נר לי נר לי

האמת . רציתי מזמן כבר לכתוב על נרות סטנדרטים ובמיוחד אחד , דלתא צפאוס , אחד המפורסמים שבהם הניתן לצפייה על ידי חובבים . אבל התאפקתי . התאפקתי מכיוון שאין זמן מתאים יותר לכתוב על נרות סטנדרטים מאשר חג החנוכה המתקרב אלינו לטובה . והנה הוא הגיע . ובתזמון מושלם משום שהמלך Cepheus נמצא ממש מעל הראש עם החשיכה החורפית המוקדמת .

אז מה לנרות ושמי הלילה ? . אסטרונומים הם אנשים בעלי תושייה . יש להם עבודה לא פשוטה בכך שגרמי השמיים אותם הם חוקרים נמצאים שנות אור מהם . וממרחק  גדול זה ללא יכולת להגיע אליהם ולשלוח אליהם מכשירי מחקר (ואיני מתכוון לאסטרונומים הפלנטארים ...) הם צריכים ללמוד על מבנה היקום על עצמיו השונים , ההיסטוריה שלו , המנגנונים המניעים אותו ואולי גם על עתידו . ומבחינה זו עצמי היקום הינם כמו נרות בחנוכייה שאסור לגעת בהם (במקרה שלנו -אי אפשר)  אלא לראותם בלבד  .

ומכיוון שצריך להסתדר עם מה שיש , צריכים תושייה .  אחת המשימות החשובות למדע האסטרונומיה היא לקבוע מרחקים ביקום . כאשר מדובר במרחקים קרובים ניתן להשתמש בטריק הפרלקסה - בדיוק אותה תופעה המתרחשת כאשר אנו עוצמים עין אחת ומתבוננים על אצבענו המושטת קדימה על הרקע המרוחק ולאחר מכן מחליפים את העיין העצומה והאצבע המושטת נראית כמשנה מקומה על הרקע האחורי   . כך בדיוק   משתמשים האסטרונומים בעיקרון זה למדידת מרחקים של עצמים קרובים יחסית על ידי צילומם על רקע הכוכבים הרחוקים יותר בשתי הזדמניות בהם נמצא כדור הארץ בשני  קצוות של מסלולו סביב השמש . כן זה הבסיס הארוך ביותר שהטבע חנן אותנו בו ולכן ככל שהעצם רחוק יותר כך תהיה תנועתו על רקע כוכבי השמיים המרוחקים קטנה יותר עד מגבלת המדידה שלנו - מילישניות מעלה . ומכאן נובעת המגבלה .

על מנת למדוד מרחקים גדולים יותר צריכים היו האסטרונומים להמשיך להיות יצירתיים וכאן נכנסים לתמונה ה "נרות הסטנדרטים" . הרעיון הוא פשוט .  תארו לעצמכם נר צבעוני סטנדרטי לחנוכה , כן , מהיפים  האלה המגיעים בחבילה צבעונית . עצמת הארה של נר כזה ידועה ומה שחשוב יותר -כל עוד משתמשים בנירות הסטנדרטים לחנוכה אם נדליק את כל הנרות בקופסא ידלקו כולם באותה עצמה

נרות חנוכה סטנדרטים -עצמת הארה שווה לכולם

אם ניקח נר חנוכה דולק בעצמה ידועה ונביט אליו ממרחקים שונים . נוכל לחשב את המרחק בו אנו עומדים מהנר על ידי מדידת עצמת ההארה ושימוש בחוק הפיזיקלי שעצמת ההארה יורדת עם המרחק בריבוע .

בחזרה לאסטרונומיה - אם נימצא עצמים שעצמת הארתם ידועה וסטנדרטית וחשוב שיהיו כאלה הנפוצים ביקום . נוכל להעריך את מרחקם מאיתנו פשוט על ידי מדידת עצמת הארתם והשוואתו לעצמת ההארה הידועה תוך שימוש בחוק הפיזיקלי הפשוט המוזכר .  אך ....היכן ניתן למצא עצמים כאלה ?

 ל John Goodriche שחי במאה ה 18 היו חיים קצרים ולא  קלים , הוא היה חרש -אילם אך למרות זאת ולמרות שמת בגיל 21 מדלקת ריאות הספיק לקבע שמו בהיסטוריה של האסטרונומיה . הוא עסק בעיקר בכוכבים משתנים שהחלו להתגלות באותה תקופה ואף זכה בהוקרה ע"י האקדמיה האנגלית למדעים על הצעת המנגנון של כוכב כפול לוקה להסבר שינוי עצמת ההארה של אלגול - הרי הוא בתיא פרסאוס .  Goodriche אף גילה כמה משתנים בעצמו כאשר המופרסם שבהם וזה הקשור ישירות לענינינו  - דלתא צפאוס  (Delta Cephei - Altais ).  בתצפית בכוכב הבחין Goodrich שהכוכב משנה עצמת הארתו בין מגניטיודה של 3.6 ל 4.4 במחזור של 128 שעות ו 45 דקות . Goodrich לא עמד על המנגנון בו משנה בכוכב את הארתו הנובע מתהליכים שניתגלו בתקופה מאוחרת יותר ונובעים משיווי משקל ואוסילציה  בין לחץ הקרינה מעצמת תגובת המיזוג הגרעיני לכוח המשיכה .  היתה זו Henrietta Swann Leavitt שגילתה ב 1912 קשר בין זמן מחזור שינוי ההארה של כוכבים משתנים בענן מגלן הקטן לבין בהירותם הממוצעת . בכך גילתה Henrietta בדיוק את הנר הסטנדרטי אותו חיפשנו .  מחזור שינוי עצמת ההארה ניתן למדידה בקלות ואם מכך נסיק על עצמת הארתו האמיתית של הכוכב ונשווה לזאת הנימדדת הרי ניתן לחשב בקלות המרחק .

דלתא צפאי מהווה למעשה אבטיפוס של משתנים הניקראים משום כך דלתא צפאידים ומהווים נרות סטנדרטים המסייעים למדידת מרחקים ביקום .

דלתא צפאי - גם משתנה וגם כפול - בעיגול האדום

כאמור בעונה זו של השנה ניתן לצפות בקלות בצפאוס ודלתא בתוכו ממש מעל הראש עם שקיעת החמה .  ניתן אמנם  לעקוב אחר שינוי בהירותו יחסית לכוכבי יחוס בשדה הראייה אך דלתא מהווה למעשה גם כפול יפיפה עם שותף במגניטיודה של 6.3 הנמצא 41 שניות קשת ממנו . המרחק האמיתי בין שני השותפים הוא כ 13000 יחדות אסטרונומיות וכל המערכת נמצאת כ 1000 שנות אור מאיתנו .

Delta cephai

כל טלסקופ , גם כזה בעל מפתח צנוע יגלה חיש קל את הכפול היפיפה הזה אך כעת אתם יודעים שאחר השותפים מהווה אב טיפוס של נר סטנדרטי המשמש אותנו במדידת מרחקים ביקום .

כמובן שכמו לפרלקסה , גם לצפאידים יש מגבלה מבחינת סדרי גודל המרחק שניתן לעשות בהם שימוש ולכן מצאו האסטרונומים ( תושיה כבר אמרנו ? ) נרות סטנדרטים נוספים המאירים למרחקים גדולים יותר בינהם ניתן למנות
סופרנובות מסוג A1 . ובמרחקים גדולים יותר גלקסיות ספירליות המראות קשר בין מהירות סיבובן הזוויתי לעצמת האארה האבסולוטית שלהן ( יחס הניקרא Tully -Fiher relation ). שוב המשותף לכל הנרות הסטנדרטים הוא יחס קבוע בין גודל פיזיקלי הניתן למדידה ללא קשר למרחק לבין עצמת ההארה האבסולוטית או האמיתית שלהן .

אז-  שתדליקו את החנוכיה בימים הקרובים  , הביטו על הנרות ואני בטוח שעבורכם הם יקבלו משמעות נוספת . לאחר מכן צאו לליל החורף הקריר והפנו מכשירכם לעבר דלתא  צפאוס הצבעוני .


שמיים צלולים

אמיר

מיינקות לבגרות בחצרו של הצייד

אסטרונום הוא במידה רבה ארכיאולוג  , או שמא תואר מתאים יותר הוא ביולוג אבולוציוני . רובם המכריע של התהליכים ביקום מתרחשים בסדרי גודל של זמן שלגבינו , בני התמותה , עומדים  במקום . נכון , ישנם תהליכים כגון נובות , סופרנבות , התפרצויות גאמא המתרחשים בסדרי גודל קצרים בהרבה אך מרבית התצפיות הן   בגופים אסטרונומים  הנמצאים ב"קיפאון"  יחסי ומיצגים שלבים שונים באבולוציה של כוכב .  צופה בן המאה ה 19 שכיוון את הטלסקופ שלו לעבר גופים כגון  ערפילית הטבעת ,הפלאידות , הלופ של ברנרד  או ערפילית אוריון  יכול היה לתאר את ההבדל במבנה בין עצמים אלה אך לא היה יכול לנחש שהם מיצגים שלבים שונים באבולוציה של כוכב , רק הידע המדעי שניצבר בתחום מאוחר יותר יכול לסדר את הגופים בסדר כרונולוגי הגיוני . ובכך אכן דומה האסטרונום לביולוג הבוחן מאובנים ובעלי חיים בטבע ומהם מסיק על תהליך האבולוציה למרות שהם עצמם אינם משתנים לנגד עיניו.

גם אנו , החובבים , יכולים בקלות לצפות בשלבים שונים בחייו של כוכב והאזור העשיר והמרתק של ORION וסביבתו  מרכז עבורינו את מרבית שלבים אלה .

ברחם :

כוכבים מתחילים חייהם בענני גאז , או מה שאנו קוראים - ערפליות מפוזרות . אם תרצו , ניתן לקרא להם "הרחם" .  ערפליות אלה בנויין מענני גאז ואבק וחלקים מהם המתחילים להיתכווץ ולקרוס יוצרים עוברי כוכבים . אותם כוכבים המתחילים ליצר מיזוג גרעיני במרכזם פולטים קרינה המיננת את ענני הגז ( ברובו מימן) סביבם וגורמים לערפילית לפלוט אור ( אזורים הניקראים HII - מימן מיונן  )  . הדוגמא הבולטת ביותר לכך הינה ערפילית אוריון M42 . דרך הטלסקופ תיראה הערפילית כמורכבת מאזורים מוארים הקרובים לכוכבים הנוצרים בתוכה ומיננים אותה אך גם מאזורים חשוכים יחסית (אבק וגז המסתיר את שאר המבנה והכוכבים הנימצאים בתוכה )  בליבה" של הערפילית ניתן לראות את ה"גוזלים " החדשים והמפורסמים שבהם הם אלה המרכיבים את ה"טרפזיום "  מבנה הקרוי על שם ארבעת הכוכבים הבולטים שבו -A,B,C ו D היוצרים מעיין טרפז  המקשט את מרכז הערפילית כמו אבני חן המונחים בקופסתן במרכז צמר גפן .

