורת המפץ הגדול - צבי פירן.
6.חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום -צבי פירן.



למרות שהספרים הנ"ל פורסמו בין השנים 1978 ל 1996 הם עדיין מאוד רלוונטים לקריאה ,לדעתי, גם עתה פשוט מכיוון שהם עוסקים ביסודות מדע האסטרונומיה הנכונים גם היום שנים לאחר מכן . קבלו את המלצתי החמה ורכשו ספרים אלה . המחיר דרך אגב נמוך אך המידע שבפנים - יקר .

שמיים צלולים

אמיר 

"שני אורות בליל" - PORRIMA

כמו שכתב יצחק שנער (והלחין לאחר מכן מרדכי זעירא) :

``שני אורות בליל
לי רומזים פתאום
מה אומרות עינייך
בלי לומר עד תום ``


כמו בשיר , כך גם דרך עינית הטלסקופ , PORRIMA הלא הוא Gama Virginis  מהווה מערכת של שתי שמשות צהובות
וזהות בבהירותן . ממש "שני אורות בליל " .   ומה אומרות העינים ? הרבה תלוי , מסתבר, בתקופה בה צופים במערכת . 
לאורך השנים ההפרדה נעה מרמיזה בלבד ועד להפרדה יפנ וברורה.

בתקופה זו של השנה  עולה קבוצת בתולה לקרבת הזניט בשעות הערב המאוחרות ומתמקמת לה בדיוק במקום ובשעה הנוחים לחובב הממוצע הרוצה לספק את מאוויו האסטרונומים באמצע השבוע מבלי להאריך מדיי את התצפית ולהיכנס למיטה בשעות הלילה המאוחרות  .  בלב קבוצה זו נימצא PORRIMA - אחד הכפולים האתגריים ההולך ונהיה נגיש יותר לטלסקופי חובבים משנה לשנה .
PORRIMA - אתגר מתאים לחובב הקצר בזמן

מדורי הרכילות בפורומי חובבי הכפולים השונים מלאים במידע שאלות ודיווחים על תצפיות במערכת מעניינת ויפה זו .
ומדוע כך ?

במרחק 39 שנות אור מאיתנו שוכנת המערכת המורכבת משני חברים בהירים(3.5 ), ,שוים בצבעם  (צהוב ``שמש`` ) ובבהירותם במרחק ממוצע של 43 יחידות אסטרונומיות אחד מהשני . מחזור המערכת הוא כ 170 שנה - מהיר יחסית למערכות כפולות וזמן כזה המאפשר לחובב להבחין בשינוי במרחק ההפרדה משנה לשנה ולאורך שנים חובב יכול לחזור בכל עונה מחדש למערכת ולבחון אותה. 



במהלך שנות ה 90 היה PORRIMA מטרה נוחה ויפה לחובבים בהפרדה של כ 2.5 שניות שניראית יפה אף ברפרקטורים קטנים . מאז הלכה והצתמצמה ההפרדה וכך גם גדל האתגר עד שבשנים  2006-2008 ההפרדה היתה בלתי אפשרית  והגיעה למרחק ליניארי קטן ביותר  של כ 0.4 שניות קשת. מאז המערכת נמצאת בשלב ההתרחקות מהפריהליון והמרחק הזויתי בין החברים משתנה וגדל  במהירות  . הפרדות שדווחו לפני מספר שנים ואפילו לפני שנה אינם רלונטיות עוד  וכך ,בכל שנה עת מתחיל לזרוח PORRIMA בשעות החשיכה מופנים אליו הטלסקופים והחובבים בוחנים בסקרנות עד כמה ההפרדה ברורה ונוחה מהשנה הקודמת .. כעת נמצאים החברים במרחק זוויתי של כיותר מ  0.9 שניות קשת ובהחלט מדובר באתגר רציני אם כי אפשרי בהחלט ואפילו במפתחים צנועים יחסית .
כמובן כמו בכל מקרה של זוג קשה להפרדה דרוש seeing טוב.
 המרחק הליניארי בין החברים גדל במהירות



הנה רשמי תצפית מהשנה שעברה :

ברפרקטור 90 ממ בהגדלה של X200 לערך ניראו החברים כשמיניה עם קוו שחור לא ברור בינהם השמיים היו יציבים . ערב לאחר מכן עם אטמוספיירה יציבה פחות ובשימוש ברפרקטור 110 ממ ניראו השניים כמעט מופרדים ב X155 ( איירי דיסקים נושקים אחד לשני וטבעת רפרקציה ראשונה משותפת - מראה יפה בפני עצמו) וב X260 נראה מופרד לחלוטין אך ה SEEING הגרוע יחסית מנע תמונה חדה .


PORRIMA ממוקם קרוב למישור המילקה . עובדה זו יוצרת מפגשים קרובים ואף התכסויות של הכוכב ע"י הירח וכוכבי הלכת . אחד כזה היה במהלך שנה שעברה  עת שבתאי התקרב לכדי 1/4 מעלה מ PORRIMA  אני זוכר את המעקב היומי אחר השניים כאשר בהתחלה היה נחמד לצפות בשבתאי וירחיו ולהסיט הטלסקופ מעט על מנת לבחון את ההפרדה של PORRIMA . בכל לילה נידרשה נגיעה עדינה יותר בטלסקופ עד שלבסוף בלילה אחד היה ניתן לראות את השניים בשדה אחד ( נדמה לי שזה היה עם ה TMB 92 SS )- גם את שבתאי וירחיו וגם את PORRIMA המופרד.

אז איך יראה PORRIMA השנה ? לא צריך להתנבא . פשוט הפנו אליו הטלסקופים וגלו בעצמכם !!

שמיים צלולים

אמיר

יום רביעי, 2 במאי 2012

Astronomical Forplay

תודו, מה יותר כיף ?  ליצפות דרך הטלסקופ החדש שקניתם או כל תהליך רכישתו , הציפיה להגעתו ושיחרורו הראשון לאוויר העולם מאריזתו ?.

אצלי לפחות , חלק גדול מאוד מההנאה הוא התהליך  המקדים או ה FORPLAY אם נשאל מושג מעולם האהבה .  כמו שם ,תהליך הבחירה , החיזור ,ההתרגשות בנסיעה לקראת הפגישה הראשונה והפגישה הראשונה -כולם מעוררים בנו הנאה עצומה , אולי חשש מה ולבסוף זיכרונות מתוקים לא פחות מהזוגיות עצמה לאחר מכן .

רכישת ציוד חדש עבורי ,טלסקופ לדוגמה , מעוררת התרגשות רבה . ישנו תהליך שלם המתחיל בשוטטות באתרי אינטרנט המוכרים ציוד אסטרונומי, פורומי חובבים ואתרי סקירות ציוד . לאחר החלטה על דגם מסויים אני מתמקד ומחפש מידע ,תמונות מזוויות שונות  וכל מה שזמין על אותו דגם עד כדי כך שאני מכיר את המכשיר היטב עוד לפני שפגשתי אותו אישית  .....

לאחר ההזמנה . מתחילה ההמתנה המתוקה ,מלווה במעט חשש . מתי יגיע המכשיר ואיך יעבור את המסע .
ואז מגיע הרגע בו מגיעה ההודעה  המיוחלת . יש כמובן את ההתרגשות של הלילה לפני ובעת הנסיעה לאספו .

יש כאלה שישוו את זכרונותיהם  מתהליך ההוצאה מהקופסא או ה UNBOXING של הטלסקופ האהוב עליהם לרגע   הולדת בנם :-). טוב , אולי הגזמתי .... אבל בהחלט אני זוכר את ה UNBOXING של כמה מהרפרקטורים האהובים עלי .   הריח המיוחד כשהקופסא ניפתחת . רישרוש הנילונים וחומרי האריזה ,המראה הראשון של הטלסקופ המבריק הנח בקופסא . והמגע ,  כן ,המגע - החלקת היד על גוף הטלסקופ. וגולת הכותרת- הסרת מסכה האוביקטיב וסקירה ,בהרבה חשש את משטחי העדשות . מה צבע הציפוי ? האם ישנן שריטות ? אבק ? . ב TV85 הצבע הוא כחלחל -סגול . ב TMB  וב ASTROTECH ירוק בקבוק .

