אז מה זה השטויות האלה הטרנזיט של נגה ?

אני מניח שאם עדי אשכנזי היתה עושה מופע סטנד אפ אסטרונומי כך אולי היתה פותחת את ההופעה בזמנים אלה כאשר מעל כל מגזין ,פורום ואתר אסטרונומי המכבדים את עצמם ניתן למצא דיונים בנושא הטרנזיט של נגה .   ועל מה בעצם כל המהומה ?
טרנזיט במושגים אסטרונומים מוגדר כמעבר של גוף לפני גוף הגדול ממנו בקוטרו כך שבקו הראיה שלנו הוא ניראה כחולף על פניו .    טרנזיט של כוכב לכת על פני השמש יכול להתרחש רק אם כוכב הלכת הינו פנימי ,רוצה לומר -מסלולו נימצא בין מסלול כדור הארץ לשמש ומבחינה זו רק שניים באים בחשבון -כוכב חמה ונגה .  טרנזיט מתרחש כאשר המרחק הזוויתי בין השמש לכוכב הלכת הולך ומצתמצם והוא ניכנס למצב של צמידות תחתונה ( Inferior congunction )  כלומר ביו כדור הארץ לשמש . טרנזיט של כוכב חמה נפוץ יותר מטרנזיט של נגה .

אז שוב -על מה  בעצם כל המהומה   ? למה ניתן לצפות ? אני זוכר את הטרנזיט הקודם ב 2004   -התאספנו כמה חובבי אסטרונומיה נילהבים בחצר ביתו  של גלעד רותם בתמרת  לצפות בטרנזיט שאז עורר הו- הא מעל המדיה כפי שקורה עכשיו ואולי אפילו יותר מכיוון שבניגוד למצב היום לא היה אז אדם חי שחזה בטרנזיט כזה  . ולא רק זאת אלא שהרבה יצרני ומוכרי ציוד אסטרונומי השתמשו בטרנזיט כמקדם מכירות -פילטרי שמש וביחוד טלסקופי ה  H Alpha שהחלו להציף את השוק (במיוחד דגם ה PST של CORANADO המתאים לכל כיס )  נרשם מחסור בכל הנ"ל אצל כל היצרנים .  הצבתי את ה ETX90 מצוייד בפילטר שמש  כשהוא עוקב אחר השמש וחיכינו לאירוע המדובר שהתרחש באותה שנה בשעות שפויות הרבה יותר מזה שצפוי השנה . שהחל הטרנזיט היה זה מראה נחמד . ביחוד רגע ההופעה וההיעלמות אך הטרנזיט עצמו היה די משעמם - כאילו מישהו ניקב את השמש עם מחורר דפים . מדי פעם הצצנו דרך העינית בעיקר עקב רגשות אשם שצריך לנצל את הרגע משום שהפעם הבאה תהיה רק בעוד 8 שנים .....

למעשה טרנזיט של השמש מתרחש ע"י עצמים אחרים  הרבה יותר מענינים ויפים  ויזואלית מנגה ובתדירות גבוהה יותר . כל מי שצופה בשמש באופן תכוף חווה זאת מפעם לפעם - מטוסים, ציפורים בודדות או בלהקות ( הצופים בירח יכולים מדי פעם לראות טרנזיט של להקות עגורים הנודדים בלילה) באופן לא מתוכנן או תחנת החלל באופן שניתן לחזות ולצלם .

טרנזיט כפול -ציפור ונגה



הטיסה לנגה יוצאת משער A3



מעבורת ותחנת החלל מבצעות טרנזיט

  אז מה בכל זאת מושך את האנשים , הרי בסך הכל מדובר בהסתדרות של נגה והשמש בקו ראיה אחד ?.  יש משהו מושך ויזואלית בהסתדרות יפה של גופים אסטרונומים . הרי תמיד אנו מצינים צמידות קרובה של כוכבי לכת אחד לשני או לירח . זה ניראה יפה בעיין . אולי זה גם המקרה של הנקודה השחורה ששמה נגה הנעה על פני השמש ביחוד שהאירוע נדיר יחסית  שרק שבעה כמותו התרחשו מאז זמנו של גלילאו וכל בן תמותה רוצה לשזוף עינו באירוע שהרי הפעם הבאה תהיה רק ב 2117 וכאן המקום להזכיר שטרנזיט של נגה מתרחש באותו דגם כל 243 שנה כאשר כל זוג טרנזיטים בהפרש של 8 שנים קורה פעם בהפרש של 121.5 שנה ופעם בהפרש של105.5 שנה כך שמי שחי בתקופה זו יכול להחשיב עצמו בר מזל שזוכה לחזות בשני טרנזיטים בתקופת חיוו !

האמת ,שאם אתה אסטרונום מקצועי הטרנזיט נותן הזדמנות למחקר ואיסוף נתונים   .הטרנזיט של 1639 לדוגמא סייע בהערכה מדויקת יותר של המרחק בן כדור הארץ לשמש . ב 2004 לעומת זאת הסתיעו בטרנזיט למדידת  דגם השינוי בעצמת ההארה של השמש בעת הטרנזיט על מנת  לסייע בחיפוש אחר כוכבי לכת המקיפים שמשות רחוקות . אבל גם אם אתה לא אסטרונום מקצועי ישנן תופעות ששווה לחפש . בניגוד למעבר הדי משעמם לדעתי של נגה על דיסקת השמש ישנם שני אירועים ששווה לחפש ולצפות בהם ושניהם מתרחשים לפרק זמן קצר ביותר .

Aureole - אטמוספירת נגה מפגינה נוכחות

Aureole - תופעה זו מתרחשת עם כניסת נגה לטרנזיט כשעדיין רק חלק מכוכב הלכת נמצא על רקע השמש ( פאזה הניקראת - "מגע ראשון ")  במצב זה ניתן להבחין במעיין טבעת אש המקיפה את נגה בחלק שאינו עדין ניכנס לטרנזיט . התופעה ניגרמת משבירת קרני השמש באטמוספירת נגה והיא ניראית היטב מבעד לפילטר שמש . לעיתים ניתן לצפות בנקודות או אזורים בהירים יותר בקשת האש .ניתן לחזות בתופעה גם עם יציאת  נגה מהטרנזיט .

Black Drop effect

Black Drop Effect- תופעה מוזרה יכולה להתרחש בשני נקודות זמן בטרנזיט : בעת "מגע שני" ממש לפני כניסת כל דיסקת נגה לטרנזיט ובעת "מגע שלישי "ממש טרם "נגיעת " דסקת נגה בגבול דסקת השמש עם היציאה מהטרנזיט . כפי שאתם רואים בתמונה למעלה נראה שעם התקרבות גבול שתי הדיסקות זו לזו ישנו אפקט של "התנזלות" גבול דיסקת נגה והתמזגות עם גבול דיסקת השמש תוך כדי איבוד הגבול הברור בינהם .  התופעה העסיקה חוקרים רבים במהלך השנים ומיוחסת היום לשילוב של טישטוש ע"י אטמוספירת כדור הארץ ,אשליה אופטית והגבול החד בין אור לחושך של גבול דיסקת השמש .

הטרנזיט הנוכחי יראה בישראל עם זריחת השמש  ויהיה כבר בעיצומו כך שכל תהליך כניסת נגה לטרנזיט לא יראה ולכן יש לחפש את התופעות הנ"ל בעת היציאה ממנו .  מכאן אתם יכולים להבין גם שתידרשו להשכים קום על מנת לצפות בו ולחפש מקום בו האופק המזרחי פנוי .השנה מהלך הטרנזיט שיראה מישראל יהיה קצר מ 0530 עד  0800 כך שלא תצתרכו לבזבז יום חופש שלם על כך .......

אז הנה לכם אתגר תצפיתי הכולל שני אירועים קצרי מועד המתרחשים למשך דקות מתוך טרנזיט ארוך ודי משעמם . אך למרות זאת אל תרשו לעצמכם לפספס את הטרנזיט של נגה ולו רק משום היותו אירוע נדיר שלא יחזור שנית בימי חייכם וזה המקום להזכיר   שאסור לצפות בשמש בעיין או דרך מכשיר אופטי ללא פילטר מתאים ויעודי לכך . צפיה ללא הגנה מתאימה יכולה לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך לרשתית העיין ואף לעיוורון . מי שאין ברשותו פילטר שמש יכול להקרין את תמונת השמש על קיר או נייר לבן המוצב מאחורי עינית הטלסקופ או המשקפת המכוונת בכיוון השמש אך שימו לב גם כיוון מכשיר אופטי אל השמש אסור בתכלית האיסור שיעשה תוך כדי התבוננות בעינית משום שגם חשיפת העין לשמש דרך מכשיר אופטי לשבריר שניה יכול להיגמר בנזק חמור לרשתית . פשוט כוונו את המכשיר לכיוון הכללי של השמש מבלי להתבונן דרכו  ונסו לקבל תמונה על גבי דף הנייר המוצב מאחורי העינית . ניתן לתרגל טכניקה זו עם הירח בלילה שלפני .

טרנזיט מהנה

אמיר

Nightfall

  בתחילת דרכו של סופר המדע הבדיוני הנודע Issac Asimov התרחשה שיחה בינו לבין John Campbell המוציא לאור של מגזין סיפורי מדע בדיוני קצרים בו אסימוב פירסם את יצירותיו הראשונות .  השיחה סבבה סביב משפט הלקוח מאחד מחיבוריו של המשורר וכותב מאמרים האמריקאי הנודע Ralph Waldo Emerson :

If the stars should appear one night in a thousand years, how would men believe and adore,  and preserve for many generations the remembrance of the city of God which had been shown

או בתרגום חופשי שלי -  אם יופיעו הכוכבים רק פעם אחת באלף שנה ,  איך ודאי יאמינו בני האדם , יעריכו וישמרו לדורות את זכרון עיר האלוהים שניגלתה להם !

תשובתו  של Canpbell למשפט זה היתה פשוטה - אני חושב שבני האדם יצאו מדעתם !.

שיחה זו היתה זו שהובילה את אסימוב לחיבור יצירת המופת שלו Nightfall .  הסיפור מתרחש על כוכב לכת בשם Kalgash הסובב סביב כוכב המהווה חלק ממערכת הכוללת 6 שמשות . המצב הנוצר הוא שכוכב הלכת תמיד מואר ותושביו אינם מכירים את המושג "לילה" וכמובן שמעולם לא ראו שמיים זרועי כוכבים.  לא אכנס יתר על המידה אל נבכי הסיפור אך חבורה של מדענים מבינה שפעם ב 2049 שנה נוצר מצב בו יש ליקוי מלא של הכוכב התורן המאיר את Kalgash והתוצאה היא "לילה" קצר וכמובן התגלות הכוכבים לתושבי Kalgash מראה אינו מוכר היכול לגרום לפאניקה ,אי סדר, והרס הציויליציה של כוכב הלכת .