בתצפית כבר בהגדלה נמוכה יחסית של X60 תוכלו להבחין ב A B  C  D  ארבעת כוכבי הטרפז הבולטים אך האתגר האמיתי לאסטרונום התצפיתי הוא  להבחין ב E  ו  F  לשם כך דרושה הגדלה של מעל X100  מפתח של מעל 6 אינט"ש ולילה חשוך ללא זיהום אור ובעל חדירות ( TRASPERANCY ) טובה .  כוכבי הטרפזיום מהווים למעשה חלק מקבוצה גדולה הרבה יותר של כוכבים  כולם אחים לאותו "רחם" אך מרביתם מוסתרים על ידי ענני הגז והאבק העוטפים אותם.

עוף גוזל :

קבוצה כזו של כוכבים חדשים הנוצרים בערפליות המפוזרות ניקראים "צביר פתוח " ( להבדיל מהגלובולרים ) . לאחר לידתם עפים הגוזלים מה"קן" ומתחילים להתרחק ממקום יצירתם המשותף . תהליך זה ניתן לראות בסביבתו של אוריון ע"י שימוש במשקפת בלבד בתצפית של צבירים פתוחים בגילאים שונים וככל שהצביר עתיק יותר כך הוא צפוף פחות .
ניתן להתחיל מתצפית בטרפזיום עצמו המכיל כוכבים צפופים ונוכחות רבה של גז הממשיך ליצור כוכבים ולהמשיך בשני צבירים פתוחים בשור - הפלאידות M45  שם הכוכבים צפופים פחות ושאריות גז עדיין מצוייות באזור ונראות בעיקר בצילומים (יתכן גם בתצפית בטלסקופים בעלי מפתחים גדולים בעיקר בסביבת הכוכב MEROPE ולהמשיך לא רחוק משם לצביר ההיאדות - HYADES סמוך לענק האדום ALDEBRAN .  את ההיאדות לא תוכלו להכיל בשדה ראייה של משקפת ותיאלצו לסייר קצת באזור על מנת להכיל את כולו .

מלמעלה למטה - הטרפזיום , הפלאידות וההאיאדות - הגוזלים עפים מהקן

לאחר פריחתם מהקן יכולים הכוכבים להתקדם במסלולים שונים כאשר הפרמטר העיקרי הקובע האם ינהל הכוכב חיי שיגרה משעממים או חיים סוערים ואנרגטים הוא המאסה .   דוגמאות לחיים מסעירים ניתן למצא בפינתו הימנית תחתונה של אוריון הרי הוא RIGEL - ביטא אוריוניס - כוכב כחול ובוהק , ענק כחול הנמצא כ 1400 שנות אור מאיתנו ומאיר בעצמה הגדולה 150000 X מהשמש . כוכב כזה שורף חומר ומוציא אנרגיה בעצמה ובקצב גבוהים וקרוב ולדאי שיסיים חייו בהתפוצצות גדולה - סופרנובה . ל RIGEL יש שותף חלש המהווה אתגר תצפיתי בפני עצמו ( ראה פוסט קודם) ובכך הוא מהווה דוגמא לחיי השיתוף אותם מנהלים רוב  הכוכבים -  כוכב כפול .

בפינה השמאלית העליונה ניתן למצא את השלב האבולוציוני הבא - BETELGEUSE -ענק אדום המסמל כוכב שסיים את תהליך ביערת המימן שלו עזב את ה"קבוצה הראשית " (בדיאגרמת H-R  )  ומתחיל לנפח את מעטפתו החיצונית ההולכת ומתרחקת, הטמפרורה שלה יורדת והיא נראית לנו " אדומה " יותר .

השאלה עד כמה יוכל כוכב להמשיך ולמזג בליבתו יסודות יותר ויותר כבדים תלויה שוב במאסה ההתחלתית שלו ובפרמטר  זה תלויה גם הדרך בה יסיים את חייו.

הסוף :

ניתן לומר שבעלי המאסה הגדולה שניהלו חיים מהירים , מרהיבים ואנרגטים יסימו חייהם בצורה דומה - אירוע מרהיב ואנרגטי - סופרנובה.  אלה הצנועים יותר שניהלו חיים ארוכים ו"משעממים "  כמו שמש שלנו יסימו חייהם שאירוע בומבסטי הרבה פחות - נובה .  אך כפיצוי ישאירו אחריהם יצור יפה ואסטטתי בדמות ערפילית פלאנטארית .
דוגמא לכל אחד מהמקרים ניתן למצא שוב באותה פיסת שמיים של אוריון .

האחת היא הערפילית NGC2022  - בניגוד לדוגמאות מפורסמות יותר כגון M27 או M57 מדובר באחת הנחבאות אל הכלים . מיקומה ,כפי שניראה , קל למציאה אך  אך היא עצמה במגניטיודה של 11.9 וגודל זוויתי של 18 שניות קשת דורשת שמיים חשוכים בעלי חדירות טובה ומכשיר בעל מפתח של 8 אינט"ש לפחות (רפרקטור יתכן שיגלה אותה גם במפתח של 6 אינט"ש).

NGC2022  נחבאת אל הכלים

את הערפילית תוכלו למצא אם תמתחו קוו מ BETELGEUSE  ל גאמא אוריון ועל קיו זה תחפשו בשליש המרחק הקרוב לגאמא ( ראה מפה) - תבחינו בדיסקה חלושה ועגולה . שמיים חשוכים ומפתח גדול יגלה אף גוון ירקרק .

NGC2022

דוגמא ל"מצבה" של כוכב שסים את חיו בצורה האלימה יותר - סופרנובה ,ניתן לנסות למצא משמאל לגופו של אוריון . ואני  כותב "לנסות" מאחר שBERNARD'S LOOP  למרות שמהווה את אחד העצמים הגדולים בשמיים מבחינת השטח אותו הוא מכסה הוא  מטרה קשה מאוד לזיהוי בעיין וזאת  בשל בהירות השטח הקטנה שלו אך מצד שני הוא מאוד מרשים בצילומים וכך למעשה  ניתגלה על לוח צילום  ב 1894 ע"י E.E.BERNARD ( כן , אותו אחד שקיטלג את הערפליות הכהות המתחילות במספר הקטלוגי B ) . למרות הקושי ניתן לנסות ולזהות הערפילית מהנגב בעזרת טריק שקראתי עליו לראשונה ברשימותיו של WALTER SCOTT HUSTON האגדי . HUSTON מספר על תיסכולו הרב בנסיונותיו לצפות ב LOOP בעיין  כולל בדובסונים של 15 אינט"ש . לבסוף הצליח לצפות בו מאזור חשוך כאשר הוא שם פילטר O III אל מול עינו הבלתי מזויינת ובגד שחור על ראשו על מנת למנוע מאור לחדור אל זווית עינו . מענין לנסות לחזור על תרגיל זה מהאזורים החשוכים של הנגב . ה LOOP מייצג חלק מחומר הניפלט מסופרנובה שהתרחשה לפני כ 2 מליון  שנה ומרחקה מאיתנו כ 1600 שנות אור .

BERNARD'S LOOP - שאריות פיצוץ עתיק

אז מה היה לנו :

בפיסת שמיים קטנה יחסית עקבנו אחד מספר עצמים אסטרונומים המיצגים תחנות באבולוציה של כוכב . החל מלידתו , התרחקותו והתפתחותו ועד למותו בדרכים שונות  כל אחת מהתחנות מהווה גם אתגר תצפיתי בזכות עצמה .

תהנו

שמיים צלולים

עונת נדידה עונת דאיה



 שינוי מתרחש באוויר . הוא צלול יותר ,רווי משבים של אוויר קריר ומרענן , בשמים מתחילים לראות עננים ערמתיים (קומולוסים) והדואים מתחילים להסתובב במהלך השבוע עם הראש בשמיים ועינים נשואות לעננים ומפנטזים על סוף השבוע - על הרגע בו ימריאו בדאון ,ישאבו ויעלו בספירלה אל הלבן הלבן הזה ויזכו לטבול את קצה כנף הדאון בתצורות הצמריריות  הניפלאות האלה . כך ,עם הגעת הסתיו אחרי קיץ מעיק ומשעמם מבחינה מטאורולוגית אנרגיות חדשות זורמות בגוף הדואים וההתרגשות והשימחה מלווים  את הנסיעה לשדה כאילו היתה זו הפעם הראשונה .

כך גם הפעם עם הגעתי לשדה מוקדם בבוקר ,השמיים היו עוד צלולים אך בשעה שהוצאתי את ה 4XGML מההאנגר החלו להיראות אותם עננים ערמתיים ניפלאים באופק המערבי ויצרו צפייה ליום דאיה נפלא ומעניין .



טייסת הדאונים על רקע קומולוסים מפותחים - יש למה לצפות !



ה 4XGML שלי על רקע "רחוב" עננים

 עם ההכנות על גבי הקרקע להקות שקנאים ניראות ממריאות מהשדות ומתחילות לעשות דרכן למעלה בתנועה ספירלית תוך כדי "התברגות "והסתובבות בתרמיקה  אל עבר העננים .   עוד רגע אתחיל לעשות דרכי בדיוק באותם זרמי אויר עולים על מנת לאסוף גובה ולהתחיל לטייל בשמי העמק . היום יש לי תכנית לבקר בגלבוע , בגבעת המורה ומשם להרי נצרת ולתבור.