תקראו לי "מכור " ,"משוגע " אך אני בטוח שחלק מהקוראים יזהו חלק מסימני המחלהגם אצלם .
ראו לדוגמא אחד שהסריט את "הולדת בנו" או למעשה את תהליך ה UNBOXING של  Stellarvue Raptor 80mm  המגיח לאוויר העולם .  מומלץ לצפייה עם אזניות על מנת להנות מרעש ה DEW CUP המחליק על גוף הטלסקופ או מהחלקת הפוקוסר .  תקראו לי "משוגע" אך כניראה אני לא היחידי ....  :-)



תהנו

שמיים צלולים

אמיר

יום שלישי, 1 במאי 2012

למה רק לצפות דרכם אם אפשר לדאות בהם?


איך זה לשוט ולרחף  בגוף האוויר שאנו צופים דרכו ??

אז הנה כל שלבי הדאייה למי שתהה איך עולים למעלה . מה דאון יכול לעשות ? ולמה לעזאזל הדבר הזה לא נופל? 

בסרטון יפה זה ניתן להדגים את מרבית השלבים:

1. בדיקת הגאים ודאון .
2. איפוס מד גובה.
3. חגורות בטיחות - תשאלו את מיכאל צוקראן ידידינו מדוע זה חשוב :-) !
4.חיבור הדאון למטוס הגורר.
5. המראה והיגררות - לא טיריביאלי כמו שזה ניראה בהתחלה ! . מדובר בטיסת מבנה שגם לטייסי קרב ותיקים קשה לבצע אותה בהתחלה .
6.הכיף  :-) :-)
7. נחיתה .

תהנו !!




ברחוב האורות האדומים

לא.....לא זה שבאמסטרדם . גם לא זה שבהמבורג .   הכוונה היא לרחוב האורות האדומים הנוצר כל אימת  שחבורת אסטרונומיה מתכנסת לתצפית משותפת .

מדוע אורות אדומים ?
 אה ברור! לשמור על ראיית הלילה, יסביר לכם כל חובב מתחיל .
 אך מה הבסיס הפיעסיולוגי לכך ?  זאת מטרת הרשימה הבאה

 מה זאת ראיית לילה?
מדוע יש לחכות 20-30 דקות עד הסתגלות לחושך?
מהיא ראיה מוסבת ולמה היא טובה בתצפית אסטרונומית?
מדוע ערפליות וגלקסיות ניראות לנו חסרות צבע?
למה אנו משתמשים באור אדום? ומסתבכים עם נייר צלופן
?


רחוב האורות האדומים בכניסה למעלה ערוד.
         
ובכן, עיין האדם הינה מכשיר מסובך יותר מה CCD הממוצע. קצת אנטומיה על קצה המזלג - החלקים הקדמיים של העיין הינם הקרנית (CORNEA ) והעדשה (LENS ) ובינהם נימצאת הלשכה הקדמית (AQUEUS HUMOR ) והאישון (IRIS) שלמעשה משמש כצמצמם. כל החלקים המוזכרים עד כה הינם משטחי השבירה האופטים. לאחר שהאור עבר משטחים אלה הוא עובר דרך אזור גלגל העיין המלא חומר שקוף וניקרא VITEROUS GEL ואז נופל על הרשתית ( RETINAׂ ) . לכל האברים המוזכרים עד כה אין תפקיד בראיית לילה מלבד האישון המתרחב בתנאי תאורה נמוכים על מנת להעביר יותר אור . לא , זאת לא הסיבה לכך שאנו ממליצים הסתגלות של 20 דקות בחושך לפני שמתחילים לצפות מכיוון ששינוי קוטר האישון הינו כמעט מידי.