הרעיון , אם תחשבו עליו ,הוא מבריק ומעניין . מראה שמיים זרועי כוכבים הוא מראה כל כך מוכר לנו וברור מאליו .  מה באמת יקרה לאדם  שיחשף בבת אחת למראה כזה - יצא מדעתו ? יתפעל עד עמקי נשמתו ? יחשוב שקץ העולם הגיע? יאמין בבת אחת באל או בכוח עליון ?  ובכלל - האם עולם כזה המתואר ע"י אסימוב אכן קיים במציאות ?

מסתבר שבכל סיפור מדע בידיוני טוב קיים גרעין של מציאות עליה הוא מבוסס או שתתגלה בעתיד .  פשוט הרימו ראשכם למעלה אל השמיים בעונה זו של השנה ותמצאו כמה מועמדים:  Castor   התאום של Pollux הוא למעשה מערכת מרובת כוכבים .  חובבי האסטרונומיה מכירים אותו כאחד מהכפולים היפים והמרשימים בשמיים הניתנים להפרדה על ידי כמעט כל טלסקופ  בהגדלה נמוכה יחסית . המראה המתגלה לצופה הוא של שתי שמשות צהובות 1.9/2.9 בהפרדה של 4 שניות קשת ואי שם במרחק של72.5 שניות קשת ישנו שותף שלישי מוכר פחות  וחלש יותר (8.8) בצבע לילך .

אך כאן העלילה מסתבכת מכיוון שכל כוכב במערכת משולשת זו הוא כפול בעצמו (ספקטרוסקופי - כלומר צמוד מדי להפרדה טלסקופית בעיין) למעשה  מדובר במערכת בעלת שישה כוכבים !! נשמע מוכר ?.   CastrorA הוא למעשה מערכת כפולה של שני כוכבים  הסובבים אחד סביב השני כל 9.2 יום. Castor B הוא שוב מערכת כפולה וכאן זמן המחזור הוא 2.9 יום . Castor C  הוא המרתק מכולם וכולל שני ננסים 0.6 מאסות שמש כל אחד הסובבים אחד סביב השני כל שעתיים !  כוכב לכת הסובב סביב אחד מהכוכבים הנ"ל יכול בהחלט  להיות מועמד  למושא ספרו של אסימוב - Kalgash .



מערכת CASTOR . האם כאן מסתתר כוכב לכת דמוי Kalgash ?



מצב אחר בו יתכן יום ניצחי על כוכב לכת יכול להמצא גם בצבירי כוכבים כדוריים . צבירים אלו הנמצאים במעטפת הגלקסיה יכולים להכיל עד מליון כוכבים בכדור שקוטרו  100-300 שנות אור . במרכז הצביר הצפיפות כה רבה עד כי 250 כוכבים יכולים להידחס  לנפח קוביתי שדופנו הוא שנת אור אחת . דמיינו את ה"לילה" בכוכב לכת הנמצא בצביר כזה . סביר להניח שה"לילה" מואר ולא ניתן לראות הרבה מעבר לכוכבים הקרובים .

צביר כדורי - האם במרכזו יורד הלילה ?

חובבי מדע בידיוני נוטים לומר שסיפור טוב וסופר טוב נוטים להקדים את זמנם ולחזות את העתיד .  לצערי יתכן וכאן ישנו מקרה דומה .  כל מי שגר באזור תל אביב רבתי יכול להעיד שבאזורים מסוימים לא רואים כלל את הכוכבים בלילה גם בלילות נטולי ירח . כל מה שניתן לראות זוהי  הילה כתומה הנוצרת מבליל פנסי הלילה . באזורים רבים אחרים ניתן לצפות רק בירח , נגה ,צדק , שבתאי ובכוכבים הבהירים המעטים בשמיים . ניתן לומר שישנו דור שלם של ילדים ומבוגרים שלא ניקלעו לאזורים חשוכים במסגרת שירותם הצבאי שמעולם  לא חוו שמיים זרועי כוכבים ומעולם לא ראו את שביל החלב . ההבנה הזו חדרה אלי כשהסברתי על שמי הלילה בתצפית במעלה ערוד לפני שנים . אני זוכר את קריאות  ההתפעלות של מבוגרים וילדים עם רדת החשיכה והתגלות השמיים זרועי הכוכבים וחגורת שביל החלב . כולם נמצאים שם גם בשמיים של תל אביב ירושליים או חיפה אך אנו לא מסוגלים לראות אותם !  למסך המונע מאיתנו לראות אותם יש גם שם -"זיהום אור " והוא הולך וכובש לעצמו שטחים יותר ויותר  גדולים  והופך את הלילה ליום .

כך ניראה זיהום האור מהחלל 

חובבי החושך -האסטרונומים החובבים-  מוצאים את רגליהם נידחקות לאזורים יותר ויותר רחוקים. מי שנמצא שנים בתחביב  חווה על בשרו כיצד ההילות של מצפה רמון הפכו ליותר ויותר גדולות ומרובות ואז , גם לאחר שנדדנו לאזורים אחרים כמו נחל ברק ומחנטו"ש החלה מפלצת האור להגיע גם לשם . התופעה אינה מיוחדת לארץ ומתרחשת בכל העולם . הקידמה ופיתוח מואץ של אזורי מחייה עירוניים עם תאורת הלילה המתלווה אליהם היא התורמת העיקרית לעניין . אוכל להעיד מקום מגורי בגליל איך לפני כ 12 שנה שביל החלב היה מראה נפוץ וגלקסיות קלושות היו ציד קל . בשנים האחרונות עם ריבוי הישובים והכבישים המהירים שניסללו באזור והתאורה המוגזמת והבזבזנית המתלוה אליהם הופכת מראות אלה לנדירים ושמורים ללילות בהם החדירות יוצאת דופן .

אם ימשך הדבר בקצב הנוכחי  לא ניצתרך לחפש רחוק בצביר גלובולרי או מערכת כפולה על מנת  למצא כוכב לכת בו הלילה  אינו קיים . בעוד עשרות שנים מראה השמיים בלילה כאן על כדור הארץ  יעלם . מה שישאר הוא שמים בגוון מטאלי לבן /כתום  ורבים מתושבי כדור הארץ , אולי פרט לאזורים נידחים, לא ידעו כיצד ניראים הכוכבים ומהו לילה כפי שאנו מכירים אותו היום .  ואז יקום  סופר מדע בדיוני  וירקום עלילה על שיתרחש בעת תקלה ,בסדר גודל עולמי ,באספקת החשמל  -נכון ,ניחשתם - Nightfall .

מה לעשות ? לעשות !  כבר מזה שנים קמו אירגונים ברחבי העולם ששמו לעצמם למטרה להילחם בזיהום האור כגון ה Dark Sky Sociey  http://www.darkskysociety.org/ .  ישנם פיתרונות גם ברמת הרעיון הכללי של שימוש באמצעי תאורה שבנויים ומכוונים כך שלא יזהמו את הלילה וגם ברמה של העלאת המודעות בקרב מוסדות השילטון המקומי והארצי לחיסכון ושימוש נכון באמצעי תאורה .  במהלך השבוע האחרון שמחתי ללמוד שגם חברינו מיכאל צוקראן ,אסטרונום וצלם אסטרונומי חובב, החליט פשוט לקום ולעשות .

מיכאל לקח את הענינים לידים וניפגש עם בכירים בעריית טירת הכרמל ובכך צעד צעד ראשון בגיבוש תכנית לתכנון טוב יותר של תאורת הרחוב ומלחמה בזיהום האור . בכך מצטרף מיכאל לרבים ברחבי העולם הפועלים לכך שהדורות הבאים לא יקלעו לבהלה ותחושת יום הדין לכשיחשפו  לשמיים זרועי כוכבים ובטווח הקרוב יותר שאנו -האסטרונומים החובבים ובני משפחותינו נוכל להמשיך להינות ממראה מוכר וממכר של שמי הלילה .

איך זה שכוכב אחד לבד מעז

מזמן לא צפיתי מהמדבר . למעשה אם אני חושב על זה - מאז הפרסאידים של שנה שעברה . זה לא שלא צפיתי , הטלסקופים שלי לא נחים לרגע  והם שטופים בפוטונים מהחלל החיצון אם זה בתצפיות מחצר ביתי או מרמת הגולן אבל תצפית מהמדבר טומנת בחובה ,בשבילי, חוויה מיוחדת ותחושה מיוחדת שאין באף מקום אחר . אולי זה השקט , אולי זו הפשטות והקדמוניות של הטופוגרפיה בשילוב עם השמיים . בקיצור ,התגעגעתי , ולכן לאחר שלמדתי מעל הודעות הפורום שיוסי חורי ויואב מתכוננים לרדת למחנה הנטוש  ביום חמישי הזה החלטתי שאני מגיע . אפילו שחזרתי לפנות בוקר מביקור עבודה בגרמניה ....
שינה טרופה של מספר שעות ויוסי מעיר אותי בטלפון (לפי בקשתי ) ומודיע לי שהתנאים ניראים טוב ויורדים. ואני חצי ישן מתחיל לארוז את הציוד .  כבר מראש החלטתי שזו תהיה התצפית הרצינית הראשונה של הרכישה האחרונה שלי - רפרקטור אכרומטי 6 אינט"ש ב F5.9 - למעשה מכשיר תוצרת המזרח הרחוק מאלה השוטפים כרגע את השוק המשווק ע"י חברת CANADIAN TELESCOPES . המכשיר קיבל ביקורות מצוינות ועד עתה בתצפיות מחצר ביתי ענה על כל הצפיות - חד ,תיקון פריפרי טוב ואברציה כרומטית מינימלית . סיקרן אותי לדעת כיצד יתפקד תחת שמיים חשוכים במיוחד עם מתאם ה ALT AZ החדש שקניתי UNISTAR DELUX המתחבר על גבי חצובת ה LX90 שלי .
אז זרקתי בזריזות גם כמה עיניות לתיק - שלוש של NAGLER T4    בארכי מוקד של 12 17 22 ממ ואחת של NAGLER T6 5 MM (לכפולים ).  כמו כן אטלס ומפות כפולים . קצת בגדים חמים ויצאתי לדרך  .

