קרה לכם פעם שכשאתם צופים או חושבים על עצם אסטרונומי מתנגנת לכם מנגינה בראש ?
אותה מנגינה שמקושרת תמיד עם אותו מראה ?
לי כן .
David Sylvian ולהקת JAPAN שעמד בראשה תמיד ענינו אותי ובשנת 1987 הוציא Sylvian אלבום סולו ניפלא בסיגנונו האופיני החללי /מסתורי משהו שתמיד אהבתי . גם את השם אהבתי - Secrets Of the Beehive . מייד ששמעתי את שם האלבום באחת מתכניותיו המיתולוגיות של יואב קוטנר חשבתי ישר על M44 הלא הוא הצביר הפתוח הניקרא בשם זה -Beehive Cluster . משום מה התחברו לי המנגינות עם סקירה איטית בעזרת משקפת של הצביר הנהדר הזה .
הצביר התופס כמעלה וחצי בשמיים מהווה מטרה מושלמת למשקפת ששדה ראיתה הינו 4-5 מעלות קשת כך רואים את הצביר עם שולים יפים של כוכבי הרקע מסביב . המראה הראשוני הנשקף לצופה הוא של עדת כוכבים הממלאת את כל שדה הראיה מעיין ענן כוכבים שיכול להזכיר עדת דבורים ומכאן הדמיון שהוביל לשם . ליוונים ,מצד שני הזכיר הצביר דווקא אבוס שממנו אוכלים שני חמורים המיוצגים ע"י שני כוכבים סמוכים - Gamma Canceri או Asselus borealis (חמור צפוני ) ו Delta canceri הלא הוא Asseulus Australis (חמור דרומי - ראה מפה למעלה )ומכאן השם השני לצביר - Praesepe (אבוס בלטינית ) הכוכבים המאסיבים והבהירים נימצאים במרכז הצביר ואילו בשוליו נימצאים חברים מאסיבים פחות . כל המערכת כולה משתרעת לקוטר של 39 שנות אור .
בעונה זו של השנה הצביר נמצא מעל לראש ממש עם שקיעת החמה וזו הזדמנות טובה להוציא המשקפת לשכב על הגב ולשוטט עם המשקפת ברחבי הצביר . אז שימו את יצירתו של David sylvian ברקע וצאו לגלות את סודות הכוורת .
תהנו .
שמיים צלולים
אמיר
אותה מנגינה שמקושרת תמיד עם אותו מראה ?
לי כן .
David Sylvian ולהקת JAPAN שעמד בראשה תמיד ענינו אותי ובשנת 1987 הוציא Sylvian אלבום סולו ניפלא בסיגנונו האופיני החללי /מסתורי משהו שתמיד אהבתי . גם את השם אהבתי - Secrets Of the Beehive . מייד ששמעתי את שם האלבום באחת מתכניותיו המיתולוגיות של יואב קוטנר חשבתי ישר על M44 הלא הוא הצביר הפתוח הניקרא בשם זה -Beehive Cluster . משום מה התחברו לי המנגינות עם סקירה איטית בעזרת משקפת של הצביר הנהדר הזה .
לחצו על "Play " והמשיכו לקרא
M44 או NGC2632 הוא אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר למערכת השמש ולכן הוא גם מכסה שטח גדול יחסית בשמיים - כמעלה וחצי . מרחקו מאיתנו נאמד בסביב 600 שנות אור ואפילו מחצר ביתי בגליל ניתן להבחין במעיין עננה מוארת בלב קבוצת הכוכבים סרטן המראה על מיקום הצביר . גם גליליאו שם לב לצביר עוד ב 1609 ,איך אפשר שלא בשמיים החשובים שהיו אז , וכניראה שלא היה היחיד אך היה הראשון שתיעד אותו . כמובן שגם Messier ,אך לא , החסיר פעימה כל פעם שצפה בו בזווית עינו ולכן הוסיף אותו כמספר 44 ברשימת העצמים תחת הכותרת -"תירגע ,זה לא שביט" .
M44 וקבוצת סרטן בו הוא נימצא מהווים מקרה יחודי בו קל יותר למצא את הצביר מאשר את קבוצת הכוכבים . קבוצת "סרטן" היא אחת מקבוצות הכוכבים שקשה למצא בעיין את קוי המתאר שלה ממקום חשוך ,קל וחומר מאזור מיושב . העננה המאירה של M44 מכוונת אתכם ישר ללב הקבוצה . דרך נוספת להגיע ל M44 היא באמצעות הכוכבים הבהירים של הקבוצות הגובלות . תאומים וכלב קטן: 1. מתחו קוו (כתום בתמונה למעלה ) בין קסטור ופולוקס בתאומים והמשיכו אותו עוד פעמיים המרחק בינהם מהנקודה אליה אתם מגיעים קחו שוב מרחק דומה (קסטור- פולוקס) 90 מעלות מזרחה . 2.דרך נוספת היא למתוח קוו (כחול בתמונה ) בין קסטור לפרוקיון בכלב קטן ומשליש המרחק להעלות אנך לכיוון מזרח למרחק דומה (קסטור פולוקס).
גם מהעיר -אם תזהו את קסטור ,פולוקס ופרוקיון תוכלו בעזרת משקפת לאתר ולראות את M44 . ואיזה מראה ניפלא הוא זה !.
הצביר התופס כמעלה וחצי בשמיים מהווה מטרה מושלמת למשקפת ששדה ראיתה הינו 4-5 מעלות קשת כך רואים את הצביר עם שולים יפים של כוכבי הרקע מסביב . המראה הראשוני הנשקף לצופה הוא של עדת כוכבים הממלאת את כל שדה הראיה מעיין ענן כוכבים שיכול להזכיר עדת דבורים ומכאן הדמיון שהוביל לשם . ליוונים ,מצד שני הזכיר הצביר דווקא אבוס שממנו אוכלים שני חמורים המיוצגים ע"י שני כוכבים סמוכים - Gamma Canceri או Asselus borealis (חמור צפוני ) ו Delta canceri הלא הוא Asseulus Australis (חמור דרומי - ראה מפה למעלה )ומכאן השם השני לצביר - Praesepe (אבוס בלטינית ) הכוכבים המאסיבים והבהירים נימצאים במרכז הצביר ואילו בשוליו נימצאים חברים מאסיבים פחות . כל המערכת כולה משתרעת לקוטר של 39 שנות אור .
בעונה זו של השנה הצביר נמצא מעל לראש ממש עם שקיעת החמה וזו הזדמנות טובה להוציא המשקפת לשכב על הגב ולשוטט עם המשקפת ברחבי הצביר . אז שימו את יצירתו של David sylvian ברקע וצאו לגלות את סודות הכוורת .
תהנו .
שמיים צלולים
אמיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה