To go to or not to go to

תצפית של קבוצת אסטרונומים מתאפיינת בד"כ בשקט . מדי פעם ציפור לילה משמיעה קולה או איזה מטאור משמיע קול פילוח ושריפה באוויר . פעם ,הרעש המכאני היחידי שניתן היה לשמוע היה תיקתוקו המונוטוני (והנעים ומרגיע משהו לטעמי) של מנוע עקיבה טלסקופי הנע לאיטו בקצב 15 מעלות לשעה .
אני זוכר את הרגע שלראשונה הופיעו רעשים שונים וזרים - מעיין פרצים מכאנים קצרים ורועשים המפירים  את שלוות התצפית .שאנו החובבים הוותיקים לא היינו רגילים אליהם .

 ה GOTO בא לעולם .

אני מניח שלרוב הקוראים מוכר המושג ולכן בקצרה אספר שמדובר על חצובות ממונעות בשני הצירים המוחברות למעיין מחשבון בעל בסיס נתונים . רצית לצפות בגלקסיה ?  בכפול ? בערפילית? נא הקש את מספרם הקטלוגי או בחר מבסיס הנתונים  והנה הטלסקופ מקשקש ומגרגר כמה עשרות שניות ובבקשה - שים עינך בעינית  וראה זה פלא ! אתה צופה בעצם שבחרת !

ניתן לחלק את חובבי האסטרונומיה לקבוצות לפי מדדים שונים . אחד מהם הוא מידת השימוש ,ואם בכלל בפונקצית ה GOTO  על מנת לאתר עצמים בשמיים .אני אומר בכוונה לאתר ולא "לצוד" ואבהיר כוונותי מאוחר יותר .   אמשיך ואומר שבנושא זה אין אמת אבסולוטית , אין נכון או לא נכון , דומה הדבר לוויכוח בין רוכבי אופניים על יתרון רכיבת כביש לעומת רכיבת הרים או חובבי הצילום הנחלקים למחנה NIKON ומחנה CANON .

כך ניראה האטלס שלי -היכרות אינטימית

אבל כאן אני רוצה דווקא להציג את הפילוסופיה שלי בעניין.

בשבילי להיות חובב אסטרונומיה משמעו להכיר את השמיים היכרות אינטימית ועמוקה . להרים את הראש לשמיים לעבר קבוצת כוכבים ומייד לזהות אותם בשמם ולדעת ,גם אם אני לא רואה בעיין , ששם ליד הכוכב הבהיר ההוא שוכנת גלקסיה  X  ומתחתיו ,באמצע הדרך בינו לכוכב השכן שוכנת ערפילית פלאנטארית Y . אני אוהב לצאת אל מתחת לכיפת השמיים ולדעת את סיפור הדרך של איך להגיע לעצם כזה או אחר ומהם הכוכבים ותצורות הכוכבים שאפגוש בדרך.
לאחר שנים של תצפית ואימון יכול החובב המנוסה להגיע למצב בו יוציא את הטלסקופ תחת כיפת השמיים וללא מפה יוכל להעסיק את עצמו במציאה של עשרות מטרות שאינו רואה בעיין . דומה הדבר לטייל המכיר את השטח ,הטופוגרפיה החי והצומח שבו על בוריים .

ואם למצא עצם אסטרונומי חמקמק חפצנו ? אני חסיד של השימוש במפה . רק כך בהתאמת המפה לשמיים . דילוג מכוכב לכוכב עד מציאת העצם הנכסף או שמא אומר צייד העצם הנכסף. רק כך יכיר החובב היטב את השמיים היכרות מעמיקה .
דומה הדבר למיווט בעזרת מפה לעומת GPS . כל מי שנעזר ב GPS על מנת להגיע לנקודה מסוימת יודע שההגעה היא מהירה ויעילה אך ללא כל היכרות עם השטח ולעיתים אפילו עם האתרים השכנים .  ניתקלתי בחובבים ותיקים שזמן ארוך השתמשו בGOTO אך כלל לא ידעו באיזה קבוצה נמצא העצם ובודאי לא להגיע אליו לבד .

בנק מטרות כפולים באוריון

לדעתי , לנווט בשמיים הוא אמנות כמו ניווט בשטח .

אז...To go to or not to go to ?   כמו שהזכרתי קודם , אין אמת אבסולוטית . יש שיאמרו שלא מעניינת אותם ההגעה אל היעד אלא ההתבוננות בעצם עצמו ,צילומו, ציורו והם רוצים לישם זאת על כמה שיותר עצמים בליל תצפית - הם צודקים ! בתחביב הזה יש הרבה פנים וכל אחד מוצא מה שמתאים לו . אבל חלק מהחובבים החדשים הרוכשים מכשירים עם GOTO מובנה אינם מקבלים את ההזדמנות למצא בעצמם את העצמים ולהחשף לקסם של הניווט והכרת השמיים האינטימית.

שורה התחתונה - איני פוסל את השימוש ב GOTO אך אסור לשכוח את אמנות ה STAR HOPPING  ולדעתי , לחובב החפץ בהיכרות אינטימית עם השמיים אין תחליף מאשר שימוש במפה וניווט ליעד . אז .....כבו מדי פעם את המחשב והמנועים - וצאו לצוד!!

שמיים צלולים

אמיר  

המקום בו פורחים צבירים

puppis היא אחת מקבוצות הכוכבים המעצבנות בשמיים .מורכבת מכוכבים חיוורים ואיך לעזאזל הגיעו מצורת כוכבים זאת ל"ירכתי הספינה "   שקבוצה זו אמורה לייצג . אך משום מה תמיד בקבוצות כוכבים שאינן אטרקטיביות בצורתן מתחבאות להן אבני חן תצפיתיות (ראה מקרה סרטן ו M44 שכתבתי עליהם לא מזמן) , כך גם במקרה זה .

צבירים פתוחים מהווים תמיד אבני חן תצפתיות ,במיוחד בתצפית במשקפת או בהגדלות טלסקופיות נמוכות , המראה הפאנורמי של שדה כוכבים מזמין תמיד שיטוט איטי  לאורך ולרוחב הצביר . מעטים המקרים בהם ניתן לראות כמה צבירים בשדה אחד והנה דווקא כאן בקבוצה החיוורת ולכאורה לא אטרקטיבית ישנו גן צבירים בו ניתן לטייל במשקפת ובטלסקופ בין מספר צבירים השונים זה מזה במראם  להתעכב על כל אחד מהם ואף לסקור אותם בהגדלה גבוה ולגלות , מה אתם יודעים, הפתעה נעימה - מעיין פרח שהנץ על שיח אקזוטי בגן בוטני .

בגן הצבירים עליו אנו מדברים גדלים שלושה צבירים פתוחים . שניים בהירים יותר המצויינים גם ברשימתו של Messier - M47 ו M46  ואחד קלוש יותר NGC2423 .  שוב ,בהיעדר כוכבים בהירים בקבוצה עצמה נעזר בכוכבים בהירים מקבוצות שכנות על מנת להגיע לאבני החן שבה ובמקרה זה מה אפשר לבקש יותר מאשר הכוכב הבהיר ביותר בשמיים -סיריוס בקבוצת כלב גדול השכנה .

מתחו קו מביטא כלב גדול אל סיריוס והמשיכו אותו פעמיים וחצי (קו סגול בתמונה למעלה ). סיקרו את השמיים בהגדלה נמוכה ותבחינו מייד בשני הצבירים M46 משמאל ו M47 מימין וקצת למעלה  ועוד קצת מעליו את NGC2423 ,
כל הגן משתרע על גבי  כמעלה וחצי ובמשקפת דוגמאת 12X50 (עם שדה של כ 4-5 מעלות ) ניתן ליראות את כולם בשדה אחד . בלילה חשוך ונטול ירח וזיהום אור ניתן לראות  אף בעיין בלתי מצויידת  את האזור כעננה מוארת . הגדלה טלסקופית של כ X30 תראה שוב את כל השלושה.

.

גן הצבירים של PUPPIS

כשתשוטטו בגן בין הצבירים תבחינו בשוני בינהם - M47  מתאפיין בכוכבים בעלי בהירות שונה וככלל חזקים יותר במרכזו ללא אחידות בעצמת ההארה שלהם או בצבעם . M46 לעומת זאת מתאפיין בכוכבים חלשים יותר דומים ואחידים  בעצמתם . ב NGC2423 מרכז הצביר צפוף פחות .
למרות סמיכותם בשדה הראייה אין כל קשר בין הצבירים השונים . בעוד ש M47 חוגג 130 מליון שנה ונמצא כ 1600 שנות אור מאיתנו NGC2432  קשיש פי 7 ורחוק יותר מ M47 בכ 800 שנות אור .  M46  הוא הרחוק ביותר מאיתנו (כ 5000 שנות אור ).
לאחר שהתרשמנו בהגדלה נמוכה ממבנה הצבירים  ויחסם אחד לשני ניתן לעלות בהגדלה ולבחון אותם יותר מקרוב - כמו מטייל בגן המתכופף לשיח על מנת לסקור מקרוב ולהריח את פרחיו .  ב M47  ניתן להבחין במרכז הצביר  בשני כפולים : אחד הוא Struve 1121 צמד 7/7.3 בהפרדה של 7.4 שניות קשת והשני 5.7/9.6 בהפרדה רחבה יותר של 19 שניות קשת האם תוכלו לזהות אותם ?? .