הנהיגה לדרום תמיד משרה עלי רוגע , במיוחד כשהנוף הופך לחום ופשוט - אני אוהב את המדבר .  קבעתי להפגש עם יוסי ויואב במנטה בכניסה לשדה בוקר . אני יושב על כוס קפה ונהנה מן המדבר והשקט כאשר לפתע אני מבחין במכונית קטנה ולבנה הדחוסה עד אפס מקום בציוד אסטרונומי עם שולחנות תצפית וטריפודים המקובעים על הגג - יוסי ויואב הגיעו . אין עוד הרבה אור ואנו לוקחים קפה לדרך וממשיכים למחנה הנטוש . מגיעים לשטח , שקט מוחלט ורוח קלילה מקדמת אותנו ואנו מתחילים להתמקם.ואז מתחיל להתנגן בראשי השיר שלא יוצא לי מהראש שילווה אותי לאורך כל התצפית .(הרגישו חופשי ללחוץ play ולהמשיך לקרא).

מתחילים להרכיב את הציוד  . אני נחרד לגלות ששכחתי לקחת את ה DIAGONAL שלי - ככה זה שאורזים במהירות , ללא    Check list   וחוסר בשעות שינה . יוסי מציל את המצב ומשאיל לי DIAGONAL . חברים - תמיד תעבדו עם Check list כל חובב יאמר לכם שזו לא שאלה של אם אלא של מתי תגיעו לתצפית עם כל הציוד אך ללא פרט קטן אך חיוני שלא יאפשר לכם לתצפת ....




רק שירד כבר החושך - אפוכרומט(מימין ) ואכרומט (משמאל) ממתינים .


הציוד מוכן , הטלסקופ ניצב גאה ומצפה לרדת החשיכה תוך השוואת טמפרטורות עם הסביבה . אני מאפס את הפיינדר על  נגה הנמצאת מעל האופק ,מקטינה את המרחק הזוויתי בינה לבין השמש והופכת לסהר יותר ויותר דק ככל שהימים עוברים . נגה אכן ניראית כסהר דק - אולי הדק ביותר שאי פעם ראיתי אותה .    כולנו מציבים כמטרה ראשונה את השביט   Biela - שביט מחזורי קצר יחסית (6.6 שנים) הנמצא 222 מליון ק"מ מאיתנו . השביט בבהירות 7.7 נימצא כעת בתאומים ממש לרגליו של התאום Pollux . לכאורה מטרה קלה אך עם רדת החשיכה השביט כ 30 מעלות מעל לאופק המערבי וממש מעליו באזור החלציים של Pollux נמצא ירח , אמנם סהר דק אך מספיק קרוב על מנת ליצור זיהום אור המאיר את השמיים ומעלים את השביט מעיני הסורקות . לאחר כרבע שעה של חיפושים   אני מתיאש .  מתוסכל אני שם לב שCORVUS עומד יפה בדרום ואני מפנה את הטלסקופ לעבר גלקסיית הסומבררו M104 . אני מאוד אוהב את תהליך המציאה של הגלקסיה הזו ולמעשה ישנם סימני דרך נחמדים המובילים אליה . ממש מעל CORVUS ישנה תצורת כוכבים משולשת הנקראת STARGATE ומימין לה מעיין חץ כוכבים ( דגם מוקטן של   Saggita ) המצביע על הגלקסיה . חיש קל נמצאת M104 וניראית לא פחות טוב ממה שאני רגיל לראות דרך ה SCT 8 אינט"ש . 

אכרומט 6 אנט"ש ניצב גאה - ויש לו על מה !

לאחר מכן בחנתי את הטלסקופ על מגוון כפולים ו DSO לא אלאה אתכם ברשימה הארוכה של העצמים בהם צפיתי אך אומר שהמכשיר חד להפליא  ונטול אברציות כרומטיות אלא רק בעצמים בהירים מאוד ונקודתיים כדוגמאת ווגה .  הפרדה של אפסילון  בוטס ופורימה היא דבר של מה בכך עבור הטלסקופ הזה ולא זיהיתי הבדל בחדות בינו לבין מגוון האפואים שברשותי גם הצבעים ניראים יפה וללא אברציות .  על מנת להציב רף מעט יותר גבוהה בחנתי גם את     Nu Scorpi - הנמצא ממש משמאל לעוקץ העקרב - מדובר ב "כפול כפול" שני זוגות במרחק 41 שניות קשת בינהם כאשר זוג אחד מופרד ב 2.3 שניות והשני 0.9 . הראשון מהוה מטרה נחמדה לכל טלסקופ והרפרקטור מראה את הזוג יפה . השני זו כבר מטרה אתגרית גם למפתח של 6 אינטש ומהווה מבחן לחדות , קולימציה ואברציה כרומטית . הרפרקטור מראה גם את הזוג השני מופרד (X180 ) כאשר החברים נושקים אחד לשני . על מנת לקבל אישור סופי על איכות המכשיר הפנתי אותו ל"שר הטבעות " . כאן חיכתה לי הפתעה נעימה . ב X180 שבתאי ניראה חד כסכין עם מרווח קאסיני הניראה היטב וכמו כן שלל פרטים על כוכב הלכת עצמו.   אברציה כרומטית ?  NADA !! כל כמה שהתאמצתי לחפש לא מצאתי כזו . ממש תמונה כמו ב APO או SCT . על מנת לוודא שלא העיפות היא זו המתעתעת בי קראתי ליוסי חורי שיציץ ואכן NADA !.   בנוסף לחדות ,רפרקטור 6אינט"ש נותן גם איסוף אור מכובד ותענוג לסרוק עימו צבירים פתוחים גלקסיות ושדות כוכבים. M13 ניראה כאבק יהלומים המופרד עד לליבה , גם הפרופלור ניראה ובאותו שדה גם הגלקסיה הסמוכה NGC6207 .   עונה זו של השנה  מאפשרת התבוננות בשתי גלקסיות EDGE ON מהיפות בשמיים הנמצאות לא רחוק אחד מהשני .לא מדובר בסתם גלקסיות EDGE ON -כאלה יש הרבה . במקרה שלפנינו מדובר בגלקסיות הניראות ארוכות מאוד  ודקות - כמו צלחות מעופפות  מהמרשימות בשמיים  אחת היא ה SILVER NEEDLE הלא היא NGC4424 בכלבי צייד והשניה היא NGC4565 בשיערות ברניקה הניצבת במקום בו ניראית כסיכה המחזיקה את שערותיה  - ממש נושקת לצביר . שניהן ניראו היטב  עם המכשיר ושדות הכוכבים המקיפים אותן יצרו תמונה יפיפיה . המראה היפה ביותר לטעמי היה עם ה NAGLER T4 12 MM שהפיקה הגדלה של 75 .  כך המשכנו. אני צופה ויואב ויוסי מצלמים ומתעדים את השמיים עד לרגע בו ניסיתי לצוד את ערפילית עין קליאופטרה בדולפין ושמתי לב שאני כמעט ולא מבחין בכוכבי הקבוצה .  מסך דק של ענני צירוס החל להפריד בינינו לבין הכוכבים ולקראת 3 בלילה הבננו שאין טעם להמשיך . למרות זאת ביליתי כמה שעות בצייד עשרות עצמים ומעל לכל הבנתי שהאכרומט שבידי הוא פשוט אוצר . פעם ראשונה שבעזרת מכשיר אחד אני יכול להתמודד גם עם מגוון גדול של DSO וגם עם כפולים אתגריים .  מה עוד ,שבעזרת מתאם הUNISTAR DELUX , לאחר שאיזנתי את הטלסקופ ,אני משתמש בו כמו בדובסוני . ללא נעילה . פשוט מכוון בקלות לאזור המטרה וצד עצמים ולאחר מכן יכול גם בהגדלות גדולות לבצע תיקונים עדינים בשדה הראיה .

 Canadian Telescopes 6'Achro cockpit view

"ניצלנו " את תנאי השמיים לקיפול מוקדם של הציוד ולגניבה של כמה שעות שינה לפני הנהיגה הארוכה חזרה . בבוקר ניראו ענני הצירוס הדקים והגבוהים שהרסו לנו את המשך התצפית . אך אני , מרוצה עד הגג ממה שהספקתי ומביצועי המכשיר זימזמתי כל הדרך הביתה את השיר על הכוכב שהעז . כולל בעת פריקת הציוד מהאוטו .  לאחר מקלחת טובה (כן ,שרתי גם במקלחת ) ניכנסתי סוף סוף למיטה כשזכרון התמונות מהלילה  מבעד לעינית מלוות אותי עד שנירדמתי .

שמיים צלולים

אמיר

To go to or not to go to

תצפית של קבוצת אסטרונומים מתאפיינת בד"כ בשקט . מדי פעם ציפור לילה משמיעה קולה או איזה מטאור משמיע קול פילוח ושריפה באוויר . פעם ,הרעש המכאני היחידי שניתן היה לשמוע היה תיקתוקו המונוטוני (והנעים ומרגיע משהו לטעמי) של מנוע עקיבה טלסקופי הנע לאיטו בקצב 15 מעלות לשעה .
אני זוכר את הרגע שלראשונה הופיעו רעשים שונים וזרים - מעיין פרצים מכאנים קצרים ורועשים המפירים  את שלוות התצפית .שאנו החובבים הוותיקים לא היינו רגילים אליהם .

 ה GOTO בא לעולם .

אני מניח שלרוב הקוראים מוכר המושג ולכן בקצרה אספר שמדובר על חצובות ממונעות בשני הצירים המוחברות למעיין מחשבון בעל בסיס נתונים . רצית לצפות בגלקסיה ?  בכפול ? בערפילית? נא הקש את מספרם הקטלוגי או בחר מבסיס הנתונים  והנה הטלסקופ מקשקש ומגרגר כמה עשרות שניות ובבקשה - שים עינך בעינית  וראה זה פלא ! אתה צופה בעצם שבחרת !

ניתן לחלק את חובבי האסטרונומיה לקבוצות לפי מדדים שונים . אחד מהם הוא מידת השימוש ,ואם בכלל בפונקצית ה GOTO  על מנת לאתר עצמים בשמיים .אני אומר בכוונה לאתר ולא "לצוד" ואבהיר כוונותי מאוחר יותר .   אמשיך ואומר שבנושא זה אין אמת אבסולוטית , אין נכון או לא נכון , דומה הדבר לוויכוח בין רוכבי אופניים על יתרון רכיבת כביש לעומת רכיבת הרים או חובבי הצילום הנחלקים למחנה NIKON ומחנה CANON .

כך ניראה האטלס שלי -היכרות אינטימית

אבל כאן אני רוצה דווקא להציג את הפילוסופיה שלי בעניין.

בשבילי להיות חובב אסטרונומיה משמעו להכיר את השמיים היכרות אינטימית ועמוקה . להרים את הראש לשמיים לעבר קבוצת כוכבים ומייד לזהות אותם בשמם ולדעת ,גם אם אני לא רואה בעיין , ששם ליד הכוכב הבהיר ההוא שוכנת גלקסיה  X  ומתחתיו ,באמצע הדרך בינו לכוכב השכן שוכנת ערפילית פלאנטארית Y . אני אוהב לצאת אל מתחת לכיפת השמיים ולדעת את סיפור הדרך של איך להגיע לעצם כזה או אחר ומהם הכוכבים ותצורות הכוכבים שאפגוש בדרך.
לאחר שנים של תצפית ואימון יכול החובב המנוסה להגיע למצב בו יוציא את הטלסקופ תחת כיפת השמיים וללא מפה יוכל להעסיק את עצמו במציאה של עשרות מטרות שאינו רואה בעיין . דומה הדבר לטייל המכיר את השטח ,הטופוגרפיה החי והצומח שבו על בוריים .

ואם למצא עצם אסטרונומי חמקמק חפצנו ? אני חסיד של השימוש במפה . רק כך בהתאמת המפה לשמיים . דילוג מכוכב לכוכב עד מציאת העצם הנכסף או שמא אומר צייד העצם הנכסף. רק כך יכיר החובב היטב את השמיים היכרות מעמיקה .
דומה הדבר למיווט בעזרת מפה לעומת GPS . כל מי שנעזר ב GPS על מנת להגיע לנקודה מסוימת יודע שההגעה היא מהירה ויעילה אך ללא כל היכרות עם השטח ולעיתים אפילו עם האתרים השכנים .  ניתקלתי בחובבים ותיקים שזמן ארוך השתמשו בGOTO אך כלל לא ידעו באיזה קבוצה נמצא העצם ובודאי לא להגיע אליו לבד .

בנק מטרות כפולים באוריון

לדעתי , לנווט בשמיים הוא אמנות כמו ניווט בשטח .

אז...To go to or not to go to ?   כמו שהזכרתי קודם , אין אמת אבסולוטית . יש שיאמרו שלא מעניינת אותם ההגעה אל היעד אלא ההתבוננות בעצם עצמו ,צילומו, ציורו והם רוצים לישם זאת על כמה שיותר עצמים בליל תצפית - הם צודקים ! בתחביב הזה יש הרבה פנים וכל אחד מוצא מה שמתאים לו . אבל חלק מהחובבים החדשים הרוכשים מכשירים עם GOTO מובנה אינם מקבלים את ההזדמנות למצא בעצמם את העצמים ולהחשף לקסם של הניווט והכרת השמיים האינטימית.

שורה התחתונה - איני פוסל את השימוש ב GOTO אך אסור לשכוח את אמנות ה STAR HOPPING  ולדעתי , לחובב החפץ בהיכרות אינטימית עם השמיים אין תחליף מאשר שימוש במפה וניווט ליעד . אז .....כבו מדי פעם את המחשב והמנועים - וצאו לצוד!!

שמיים צלולים

אמיר  

המקום בו פורחים צבירים

puppis היא אחת מקבוצות הכוכבים המעצבנות בשמיים .מורכבת מכוכבים חיוורים ואיך לעזאזל הגיעו מצורת כוכבים זאת ל"ירכתי הספינה "   שקבוצה זו אמורה לייצג . אך משום מה תמיד בקבוצות כוכבים שאינן אטרקטיביות בצורתן מתחבאות להן אבני חן תצפיתיות (ראה מקרה סרטן ו M44 שכתבתי עליהם לא מזמן) , כך גם במקרה זה .

צבירים פתוחים מהווים תמיד אבני חן תצפתיות ,במיוחד בתצפית במשקפת או בהגדלות טלסקופיות נמוכות , המראה הפאנורמי של שדה כוכבים מזמין תמיד שיטוט איטי  לאורך ולרוחב הצביר . מעטים המקרים בהם ניתן לראות כמה צבירים בשדה אחד והנה דווקא כאן בקבוצה החיוורת ולכאורה לא אטרקטיבית ישנו גן צבירים בו ניתן לטייל במשקפת ובטלסקופ בין מספר צבירים השונים זה מזה במראם  להתעכב על כל אחד מהם ואף לסקור אותם בהגדלה גבוה ולגלות , מה אתם יודעים, הפתעה נעימה - מעיין פרח שהנץ על שיח אקזוטי בגן בוטני .

בגן הצבירים עליו אנו מדברים גדלים שלושה צבירים פתוחים . שניים בהירים יותר המצויינים גם ברשימתו של Messier - M47 ו M46  ואחד קלוש יותר NGC2423 .  שוב ,בהיעדר כוכבים בהירים בקבוצה עצמה נעזר בכוכבים בהירים מקבוצות שכנות על מנת להגיע לאבני החן שבה ובמקרה זה מה אפשר לבקש יותר מאשר הכוכב הבהיר ביותר בשמיים -סיריוס בקבוצת כלב גדול השכנה .

מתחו קו מביטא כלב גדול אל סיריוס והמשיכו אותו פעמיים וחצי (קו סגול בתמונה למעלה ). סיקרו את השמיים בהגדלה נמוכה ותבחינו מייד בשני הצבירים M46 משמאל ו M47 מימין וקצת למעלה  ועוד קצת מעליו את NGC2423 ,
כל הגן משתרע על גבי  כמעלה וחצי ובמשקפת דוגמאת 12X50 (עם שדה של כ 4-5 מעלות ) ניתן ליראות את כולם בשדה אחד . בלילה חשוך ונטול ירח וזיהום אור ניתן לראות  אף בעיין בלתי מצויידת  את האזור כעננה מוארת . הגדלה טלסקופית של כ X30 תראה שוב את כל השלושה.

.

גן הצבירים של PUPPIS

כשתשוטטו בגן בין הצבירים תבחינו בשוני בינהם - M47  מתאפיין בכוכבים בעלי בהירות שונה וככלל חזקים יותר במרכזו ללא אחידות בעצמת ההארה שלהם או בצבעם . M46 לעומת זאת מתאפיין בכוכבים חלשים יותר דומים ואחידים  בעצמתם . ב NGC2423 מרכז הצביר צפוף פחות .
למרות סמיכותם בשדה הראייה אין כל קשר בין הצבירים השונים . בעוד ש M47 חוגג 130 מליון שנה ונמצא כ 1600 שנות אור מאיתנו NGC2432  קשיש פי 7 ורחוק יותר מ M47 בכ 800 שנות אור .  M46  הוא הרחוק ביותר מאיתנו (כ 5000 שנות אור ).
לאחר שהתרשמנו בהגדלה נמוכה ממבנה הצבירים  ויחסם אחד לשני ניתן לעלות בהגדלה ולבחון אותם יותר מקרוב - כמו מטייל בגן המתכופף לשיח על מנת לסקור מקרוב ולהריח את פרחיו .  ב M47  ניתן להבחין במרכז הצביר  בשני כפולים : אחד הוא Struve 1121 צמד 7/7.3 בהפרדה של 7.4 שניות קשת והשני 5.7/9.6 בהפרדה רחבה יותר של 19 שניות קשת האם תוכלו לזהות אותם ?? .

Catch me if you can

אם נמשיך לטייל בגן ולסקור מקרוב את M46 מזומנת לנו הפתעה נעימה -  ערפילית פלאנטארית  NGC2438  הניראית  בבירור  באזור הצפון מזרחי של הצביר off center . לא צריך להתאמץ במיוחד על מנת להבחין בערפילית על רקע הצביר . אני זוכר שכשניסיתי להבחין בה לראשונה היא  ממש קפצה לעיין אם כי דרוש לילה חשוך ללא זיהום אור  משמעותי .



כפרח מנץ על שיח NGC2438 על M46

 

כל כך יפה ,עם זאת ,מעט עצוב -סוף דרכו של כוכב



לאחר שאיתרתם את הערפילית התרשמו בהגדלה נמוכה מהמראה התלת מימדי שלה על רקע הצביר . לי היא ניראית תמיד בגוון כחלחל עמום מסתורי משהו .  נישאלת השאלה האם מדובר בערפילית השייכת לצביר עצמו או ששוב ,כמו שאר חברי הגן מדובר בהסתדרות מקרית של העצמים בקו הראיה ?  הערפילית ,כך מסתבר, אינה נמצאת בתוך הצביר עצמו אלא קרובה יותר אלינו .

על מנת לסקור מקרוב יותר את ה"פרח" ולהתרשם מפרטים נוספים ידרש טלסקופ בעל מפתח רחב ואיסוף אור מכובד יותר  -,8 אינט"ש ומעלה לדעתי . עלו בהגדלה ותבחינו במרכז בהיר יותר המוקף בהילה חלשה יותר - כפי שמאפיין הרבה מאוד ערפיליות פלאנטאריות .  כאן גם ניתן לבחון את פעולתו של פילטר OIII למי שיש ברשותו (מומלץ לצידי פלאנטאריות ) . פילטר זה הוא פילטר עם פס צר המעביר בעיקר ארכי גל של חמצן המיונן שלוש פעמים  . ארכי גל כאלה אופינים לערפיליות פלאנטאריות ועוזרות להבליט את אורן על רקע כוכבי הסביבה שאינם פולטים אור זה  . במקרה שלפנינו לא דרוש פילטר על מנת להבחין בערפילית אך במקרים אחרים כשהערפילית  אותה אנו צדים נראית כמו כוכב מעט מרוח בהגדלה קטנה הפילטר עוזר להבדיל אותה מהסביבה . כאן ישנה הזדמנות טובה לבחון את פעולתו של הפילטר .   תמיד כשאני מתבונן בערפיליות פלנטאריות יש בי מעיין שימחה מהולה בעצב . אני מתבונן בגופים היפים והססגוניים הקימים ביקום -אך עם זאת - אני מתבונן  בכוכב גוסס בסוף דרכו . סוג של "שירת ברבור " .מעיין נסיון אחרון של כוכב שחי חיים סוערים למשוך תשומת לב כשאין כבר די אנרגיה בליבו .

שמיים צלולים

אמיר

מי אתה Niccolò Cacciatore ?

לא יודעים ?  ואם ארמוז שמדובר באסטרונום איטלקי שהנציח שמו בכוכבים -זה יעזור ?  כניראה שלרובכם לא . אלא אם כן התעמקתם בשמות הכוכבים בקבוצת דולפין (Delphinus )  .

ודאי לא פעם בעת ששכבתם על הגב וצפיתם בקבוצות הכוכבים ממקום חשוך שאלתם את עצמכם מה עבר בראש הקדמונים , כאלה או אחרים , שנתנו לקבוצות הכוכבים את שמם . הרי צריך דמיון מפותח על מנת לדמיין את העגלה הגדולה ,בתולה ועוד . מעטות הן קבוצות הכוכבים אשר בהתבוננות בהן הדמיון לשמם קופץ ישר לעיניים. הקבוצה דולפין בהחלט יוצאת דופן בהקשר זה ומבט חטוף בקבוצה השוכנת מתחת כנפו המזרחית של ברבור (Cygnus )  מיד מעלה  דמות דולפין המקפץ מהמים.



דולפין - בהחלט "קופץ "לעיין

 קבוצת דולפין  , מבין הקטנות שניתן למצא בשמיים , למרות גודלה מכילה כמה אבני חן לצפיתנים ובינהם אחד הכפולים היפים בשמיים - Gama Delphinus   אותו נזכיר מאוחר יותר .   שמות הכוכבים הבהירים בקבוצה : Alpha Delphinus  - Saulocin ו Beta Delphinus-Rotanev    על גבו של הדולפין הציבו  חידה בפני היסטוריונים אסטרונומים . לא נימצאה כל מקבילה באיטלקית , לטינית ,אנגלית ,ערבית ועוד שלל שפות שתרמו לשמות הכוכבים הבהירים בשמיים. שמות הכוכבים הופיעו כבר ב 1814 בפירסום של קטלוג הכוכבים של Palermo אך לא נודע מקור שמם.

מי שטען לפיתרון החידה הוא האסטרונום האנגלי Thomas William Web . כאמור . שמות הכוכבים ניזכרים לראשונה בקטלוג הכוכבים של Palermo   שפורסם ע"י האסטרונום Giussepe Piazzi (רב מעללים שגילה בין השאר את האסטרואיד ceres )שעמד בראש מצפה Palermo . הקטלוג הכיל שמות 7646 כוכבים והיה מתקדם לזמנו. ל Piazzi היה שוליה , שאפתן כניראה ,ששמו היה Niccolò Cacciatore שירש לבסוף את ניהול המצפה מ Piazzi.

השורות הבאות ניראות כלקוחות מספרו של דן בראון "צופן  דה ווינצ'י" :

Webb הראה שתרגום שמו של Niccolo לאנגלית הוא  Nicholas Hunter ובלטינית Nicolaus Venator . כעת כיתבו את שמו הלטיני של Niccolo בצורה הפוכה . מה קיבלתם ?  - Rotanev  Sualocin  - נשמע מוכר ? אכן ,אלו שמות שני הכוכבים הבהירים בקבוצת דולפין .  האם מדובר בסוג של בדיחה ? חידה  ש Niccolo השאיר להיסטוריונים לפענח? מדוע לא הנציח שמו בצורה ברורה יותר ? האם Piazzi התנגד ?  כניראה שלעולם לא נדע  אך השאלה מנקרת בראשי כל אימת שאני מרים ראשי לשמיים וצופה בדולפין.

Niccolò Cacciatore -מה עבר לו בראש ?

שני הכוכבים המדוברים הם גם כוכבים כפולים . ביטא הוא מערכת כפולה עם זמן מחזור מהיר מאוד של 26 שנה אך ההפרדה נעה בין 0.2 ל 0.65 שניות קשת - מעל ליכולת ההפרדה של החובב הנילהב ביותר . אלפא ,לעומת זאת , מהווה אתגר מסוג אחר - ההפרדה היא של כ 30 שניות קשת אך הפרש הבהירויות הוא 9.5 מגניטיודות (השותף הוא13.5 ) כלומר הוא חלש יותר 6000 פעמים משותפו ....  מה שדורש מכשיר עם מפתח מכובד ולילה חשוך עם חדירות טובה . ניתן גם להשתמש בפטנט - להוציא את השותף הבהיר משדה הראייה על מנת שלא יאפיל באורו על השותף החיוור .

על מנת שלא נצא מתוסכלים מנסיונות ההפרדה של אלפא וביטא דולפין -  כוונו את הטלסקופ ,אפילו בהגדלה צנועה יחסית של X50 לחוטמו של הדולפין - שם תמצאו את הכפול הניפלא Gama Delphini .  אחד הכפולים היפים בשמיים ..

בהפרדה נוחה של 9.6 שניות נחים להם שני שותפים בהירים יחסית (4.3 ו 5.1 מגניטיודות ) במרחק של 100 שנות אור מאיתנו .  אך הצבעים !  אוי הצבעים !  הראשי צהוב זהב  ושותפו כחלחל או ירקרק - ישנם דיווחים שונים וכניראה יש תלות   במפתח הטלסקופ ורגישות עינו של המתבונן לצבעים . גמא נושא גם את המספר הקטלוגי Struve 2725  - שהיה למעשה הראשון שהבחין בו בשנת 1830 .

כל מכשיר במפתח צנוע אמור לגלות את המחזה הניפלא הזה .

שמיים צלולים

אמיר

לרדוף אחר התחזית

ספורט הדאיה הוא ספורט של אנשים המכורים למזג האוויר ובמובנים רבים אנו חיים לפיו, מתמכרים לתחזית ומתכננים את סופי השבוע בהתאם למשחק המתמשך של שקעים ורמות בטרופוספיירה. כבר במהלך השבוע אנו מנסים להבין להיכן נושבות הרוחות (תרתי משמע). לעיתים תכניות משפחתיות ,עבודה ,טיולים ועוד ניקבעים ומוזזים על פי תחזית מזג האוויר (מזכיר לכם משהו מאסטרונומיה ..?) .  במין טקס  קבוע  בסופי שבוע ובחגים בין 6 ל 7 בבוקר יושבים המכורים לדאייה לייד המייל ומחכים לפירסום התחזית לדואים באותו יום .

כך גם עשיתי אנוכי בשבת האחרונה בבוקר  והנה מה שפלט המחשב :

השרות המטאורולוגי: נאה, הטמפרטורות יעלו והלחות תרד. בהרים ובפנים הארץ ייעשה חם מהרגיל בעונה.
טמפ' מקס' להיום: באר שבע-33 מע', עמק יזרעאל 33 מע' ,' ירושלים 28  מע' ראש פינה :30 מע'
מפה סינופטית: רכס חלש מעל מזרח הים התיכון. שקע רדוד במרכז מצרים נע מזרחה.
רוח:   צפון מערבית 7-15 קשר.
כסות עננים: .
תנאי דאיה לפי ה SOARCAST%: אינורזיה ב500 רגל ומעל איזותם לגובה 3000 רגל ומעל מפל של 3 מע' ל 1000 רגל עד גבה 6000 רגל.ומעל 1 מע' ל 1000 רגל עד גובה 8000 רגל.


מגידו": גובה 200 רגל , טמפ' .מקס 33 טריגר 28 מעלות . תנאים מצויינים לגובה 6100 רגל עם פוטציאל ל 7300 רגל. בסיס ענן 7100 רגל.

תחזית כזו משאירה אותך עם רגשות מעורבים - מצד אחד צפויות תרמיקות חזקות שיביאו אותך לגובה 6000 רגל בסבירות גבוהה .  מצד שני יהיה חם . מאוד חם.  קוקפיט הדאון אינו ממוזג כמובן והבועה השקופה יוצרת "אפקט חממה" כך שכשאתה יושב בקוקפיט וממתין להמראה דומה הדבר בקייץ לסאונה ורק בטיסה חודר זרם אוויר קר לחופה . ככל שאתה גבוה יותר כך קר יותר ( ירידה של כ 2-3 מעלות ל 1000 רגל בממוצע ).



המשרד שלי ב ASW15 - ללא מזגן



הגעתי לשדה בשעת בוקר מוקדמת עם שאר המכורים וגיליתי שלי יצא באותו יום לטוס ב ASW15 - דאון נחמד שאני מאוד אוהב לטוס בו .  סחבתי את הדאון ללין הדאונים ולאחר תדריך הבוקר התחלתי בביצוע הבדיקות היומיות  לדאון - בדיקת חופשיות הגאים ,מעצורי אוויר , כבלי ניתוק ,התאמת הדוושות והכסא לממדי ,הליכה סביב לדאון וסקירה ויזואלית , חיבור מצברים ובדיקת קשר  ולבסוף חתימה בספר הדאון . מרגע זה מתחילה ההמתנה .

לראות עדת טייסי דאונים ממתינים להתחלת  התנאים היא מראה מצחיק . זר לא יבין זאת , תארו לכם חבורת אנשים עם משקפי שמש ו"כובע רפול" מסתובבים על המסלול עם העינים נשואות לשמיים. מחפשים כל רמז אפשרי להתחלת ה"תרמיקות" הרי אלו אותם זרמי אוויר הגורמים לנו להשאר באוויר ולצבור  גובה  . מה מחפשים ? דורסים וציפורים אחרות המסתובבות בזרמי אוויר עולים . התחלה של היווצרות ענני קומולוס , משבים פתאומים וחולפים המרימים קש,ושאר עצמים אל האוויר ועוד מני רמזים שרק עיין דואה תבין.

הדאונים מוכנים להתחלת התנאים

לבסוף , שטמפרטורת הקרקע מגיעה לערך הנכון בו היא מחממת את האוויר הנח עליה מספיק על מנת שיתחיל להתרומם מעלה - או אז מתחילה המולה על המסלול . דומה הדבר לטייסת קרב המוזנקת אל מטרה. טייסים ממהרים את הדאונים . מטוסי הגרירה מתחילים לעבוד וזה אחר זה ממריאים הדאונים לאוויר . כך גם אני . כבר בגרירה מרגישים את בועות האוויר העולות . האוויר לא יציב - מצוין !!!. נקלעים להרבה כיסי אוויר - מעולה !!  והמטוס הגורר והדאון שמאחוריו נעים מטה ומעלה כמו בובות על חוט - לא יכול להיות יותר טוב !! .  טייסי דאונים אוהבים אזורים שטייסי מטוסים אוהבים להתרחק מהם ....

משתחרר בתרמיקה ב 2000 רגל מעל הקרקע . ומתחיל להסתובב הואריו ( מכשיר המורה על נסיקה ושקיעה , בין השאר בחיווי קולי )  לא מפסיק לצפצף . וגם הישבן וגם מד הגובה מצביעים על טיפוס . האם התחזית תתממש ?.

תרמיקה טובה מעל צומת מגידו מביאה אותי ל 4000 רגל ואני מבחין למטה בין העצים באוהל ציבעוני ,מכוניות חונות בשדה החיטה הקצור . אני ניזכר במוזיקה הרעשנית שנישמעה כל הבוקר ומבין שאני חוזה במבט אווירי של after party .

 לדעתי אני חוגג יותר :-) . 

חוגג בתרמיקה מעל ה AFTER PARTY

מדי פעם מצטרפים דורסים לתרמיקה ומראים לי בדיוק היכן מרכזה  . החיות האלה מרגישות, בגופן את זרמי האוויר העולים והם אומנים בדאייה ובניצול מיטבי של זרמי האוויר  אני מחפש אותן כל הזמן ומסתובב איתן.

כך נמשכת הדאייה , אני לא מצליח גם לאחר שעתיים באוויר להגיע לגובה התחזית ץ מה לעשות ? לא תמיד זה מצליח והתחזית באמת ניראתה אופטימית מדי אך לי  זו  היתה בסך הכל דאיה נחמדה. הגיע זמן לנחות . הסתיים עוד יום שבת במשרד.

אמיר

Secrets of the Beehive

קרה לכם פעם שכשאתם צופים או חושבים על עצם אסטרונומי מתנגנת לכם מנגינה בראש ?
אותה מנגינה שמקושרת תמיד עם אותו מראה ?
לי כן .
 David Sylvian  ולהקת JAPAN  שעמד בראשה תמיד ענינו אותי ובשנת 1987 הוציא Sylvian אלבום סולו ניפלא בסיגנונו האופיני החללי /מסתורי משהו שתמיד אהבתי . גם את השם אהבתי - Secrets Of the Beehive . מייד ששמעתי את שם האלבום באחת מתכניותיו המיתולוגיות של יואב קוטנר  חשבתי ישר על M44 הלא הוא הצביר הפתוח הניקרא בשם זה -Beehive Cluster .  משום מה התחברו לי המנגינות עם  סקירה איטית בעזרת משקפת של הצביר הנהדר הזה .

לחצו על "Play " והמשיכו לקרא

M44 או NGC2632  הוא אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר למערכת השמש  ולכן הוא גם מכסה שטח גדול יחסית בשמיים - כמעלה וחצי . מרחקו מאיתנו נאמד בסביב 600 שנות אור ואפילו מחצר ביתי בגליל ניתן להבחין במעיין עננה מוארת בלב קבוצת הכוכבים סרטן המראה על מיקום הצביר .   גם גליליאו שם לב לצביר עוד ב 1609 ,איך אפשר שלא בשמיים החשובים שהיו אז , וכניראה שלא היה היחיד אך היה הראשון שתיעד אותו . כמובן שגם  Messier ,אך לא , החסיר פעימה כל פעם שצפה בו בזווית עינו  ולכן הוסיף אותו כמספר 44 ברשימת העצמים תחת הכותרת -"תירגע ,זה לא שביט"  .





M44 וקבוצת סרטן בו הוא נימצא מהווים מקרה יחודי בו קל יותר למצא את הצביר מאשר את קבוצת הכוכבים  . קבוצת "סרטן" היא אחת מקבוצות הכוכבים שקשה למצא בעיין את קוי המתאר שלה ממקום חשוך ,קל וחומר מאזור מיושב . העננה המאירה של M44 מכוונת אתכם ישר ללב הקבוצה . דרך נוספת להגיע ל M44 היא באמצעות הכוכבים הבהירים של הקבוצות הגובלות . תאומים וכלב קטן: 1.  מתחו קוו (כתום בתמונה למעלה ) בין קסטור ופולוקס בתאומים והמשיכו אותו עוד פעמיים המרחק בינהם מהנקודה אליה אתם מגיעים קחו שוב מרחק דומה (קסטור- פולוקס) 90 מעלות מזרחה . 2.דרך נוספת היא  למתוח קוו (כחול בתמונה )   בין קסטור לפרוקיון בכלב קטן ומשליש  המרחק להעלות אנך לכיוון מזרח למרחק דומה (קסטור פולוקס).

גם מהעיר -אם תזהו את קסטור ,פולוקס ופרוקיון תוכלו בעזרת משקפת לאתר ולראות את M44 . ואיזה מראה ניפלא הוא זה !.

הצביר התופס כמעלה וחצי בשמיים מהווה מטרה מושלמת למשקפת ששדה ראיתה הינו 4-5 מעלות קשת כך רואים את הצביר עם שולים יפים של כוכבי הרקע מסביב   . המראה הראשוני הנשקף לצופה הוא של עדת כוכבים הממלאת את כל שדה הראיה מעיין ענן כוכבים שיכול להזכיר עדת דבורים ומכאן הדמיון שהוביל לשם . ליוונים ,מצד שני הזכיר הצביר דווקא אבוס שממנו אוכלים שני חמורים המיוצגים ע"י שני כוכבים סמוכים - Gamma Canceri או Asselus borealis (חמור צפוני ) ו Delta canceri הלא הוא Asseulus Australis (חמור דרומי - ראה מפה למעלה )ומכאן השם השני לצביר - Praesepe  (אבוס בלטינית )  הכוכבים המאסיבים והבהירים נימצאים במרכז הצביר ואילו בשוליו נימצאים חברים מאסיבים פחות . כל המערכת כולה משתרעת לקוטר של 39 שנות אור .
בעונה זו של השנה  הצביר נמצא מעל לראש ממש עם שקיעת החמה וזו הזדמנות טובה להוציא המשקפת לשכב על הגב ולשוטט עם המשקפת ברחבי הצביר .  אז שימו את יצירתו של David sylvian ברקע וצאו לגלות את סודות  הכוורת .
תהנו .

שמיים צלולים

אמיר

הצביר התלוי על קולב בשמיים

אין כמו לסקור את שמי הקייץ במשקפת . משקפת קלה שאינה דורשת חצובה  . לשכב על הגב או על כיסא נוח ולצפות סתם כך ללא כל מטרה . אני אוהב להשתמש לשם כך במשקפת 12X50 אשר ברשותי מאז הבר מיצווה שזכתה בעשרות השנים שחלפו מאז לרכז לעיני אין ספור פוטונים של כוכבים , שביטים, גלקסיות ועוד יצורי שמיים למיניהם ( גם דורסים מעופפים ). יום אחד בעת שניסיתי לצוד את ערפילית המשקולת M27 בין ראש החץ של SAGITTA לקבוצת ברבור ושיטוט באזור הבחנתי בקבוצת כוכבים מסודרת בצורה שלי הזכירה לראשונה את האות -  ב . מאז חזרתי שוב ושוב לקבוצה זו הבולטת על רקע העושר העצום של הכוכבים באזור זה הנמצא עמוק בקוו הראיה של דיסקת שביל החלב .

על מנת לאתר קבוצה זו במהירות ישנן מספר דרכים  - או שתאתרו את זנב החץ של SAGITTA ומשם עלו קצת למעלה וימינה או שמיתחו קיו בין הכוכבים הבהירים ALTAIR ו ALBIREO ומעט למעלה וימינה מנקודת האמצע של קוו זה תאתרו את הקבוצה . הקבוצה , שניתקלתי בה אז לראשונה ,ניראתה לי ברורה מדי מכדי שלא תקבל התיחסות ולכן בבדיקה מהירה התברר לי שמדובר בקבוצה הקרויה Coathanger או "הקולב " ואכן למי שאינו מצוי באותיות השפה העיברית זו האסוציאציה הראשונה שיכולה לעלות במוחו .

את קווי המתאחר העיקרים של הקבוצה , הנמצאת למעשה בגבול קבוצת הכוכבים "שועלון" או VALPECULA , יוצרים 9 כוכבים בבהירויות הנעות בין 5 ל 7 . הקבוצה נושאת את המספר   399 בקטלוג הצבירים הפתוחים של Collinder (אסטרונום שוודי שיצר קטלוג לצבירים פתוחים).

תשומת הלב לתצורת כוכבים זו הוסבה כבר לפני שנים רבות והא מתואר ע"י האסטרונום הפרסי Al Sufi ב 964 לספירה . אך מסתבר שניתגלה מחדש לאורך ההיסטוריה ע"י אסטרונומים נוספים ובין השאר ניזכר ע"י Brocchi - אסטרונום חובב כוכבים משתנים שהשתמש במדידות הפוטומטריות של חברי הצביר על מנת ליצור רפרנסים פוטומטרים להערכת שינוי עצמת הארה של משתנים באזור ומשום כך זכה לשם Brocchi's cluster .  אך האם באמת מדובר צביר ?

הגדרה של צביר מתיחסת לכך שחברי הקבוצה נוצרו מאותו ענן גז ונימצאים בקשר גרביטציוני בינהם ונעים יחדיו בחלל משום כך גם תנועתם בחלל ביחס לכוכבי הרקע -Proper motion- מתואמת . אם המצב אינו כך ומדובר פשוט בסידור מקרי של כוכבים יחסית לקיו הראייה שלנו הרי לא מדובר ב Cluster  אלא ב Asterism . מספר מדידות שבוצעו לאחרונה הראו שאכן לא מדובר בצביר .

למרות זאת , עובדה זו אינה גורעת מיופי הקבוצה כאשר מתבוננים בה במשקפת או בטלסקופ בהגדלות נמוכות מאוד (מתחת ל X30 ) . מאזורים חשוכים כמו בנגב או ברמת הגולן ניתן אף להבחין בעיין בלתי מצויידת בקבוצה  ככתם אור לא ברור .   לאחר שהתרשמתם מהמראה  הפאנורמי של הקבוצה החליפו עינית בטלסקופ ועיברו להגדלה משמעותית יותר וסיקרו את קצה הקולב המערבי . באזור זה תבחינו בצביר נוסף ב"תלוי על הקולב " הרי הוא NGC6802 .

NGC6802 -צביר תלוי על קולב

הצביר הנ"ל שניראה כמו צביר גלובולרי בצילום הוא למעשה צביר פתוח (אמיתי הפעם) שמהווה אתגר תצפיתי . דורש שמיים חשוכים ומפתח טלסקופי גדול (רצוי מעל 8 אינט"ש ) . הצביר ניראה אך בקושי ושימוש בראייה מוסבת יכול לעזור לגלות פרטים נוספים בו .
דווחו על ניסיונכם בצפיה בצביר. והצלמים שבינינו - הנה נושא  צילום מעניין.

שמיים צלולים

אמיר

שני דאונים - כל כך דומים אבל כל כך שונים ...

הנה לכם שני דאונים .
שניהם דואים ללא מנוע .
שניהם צריכים להגיע בדיוק בעיתוי הנכון בכיוון הנכון ,בגובה ובמהירות הנכונים למסלול.
לאף אחד מהם אין הזדמנות שנייה לנחיתה .
הנסיון הראשון צריך להיות מושלם.

אבל....
הראשון עולה מליוני דולרים .   השני אולי כמה עשרות אלפים.
הראשון ממריא בעזרת טיל , השני בעזרת פייפר.
הראשון מגיע לחלל, השני לכמה אלפי רגל .
הראשון מאבד בעשר שניות גובה שהשני מאבד ב 20 דקות .
הראשון נוחת במהירות של 500 קשר והשני ב 50 .
בראשון צופות מליוני זוגות עינים ברחבי העולם . בשני חמישה אנשים על המסלול, 20 כבשים בשדה שליד והרועה שלהם...

הראשון - Space Shuttle ATLANTIS מוטס ע"י אסטרונאוט  השני - TWIN GROB דו מושבי מוטס ע"י עבדכם הנאמן ומצולם ע"י אישתו מאחור ( גם היא טייסת מוסמכת :-) ) .

כל כך דומים אבל כל כך שונים :

הראשון :

השני:

וככה ניראית הדאון - מעבורת מבחוץ :

שמיים צלולים

אמיר

Messier על הירח ?

לשמע השם Messier Objects ניזכרים כולנו במראות של צבירים פתוחים ,צבירים כדורים ערפליות וגלקסיות . אולי לחלק זכרונות ממרתון עצמי Messier שהשתתפו בו אך בודאי לא בתצפית על הירח .
חישבו שוב .
ל Charles Messier -אסטרונום צרפתי שחי בין השנים 1730-1817 היתה אובססיה . האיש שם לעצמו מטרה לגלות כמה שיותר שביטים בימי חיוו . אז , ללא טלסקופים רובוטים או תכנות המשוות באופן אוטומטי צילומי שמיים מימים עוקבים גילוי שביטים היה כרוך בסקירה סגפנית של השמיים ע"י טלסקופ לילה אחר לילה בחיפוש אחר אותו כתם./מריחה  חדש ולא מוכר .  גילוי שביט חדש גרם ודאי אז ,כמו לחובבים היום שימחה וסיפוק עצומים . הרבה עצמים אסטרונומים כגון צבירים כדוריים, ערפליות וגלקסיות ניראים תחילה בסקירה של השמיים כשביטים. על מנת למנוע בילבול והתרגשות מיותרת כל פעם מחדש מיפה אט אט Messier את אותם עצמים שניתקל בהם וכך יצר ,למרות שלא היתה זו מטרתו העיקרית ,רשימה של עצמים מהיפים והבהירים שניתן לצפות בהם .
למרות שהרשימה המכילה כיום 110 עצמים נקראת על שמו רבים מהם התגלו טרם זמנו ואחרים התגלו ע"י עוזרו Pierre Mechain אך בשורה התחתונה רשימת עצמי Messier מהווה כיום את בנק המטרות העיקרי והראשוני של כל חובב מתחיל ומתקדם המפנה את הטלסקופ לשמיים בלילה נטול ירח .  נטול ירח אמרנו ? אז מה מחפש Messier על הירח .




Charles Messier חיפש שביטים ומצא עצמו על הירח

  אי שם על הירח כ 100 ק"מ מדופנו המערבית של Mera Fecunditatis  הלא היא "ימת הפוריות " נמצאים זוג מכתשים , צמודים וקטנים יחסית ( כ 8-10 ק"מ בצירי האורך והרוחב שלהם ) כאשר מהמכתש המערבי מבינהם נימשכות מערבה זוג "קרניים" מקבילות לאורך כל 100 הקילומטרים עד הדופן המערבית של ימת הפוריות . במבט ראשוני ,אצלי לפחות, הזכיר מבנה זה צורת שביט ואולי דמיון זה הניע את מי שהחליט להנציח את שמו של Charles Messier ,צייד השביטים הבלתי נילאה ,ע"י קריאת מכתשים אלו על שמו.

כוונו את הטלסקופ לקצה המערבי של ימת הפוריות

 כוונו את הטלסקופ בהגדלה בינונית תחילה  לאזור המערבי של ימת הפוריות (ראו צילומים למעלה ) ותגלו את זוג המכתשים (ראו תמונה למטה )  . המכתש הימני (מערבי ) נקרא Messier ואילו השמאלי ( מזרחי) ניקרא Messir A . נחמד להתבונן על השניים בהגדלה גבוהה. השתמשו בפילטר ירח על מנת שלא תסתנוורו . כבר יצאתי עם עיין כואבת ומסונוורת בהתבוננות ממושכת בירח . תאמינו או לא - אפילו משקפי שמש יכולות לעזור בהתבוננות דרך טלסקופ במפתח גדול. 

Messier היה ודאי חושב שמצא שביט על הירח 

שימו לב לשוני במבנה שני המכתשים גם במראה הכללי בתמונה למעלה וגם מקרוב בתמונה למטה  . Messier מאופיין בצורה אליפטית כאשר ציר האורך הוא בכיוון מזרח - מערב ואילו Messier A  מערבית לו מאורך פחות ובקצהו המערבי  מעין סהרון של שפוכת . התאוריה המקובלת להסברת מכלול המבנים של קומפלקס Messier היא פגיעה של גוף מהיר במסלול שטוח יחסית לפני הירח .   זוכרים שניסיתם להקפיץ אבן על גבי מים שקטים ?- הסוד להצלחה הוא לגרום לכך שמסלול פגיעת האבן במיים יהיה כמה שיותר שטוח  ומקביל לקוו המים . זה למעשה מה שקרה , אומרת התיאוריה ,על הירח .
גוף מהיר שהגיע ממזרח  פגע בזווית שטוחה , יצר את Messier המאורך עקב האנרגיה הרבה והמסלול השטוח ולאחר מכן ניתר ,כמו אבן על פני המיים. פגע שוב בפני הירח במהירות נמוכה לאחר שאיבד מהאנרגיה שלו בהתנגשות הראשונה יצר את Messier A ו"השפריץ "חומר על השפה המערבית ושובל ארוך יותר של חומר שנימשך כשובל שביט עד הגדה המערבית של ימת הפוריות .




להקפיץ אבן על  הירח

נסו להתבונן במכתשים במופעים שונים של הירח כאשר בכל אחד מהם יוארו המכתשים קצת אחרת ומזווית אחרת וניתן לראות פרטים שונים ממבנהים כל פעם . המראות היפים ביותר לדעתי הם כשגבול האור -צל  נמצא בקרבת המכתשים .
אז כל חובבי עצמי שמיים עמוקים המאפסנים את טלסקופיהם בלילות הירח - הנה לכם סיבה לצאת ולצוד עצמי Messier גם בתקופה זו . ובכלל הירח מלא באתגרים גם קשים יותר הדורשים עינים ומכשירים חדים וגם Seeing   טוב אך על כך בפוסטים ניפרדים.

שמיים צלולים
וצייד מוצלח

אמיר

דאייה שלא מן העולם הזה

דאונים משמשים לא רק לספורט ולהנאה אלא גם למחקר . בסרטון המדהים הבא ניתן לצפות בדאון של National Center for Atmospheric Research -NCAR  בטיסה מעל ובין ענני קומולוס - עננים מענינים ביותר ולעיתים אלימים שאנו הדואים מחסירים פעימה ונמלאים שמחה כל אימת שהשמיים מלאים בהם .אז - תנאי הדאייה מובטחים !!
בארץ , לצערי ,מקור העילוי הינו תרמלי בלבד - גושי אוויר חם העולים  עד לבסיס ענן (אם תנאי הטמפרטורה והלחות יוצרים התעבות)   שם התרמיקות מתחזקות ומסתימות למעשה בצמרות העננים . לנו אסור להיכנס בארץ לעננים עצמם עקב חוסר אימון בטיסה בתנאי אל ריאות וחוסר במכשירים מתאימים בדאון .רק בתנאים נדירים  כאשר יש כמה שכבות עננים או תופעת  "גל"  ( פוסט ניפרד יכתב על תופעה זו ) אנו עולים אל מעל העננים.  אך קרה , כשענני קומולוס יפים וגבוהים קישטו את השמיים , שניגררתי ע"י המטוס גבוה מעל ענני הקומולוס על מנת לגלוש לאיטי בינהם והמראות היו מדהימים הדומים לניראה בסירטון. רחובות תלת מימדים של קצפת שפשוט מדהים לטוס בינהם .

פיתחו על מסך רחב והשמיעו ברמקולים טובים או באזניות.

תהנו.

אמיר  

אוניברסיטה משודרת

אי שם בשנות ה 80 העליזות  כאשר דבק בי חיידק האסטרונומיה ,אינטרנט כפי שאנו מכירים אותו היום היה יכול להיות מושג באחד מספרי המדע הבדיוני של אסימוב . גם זמינות החוברות הצבעוניות של Sky & Telescope שאפה ל אפס וניתן היה למצא אותן מבחינתי רק בספרית היחידה לפיזיקה של מכון ויצמן למדע .
זמינות המידע האסטרונומי לחובב המתחיל והמתקדם היתה נמוכה ביותר ובטח כשמדובר במשנה סדורה ולא במאמרים אקראים.
אז, בתקופה  זו כאשר ברדיו  שלטו להיטים של Duran Duran , George Michel ו Cydni Lauper. היתה פנינה אחת ברדיו שקישטה את משבצות השידור בגלי צה"ל בשעות   06:30  וב 08:00 בערב. חצי שעה שהחלה בקטע קלאסי מ"ארבע העונות"  של Vivaldi .- ה"אוניברסיטה המשודרת".
אני זוכר את הפעם הראשונה שלמדתי על האוצר הבלום הזה. בעת האזנה אגבית לשידורי גלי צה"ל הודיע הקריין כחלק משרשרת ההודעות ש "מחר בשש וחצי בבוקר ,במסגרת הרצאות האוניברסיטה המשודרת ,תשודר הרצאתו של פרופ" דרור שדה במסגרת הקורס- חורים שחורים וננסים לבנים".  המילים האחרונות היכו בי כרעם ביום בהיר- חורים שחורים" ! ננסים לבנים!. לחובב אסטרונומיה צמא מידע בתחילת דרכו זה נשמע כמו זכייה בפיס !!
כמובן שכיוונתי את השעון המעורר לשעה זו וגם הכנתי מראש טייפ עם קלטת (לקוראינו הצעירים - מדובר במתקן פרמיטיבי הנימצא היום במוזאונים לצד אבני קלע שנימצאו בחפירות מצדה) וכך האזנתי מוקסם בפעם הראשונה להרצאה בהירה ומרתקת בנושא הנ"ל . הדבר הפך להרגל - לקום בבוקר לצלילי "ארבע העונות"  להאזין להרצאה ולאחר מכן לשידור החוזר ב 0800 בערב ועד מהרה היו ברשותי מגוון הרצאות  של קורס זה ואחרים שהאזנתי להם שוב ושוב ווכמובן גם ידע חדש ומרתק  .

