אסטרונום הוא במידה רבה ארכיאולוג , או שמא תואר מתאים יותר הוא ביולוג אבולוציוני . רובם המכריע של התהליכים ביקום מתרחשים בסדרי גודל של זמן שלגבינו , בני התמותה , עומדים במקום . נכון , ישנם תהליכים כגון נובות , סופרנבות , התפרצויות גאמא המתרחשים בסדרי גודל קצרים בהרבה אך מרבית התצפיות הן בגופים אסטרונומים הנמצאים ב"קיפאון" יחסי ומיצגים שלבים שונים באבולוציה של כוכב . צופה בן המאה ה 19 שכיוון את הטלסקופ שלו לעבר גופים כגון ערפילית הטבעת ,הפלאידות , הלופ של ברנרד או ערפילית אוריון יכול היה לתאר את ההבדל במבנה בין עצמים אלה אך לא היה יכול לנחש שהם מיצגים שלבים שונים באבולוציה של כוכב , רק הידע המדעי שניצבר בתחום מאוחר יותר יכול לסדר את הגופים בסדר כרונולוגי הגיוני . ובכך אכן דומה האסטרונום לביולוג הבוחן מאובנים ובעלי חיים בטבע ומהם מסיק על תהליך האבולוציה למרות שהם עצמם אינם משתנים לנגד עיניו.
גם אנו , החובבים , יכולים בקלות לצפות בשלבים שונים בחייו של כוכב והאזור העשיר והמרתק של ORION וסביבתו מרכז עבורינו את מרבית שלבים אלה .
ברחם :
כוכבים מתחילים חייהם בענני גאז , או מה שאנו קוראים - ערפליות מפוזרות . אם תרצו , ניתן לקרא להם "הרחם" . ערפליות אלה בנויין מענני גאז ואבק וחלקים מהם המתחילים להיתכווץ ולקרוס יוצרים עוברי כוכבים . אותם כוכבים המתחילים ליצר מיזוג גרעיני במרכזם פולטים קרינה המיננת את ענני הגז ( ברובו מימן) סביבם וגורמים לערפילית לפלוט אור ( אזורים הניקראים HII - מימן מיונן ) . הדוגמא הבולטת ביותר לכך הינה ערפילית אוריון M42 . דרך הטלסקופ תיראה הערפילית כמורכבת מאזורים מוארים הקרובים לכוכבים הנוצרים בתוכה ומיננים אותה אך גם מאזורים חשוכים יחסית (אבק וגז המסתיר את שאר המבנה והכוכבים הנימצאים בתוכה ) בליבה" של הערפילית ניתן לראות את ה"גוזלים " החדשים והמפורסמים שבהם הם אלה המרכיבים את ה"טרפזיום " מבנה הקרוי על שם ארבעת הכוכבים הבולטים שבו -A,B,C ו D היוצרים מעיין טרפז המקשט את מרכז הערפילית כמו אבני חן המונחים בקופסתן במרכז צמר גפן .
בתצפית כבר בהגדלה נמוכה יחסית של X60 תוכלו להבחין ב A B C D ארבעת כוכבי הטרפז הבולטים אך האתגר האמיתי לאסטרונום התצפיתי הוא להבחין ב E ו F לשם כך דרושה הגדלה של מעל X100 מפתח של מעל 6 אינט"ש ולילה חשוך ללא זיהום אור ובעל חדירות ( TRASPERANCY ) טובה . כוכבי הטרפזיום מהווים למעשה חלק מקבוצה גדולה הרבה יותר של כוכבים כולם אחים לאותו "רחם" אך מרביתם מוסתרים על ידי ענני הגז והאבק העוטפים אותם.
עוף גוזל :
קבוצה כזו של כוכבים חדשים הנוצרים בערפליות המפוזרות ניקראים "צביר פתוח " ( להבדיל מהגלובולרים ) . לאחר לידתם עפים הגוזלים מה"קן" ומתחילים להתרחק ממקום יצירתם המשותף . תהליך זה ניתן לראות בסביבתו של אוריון ע"י שימוש במשקפת בלבד בתצפית של צבירים פתוחים בגילאים שונים וככל שהצביר עתיק יותר כך הוא צפוף פחות .