דאוני ההדרכה כבר מדווחים על  אטמוספיירה פעילה ואני ניגש לדאון להכנות אחרונות טרם הטיסה . תורי מגיע ,עליה למסלול , היקשרות למטוס הגורר ,CHECK LIST לפני המראה וחיש קל המטוס והדאון רצים על המסלול ואנחנו באוויר .
כבר בגרירה  ניתן לחוש את האטמוספיירה הפעילה בדמות " כיסי אוויר " מרובים המיצגים  גזירת רוח בין גושי אוויר עולים ליורדים . אני משתחרר מהמטוס ב 2000 רגל מעל הקרקע בתוך תרמיקה וממשיך לטפס . קצב הטיפוס טוב ואני מגיע לבסיס הענן הנמצא כעת ב 4000 רגל . את הקפיצה הבאה אני רוצה לעשות לכיוון הרי נצרת ומשם לכיוון התבור . על מנת לעשות זאת אני מחכה לסימנים של התחלת יצירת עננים מעל לנצרת והגבהה של בסיס הענן ( בסיסי העננים וגובה התרמיקות גבוהים יותר ככל שהיום מתקדם והקרקע מתחממת ויוצרת גושי אוויר חמים יותר ).

בשלב מסויים גובה בסיס הענן מגיע ל 4500 רגל ואני מחליט לבצע את לג הטיסה לכיוון הרי נצרת .

המטרה באופק - רחוב עננים מעל הרי נצרת

בטיסה לכיוון נצרת אני לא מאבד הרבה גובה , האוויר פעיל גם באזורים "כחולים" נטולי עננים ואני מאבד רק 500 רגל . מעל נצרת התרמיקות חזקות ואני עולה לגובה של 5000 רגל . משם משתרע רחוב עננים . ממש אוטוסטראדה עד לתבור .
ענני הקומולוס נוצרים מזרמי אוויר עולים . כשיש רוח מסתדרות התרמיקות עם הרוח ונוצרת שורה של עננים להם אנו קוראים "רחוב " לאורך רחוב כזה ניתן לדאות ולזכות בעילוי כמעט רצוף.

אני מתקרב לתבור . הוא ניראה כל כך קטן מלמעלה . לאורך הכביש המתפתל עד למנזר ניתן להבחין בעמדת ההמראה של המצנחים וגלשני האוויר (עיגול אדום בתמונה) . אני מבחין בכמה מהם מתרמלים בגובה העמדה וקצת מעליה , אני נורא רוצה לתרמל ביחד איתם אך הם רחוקים ממני .

התבור מה 4X-GML - כל כך קטן , כל כך יפה

 אני ממשיך להסתובב מעל לתבור ומצלם אותו מכל כיוון . בשלב מסויים אני ממשיך להתקדם לכיוון גבעת המורה ומשם לגילבוע ועוד חוזר בחזרה לתבור לבדוק אם המצנחים והגלשנים עלו אך עדיין אני לא רואה אף אחד בגובה .
המון עופות דורסים ,חסידות ושקנאים אני פוגש באוויר . את השקנאים פוגשים בגבהים נמוכים יותר . את החסידות והדורסים פוגשים בבסיסי הענן . האוויר רווי עופות וצריך להיזהר לא להתנגש בהם .  מדי פעם קבוצת עופות מתרמלים מסמנת לי את אזור העילוי החזק ביותר ואני נענה לרמזים בשימחה וטס לתרמל איתם  לבסוף לאחר שעתיים של טיסה מהנה אני מחליט לנחות . 

צריך עוד לנוח קצת לפני התצפית על הכפולים בלילה :-)


 

בית ספר לכפולים ORION

מתחיל להיות קריר בלילות והשמיים מקבלים מן צלילות כזו האופינית לחורף - סוף סוף .   לאסטרונומים סמני הסתיו מגיעים עוד לפני החצבים והנחליאלים . אנו, שמסתובבים עם הראש מופנה רוב הזמן למעלה ולא אל פני האדמה ,  רואים אותם בעיקר בלילה כאשר קבוצות החורף האהובות ניתנות לצפיה בשעות יותר ויותר שפויות .

קבוצה המזוהה  אולי יותר מכל עם שמי החורף הינה ORION . מלבד המראה היפה שלה  המיוחד בקבוצה זו שניתן לסייר בה תחת כותרות שונות ולהעביר בה ליל תצפית שלם תוך למידה של נושא תצפיתי מסויים על כל הבטיו  מבלי לחרוג אל מחוץ לגבולות הקבוצה . כותרת אחת שנעסוק בה בפוסט אחר הוא אבולוציה של כוכבים  אך הפעם אני רוצה להתרכז דווקא בכפולים הרבים המשובצים בקבוצה .

קחו לכם כיסא נוח ,שולחן ,פנס אדום , טלסקופ - ניתן להסתפק ברפרקטור טוב במפתח של 80-100 ממ אך כמובן מפתחים גדולים יותר או רפלקטורים מעל 6 אינט"ש יתקבלו בברכה אך חשוב שהמכשיר יהיה מקולמץ . בחרו עיניות שתנו לכם טווח הגדלה מ X50 ועד X160 לערך . לא ניראה שתצטרכו  לעבור את הX200.  שימו לכם מוזיקה טובה ברקע , כוס קפה בצד . אל תדאגו ,  לא תצטרכו לשנות מיקום באופן תדיר מכיוון שכל הכפולים שנדבר עליהם נימצאים כולם רובם ככולם על גופו של ה"צייד" .

ORION היא אחת מהקבוצות הנדירות בה נותן למצא כמעט את כל הקומבינציות של הכפולים - צבעוניים , אחידים רחבים,צמודים, בבהירות שווה , הבדל בהירויות גדול , שרשראות כוכבים ועוד - הכל בפיסה קטנה של השמים .
נתחיל דווקא באזור החגורה :

   לחימום הקנה או שמא אומר - הטלסקופ . נתחיל בכוכב הימני בחגורתו של אוריון - דלתא (34) אוריון הלא הוא MINTAKA - מדובר בכפול מרוווח  34 שניות קשת שלא תהיה בעיה להפרידו בכל טלסקופ המורכב מזוג צבעוני -  הראשי לבנבן במגניטיודה של 2 והשני חיוור הרבה יותר ב 13.7 אם כי אין בעיה לזהותו .
בצד השני של החגורה נמצא את ALNITAC הלא הוא זיתא (50) אוריון - כאן מדובר על אחד הכפולים האתגריים והאהובים עלי בשמים ונחמד הרבה יותר בשל העובדה שקל מאוד למצא אותו . מדובר בכפול שהוא גם צמוד ( 2.3 שניות ) וגם הפרש מגנטיודות גדול - 1.9 הכוכב הראשי הלבן  ו -4 שותפו הלבן גם הוא . לנסיוני דרושה הגדלה של X100 לפחות ושמיים יציבים . אך כשתצליחו להפרידו  המראה הוא יפיפה והסיפוק גדול .
סיפור דומה מתרחש אצל אחד בכוכבים המוכרים והבהירים בשמים הלא הוא RIGEL - גם כאן הכוכב המרכזי בהיר מאוד - כמעט 0 ( למעשה 0.1) והשותף 6.8 אך ההפרדה נדיבה יותר ( 9.5 שניות קשת ) ולכן ברוב הלילות ( אלא אם כן האוויר מאוד לא יציב או הטלסקופ אינו מקולמץ ) תצליחו להפריד יפה את הזוג . למעשה זו הפתעה נחמדה למי שמפריד לראשונה את RIGEL ורגיל לחשוב עליו בד"כ כבודד.   
ETA ORIONIS  או 28  (משלים משולש שווה שוקיים עם כוכבי החגורה 34 ו 50 אותם הזכרנו ) מהווה את אחד מהדוגמאות היפות לכפול צמוד (1.5 שניות ) של זוג שווה בצבעו (לבן) ודי דומה בבהירותו 3.6 ו 5 המהווה אתגר לכל טלסקופ וליציבות השמיים . גם כאן דרושה הגדלה של לפחות X100 אךX150-160 יראו אותו טוב יותר  .המראה הניגלה הינו יפיפה וכשהשמים יציבים רואים את שתי ה  AIRY DISCS עם טבעות דפרקציה ראשונות יפות ומעט חופפות מסביבן כשלעיתים הן מתמזגות לצורה 8 ,
סיגמא אוריון (48) הנמצא מתחת ל ALNITAK - מהווה דוגמא יפיפיה למערכת מרובת כוכבים שלי תמיד מזכירה שרשרת חרוזים צבעונית - מדובר ב4 כוכבים בשורה כאשר על מנת לזהות את הרביעי תידרשו למעט מאמץ וראייה מוסבת ואולי גם למפתח נדיב יותר ( 8 איט"ש ) .

כעת נעבור לחלקו העליון של אוריון . הפנו את הטלסקופ ל גמא אוריון (MEISSA ) - שוב מערכת מרובת כוכבים יפיפיה המורכבת מ 4 כוכבים  כאשר הבהיר שבהם 3.8 והאחרים 11.4   10.3  6.5   7.5 .

לסיום אזכיר שני כפולים מאוד אהובים עלי , לא קלים , שאני קורא להם - ה"מדליות של אוריון " מאחר ושניהם תלויים לו על החזה משני הצדדים . מדובר על 32 אוריון מימין ( 4.5 ו 5.8 ) לבנים בהפרדה של 1.1 שניות (!) והשני משמאל 52 אוריון הפרדה של 1.6 שניות - שניהם שווין בבהירותם 6.1 ובצבעם (לבנים) .  שוב נועו בהפרדה שבין X100-200  ושימו לב מתי אתם מצליחים להפריד את הזוגות . הגמול בצורת מראה אסתטי ויפה - מובטח .

שמיים צלולים

אמיר

In The court of the crimson king

עם הזמן אנו מתחילים להבחין בצבעים בשמיים . לא עוד  כוכבי הרקיע ניראים לנו בגוונים של צהוב ולבן אלא אנו מצליחים  להבחין בירוק , כתום תפוז  ואדום . כן ,אדום כדם ,יש גם כוכבים כאלה בשמיים . 
לפני העידן בו ניתן היה לתעד בקלות את גרמי השמיים אסטרונומים תצפיתיים נאלצו להשתמש בדמיונם הפורה על מנת להעביר לקורא את רשמיהם דרך עינית הטלסקופ . ואיזה מזל הוא זה !   בשל עובדה זו אסטרונומיים שניתקלו בכוכבים המתבלטים  בשל היותם האדומים ביותר בשמיים לא הסתפקו בתיאור כגון "כוכב אדום" אלא השתמשו במושגים כמו Crimson star או Garnet star על מנת לנסות להעביר לצופה את הגוון המדויק של האדום ממנו התרשמו דרך עינית הטלסקופ .  אח ... היו זמנים בהם אסטרונומיה תצפיתית גבלה בפואטיקה ולא במספר חשיפות דרך עדשת המצלמה .