הפרוייקט הניפלא הזה של ה "אוניברסיטה המשודרת" שהחל ב 1977 משותף לקצין חינוך ראשי וגלי צה"ל .במשך שנים ערכה אותו  תירצה יובל אלחנתי ובגינו אף היתה מועמדת לפרס ישראל.  לאחר פטירתה ניקרא הפרוייקט על שמה והוא מלווה אותנו עד היום  .  מדובר בקורסים בנושאים מגוונים הניתנים על ידי טובי אנשי האקדמיה בארץ בשפה ברורה ושווה לכל . לנו ,חובבי האסטרונומיה  ישנם מגוון קורסים רלוונטים שיפורטו להלן. כל אחד מהם פנינה בזכות עצמו.  כל קורס יוצא לבסוף לאור כספר בהוצאת משרד הביטחון . ספרים אלה ניתן למצא גם כיום בחנויות הספרים (צומת ספרים וסטימצקי) ולדעתי יש להם מקום של כבוד בספריתו של כל חובב מתחיל או מתקדם.

ספרים וקורסים עליהם אני ממליץ :

1.חורים שחורים וננסים לבנים - פרקים באסטרונומיה מודרנית - דרור שדה.
2.קוסמולוגיה - פרקים נבחרים במבנה היקום- גיורא שביב.
3.כוכבים כפולים - אליה ליבוביץ.

4.אסטרופיזיקה והחיים מחוץ לכדור הארץ - גיורא שביב.

5.תורת המפץ הגדול - צבי פירן.
6.חורים שחורים - הגופים המוזרים ביותר ביקום -צבי פירן.

למרות שהספרים הנ"ל פורסמו בין השנים 1978 ל 1996 הם עדיין מאוד רלוונטים לקריאה ,לדעתי, גם עתה פשוט מכיוון שהם עוסקים ביסודות מדע האסטרונומיה הנכונים גם היום שנים לאחר מכן . קבלו את המלצתי החמה ורכשו ספרים אלה . המחיר דרך אגב נמוך אך המידע שבפנים - יקר .

שמיים צלולים

אמיר 

"שני אורות בליל" - PORRIMA

כמו שכתב יצחק שנער (והלחין לאחר מכן מרדכי זעירא) :

``שני אורות בליל
לי רומזים פתאום
מה אומרות עינייך
בלי לומר עד תום ``

כמו בשיר , כך גם דרך עינית הטלסקופ , PORRIMA הלא הוא Gama Virginis  מהווה מערכת של שתי שמשות צהובות

וזהות בבהירותן . ממש "שני אורות בליל " .   ומה אומרות העינים ? הרבה תלוי , מסתבר, בתקופה בה צופים במערכת . 

לאורך השנים ההפרדה נעה מרמיזה בלבד ועד להפרדה יפנ וברורה.

בתקופה זו של השנה  עולה קבוצת בתולה לקרבת הזניט בשעות הערב המאוחרות ומתמקמת לה בדיוק במקום ובשעה הנוחים לחובב הממוצע הרוצה לספק את מאוויו האסטרונומים באמצע השבוע מבלי להאריך מדיי את התצפית ולהיכנס למיטה בשעות הלילה המאוחרות  .  בלב קבוצה זו נימצא PORRIMA - אחד הכפולים האתגריים ההולך ונהיה נגיש יותר לטלסקופי חובבים משנה לשנה .

PORRIMA - אתגר מתאים לחובב הקצר בזמן

מדורי הרכילות בפורומי חובבי הכפולים השונים מלאים במידע שאלות ודיווחים על תצפיות במערכת מעניינת ויפה זו .
ומדוע כך ?

במרחק 39 שנות אור מאיתנו שוכנת המערכת המורכבת משני חברים בהירים(3.5 ), ,שוים בצבעם  (צהוב ``שמש`` ) ובבהירותם במרחק ממוצע של 43 יחידות אסטרונומיות אחד מהשני . מחזור המערכת הוא כ 170 שנה - מהיר יחסית למערכות כפולות וזמן כזה המאפשר לחובב להבחין בשינוי במרחק ההפרדה משנה לשנה ולאורך שנים חובב יכול לחזור בכל עונה מחדש למערכת ולבחון אותה. 


במהלך שנות ה 90 היה PORRIMA מטרה נוחה ויפה לחובבים בהפרדה של כ 2.5 שניות שניראית יפה אף ברפרקטורים קטנים . מאז הלכה והצתמצמה ההפרדה וכך גם גדל האתגר עד שבשנים  2006-2008 ההפרדה היתה בלתי אפשרית  והגיעה למרחק ליניארי קטן ביותר  של כ 0.4 שניות קשת. מאז המערכת נמצאת בשלב ההתרחקות מהפריהליון והמרחק הזויתי בין החברים משתנה וגדל  במהירות  . הפרדות שדווחו לפני מספר שנים ואפילו לפני שנה אינם רלונטיות עוד  וכך ,בכל שנה עת מתחיל לזרוח PORRIMA בשעות החשיכה מופנים אליו הטלסקופים והחובבים בוחנים בסקרנות עד כמה ההפרדה ברורה ונוחה מהשנה הקודמת .. כעת נמצאים החברים במרחק זוויתי של כיותר מ  0.9 שניות קשת ובהחלט מדובר באתגר רציני אם כי אפשרי בהחלט ואפילו במפתחים צנועים יחסית .
כמובן כמו בכל מקרה של זוג קשה להפרדה דרוש seeing טוב.

 המרחק הליניארי בין החברים גדל במהירות

הנה רשמי תצפית מהשנה שעברה :

ברפרקטור 90 ממ בהגדלה של X200 לערך ניראו החברים כשמיניה עם קוו שחור לא ברור בינהם השמיים היו יציבים . ערב לאחר מכן עם אטמוספיירה יציבה פחות ובשימוש ברפרקטור 110 ממ ניראו השניים כמעט מופרדים ב X155 ( איירי דיסקים נושקים אחד לשני וטבעת רפרקציה ראשונה משותפת - מראה יפה בפני עצמו) וב X260 נראה מופרד לחלוטין אך ה SEEING הגרוע יחסית מנע תמונה חדה .

PORRIMA ממוקם קרוב למישור המילקה . עובדה זו יוצרת מפגשים קרובים ואף התכסויות של הכוכב ע"י הירח וכוכבי הלכת . אחד כזה היה במהלך שנה שעברה  עת שבתאי התקרב לכדי 1/4 מעלה מ PORRIMA  אני זוכר את המעקב היומי אחר השניים כאשר בהתחלה היה נחמד לצפות בשבתאי וירחיו ולהסיט הטלסקופ מעט על מנת לבחון את ההפרדה של PORRIMA . בכל לילה נידרשה נגיעה עדינה יותר בטלסקופ עד שלבסוף בלילה אחד היה ניתן לראות את השניים בשדה אחד ( נדמה לי שזה היה עם ה TMB 92 SS )- גם את שבתאי וירחיו וגם את PORRIMA המופרד.

אז איך יראה PORRIMA השנה ? לא צריך להתנבא . פשוט הפנו אליו הטלסקופים וגלו בעצמכם !!

שמיים צלולים

אמיר

Astronomical Forplay

תודו, מה יותר כיף ?  ליצפות דרך הטלסקופ החדש שקניתם או כל תהליך רכישתו , הציפיה להגעתו ושיחרורו הראשון לאוויר העולם מאריזתו ?.

אצלי לפחות , חלק גדול מאוד מההנאה הוא התהליך  המקדים או ה FORPLAY אם נשאל מושג מעולם האהבה .  כמו שם ,תהליך הבחירה , החיזור ,ההתרגשות בנסיעה לקראת הפגישה הראשונה והפגישה הראשונה -כולם מעוררים בנו הנאה עצומה , אולי חשש מה ולבסוף זיכרונות מתוקים לא פחות מהזוגיות עצמה לאחר מכן .

רכישת ציוד חדש עבורי ,טלסקופ לדוגמה , מעוררת התרגשות רבה . ישנו תהליך שלם המתחיל בשוטטות באתרי אינטרנט המוכרים ציוד אסטרונומי, פורומי חובבים ואתרי סקירות ציוד . לאחר החלטה על דגם מסויים אני מתמקד ומחפש מידע ,תמונות מזוויות שונות  וכל מה שזמין על אותו דגם עד כדי כך שאני מכיר את המכשיר היטב עוד לפני שפגשתי אותו אישית  .....

לאחר ההזמנה . מתחילה ההמתנה המתוקה ,מלווה במעט חשש . מתי יגיע המכשיר ואיך יעבור את המסע .
ואז מגיע הרגע בו מגיעה ההודעה  המיוחלת . יש כמובן את ההתרגשות של הלילה לפני ובעת הנסיעה לאספו .

יש כאלה שישוו את זכרונותיהם  מתהליך ההוצאה מהקופסא או ה UNBOXING של הטלסקופ האהוב עליהם לרגע   הולדת בנם :-). טוב , אולי הגזמתי .... אבל בהחלט אני זוכר את ה UNBOXING של כמה מהרפרקטורים האהובים עלי .   הריח המיוחד כשהקופסא ניפתחת . רישרוש הנילונים וחומרי האריזה ,המראה הראשון של הטלסקופ המבריק הנח בקופסא . והמגע ,  כן ,המגע - החלקת היד על גוף הטלסקופ. וגולת הכותרת- הסרת מסכה האוביקטיב וסקירה ,בהרבה חשש את משטחי העדשות . מה צבע הציפוי ? האם ישנן שריטות ? אבק ? . ב TV85 הצבע הוא כחלחל -סגול . ב TMB  וב ASTROTECH ירוק בקבוק .

תקראו לי "מכור " ,"משוגע " אך אני בטוח שחלק מהקוראים יזהו חלק מסימני המחלהגם אצלם .
ראו לדוגמא אחד שהסריט את "הולדת בנו" או למעשה את תהליך ה UNBOXING של  Stellarvue Raptor 80mm  המגיח לאוויר העולם .  מומלץ לצפייה עם אזניות על מנת להנות מרעש ה DEW CUP המחליק על גוף הטלסקופ או מהחלקת הפוקוסר .  תקראו לי "משוגע" אך כניראה אני לא היחידי ....  :-)

תהנו

שמיים צלולים

אמיר

למה רק לצפות דרכם אם אפשר לדאות בהם?

איך זה לשוט ולרחף  בגוף האוויר שאנו צופים דרכו ??

אז הנה כל שלבי הדאייה למי שתהה איך עולים למעלה . מה דאון יכול לעשות ? ולמה לעזאזל הדבר הזה לא נופל? 

בסרטון יפה זה ניתן להדגים את מרבית השלבים:

1. בדיקת הגאים ודאון .

2. איפוס מד גובה.

3. חגורות בטיחות - תשאלו את מיכאל צוקראן ידידינו מדוע זה חשוב :-) !

4.חיבור הדאון למטוס הגורר.

5. המראה והיגררות - לא טיריביאלי כמו שזה ניראה בהתחלה ! . מדובר בטיסת מבנה שגם לטייסי קרב ותיקים קשה לבצע אותה בהתחלה .

6.הכיף  :-) :-)

7. נחיתה .

תהנו !!