במבנה הרטינה עצמה ובפיזיולוגיה שלה טמונים המושגים המוכרים לנו כגון - הסתגלות של 20 דקות. ראייה מוסבת ושימוש באור אדום בתצפית. הרטינה הינה למעשה משטח העשוי כמה שכבות של תאים שתפקידם הינו להמיר אנרגיית אור לסדרה של תגובות כימיות שסופם יצירת אותות חשמלים המגיעים דרך מערכת העצבים למוח. התאים המגיבים ראשונה לאנרגיית האור ניקראים - פוטורצפטורים ויש שני סוגים עיקריים RODS ו CONS . וכאן מגיע החלק המעניין - ה CONS מרוכזים בחלק של הרשתית בדיוק ממול העדשה - היכן שנופל מוקד האור וריכוזם יורד ככל שמתרחקים להיקף . ה CONS מתמחים בעיקר ביכולת רזולוציה טובה ובהבחנה דקה בין צבעים בתנאי אור בהיר!. ואילו ה RODS נימצאים בעיקר בהיקף בעיקר כ 20 מעלות מאזור המוקד באופן היקפי. ה RODS לא טובים בהבחנה בין צבעים ולא ברזולוציה תפקידם הוא בעיקר ראיית לילה ועצמת אור נמוכה - הבחנה בין שחור ולבן ואיסוף אור. כלומר, בלילה חדות הראיה וההבחנה בצבעים מוקרבת לטובת הסתגלות לחושך .

הרשתית - CCD משוכלל שיצר הטבע


דוגמא - נניח שאנו רוצים לצפות בצדק . אין לנו בעיה של עצמת אור ואנו רוצים להבחין בצבעים השונים ,לאתר את הכתם האדום ולהבחין בחגורות המשוונית השונות בתצפית מסוג זה אנו ממרכזים את המבט ישר לאמצע שדה הראייה של הטלסקופ על מנת שמוקד עדשת העיין יפול בדיוק באזור מרכז הרשתית שם מרוכזים ה CONS שיספקו לנו הפרדת צבעים ורזולוציה טובה!. עכשיו - נניח שאנו רוצים לצפות בעצמי DEEP SPACE - ערפליות , גלקסיות וכ"ד. בניגוד לצדק מדובר בעצמים ללא גוון צבעים ובעיקר עם בהירות ליחידת שטח נמוכה כלומר אם ניקח את האור הכולל שפולט העצם ונחלק אותו בשיטחו כפי שניראה מבעד לטלסקופ נקבל ערכים נמוכים דוגמא לכך הינה הגלקסיה M33 באנדרומדה מדובר בגלקסיה המכסה חלק גדול משדה הראייה -יש לה מגניטיודה של 6.4 אך גודל זוויתי של 60X40 דקות מעלה .על מנת להבחין בעצמים כאלה רצוי להשתמש ברצפטורים המיועדים לכך - הלא הם ה RODS ! כלומר יש להשתמש ב ראיה מוסבת. משמע - אל תמקד מבטך למרכז שדה הראיה של הטלסקופ אלא לפריפריה .

כל מי שצופה בעצמי DEEP SPACE יודע שבעת חיפוש עצם עמום לעתים מבחינים בו ב "זווית העיין" בדיוק שעמדנו לעבור משדה הראייה הנוכחי לשדה אחר - זה מכיוון שכשהעצם נימצא בפריפריה של שדה הראיה הטלסקופי שלנו רוב האור ממנו נופל על ה RODS הנימצאים בצידי הקרנית ולא על ה CONS הנימצאים במרכזה. שיטה אחרת היא , לאחר שמצאנו את העצם, למקמו בקצה שדה הראיה ולמקד את המבט לאמצע שדה הראיה - כך תראו יותר פרטים.