מאחר שביקורינו הראשון של כוכב אדום כזה הוא בחצרו של המלך  Cepheus  אין טוב מליווי של היצירה In The court of the crimson King של להקה שאני מאוד אוהב - King Crimson . לחצו Play והמשיכו.

הכוכבים האדומים ביותר בשמיים נקראים כוכבי פחמן או Carbon stars . מדובר בוככבים ענקיים בשלב מתקדם בחייהם ובספקטרום שלהם ניתן להבחין בעדויות לחומרים מולקולרים כגון CN  CH  ו C2 .  הפחמן הוא יסוד מאוד שכיח בצורותיו השונות בכוכבים אלה הרבה יותר מהמקובל וההנחה היא שלאחר יצירתו בליבת הכוכב הוא עושה דרכו אל פני השטח בתהליכי קונווקציה ( הסעת חומר מליבת הכוכב אל פני השטח ) . מאחר ויצירת פחמן דורשת תהליכי מיזוג בטמפרטורות גבוהות מאוד בליבת הכוכב מדובר כניראה בכוכבים בעלי מאסה גבוהה שעברו כבר כיברת דרך ניכבדת במהלך חייהם .

בחצרו של  המלך Cepheus

William Herschel היה כניראה הראשון שהבחין ב Mu Cephei - כוכב האדום הניפלא בחצרו של Cepheus ותיאר אותו כ "A very fine deep garnet colour "  מקור המילה GARNET הולך אחורה עד למאה  ה 14 ומשמעותה "Dark Red "  מקורה במילה הלטינית   granatus - "זרע או גרגיר "  המקושר ל  "Punica granatum הלא הוא השם המדעי הלטיני של ה Pomegranate הוא הוא הפרי המוכר לנו כ"רימון " והנה - תארו לכם את צבעו האדום עמוק של גרעיני רימון בשל וקבלו מושג על צבעו  האדום עמוק של Mu Chepei .



Garnet Stone מאוצר המלך



 הצבע האדום הזכיר את צבעם של מינרלים סיליקטים ששימשו עוד בתקופת הברונזה כאבני חן ולכן המושג  GARNET משמש גם לתיאור "אבני חן " וביחוד בצבע זה .   .   Mu Chepei הוא אחד הכוכבים בעלי הגודל הפיזי הגדול ביותר שניתן לצפות בהם בשמיים    . הרדיוס שלו הוא כ X1000 מזה של השמש שלנו  ואם נציב אותו במערכת השמש יגיע כמעט עד מסלולו של שבתאי . ניתן לדחוס כמליון שמשות בנפח זה .בהירותו היא כ X100000  מזו של השמש .   ב 1848 היה זה האסטרונום האנגלי Jhon Russel Hind (שאותו עוד נזכיר בהמשך ) שגילה שמדובר בכוכב משתנה . בהירותו נעה בין מגניטיודות 5 ל 3.6 וזה במחזור של 2-2.5 שנים . בהחלט תצפית שחובב המסור לעניין יכול לבצע כתרגיל נחמד . Mu Cephei הוא כוכב מאסיבי בסוף חיוו המיצר  פחמן מהליום  והוא צפוי "כל רגע " במושגים אסטרונומים לעבור סופרנובה . קליפתו הרחוקה  מאוד מליבתו מקימת טמפרטורות "צוננות" יחסית של כ 3700 מעלות קלווין מה שמאפשר קיום של מולקולות של מיים ,CO ,CN ו SiO  .   הטמפרטורה הנמוכה בשילוב עם מולקולות הבולעות את ארכי הגל הקצרים יוצרים את צבעו המיוחד של כוכב זה ודומיו .  נחמד לסקור את אזור בסיס ה"בית " של Cepheus בהגדלה נמוכה ולגלות את צבעו האדום המיוחד של Mu בולט על רקע שדה הכוכבים .

אסטרונום האנגלי John Russel Hind  שהוזכר קודם גילה ב 1845  כוכב פחמן אדום משלו . גם הוא משתנה .תיאורו הראשון של Hind היה  "like a drop of blood on a black field."  מה שרק מגביר את הסקרות והרצון לצפות בו  על מנת לצפות בטיפת הדם בשמיים  תצטרכו לחכות בעונה זו של השנה  לסוף הלילה לזריחתו של אוריון ושל הארנב Lepus הנמצא לרגליו .  שם תגלו את הכוכב הארגנמי R Leporis או בשמו שיתן לו בזכות מגלו - "Hind's Crimson Star " .

R Leporis - טיפת דם בשמיים

משתנה זה המתואר גם כ "Smoky Red " משתנה בין מגנטיודות של 5.5 ל 11.7 בפרק זמן של בין 441 -418 יום . גם כאן פרוייקט נחמד שיכול תצפיתן לקחת על עצמו לאורך השנה . גוון האדום משתנה אף הוא וצבע טיפת הדם הכהה כניראה מופיע דווקא שהכוכב קרוב למינימום שלו .

ואם כבר אדום לנו לנו בעינים  מדוע לא נמשיך  ונפנה מכשירינו לאדום נוסף . הפעם בכלבי צייד . ניתגלה במאה ה 19 ע"י האסטרונום האיטלקי  Angelo Secchi שכל כך התלהב מצבעו שטבע לו את  השם -La Superba - "הנפלא" או בשמו הקטלוגי  Y Canum Venaticorum . גם כאן מדובר במשתנה המשנה בהירותו מ 4.8 ל 6.3 ב 160 יום . 

Y Canes Ven  ה"ניפלא"

שימו לב לשמות הנהדרים ולתיאורים שנתנו האסטרונומים לכוכבי הפחמן האדומים שגילו . גם אתם תוכלו להפנות את הטלסקופים לשמיים . לצפות בהם לראשונה ולהתרשם בעצמכם . כיצד הייתם אתם מתארים את הכוכב לאחר שצפיתם בו לראשונה ?

שמיים צלולים

אמיר

פרסאידים מאז ולתמיד

מה יש בו במטר הפרסאידים שמוציא את כל חובבי האסטרונומיה מדי אוגוסט אל מתחת לשמיים ? מה יש בו במטר הפרסאידים שהוא מצליח לסחוט כותרות מעל תכניות רדיו פופולריות ועיתוני חדשות המתריעים על "גשם של כוכבים שיראה ברחבי הארץ " ?  הרי לא מדובר במטר החזק והצפוף מכולם . שהרי תואר זה הולך למטר הGeminides   זהו גם לא המטר המפתיע והמסקרן ביותר  . תואר זה , לדעתי ,הולך ללאונידים . ואולי זו הנוחות שבניגוד לשניים האחרים המגיעים לפיק בלילות דצמבר הקרים הרי הפרסאידים מגיעים לפיק בלילות אוגוסט החם בעיצומו של החופש - תנאים אידיאלים לחובבים ולסתם סקרנים הרוצים לחזות ב"גשם הכוכבים הנופלים " המובטח .  

כך מדי אוגוסט כמו מעיין יום חג לא רשמי לחובבי האסטרונומיה בארץ ובעולם מגיע לו המטר  הנחמד הזה היכול להגיע לקצב שעתי של80 מטאורים לשעה כל אימת שכדור הארץ חוצה את שובל השאריות שמשאיר אחריו השביט Swift-Tuttle המשלים סיבוב סביב השמש כל 190 שנה .

Swift-Tuttle - האשם במטר

תיעוד תצפיות במטר הפרסאידים ידועות מזה 2000 שנה  אך אני רוצה לשתף אתכם בתצפית שערכתי ,  היסטורית וחשובה  בדרכה שלה אך גילה הוא רק כ 27 שנה - ב 1985 עת צעדתי את צעדי הראשונים בעולם האסטרונומיה וגם עשיתי את הגישושים הראשונים בחיזור אחר אישתי לעתיד - אירית . כן , גם אליה הוביל התחביב :-).

השנה כאמור 1985 . שלושה חובבים נילהבים מחליטים לנצל את חופשת הקיץ ולבלות את הלילות סביב שיא מטר הפרסאידים  ב"רצינות " ולמלא באדיקות דו"ח תצפית רשמי של "האגודה הישראלית לאסטרונומיה "  .
את המטר של השנה הזו אני זוכר לא רק משום שליווינו אותו באדיקות במשך מספר לילות אלא משום שעיני האחת פזלה אל עבר השמיים ואילו השנייה לעבר אירית :-).   אני חושב שזה המטר בו ראיתי הכי הרבה "בולידים" ובצענו אותו ממספר מקומות - כל לילה ממקום אחר .

הינו שלושה  אישתי - אירית (אז - אירית קרופקה), סמדר גורן ועבדכם הנאמן . שלושתינו ניפגשנו והכרנו ביחידה לנוער שוחר מדע של מכון וויצמן   . ערכנו תצפיות בטלסקופים שם ( סלסטרון C8 ו C11 כמו כן ה QUESTAR
האגדי ).  במאמר מוסגר אני חייב לציין שאם אתם מחזרים אחר בחורה אין כמו האסטרונומיה כתום עניין משותף-  לא היתה לנו כל בעיה להסביר להורים של אירית לאיפה אנו נעלמים עם שקי שינה למשך כל הלילה ....... הכל על מזבח המדע !

סיפור התצפית והדוח של אותה שנה פורסם בעיתון המיתולוגי של "האגודה הישראלית לאסטרונומיה " הרי הוא "כל כוכבי האור "  והרי הוא לפניכם : 

בשער האחורי של אותו גליון פורסם צילום של פרסאיד שתפסנו בעת חשיפה ארוכה לצפון . ידענו שלא מדובר בשריטה על הפילם ( זוכרים מה זה ? ) מכיוון ששתי מצלמות OLYMPUS OM1  היו מכוונות בעת ובעונה אחת על כוכב הצפון ובשניהם  הופיע המטאור . האיכות נוראה ,אני יודע , אבל הי -מדובר ב 1985 !

פרסאיד של 1985- בעיגול האדום

מאז התצפית ההיא מיותר לומר שלאירית ולי היו עוד הרבה תצפיות פרסאידים משותפות . לבד ובשנים שלאחר מכן גם עם הילדים. גם בסוף השבוע הקרוב אנו מתכוונים להגיע לאחד ממקומות התצפית בנגב - מקווים לפגוש אתכם שם !

שמיים צלולים

אמיר

הצ'ופצ'יק של הקומקום





לעתים אנו צופים אל אזור בשמיים שהוא עני יחסית במטרות . במיוחד בהמיספרה הנגדית לזאת המכילה את שביל החלב . שם אנו צדים  כל מטרה אפשרית בשמיים חשוכים וריקים יחסית . אזור שביל החלב לעומת זאת עשיר במטרות . במיוחד במרכזו בסביבות קשת - עקרב . שלא תחשבו שעובדה זו הופכת את משימת הצייד לקלה . ההפך-   מאזור חשוך יש כל כך הרבה מטרות שמוטב לו לצופה שיתכונן מראש ויתכנן במה הוא רוצה לצפות מכיוון שקל להיקלע למצב של "תפסת מרובה לא תפסת ".    למרות שמה ,קבוצת קשת מזכירה לרוב הצופים קומקום ולא קשת  וברצוני להפנות תשומת לבכם למספר מטרות באזור צ'ופציקו של הקומקום שתוכלו להקדיש להם תשומת לב בתצפית הבאה הבאה עלינו לטובה .

"קומקום התה" של קשת - שימו לב לאדים העולים מזרבוביתו (-:

עושר המטרות באזור יוצר הזדמנות רבות בו ניתן לראות מגוון עצמים בשדה אחד . תכונה זו מיוחדת לאזור ולא תמצאו אותה בד"כ באזורים המרוחקים ממרכז שביל החלב.

הכוכב Gama Sagitari  מהווה את צ'ופצ'יקו של הקומקום ממנו "עולים מגוון עצמים כמו אדים העולים מקנקן תה רותח

מגוון עצמים ה"עולים " כמו אדים מזרבובית הקומקום

 נתחיל דווקא עם עצמים מוכרים פחות הנמצאים ממש ליד GAMA . בפוסט הקודם שוחחנו על צבירים גלובולרים וכאן ישנה לראות הזדמנות יפה לראות את המוכרים פחות שלא זכו למספר Messier . קטנים יותר אך נמצאים באזור פאנורמי עשיר .  כאן ישנה גם הזדמנות לראות שניים בשדה אחד !  . GAMA מהווה ציון דרך מצוין וממש מעליו תוכלו לראות את NGC 6528  וNGC6522  הנמצאים אחד ליד השני .  על מנת לראות את שניהם מוטב להשתמש במפתח מינימלי של 8 אינט"ש ומכאן כל המרבה הרי זה משובח ! NGC 6522 הוא השמאלי מביניהם (ראה מפה) . ניראה כערפילית עגולה עם מרכז בהיר יותר . תשכחו מלהפריד אותו כפי שאתם רגילים לעשות עם M13  אלא אם ברשותכם מכשיר של 16 אינט"ש ומעלה . אך זו הזדמנות טובה להבין מדוע כשגילו לראשונה את הצבירים הגלובולרים  במכשירים ירודים יחסית מבחינה אופטית חשבו שמדובר ב"ערפיליות עגולות " . כ 16 שניות קשת מערבית תוכלו למצא את NGC6528 . גם הוא אינו מופרד אך תענוג לראות שת שניהם על הרקע העשיר של שביל החלב .

NGC 6528 ו NGC6522, ,בפינה השמאלית תחתונה ניתן לראות את GAMA ,

לא הרחק משם . ממש מימין ל GAMA שוכן כפול ניפלא ושמו h5003 (במפה מופיע הכפול בעיגול אדום ללא הסימון)  . מדובר בזוג צבעוני כתום - אדום  בהפרדה של 5.5 שניות קשת . הבהיר במגניטיודה של 5.2 ושותפו ב 6.9 . תוכלו להפריד יפה את השניים בהגדלה של 80-100 . חכו על מנת שהאזור יגיע למרידיאן (הנקודה הגבוהה ביותר בשמיים )על מנת לנסות להפרידו כדי לעבור דרך כמה שפחות אטמוספיירה.

h5003 - חגיגה של כתום -אדום -צהוב



Edward Emerson Barnard  נולד ב 1875 ב Nashville  Tennessee ועם בגרותו תפס מקום נכבד בסצינה האסטרונומית של אותה תקופה ואף השאיר חותמו בעולם האסטרונומי המקצועי כמו גם באסטרונומיה התצפיתית  ומספר עצמים נושאים את שמו כגון . Barnards star - אחד הכוכבים עם התנועה הגדולה ביותר על רקע כוכבי הרקע ומהווה את השני הקרוב אלינו  אחרי אלפא צנטארי  או למשל Barnards loop  שארית הסופרנובה הנצפית כחצי עיגול ענקי החובק את צידו השמאלי של אוריון .

Edward Emerson Barnard  1857-1923

בנוסף לכל פועליו יצר Barnard רשימה של 137 ערפליות כהות . ערפליות המורכבות ברובן מגאז ואבק בין כוכבי ושאין סמוך להם כוכב שיינן את הגאז המצוי בהם  . קיומן ניראה לנו אם כך רק בזכות הסתרה של כוכבי הרקע או של חלקי ערפליות המחזירות או מיוננות מאור כוכבים בסביבתן (המפורסמת שבהן המוכרת לכל חובב מתחיל ולכל צלם אסטרונומי שריח הנילונים עדין לא מש ממצלמתו הרי היא ראש הסוס באוריון -B33 ).  הרוב המוחלט של ערפליות אלה נמצאות באופן טבעי בכיוון דסקת שביל החלב בעיקר סביב מרכזו- נושא הפוסט הנוכחי .  רציתי להפנות תשומת לבכם לאחת יפיפייה ומיוחדת Barnard 86 או בקיצור B86 הנקראת גם  The Ink Spot .

B86 ו NGC6520





על מנת למצא את B86 השתמשו ב GAMA -צ'ופצ'יקו של הקומקום כקדקוד זווית . מתחו קיו מדלתא קשת (הקצה הימני של בסיס מכסה הקומקום) אל GAMA ומשם 90 מעלות למעלה לאותו מרחק - שימו הפיינדר על נקודה זו והגעתם לכתם הדיו - כשמה כן היא - על רקע העשיר של מרכז שביל החלב הצופה יגלה כעיין כתם שחור . כאילו נשפכה דיו אל התמונה . לי דווקא הערפילית הכהה מזכירה תמיד "חור" בתמונה .  המראה יפה ומיוחד הרבה יותר מכיוון שממש על שפת הכתם נימצא צביר פתוח צעיר NGC6520 שנוצר כנראה מענן הגז המרכיב את B86 וגילו מוערך "רק " בכ 2 מליון שנה - ממש רק עתה נולד במושגים אסטרונומים. שניהם ביחד במרחק של כ 5500 שנות אור יוצרים תמונה קונטרסטית נפלאה של "חור שחור" נטול כוכבים וממש לידו קבוצת כוכבים צפופה וכל זה על רקע אזור עשיר של שביל החלב .  אני תמיד אוהב להסתכל על B86 במפתח של 8 אנט"ש ומעלה בהגדלה של כ 70-90X עם עינית רחבת זווית .

ישנם "אדים" העולים מצופציקו של הקומקום הנראים בסקירת האזור בעיין בלתי מצוידת (ראה מפה) ומהווים מטרה פופולרית לכל צופה וצלם , נכון ניחשתם , מדובר ב M8 ( ה Lagoon  )  ו M20 (ה Trifid ) . שתי ערפליות מפוזרות המהוות בית גידול לכוכבים בראשית דרכם שהרבה מהם ניתן ממצא בשדה הראייה בסמוך שני העצמים שייכם לאותו ענן גאז ואבק הנמצא במריק של 6700 שנות אור מאיתנו. שמה של ה Trifid נובע  מאזורי ערפילית כהה המחלקת את האזור המואר לשלושה חלקים ( כמו סמל מרצדס ) . גם ה Lagoon מקושטת בפסי אבק ובמיוחד אחד העובר לרוחבה ומחלק אותה לשני חלקים.

M8 מימין ו M20

בשני המקרים הקונטרסט בין החלקים המוארים לענני האבק יראו בצורה מודגשת משמעותית בשימוש בפילטר OIII או בפילטר Narrowband.     את הערפליות  ניתן לראות בעיין בשמי הנגב והגולן כשני עננות אור קלושות וכיוון משקפת לאזור יגלה חיש קל את שניהן .   יפה להתרכז בכל אחת מהן בטלסקופ בעל מפתח 8 אינט"ש ומעלה ובשימוש בפילטרים הנ"ל . כפי שהזכרנו בעבר הפילטרים המוזכרים מעלים קונטרסט אך מורידים בהרבה את עצמת האור ולכן טוב להשתמש במפתח גדול על מנת לפצות על כך .

כאן תם מסעינו בעקבות האדים היוצאים מצופציקו של הקומקום. תם אך לא נישלם . האזור רוחש וגדוש מאות עצמים שרק מחכים שתגלו ותצפו בהם . משול הדבר לחובב טבע הנקלע לעושר החי והצומח בגונגל - על מה להסתכל קודם ?  ובכן רציתי לומר שיש זמן ,אין מה למהר ומצבינו  טוב מכיוון שבניגוד לחי והצומח ההולך וניכחד עצמי השמיים תמיד יהיו שם בשבילינו - עד שנזכרתי בזיהום האור ההולך ומכרסם בכל חלקה חשוכה . אז...אולי צריך למהר ולו רק לגבי אותם עצמים חיוורים יותר הדורשים שמיים חשוכים באמת .

שמיים צלולים

אמיר

התשעימים

" אני יושב בחרטומו של מטוס קרב מין הטובים בעולם ,ציפור דרור על קולית . חצי גופי העליון מוקף בחופה כאילו אני נמצא בחוץ,חלק מהשמיים. איני מרגיש כמי שמטיס את המטוס אלא כאילו אני הציפור עצמה. אני עצמי עף,מרחף באוויר ,ואילו מנוע המיר'ז רק מספק לי את הכוח לעשות זאת "

כך מתאר רן רונן (רן פקר) ,מטובי טייסי הקרב שהעמיד חיל האוויר את הטיסה הראשונה שלו במטוס המיר'ז . אחד מאלה שהגיעו לארץ בתחילת שנות ה 60 .  וכך מתאר רן פקר את המראה הראשון של מטוסי המיר'ז הנוחתים בבסיס חיל האוויר

" בשעת אחר צהרים מוקדמת של יום שבת 2 באפריל 1962 נחתו שני המירז'ים הראשונים על מסלול האספלט השחור והלוהט בחצור , עמדתי בצד והבטתי בפה פעור במטוס הכסוף והיפה . היו לו מתנים צרים כשל עלמה צרפתיה חיננית ,כנפי דלתא פרושות כמו חצאית קלוש, חרטום מכ"ם שחור ואלגנטי ,וכל כולו אומר " אני המטוס הטוב והמהיר ביותר במזרח התיכון "  

שילוב של יופי והנדסת אנוש מעולה

כל חובב טייס טוב לו שיקח את ספרו " נץ בשחקים" של רן פקר לידים . תאורי טיסה מרגשים ויחסי אדם מכונה בשמיים מהטובים שקראתי .   היחסים שפיתח רן פקר עם המיר'ז  הם עמוקים וארוכים וניכרים בכל משפט בספר . יחסים שבין חובב טיס למכונת הטייס המושלמת . המר'ז עונה להגדרה זו - יפה ,אסטתי ,הנדסת אנוש מעולה וכיף להטסה . באמצע שנות ה 60 הגיע שני מיר'זים נוספים  בעלי חרטום מעט ארוך יותר - מטוסי הצילום . שנשאו את המספרים 98 ו 99 ולכן כונו - "התשעימים "

תאוריו של רן רונן ואהבתו למכונה המושלמת שהתאימה כמו כף יד לאהבת הטייס שלו גרמו לי מייד לחשוב על המכשירים אשר אנו-  חובבי האסטרונומיה משתמשים בהם על מנת "לטוס" בשמיים - הטלסקופים .  גם כאן ישנם דגמים יפים ,אלגנטים . מתאימים כמו כפפה ליד וראה זה פלא - כולם סביב מפתח של 90 ממ . גם כאן ניתן לקרא להם- ה"תשעימים ".

כאוסף טלסקופים נילהב אספתי עם הזמן שלושה העונים להגדרה זו . הכירו אותם :

ה"תשעימים"

מלמעלה למטה - Stellarvue 90 fleurite - טריפלט 90 ממ  , עם עדשת פלאוריט וקטע מתפרק במרכז המאפשר התאמה לבינווויואר .       Televue 85 - קלאסיקה תכנון של Al Nagler . דובלט    TMB90 Signature series - טריפלט עם עדשת FPL 53  ,תכנון של Thomas back המנוח .

כל הטלסקופים הנ"ל הם אפוכרומטים . שילוב של אופטיקה מעולה ,מכאניקה מעולה ונוחות בשימוש . כולם מהווים מכשירי Grab and go  מצויינים . 

תשאלו מדוע אני צריך שלושה מכשירים יקרים עם ביצועים דומים ?. ובכן , כבר שוחחנו על כך שתחביב האסטרונומיה מזמן צדדים שונים  לחובבים שונים וכל חובב מוצא לעצמו  את הצדדים ש"עושים לו את זה " .  לא אחדש לכם אם אומר שהרבה מאיתנו - חובבי האסטרונומיה נגועים ב"קדחת הציוד"  ואני אחד מהם . אפוכרומטים הם השריטה שלי וביחוד אלה המשלבים איכות אופטית מעולה , איכות מכאנית בשילוב עם יופי אסטטיקה .

 feathertouch focuser's כמובן

כמו מטוסי המיר'ז . הספיטפייר , המוסטנג וה F15 F16  שמהווים את כלי הטייס הטובים ,היפים והאסטטים כל אחד בתקופתו כך מהווים הטלסקופים שלמעלה ,לדעתי , את הטובים - אופטית , מכאנית ואסטתית בתחום הרפרקורים בקבוצת ה 90 ממ .   

הצבת כל אחד מאלה על חצובת GIBRALTAR של Televue יוצרת חווית צפיה המזכירה לי בתחום האסטרונומיה את שרן פקר תאר בתחום התעופה .

שמיים צלולים

אמיר  

Great Balls of Fire

כולנו זוכרים את הפעמים הראשונות ששמנו ענינו בעינית הטלסקופ ואת המראות שחווינו לראשונה . אך  האם אתם זוכרים את הפעמים הראשונות שגם המילה WOW יצאה לכם ללא שליטה מהפה ?  האם אתם זוכרים מתי שמעתם את המילה WOW כאשר הראתם עצמים לאנשים אחרים  ?   אני מנסה להיזכר איזה עצמים אסטרונומים  גרמו לי לפעור פי כחובב מתחיל הצופה בהם לראשונה ולא בגלל הסיפור מאחוריהם אלא בזכות היופי הויזואלי הפשוט הנחווה לראשונה דרך עינית הטלסקופ. שלושה עצמים עולים בראשי - התבוננות בירח בהגדלה גבוהה. שבתאי וירחיו והתבוננות בצביר גלובולרי בהגדלה גבוהה.

את הירח ושבתאי מכירים כולם . גם אם לא תזהירו את הצופה הוא יזהה אותם מייד  אך עניין הצביר הגלובולרי משאיר את הצופה מגרד בראשו בפה פעור . מה זה כדור הנקודות הזוהרות הזה בשמיים ? הדבר מענין אך הרבה אנשים שאינם אסטרונומים יוכלו לזהות גלקסיה שיראו אותה מכיוון שתמונות של גלקסיות מעטרות דפי פרסומים שונים אם קשורים או לא קשורים לאסטרונומיה אך נדיר שתמצאו תמונת צביר גלובולרי המעטר פרסומת למקררים........

לצבירים גלובולרים אפקט WOW בטוח ואין טובים מהם להרשים צופים  STAR PARTY ובואו נודה - גם אנו נמשכים שוב ושוב לכדורי האש הללו וגם כעת לאחר עשרות שנים בתחביב ומאות אם לא אלפי פעמים בהם צפיתי בגלובולרים עדין לעתים ניפלט לי WOW מהפה.

M3 בכלבי ציד  WOW

"גם יפה וגם אופה "

צבירים גלובולרים אינם רק יפים לעין . עצמים אלה תרמו ותורמים הרבה למדע האסטרונומיה והאסטרופיזיקה .  M22 בקשת היה הראשון שניתגלה ע"י Abraham Ihle ב 1665 וכמובן שאופייו האמיתי לא היה ידוע אז .המכשירים בהם השתמשו בתקופה זו הראו דרך עינית הטלסקופ מעיין עננה עגולה ולכן  ניקראו עצמים אלה לראשונה - Round Nebula .

עם הזמן , כאשר טלסקופים הפכו איכותיים וגדולים יותר החל להתגלות אופיים האמיתי של הצבירים .  Charles Messier היה הראשון שהצליח להפריד צביר גלובולרי לכוכבים כאשר צפה על M4 בעקרב בסמוך לאנטארס .אך עדיין המשיכו לקרא להם -Round Nebula .   למעשה היה זה William Herschel שטבע לראשונה את המושג Globular Cluster ב 1789 וזאת לאחר שגילה בעצמו 37 צבירים והצליח להפריד את כולם .

צבירים גלובולרים נמצאים במעטפת הגלקסיה ומרחקם נימדד בעשרות אלפי שנות אור מאיתנו בניגוד לצבירים פתוחים קרובים יותר . אם נמפה את מיקומם בשמיים ניראה שפיזורם אינו אחיד . Harlow Shapley  הבחין בכך שריכוזם גדול באזור קשת והולך ונהיה דליל יותר ככל שמתרחקים מאזור זה . מכך הסיק Shaply שמרכז הגלקסיה שלנו נימצא בכיוון קשת ובמרחק גדול ממערכת השמש שלנו . זו היתה אחת התרומות הגדולות של הציבירים הגלובולרים בהבנתינו את היקום .

הגלובולרים ניראם מרוכזים סביב מרכז הגלקסיה במבט ממיקןמינו בפריפריה. אילו הינו ממוקמים קרוב למרכז הגלקסיה פיזורם היה יותר הומוגני

תרומה חשובה נוספת  של הגלובולרים נובעת מהיותם מעבדה טבעית  לאבולוציה של כוכבים . ואנסה לעשות את הבלתי אפשרי  ולתאר את התורה על קצה המזלג - אבולוציה של כוכב נובעת משני גורמים עיקרים- מאסתו והרכב החומרים הראשוני שלו .  כוכבים מאסיבים חיים חיים קצרים ומסעירים יותר . לאחר תחילת מיזוג גרעיני בליבתו מבלה הכוכב חלק ניכר מחיוו ב"שריפת" מימן ויצירת הליום . במשך תקופה זו מבלה הכוכב ונע על מה שניקרא ה"קבוצה הראשית " בדיאגרמת H-R ( דיאגרמת  Hertzsprung-Russel מתארת על גרף שציר ה X שלו הוא טמפרטורה או קבוצה ספקטראלית וציר ה Y שלו הוא המגניטיודה האבסולוטית את מהלך חיוו של כוכב  - מומלץ לקרא בניפרד ופוסט ניפרד יבא בעתיד ) לאחר שהכוכב מתחיל "לשרוף "הליום  יוצא הכוכב מהקבוצה הראשית .
צבירים גלובולרים מהווים מעבדה טבעית בכך שמדובר בקבוצה גדולה של כוכבים שנוצרו מענן גאז אחד ובכך ניתן להסיק שכולם החלו חייהם באותו זמן והם מורכבים מאותו הרכב גאזי . הפרמטר השונה היחידי הוא המאסה . בצורה זו ניתן למפות את חברי הצביר על עקומת HR ובהנחה שפיזור המאסה בין הכוכבים הוא שווה בין הצבירים ניתן ללמוד על גילו של הצביר מהנקודה על הקבוצה הראשית בו ישנה הפניה או ה Turn off point מהקבוצה הראשית . ככל שהצביר עתיק יותר כך כוכבים מאסיבים פחות נימצאים על הקבוצה הראשית מאחר וכאמור המאסיבים יותר עוברים אבולוציה מהירה יותר ופונים מהקבוצה הראשית .  בשימוש בשיטה זו הבינו לא רק שאוכלוסית הכוכבים בצבירים גלובולרים היא מהעתיקות יותר אלא שגילם קורא תגר על גיל היקום כפי שנימדד בשיטות אחרות ....

דיאגרמת HR עבור צבירים שונים - ככל שנקודת הפנייה נמוכה יותר כך זקן יותר הצביר

 הקייץ יוצר את שדה הצייד המושלם לגלובולרים . מרכז שביל החלב ,כאמור, עמוס בהם ומ 157 הגלובולרים המשויכים לשביל החלב כ 141 מרוכזים סביב קשת ורק 16 נימצאים בהמיספרה הנגדית .  בתצפית בגלובולרים ניתן להשתמש בהגדלות נמוכות וזאת בעיקר על מנת לראות את המראה הפאנורמי של הגלובולרים בסביבתם עם הכוכבים ולעיתם עצמים אחרים המלווים אותם.  אך יופים האמיתי מתגלה בהגדלות גבוהות מבעד לטלסקופים במפתחים גדולים ( רצוי 8 איט"ש ומעלה ) או אז ממלא הצביר את כל שדה הראייה של הטלסקופ עם  רבבות כוכבים המופרדים מהפריפריה של הכדור כאשר צפיפותם הולכת ועולה עד למרכז . ככל שהמפתח וההגדלה גבוהים יותר ניתן לחדור עמוק יותר למרכז הצביר ולהפריד כוכבים בודדים גם שם .  הגלובולרים ניראים אולי דומים אך עם הזמן תלמדו להבחין במאפינים  המיוחדים לצביר כזה או אחר . המצאות של כוכבים בהירים או ציבעוניים במיוחד בליבתו . קוים שחורים המעטרים אותו (הפרופלור ב M13 לדוגמא ) ועוד .

הנה כמה מומלצים עם המאפיין ההיסטורי או הפיזיקלי המיוחד לו . לא צרפתי מפות וניתן להעזר ב MISSIER FINDER בצד הימני של הבלוג .

M22 -  בקשת . כאמור הראשון שניתגלה אך לא הופרד ונחשב לערפילית עגולה. מלבד יחוסו הוא גם אחד מהיפים והמרשימים בשמיים ואם לא היה נימצא נמוך מעל האופק היה ודאי מתחרה ראוי ל M13

M13 -  בהרקולס - הפופולרי ביותר . הראשון שעולה בראשו של כל חובב השומע את המושג צביר גלובולרי . עולה גבוהה בשמיים ומאפשר צפייה נוחה וצלולה דרך שכבה דקה של אטמוספירה ( בניגוד ל M22 ). אחד מהמטרות הראשונות בתצפית אליו מפנה כל חובב את מכשירו בקייץ.

M4 -  בעקרב מתהדר בשני תארים - הראשון שהופרד ( ע"י Messier ) והקרוב ביותר מערכת השמש שלנו. צביר צפוף פחות מהאחרים . עובדה זו וקירבתו אלינו תרמו כניראה לקלות היחסית שבהפרדתו .

 M15 בפגסוס ו M5 בראש הנחש ( Serpens caput )  -מבחינתי נושאים שניהם את תואר ה"צבירים הנישכחים " . שיניהם מרשימים ויפים לא פחות מ M13 אך מסיבה ניסתרת כלשהי נימצאים בצילו . ביחוד M15 - צפו בהם ולא תתאכזבו ! M5 מתהדר בליבה בהירה במיוחד עם עושר של כוכבים בבהיריות שונות .

OMEGA CENTAURI  NGC5139 -  ב CENTAURUS - המרשים והגדול ביותר . לא סתם אין לו מספר M - הוא ניראה בקושי מעל האופק בעת הקיץ מקווי הרוחב בארץ ובטח בארופה שם חי Messier לא ניראה כלל . למרות זאת Messier היה זה שגילה אותו ! במסע שערך ב 1677 לאזורים דרומיים יותר כניראה . נסו לצפות בו מעל האופק הדרומי בקייץ - מראה שלא ישכח .

M62  -בנושא נחש - הקרוב ביותר לליבת הגלקסיה ( כ 6400 שנות אור בלבד ) ולכן כניראה הוא גם הלא סימטרי ביותר מבין הגלובולרים.  הילתו אינה מקיפה אותו באופן סימטרי כניראה עקב כוחות הגיאות הגרויטציונים הפוקדים אותו בשל קרבתו לליבת שביל החלב .

M62 - מעוות מכוחות הכבידה קרוב לליבת שביל החלב

NGC 2149 - ב LYNX הרחוק ביותר מאיתנו . כ 200000 שנות אור ולכן ניקרא ה"נודד הבין גלקטי" . גלובולרי זה הוא אתגר תצפיתי רציני וקשה למציאה . מבט עליו נותן המחשה מדוע לראשונה ניקראו הגלובולרים -round nebula . אל תטרידו עצמכם כעת עימו . מדובר במטרה לחורף ....  עוד נכתוב עליו בעונה המתאימה .

אז צאו לצוד כדורי אש בשמיים . וזיכרו הם לא רק יפים אלא משמשים כלים להבנת מבנה וגיל היקום.

שמיים צלולים

אמיר

Eye In The Sky

קיץ -פלאנטאריות . פלאנטאריות - קיץ .   לחובב האסטרונומיה ולאוהב הפלאנטאריות הקיץ מציב שדות צייד אינסופיים  .  ערפליות פלנטאריות מהוות למעשה את השלב הסופי בחיוו של כוכב . לא של אלה המאסיבים המסיימים חייהם בבום גדול - סופרנובה -  ומשאירים אחריהם כוכב ניוטרונים או חור שחור אלא של אלה שמאסת ליבתם  פחותה מ כ 1.4 מאסות שמש ומסיימים חייהם בשקט יחסי.  אלה,  הצנועים והשקטים ,לאחר שלב הענק האדום ,ניפרדים מליבת הגאזים שלהם והופכים לננסים לבנים והליבה ממשיכה להתפשט במהירות של עשרות ק"מ לשניה ומגיעה לקטרים של עד חצי שנת אור .
המשך פליטה של חלקיקים מהננס הלבן ( מעין SOLAR WIND ) הקורס ובעיקר ננסים לבנים שהם חלק ממערכת בינארית יוצרים מצב בו דינמיקה בין הכוכבים וזרמי חלקקים בכיוונים שונים ( מרתק אך לא כאן המקום לפרט )  ממשיכים לפסל צורות שונות במעטפת המתפשטת ויוצרים את הצורות המרהיבות שכולנו אוהבים - פרפרים , כדורי בדולח, שעוני חול ועינים בשמיים . כל הצורות המסובכות הנ"ל התגלו בעיקר ובזכות התמונות המדהימות של טלסקופ החלל אך לפני כן אסטרונומים שצפו בהן במכשירים צנועים הרבה יותר ראו לפניהם גופים כדורים  כחלחלים אפורים  ברובם . ולכן לא פלא ש William Herschel שהיה מאלה שצפו לראשונה בערפליות אלה נזכר במראה הכחלחל של URANUS אותו גילה   וטבע את השם Planetary Nebula .

לי הערפליות עליהן נדבר כעת מזכירות עינים בשמיים וכהרגלי בקודש יש גם שיר מלווה . אתם מכירים את התירגולת....

הערפילית הראשונה עליה נדבר היא NGC 6826 הידועה גם בשמה The Blinking Planetary - הערפילית הקורצת . בצפייה בה ניתן להבחין בתופעה הנובעת מראיית לילה והפיזיולוגיה של העין . התופעה טיפוסית לעוד פלאנטאריות אך NGC6826 נחשבת לאב טיפוס מבחינה זו . את הערפילית ניתן למצא עמוק בתוך ברבור CYGNUS .

NGC6828 על כנפו המערבית של ברבור

יש דרך פשוטה למצא את הקורצת . כוונו את הפיידר לקצה כנפו המערבית של ברבור . (זו שלכיוון LYRA  ). זהו את שני הכוכבים שבקצה . מתחו קיו בינהם והמשיכו את הקיו לכיוון גופו של הברבור לאותו מרחק . אם תתבוננו באזור בהגדלה נמוכה X30 תגלו כפול יפה - 16 ברבור - שנים שווים כמגנטיודה 6 בהפרדה של כ 39 שניות - קצת שמאלה ממנו תראו את הערפילית ככוכב שאינו בפוקוס , או כוכב לכת אם תרצו .  קוטרה הזוויתי הוא כ 25 שניות קשת . עתה הזמן לעלות הגדלה .

קל להבחין בכוכב מרכזי בערפילית  במגניטיודה של 10.6 אך אם תשוטטו עם עינכם בשדה תראו את הכוכב המרכזי מופיע ונעלם . האפקט המתקבל הוא כמו עיין הקורצת אלינו .  אם תמקמו את הערפילית במרכז שדה הראייה  האור יפול על מרכז רשתית העיין שם ממוקמים ה CONS - הרצפטורים האחראים על ראיית היום וזקוקים לאור חזק על מנת לעוררם ולכן ניראה את הכוכב המרכזי הבהיר יחסית ודיסק הערפילית יעלם . כעת . אם נפנה מבטינו לקצה שדה הראייה ונשאיר את הערפילית ממוקמת במרכז השדה של הטלסקופ   יפול האור  על ה RODES האחראים על ראיית הלילה  הממוקמים בפריפרית רשתית העין  והדיסקה תופיע שוב והכוכב המרכזי יראה בולט פחות ( אתם מופנים לפוסט שלם בנושא ראיית לילה בבלוג שלי ). ערפליות נוספות מציגות את אפקט הקריצה אך כאמור NGC 6826 מהווה את האבטיפוס ,

ערפילית נוספת שכדאי לבקר בה היא ערפילית עיין החתול The Cat's Eye  nebula או NGC6543 C ב DRACO המפותל .  גדולה ומרשימה יותר מNGC6826  אך קשה יותר למציאה בנבכי נפתוליו של DRACO

 יש פטנט קטן שעוזר לי למצא את הערפילית ברגע . שימו לב לטרפז הכוכבים המסומן באדום בלילה חשוך ניתן לזהותו וממש במרכזו נימצאת הערפילית . שיטה נוספת היא למתוח קין בין דלתא לזיתא ובערך באמצע קצת לכיוון זיתא נימצאת הערפילית . לבעלי מכשירים גדולים - מעל 10 אינט"ש - ממש ניתן להבחין בפרטים בדיסקה והצבע הוא ירקרק בניגוד לכחלחל של NGC 6826 .    ראיה מוסבת תראה שהדסקה מעט מאורכת ואליפטית  בציר צפון מזרח- דרום מערב. במרכז הדיסקה כוכב מרכזי במגנטיודה של 11 . האם תוכלו לראות אותו ?