ניתן להתחיל מתצפית בטרפזיום עצמו המכיל כוכבים צפופים ונוכחות רבה של גז הממשיך ליצור כוכבים ולהמשיך בשני צבירים פתוחים בשור - הפלאידות M45 שם הכוכבים צפופים פחות ושאריות גז עדיין מצוייות באזור ונראות בעיקר בצילומים (יתכן גם בתצפית בטלסקופים בעלי מפתחים גדולים בעיקר בסביבת הכוכב MEROPE ולהמשיך לא רחוק משם לצביר ההיאדות - HYADES סמוך לענק האדום ALDEBRAN . את ההיאדות לא תוכלו להכיל בשדה ראייה של משקפת ותיאלצו לסייר קצת באזור על מנת להכיל את כולו .
לאחר פריחתם מהקן יכולים הכוכבים להתקדם במסלולים שונים כאשר הפרמטר העיקרי הקובע האם ינהל הכוכב חיי שיגרה משעממים או חיים סוערים ואנרגטים הוא המאסה . דוגמאות לחיים מסעירים ניתן למצא בפינתו הימנית תחתונה של אוריון הרי הוא RIGEL - ביטא אוריוניס - כוכב כחול ובוהק , ענק כחול הנמצא כ 1400 שנות אור מאיתנו ומאיר בעצמה הגדולה 150000 X מהשמש . כוכב כזה שורף חומר ומוציא אנרגיה בעצמה ובקצב גבוהים וקרוב ולדאי שיסיים חייו בהתפוצצות גדולה - סופרנובה . ל RIGEL יש שותף חלש המהווה אתגר תצפיתי בפני עצמו ( ראה פוסט קודם) ובכך הוא מהווה דוגמא לחיי השיתוף אותם מנהלים רוב הכוכבים - כוכב כפול .
בפינה השמאלית העליונה ניתן למצא את השלב האבולוציוני הבא - BETELGEUSE -ענק אדום המסמל כוכב שסיים את תהליך ביערת המימן שלו עזב את ה"קבוצה הראשית " (בדיאגרמת H-R ) ומתחיל לנפח את מעטפתו החיצונית ההולכת ומתרחקת, הטמפרורה שלה יורדת והיא נראית לנו " אדומה " יותר .
השאלה עד כמה יוכל כוכב להמשיך ולמזג בליבתו יסודות יותר ויותר כבדים תלויה שוב במאסה ההתחלתית שלו ובפרמטר זה תלויה גם הדרך בה יסיים את חייו.
הסוף :
ניתן לומר שבעלי המאסה הגדולה שניהלו חיים מהירים , מרהיבים ואנרגטים יסימו חייהם בצורה דומה - אירוע מרהיב ואנרגטי - סופרנובה. אלה הצנועים יותר שניהלו חיים ארוכים ו"משעממים " כמו שמש שלנו יסימו חייהם שאירוע בומבסטי הרבה פחות - נובה . אך כפיצוי ישאירו אחריהם יצור יפה ואסטטתי בדמות ערפילית פלאנטארית .
דוגמא לכל אחד מהמקרים ניתן למצא שוב באותה פיסת שמיים של אוריון .
האחת היא הערפילית NGC2022 - בניגוד לדוגמאות מפורסמות יותר כגון M27 או M57 מדובר באחת הנחבאות אל הכלים . מיקומה ,כפי שניראה , קל למציאה אך אך היא עצמה במגניטיודה של 11.9 וגודל זוויתי של 18 שניות קשת דורשת שמיים חשוכים בעלי חדירות טובה ומכשיר בעל מפתח של 8 אינט"ש לפחות (רפרקטור יתכן שיגלה אותה גם במפתח של 6 אינט"ש).
את הערפילית תוכלו למצא אם תמתחו קוו מ BETELGEUSE ל גאמא אוריון ועל קיו זה תחפשו בשליש המרחק הקרוב לגאמא ( ראה מפה) - תבחינו בדיסקה חלושה ועגולה . שמיים חשוכים ומפתח גדול יגלה אף גוון ירקרק .
דוגמא ל"מצבה" של כוכב שסים את חיו בצורה האלימה יותר - סופרנובה ,ניתן לנסות למצא משמאל לגופו של אוריון . ואני כותב "לנסות" מאחר שBERNARD'S LOOP למרות שמהווה את אחד העצמים הגדולים בשמיים מבחינת השטח אותו הוא מכסה הוא מטרה קשה מאוד לזיהוי בעיין וזאת בשל בהירות השטח הקטנה שלו אך מצד שני הוא מאוד מרשים בצילומים וכך למעשה ניתגלה על לוח צילום ב 1894 ע"י E.E.BERNARD ( כן , אותו אחד שקיטלג את הערפליות הכהות המתחילות במספר הקטלוגי B ) . למרות הקושי ניתן לנסות ולזהות הערפילית מהנגב בעזרת טריק שקראתי עליו לראשונה ברשימותיו של WALTER SCOTT HUSTON האגדי . HUSTON מספר על תיסכולו הרב בנסיונותיו לצפות ב LOOP בעיין כולל בדובסונים של 15 אינט"ש . לבסוף הצליח לצפות בו מאזור חשוך כאשר הוא שם פילטר O III אל מול עינו הבלתי מזויינת ובגד שחור על ראשו על מנת למנוע מאור לחדור אל זווית עינו . מענין לנסות לחזור על תרגיל זה מהאזורים החשוכים של הנגב . ה LOOP מייצג חלק מחומר הניפלט מסופרנובה שהתרחשה לפני כ 2 מליון שנה ומרחקה מאיתנו כ 1600 שנות אור .
אז מה היה לנו :
בפיסת שמיים קטנה יחסית עקבנו אחד מספר עצמים אסטרונומים המיצגים תחנות באבולוציה של כוכב . החל מלידתו , התרחקותו והתפתחותו ועד למותו בדרכים שונות כל אחת מהתחנות מהווה גם אתגר תצפיתי בזכות עצמה .
תהנו
שמיים צלולים
גם אנו , החובבים , יכולים בקלות לצפות בשלבים שונים בחייו של כוכב והאזור העשיר והמרתק של ORION וסביבתו מרכז עבורינו את מרבית שלבים אלה .
ברחם :
כוכבים מתחילים חייהם בענני גאז , או מה שאנו קוראים - ערפליות מפוזרות . אם תרצו , ניתן לקרא להם "הרחם" . ערפליות אלה בנויין מענני גאז ואבק וחלקים מהם המתחילים להיתכווץ ולקרוס יוצרים עוברי כוכבים . אותם כוכבים המתחילים ליצר מיזוג גרעיני במרכזם פולטים קרינה המיננת את ענני הגז ( ברובו מימן) סביבם וגורמים לערפילית לפלוט אור ( אזורים הניקראים HII - מימן מיונן ) . הדוגמא הבולטת ביותר לכך הינה ערפילית אוריון M42 . דרך הטלסקופ תיראה הערפילית כמורכבת מאזורים מוארים הקרובים לכוכבים הנוצרים בתוכה ומיננים אותה אך גם מאזורים חשוכים יחסית (אבק וגז המסתיר את שאר המבנה והכוכבים הנימצאים בתוכה ) בליבה" של הערפילית ניתן לראות את ה"גוזלים " החדשים והמפורסמים שבהם הם אלה המרכיבים את ה"טרפזיום " מבנה הקרוי על שם ארבעת הכוכבים הבולטים שבו -A,B,C ו D היוצרים מעיין טרפז המקשט את מרכז הערפילית כמו אבני חן המונחים בקופסתן במרכז צמר גפן .
עוף גוזל :
קבוצה כזו של כוכבים חדשים הנוצרים בערפליות המפוזרות ניקראים "צביר פתוח " ( להבדיל מהגלובולרים ) . לאחר לידתם עפים הגוזלים מה"קן" ומתחילים להתרחק ממקום יצירתם המשותף . תהליך זה ניתן לראות בסביבתו של אוריון ע"י שימוש במשקפת בלבד בתצפית של צבירים פתוחים בגילאים שונים וככל שהצביר עתיק יותר כך הוא צפוף פחות .