מדוע יש להמתין כ 20- 30 דקות להסתגלות לחושך ומדוע אור אדום ?. כאן כבר מדובר על התגובות הכימיות המתרחשות לאחר שהאור פוגע ב CONS וה RODS . ישנם מולקולות הניקראות פוטופיגמנטים הנימצאות בקרום התאים הנ"ל ומשמשים לטרנספורמציה של אנרגיית אור לתגובה כימית. ב RODS שם החומר ניקרא RODOPSIN האור הפוגע בחלבון זה יוצר בו שינוי מבנה מרחבי אשר מאתחל שרשרת תגובות כימיות ( לא כאן המקום לפרטן) הגורמות להגברת עצמת סיגנל האור ולבסוף ליצירת אות חשמלי במערכת העצבים המגיע למוח. (ה RODOPSIN המשמש בראיית לילה קולט ומגיב לאורכי גל שונים ולכן בלילה אין לנו ראיית צבעים וכל עצמי ה DEEPSPACE ניראים לנו חסרי צבע! . אור בהיר ומסנוור גורם להרס רב של מולקולות RODOPSIN תוך התהליך שתואר למעלה.ולכן לאחר חשיפה ממושכת לאור בהיר כמות ה RODOPSIN בקצות ה RODS יורדת . על מנת ליצור שוב כמות משמעותית של RODOPSIN צריך זמן - כ 20-30 דקות ! לכן כשאנו יוצאים מחדר מואר לאזור חשוך עובר כפרק זמן הזה עד ראיית לילה טובה. למה אור אדום ? מסתבר שאור באורך הגל הזה גורם להרס של פחות רודופסין מכל אורכי הגל בתחום הניראה ולכן ראיית הלילה נפגעת פחות ! תחשבו על זה פעם הבאה שאתם יוצאים לחושך .

בנוסף - עוד 2 עובדות על ראיית ליילה:

1. המערכת העצבית להם קשורים ה RODS ( זוכרים אותם..) בנויה כך שהיא מזהה טוב מקורות או נעים. כך כשאתם משתמשים בראיה מוסבת נסו לשחק קצת עם הטלסקופ הלוך וחזור או בתנועות מעגליות קטנות סביב המקום בו אתם חושבים שהעצם נימצא. לעיתים תזהו מקור אור חלוש נע שלא זיהיתם אותו כאשר השדה היה נייח.

2. ישנה דיעה בקרב החובבים שלתצפית בעצמי DEEP SPACE יש להשתמש בהגדלה קטנה בעלת שדה רחב בעיקר מפני שכאשר עולים בהגדלה אותה כמות של אור מתפרשת על פני שטח גדול יותר והבהירות ליחידת שטח יורדת . לא תמיד זהו חיסרון. שוב הדבר טמון ברשת העצבית המסובכת בעין . מסתבר שכשמדובר בעצמים בעלי הארה חלשה וגודל זוויתי קטן ה RODS מקושרים כך שאם תא עצב אחד קולט אור הוא מחפש סיגנל עצבי מתאי העצב השכנים לו המרמז על כך שגם הם הביחנו באור. אם לא ניקלט סיגנל כזה מתעלמת הרשת העצבית מהגרוי ולא מועבר מידע למוח. כלומר ככל שיותר RODS קלטו את המסר גדול הסיכוי שיועבר מסר למוח - "ראיתי". ובכן כשעולים בהגדלה לעיתים מאבדים מעצמת ההארה ליחידת שטח אך יותר RODS קולטים אותו וישנם עצמי DEEP SPACE ששוה לאחר שאיתרתם אותם בהגדלה קטנה לנסות גם בהגדלות גבוהות יותר - לעיתים תופתעו ותבחינו ביותר פרטים. 

 ב 2005  הרצתי על הנושא בכנס החובבים הראשון שאורגן באוניברסיטת תל אביב . לצפהי בווידאו כנסו לקישור הבא:

שמיים צלולים.

אמיר