שמיים צלולים

אמיר

יש לי כנפיים

ישנם כמה שלבים מרגשים בחייו של טייס . חלקם מחויבים במציאות וחלקם לא . אנסה לסדר אותם בצורה כרונולוגית . הרגע הראשון הוא אולי שיעור הטייס הראשון והתחלת נסיונות ההטסה ממש בידים . השני - המרגש מכולם הוא כמובן הסולו . הרגע בו אתה לבד לעצמך באוויר לטוב ולרע  .  בסולו מצאתי את עצמי שר באוויר לאחר ההמראה . חשבתי שפרץ הרגשות הזה מוזר אך לאחר מכן בשיחה עם טייסים נוספים הבנתי שברוב המיקרים  השאלה היא לא האם אתה שר בסולו אלא איזה שיר אתה שר :-) .   השלב השלישי הוא קבלת הרשיון . קצת פחות מרגש אך אתה מרגיש שהאחריות עליך כבדה יותר . אין יותר מי שיבדוק לך את רמת הטיסה כל יום לפני שהוא משחרר אותך לעצמך . כל האחריות עליך -לטוב ולרע .

עד עתה כל השלבים שמניתי מתרחשים במהלך התפתחותו של כל טייס אך החלק הרביעי - רכישת כלי טייס שהוא כולו שלך - הוא מנת חלקם רק של חלק מהטייסים ואני שמח לבשר לכם שבשבועות האחרונים חוויתי אותו על בשרי .

4X-GML הכנפים שלי

  קוראים לו 4X-GML - Four Xray Golf Mike Lima  או בקיצור בקשר Golf Mike Lima והוא נולד בגרמניה בבית החרושת של GROB במשקל של 255 ק"ג .  מדובר בדאון נחמד מסוג ASTIR CS  נוח להטסה . בעל גלגל מתקפל היכול להגיע למהירות מירבית של 250 קמ"ש אך אנו בד"כ טסים בין 80-130 קמ"ש .

בשבוע שעבר טסתי בו לראשונה והיום שוב . יש משהו מרגש בלטוס בכלי טייס חדש לראשונה ביחוד אם הוא חד מושבי . את הסולו עושים בדאון הדו מושבי בו למדת לטוס ואתה מכיר את תכונותיו ושיגעונותיו הקטנים והמיוחדים אך כשאתה טס לראשונה בדאון חדש חד מושבי אתה עומד לפגוש לראשונה את תכונותיו באוויר . אי אפשר ,כמו באוטו , לחנות רגע בצד ולחשוב מה עושים . מרגע ריצת ההמראה אתה מחויב . מחויב להמראה ,הטסה ונחיתה בטוחה וטובה . על מנת לעמוד במשימה זו בהצלחה אתה קורא בעיון את ה MANUAL של הדאון . משנן את תכונותיו המיוחדות ומנסה לדלות כמה שיותר מידע מאלה שכבר טסו על דגם זה אך בכל זאת ,כידוע , לא ניתן ללמוד שחיה בהתכתבות וכאן אתה ניזרק ישר למים עמוקים וכדאי מאוד שתדע לשחות !

לאחר הבטחון הראשוני בהטסות אתה מתחיל לעכל שמדובר בעצם בכנפיים שלך !!  . לאחר 350 שעות של הטסת דאוני מועדון יש משהו נחמד בהרגשה זו אך אני לעומת זאת התהלכתי שבועיים בהרגשה שהדאון לא שלי , כמו אדם המתעלם מחלק מגופו . לי לפחות לקח זמן לעכל זאת ועתה מתחילה השימחה אט אט לחלחל .

בשבוע שעבר עשיתי את הטיסה המשמעותית הראשונה שלי ב GML כשעה ועשרים של תענוג צרוף עד לגובה של כמעט 5000 רגל - טיול מעל הרי מנשה והמוחרקה במשך שעה ועשרים . אני כבר לא יכול לחכות לסתיו . לראות המדהימה ,למאות הציפרים המדהימות ולטמפרטורות השפויות . הכל עם הכנפייים שלי !

שמיים צלולים ונחיתות רכות

אמיר

תרגיל עוקץ

הקיץ מביא עימו מראות ניפלאים של שביל החלב ובעיקר  של מרכזו באזור קשת - עקרב . האזור הזה עולה מעל האופק המערבי בשעות הלילה המוקדמות והאסוציאציות הראשונות של שיטוט באזור עשיר זה הוא של צבירים כדוריים רבים , צבירים פתוחים ,ערפליות פלאנטאריות וערפליות מפוזרות אך אני דווקא רוצה להסב תשומת לבכם לכמה כפולים מענינים חלקם קלים וחלקם אתגריים כל אחד בדרכו שלו.
סדרו לכם את הטלסקופ בגובה המתאים לאזור המטרה ואף כיסא בגובה נוח . לא תצתרכו להזיז אותם הרבה מאחר וכל נושאי פוסט זה מרוכזים באזור אחד הלא הוא ראש העקרב .

Scorpius מקשט את מרכז שביל החלב

 אנטארס הכתום והבוהק הלא הוא Alpha Scorpi לוכד מייד את העיין באזור זה אך האם הקדשתם זמן למבט מעמיק יותר בענק האדום מלבד מבט בעיין בלתי מצויידת או מבט חטוף מבעד לעינית הטלסקופ ?    לא הרבה מודעים לכך שאנטארס מחביא באורו הבוהק שותף .  מדובר במערכת כפולה וצמודה יחסית (2.9 שניות קשת )  כאשר אנטארס הבוהק (1.2 מגניטיודה) מחביא מתחת ל"כנפי אורו" שותף חיוור יותר (5.4 ).  ישנן עוד מערכות כפולים דומות ואתגריות הכוללות כוכב מרכזי בוהק המקשה על ההבחנה בשותף כאשר אבי טיפוס ידועים הרי הם  SIRIUS ו RIGEL  בשמי החורף . עובדה נוספת ההופכת את אנטארס לאגוז קשה לפצוח היא המצאותו יחסית נמוך מעל האופק גם כשהוא מגיע למרידיאן (קוו דמיוני על כיפת השמיים המחבר את הצפון והדרום והעובר דרך הזניט -נקודה על המרידיאן הנמצאת בדיוק מעלינו)

עובדה זו גורמת לכך שאנו תמיד מתבוננים באנטארס דרך שכבה עבה של אטמוספירה על זרמי האוויר הטורבולנטים שבה ולכן דרך הטלסקופ יראה אנטארס "רוקד ומנצנץ" ויסתיר את השותף הירקרק החיוור והצמוד .

אטמוספיירה יציבה וטלסקופ מקולמץ  יעשו את הקסם

על מנת לחשוף את השותף תצתרכו אטמוספיירה יציבה וטלסקופ מקולמץ היטב . אטמוספירה יציבה ניתן להשיג בשעות הבוקר המוקדמות כשנירגעים זרמי האוויר או בעת רמה הנמצאת באזורינו ויוצרת אפילו אובך קל (ה TRANPARENCY גרוע אך ה SEEING מצויין) . או אז יתרחש הקסם . בהגדלה של 150-200X תראו את שותפו הירקרק כחלחל היוצר קונטרסט יפה עם אנטארס הכתום , לי יצא כמה פעמים לחזות בקסם כפי שמתואר היטב באיורו של Jeremy Perez למעלה . ישנם פטנטים נוספים לצפיה בזוגות כנ"ל : צפיה בליל ירח או עם דימדומי ערב כאשר רקע השמיים הבהיר מקטין את הקונטרסט בין אור הכוכב הבוהק לרקע ומגלה לעיתים את השותף .שיטה נוספת היא שיטת ה"דריפט" - הוציאו את הכפול   ממש אל מחוץ לשדה הראייה של הטלסקופ ותנו לו להיסחף בחזרה . הטריק הוא להבחין בשותף ממש כשהכוכב המרכזי יוצא אל מחוץ לשדה הראייה או ממש טרם כניסתו שיטה זו דורשת ידיעה מראש היכן נימצא השותף החיוור יחסית למרכזי .

בית ספר לכפולים Scorpius

לאחר המשימה האתגרית הגיע הזמן להרגע עם כפול נחמד וסימפטי שלא דורש תנאי אטמוספירה יציבים ואף לא טלסקופ מקולמץ למשעי הרי הוא Beta Scorpi - זוג כחולים בגוונים שונים בהפרדה נוחה של 13.6 שניות קשת . האחד כחול בוהק (2.6 ) והשני כחול חיוור יותר (4.9)  הרי אתם  חוזים באחד מהכפולים היפים והנוחים השמיים . הרגעו עם כפול זה מכיוון שהכפול הבא Nu(14) Scorpi מהווה שוב אתגר לא פשוט אך מהנה וטומן בחובו הפתעה שהרי מדובר ב כפול - כפול !  . את Nu ניתן למצא בקלות בעיין אף מפרברי העיר . הפנו מבט קצת שמאלה מ Beta  . הכוכב הבהיר הבא שאתם רואים הרי הוא Nu .  לאחר שמירכזתם את הכוכב בפיינדר והבטתם בעינית תראו שני כוכבים המופרדים בקלות במרחק של 44 שניות קשת אחד מהשני . מבט חודר יותר ועליה בהגדלה יראו את אחד מהכוכבים כמורכב משני שותפים צהובים במרחק של 2.3 שניות קשת אחד מהשני .

כפול כפול ב Scorpi

 הכוכב השני יראה בהגדלה גדולה מעט מוארך אך אם האטמוספירה יציבה יהריאות טובה ניתן להבחין בשני דיסקות לבנות כמעט במגע במרחק של סביב שניית קשת אחת מהשניה . לילה נדיר כזה היה בתצפית שקימנו גלעד רותם ואני מחצר ביתו בתמרת . ב ברפרקטור 90 ממ שלי (TMB90SS  ) ניראו שני הזוגות כאשר הקשה יותר ניראה כשני נקודות לבנות הנוגעות זה בזה אך דרך המכשיר של גלעד -שמיטד קסגריאני 8 אינט"ש ניראו השניים מופרדים עם טבעת דיפרקציה יפה המקשטת כל אחד מהם - מראה מדהים !!

את המטרות הנ"ל ניתן לנסות שוב ושוב בלילות הקיץ החמים עד שהתנאים האטמוספירים יאפשרו לגלות את סודות הכוכבים.

בהצלחה ושמיים צלולים

אמיר