ניתן להתחיל מתצפית בטרפזיום עצמו המכיל כוכבים צפופים ונוכחות רבה של גז הממשיך ליצור כוכבים ולהמשיך בשני צבירים פתוחים בשור - הפלאידות M45 שם הכוכבים צפופים פחות ושאריות גז עדיין מצוייות באזור ונראות בעיקר בצילומים (יתכן גם בתצפית בטלסקופים בעלי מפתחים גדולים בעיקר בסביבת הכוכב MEROPE ולהמשיך לא רחוק משם לצביר ההיאדות - HYADES סמוך לענק האדום ALDEBRAN . את ההיאדות לא תוכלו להכיל בשדה ראייה של משקפת ותיאלצו לסייר קצת באזור על מנת להכיל את כולו .
 |
| מלמעלה למטה - הטרפזיום , הפלאידות וההאיאדות - הגוזלים עפים מהקן |
בפינה השמאלית העליונה ניתן למצא את השלב האבולוציוני הבא - BETELGEUSE -ענק אדום המסמל כוכב שסיים את תהליך ביערת המימן שלו עזב את ה"קבוצה הראשית " (בדיאגרמת H-R ) ומתחיל לנפח את מעטפתו החיצונית ההולכת ומתרחקת, הטמפרורה שלה יורדת והיא נראית לנו " אדומה " יותר .
השאלה עד כמה יוכל כוכב להמשיך ולמזג בליבתו יסודות יותר ויותר כבדים תלויה שוב במאסה ההתחלתית שלו ובפרמטר זה תלויה גם הדרך בה יסיים את חייו.
הסוף :
ניתן לומר שבעלי המאסה הגדולה שניהלו חיים מהירים , מרהיבים ואנרגטים יסימו חייהם בצורה דומה - אירוע מרהיב ואנרגטי - סופרנובה. אלה הצנועים יותר שניהלו חיים ארוכים ו"משעממים " כמו שמש שלנו יסימו חייהם שאירוע בומבסטי הרבה פחות - נובה . אך כפיצוי ישאירו אחריהם יצור יפה ואסטטתי בדמות ערפילית פלאנטארית .
דוגמא לכל אחד מהמקרים ניתן למצא שוב באותה פיסת שמיים של אוריון .
האחת היא הערפילית NGC2022 - בניגוד לדוגמאות מפורסמות יותר כגון M27 או M57 מדובר באחת הנחבאות אל הכלים . מיקומה ,כפי שניראה , קל למציאה אך אך היא עצמה במגניטיודה של 11.9 וגודל זוויתי של 18 שניות קשת דורשת שמיים חשוכים בעלי חדירות טובה ומכשיר בעל מפתח של 8 אינט"ש לפחות (רפרקטור יתכן שיגלה אותה גם במפתח של 6 אינט"ש).
 |
| NGC2022 נחבאת אל הכלים |
 |
| NGC2022 |
דוגמא ל"מצבה" של כוכב שסים את חיו בצורה האלימה יותר - סופרנובה ,ניתן לנסות למצא משמאל לגופו של אוריון . ואני כותב "לנסות" מאחר שBERNARD'S LOOP למרות שמהווה את אחד העצמים הגדולים בשמיים מבחינת השטח אותו הוא מכסה הוא מטרה קשה מאוד לזיהוי בעיין וזאת בשל בהירות השטח הקטנה שלו אך מצד שני הוא מאוד מרשים בצילומים וכך למעשה ניתגלה על לוח צילום ב 1894 ע"י E.E.BERNARD ( כן , אותו אחד שקיטלג את הערפליות הכהות המתחילות במספר הקטלוגי B ) . למרות הקושי ניתן לנסות ולזהות הערפילית מהנגב בעזרת טריק שקראתי עליו לראשונה ברשימותיו של WALTER SCOTT HUSTON האגדי . HUSTON מספר על תיסכולו הרב בנסיונותיו לצפות ב LOOP בעיין כולל בדובסונים של 15 אינט"ש . לבסוף הצליח לצפות בו מאזור חשוך כאשר הוא שם פילטר O III אל מול עינו הבלתי מזויינת ובגד שחור על ראשו על מנת למנוע מאור לחדור אל זווית עינו . מענין לנסות לחזור על תרגיל זה מהאזורים החשוכים של הנגב . ה LOOP מייצג חלק מחומר הניפלט מסופרנובה שהתרחשה לפני כ 2 מליון שנה ומרחקה מאיתנו כ 1600 שנות אור .
 |
| BERNARD'S LOOP - שאריות פיצוץ עתיק |
בפיסת שמיים קטנה יחסית עקבנו אחד מספר עצמים אסטרונומים המיצגים תחנות באבולוציה של כוכב . החל מלידתו , התרחקותו והתפתחותו ועד למותו בדרכים שונות כל אחת מהתחנות מהווה גם אתגר תצפיתי בזכות עצמה .
תהנו
שמיים צלולים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה