יום רביעי, 6 ביוני 2012

Faces in the dark

יש את הרגע הזה שאתה מתחיל לקבל מושג על מקומך ביקום  . לא ,נושא הפוסט הזה אינו מיסטיקה ולא , עבדכם הנאמן אינו  מתחיל "להתחזק" .    למרות שאסטרונומים חובבים יודעים היטב על תלת ואפילו ארבעת מימדיו של היקום -ברוב הזמן השמיים ניראים לנו ,בעיין ,דו מימדיים .   תחושה אמיתית תלת מימדית (בסדר גודל קוסמי) ניתן לקבל כאשר נעמדים במקום פתוח בתקופה בה ניתן לצפות במספר כוכבי לכת בעת ובעונה אחת מאופק לאופק ממש כמו בתקופה זו עת ניתן לצפות בנגה לקראת שקיעה באופק המערבי , מאדים מעל הראש ושבתאי עולה די גבוה מעל האופק המזרחי . אם גם יש  ירח לא מלא בדרך- מה טוב . אם מחברים את כוכבי הלכת והירח בקוו ראיה אחד הרי אנו מסתכלים Edge on אל מישור המילקה (Ecliptic ) -המישור בו מסתובבים כוכבי הלכת סביב השמש . ואם מאתרים את כוכב הצפון מקבלים תחושה תלת מימדית  על נטיית ציר כדור הארץ ביחס למישור המילקה .אני אוהב את התחושה הזו שנופל האסימון וממש חשים את תלת המימדיות של מערכת השמש  אני  לדוגמא , חש ממש תחושה פיזית בגוף , תחושה של שינוי אוריאנטציה בה למעלה ולמטה אינם מיוחסים יותר לעצמים המקומיים סביבי על כדור הארץ אלא יחסית למשהו גדול הרבה יותר -למישור המילקה.  ואז אני  חש לפתע שאני עומד קצת באלכסון !. 

עד עתה יכול כל אחד לבצע תרגיל זה גם מפאתי העיר אך על מנת לחדור עמוק יותר לחלל בתחושה התלת מימדית עלינו להתאמץ קצת יותר ולהגיע למקום חשוך . שם ,מתגלה לנו בכל הודו שביל החלב ואנו מבינים שאנו מתבוננים אל תוך מישור גלקסיית הבית שלנו . הקיץ נותן לנו הזדמנות גם להבין היכן מרכזו של שביל החלב כאשר אנו צופים אל האזור העשיר בין קבוצת קשת לעקרב . מהר מאוד אנו מבינים לאיזה כיוון מסתכלים אל מישור הגלקסיה ולאיזה כיוון מסתכלים אל מחוץ למישור הגלקסיה .
אז מה היה לנו עד עתה ? אנו עומדים במקום חשוך ומאתרים את מישור המילקה בו מסתובב הכדור שלנו סביב השמש ואת כוכב הצפון המסמל את מיקום הציר סביבו הוא מסתובב סביב עצמו . ובנוסף אנו מבינים היכן מישור הגלקסיה בו כל הקומפלקס הזה משלים סיבוב פעם ב 200 מליון שנה והיכן מרכז הסיבוב האדיר הזה .כשנופל האסימון הזה מקבלים לא רק תחושה תלת מימדית טובה אלא תחושת סחרחורת קלה כשמבינים בכמה צירים אנו מסתובבים בעת ובעונה אחת ....

אבל מה הלאה ?  האם ניתן להמשיך ולקבל תחושה תלת מימדית אל מעבר לתחומי גלקסיית הבית ?

המשך המסע דורש טלסקופ או לפחות משקפת וגם את עונת התצפית הנכונה .   שביל החלב שלנו ,כמו כל הגלקסיות ביקום ,חבר בצביר גלקסיות , וצביר גלקסיות זה חבר בצביר על וכך הלאה . האם נוכל בעזרת תצפית לחוש זאת ? . התשובה לשמחתכם היא - כן ! צריך רק להתאמץ קצת .   שביל החלב חבר בקבוצת גלקסיות מקומית ששמה ,כמה מפתיע -The Local Group - שבה חברות כ 31 גלקסיות המתפרסות לקוטר של 3 מליון שנות אור . חברות כבוד ידועות הן M33 וכמובן M31 - אנדרומדה המאסיבית ביותר בקבוצה  המסמלת את הקצה השני של גבול הקבוצה  במרחק של 2.3 מליון שנות אור מאיתנו . כך שאם אנו מתבוננים במשקפת או בטלסקופ או בעיין ( אם התמזל מזלינו להיות באתר ללא זיהום אור ) באנדרמדה אנו מיתבוננים אל הקצה השני של קבוצת הגלקסיות המקומית שלנו.   

ומה מעבר ? הכינו את הטלסקופים !  .  כפי שמערכת השמש אינה נמצאת במרכז אלא בפאתי גלקסית שביל החלב כך גם הקבוצה המקומית נמצאת בפאתי צביר העל הגלקטי . ומה נמצא במרכזו ? הפנו מכשירכם אל גן החיות הגלקטי הנמצא בין אריה לבתולה :



מבט אל מרכז צביר העל הגלקטי


ניתן להשתמש בכוכבים הבהירים בסביבה :1. כונו את הפינדר לחצי המרחק בין ביטא אריה ( Denebola) לאפסילון בתולה (Vindemiatrix)  (קו ירוק ) או 2 . רבע המרחק בין ביטא אריה ל Arcturus ומעט למטה (קו אדום). אם תקרבו עינכם לעינית בהגדלה נמוכה של כ X40-50  תגלו כבר כמה גלקסיות בשדה הראייה ואם תשוטטו קצת באזור תגלו הרבה מאוד גלקסיות בבהירויות וצורות שונות - אתם מתבוננים למרחק של 50 מליון שנות אור על ה  Virgo Galaxy cluster הנימצא במרכז צביר העל אליו שיכת הקבוצה המקומית שלנו . צביר בתולה גדול במידה משמעותית מהקבוצה המקומית ומכיל כ 2000 גלקסיות המתפרסות על כ 9 מליון שנות אור . הצביר הגדול הזה תופס כ 12 מעלות בשמיים ונשפך אל תחומי שיערות ברניקה השכנה . 

הרשו לי לעניין אתכם  בנושא תצפיתי מעניין הנימצא בלב צביר בתולה . בדיוק במקום אליו כיוונתי אתכם לפי המפה למעלה ניתן לעקוב עם הטלסקופ אחר גלקסיות המסודרות במעיין שרשרת .  ויש לה גם שם - Markarian's Chain .


The Markarian's Chain בלב צביר בתולה

 
השרשרת קרויה על שמו של האסטרונום  הרוסי Benjamin E. Markarian שהזכיר גלקסיות אלה במאמר שפירסם ב 1961  על קשרים פיזיקלים בין גלקסיות בצביר בתולה .   בשני קצוות השרשרת נימצאות גלקסיות בהירות יחסית M84 במערב ו M88 במזרח .  וניתן לטייל עם הטלסקופ לארכה . עם השנים זיהו חובבים "פנים " המתבוננות אלינו מהשרשרת :


Faces in the dark מבטים מסוקרנים ממרכז צביר העל שלנו

התצורה הראשונה ניקראת "The Face " (עיגול ירוק )ומורכבת מ M84 וM86 המשמשות כעיניים . NGC 4388 כפה . NGC 4387 כאף. בתצפית האחרונה הבחנתי בתצורה ללא כל בעיה בעזרת רפרקטור של 6 אינט"ש ואני זוכר שבעבר אף הבחנתי בפנים בעזרת משקפת 90 ממ. האף כבר בעיתי יותר ודורש מפתח גדול יותר .  תצורה נוספת הנמצאת יותר מזרחה ניקראת  "The Eyes" (עיגול אדום) ומורכבת מ NGC 4435 ומ NGC4438 .    ככל שתשתמשו במכשיר בעל מפתח גדול יותר תראו יותר ויותר גלקסיות באזור והן יקבלו צורות מפורטות יותר .

נסו בתצפית הבאה לבצע את טיול האוריאנציה הקוסמי  שהצעתי לכם . צפו אל עבר מרכז צביר העל שלנו ותזכו  במבטים מסוקרנים המתבוננים אליכם חזרה .

שמיים צלולים

אמיר

תגובה 1:

  1. נהדר... באופן די מפתיע (לא יודע למה זה כך) מבט דרך טלסקופ בינוקולרי נותן איזושהי תחושה תלת-מימדית. ועוד: בימים צלולים, מבט על חופת הכוכבים כשברקע עצם קרוב (צמרת עץ למשל) נותן תחושה של עומק ושל מרחקים שאין לאמוד...

    השבמחק