Catch me if you can

אם נמשיך לטייל בגן ולסקור מקרוב את M46 מזומנת לנו הפתעה נעימה -  ערפילית פלאנטארית  NGC2438  הניראית  בבירור  באזור הצפון מזרחי של הצביר off center . לא צריך להתאמץ במיוחד על מנת להבחין בערפילית על רקע הצביר . אני זוכר שכשניסיתי להבחין בה לראשונה היא  ממש קפצה לעיין אם כי דרוש לילה חשוך ללא זיהום אור  משמעותי .



כפרח מנץ על שיח NGC2438 על M46

 

כל כך יפה ,עם זאת ,מעט עצוב -סוף דרכו של כוכב



לאחר שאיתרתם את הערפילית התרשמו בהגדלה נמוכה מהמראה התלת מימדי שלה על רקע הצביר . לי היא ניראית תמיד בגוון כחלחל עמום מסתורי משהו .  נישאלת השאלה האם מדובר בערפילית השייכת לצביר עצמו או ששוב ,כמו שאר חברי הגן מדובר בהסתדרות מקרית של העצמים בקו הראיה ?  הערפילית ,כך מסתבר, אינה נמצאת בתוך הצביר עצמו אלא קרובה יותר אלינו .

על מנת לסקור מקרוב יותר את ה"פרח" ולהתרשם מפרטים נוספים ידרש טלסקופ בעל מפתח רחב ואיסוף אור מכובד יותר  -,8 אינט"ש ומעלה לדעתי . עלו בהגדלה ותבחינו במרכז בהיר יותר המוקף בהילה חלשה יותר - כפי שמאפיין הרבה מאוד ערפיליות פלאנטאריות .  כאן גם ניתן לבחון את פעולתו של פילטר OIII למי שיש ברשותו (מומלץ לצידי פלאנטאריות ) . פילטר זה הוא פילטר עם פס צר המעביר בעיקר ארכי גל של חמצן המיונן שלוש פעמים  . ארכי גל כאלה אופינים לערפיליות פלאנטאריות ועוזרות להבליט את אורן על רקע כוכבי הסביבה שאינם פולטים אור זה  . במקרה שלפנינו לא דרוש פילטר על מנת להבחין בערפילית אך במקרים אחרים כשהערפילית  אותה אנו צדים נראית כמו כוכב מעט מרוח בהגדלה קטנה הפילטר עוזר להבדיל אותה מהסביבה . כאן ישנה הזדמנות טובה לבחון את פעולתו של הפילטר .   תמיד כשאני מתבונן בערפיליות פלנטאריות יש בי מעיין שימחה מהולה בעצב . אני מתבונן בגופים היפים והססגוניים הקימים ביקום -אך עם זאת - אני מתבונן  בכוכב גוסס בסוף דרכו . סוג של "שירת ברבור " .מעיין נסיון אחרון של כוכב שחי חיים סוערים למשוך תשומת לב כשאין כבר די אנרגיה בליבו .

שמיים צלולים

אמיר

מי אתה Niccolò Cacciatore ?

לא יודעים ?  ואם ארמוז שמדובר באסטרונום איטלקי שהנציח שמו בכוכבים -זה יעזור ?  כניראה שלרובכם לא . אלא אם כן התעמקתם בשמות הכוכבים בקבוצת דולפין (Delphinus )  .

ודאי לא פעם בעת ששכבתם על הגב וצפיתם בקבוצות הכוכבים ממקום חשוך שאלתם את עצמכם מה עבר בראש הקדמונים , כאלה או אחרים , שנתנו לקבוצות הכוכבים את שמם . הרי צריך דמיון מפותח על מנת לדמיין את העגלה הגדולה ,בתולה ועוד . מעטות הן קבוצות הכוכבים אשר בהתבוננות בהן הדמיון לשמם קופץ ישר לעיניים. הקבוצה דולפין בהחלט יוצאת דופן בהקשר זה ומבט חטוף בקבוצה השוכנת מתחת כנפו המזרחית של ברבור (Cygnus )  מיד מעלה  דמות דולפין המקפץ מהמים.



דולפין - בהחלט "קופץ "לעיין

 קבוצת דולפין  , מבין הקטנות שניתן למצא בשמיים , למרות גודלה מכילה כמה אבני חן לצפיתנים ובינהם אחד הכפולים היפים בשמיים - Gama Delphinus   אותו נזכיר מאוחר יותר .   שמות הכוכבים הבהירים בקבוצה : Alpha Delphinus  - Saulocin ו Beta Delphinus-Rotanev    על גבו של הדולפין הציבו  חידה בפני היסטוריונים אסטרונומים . לא נימצאה כל מקבילה באיטלקית , לטינית ,אנגלית ,ערבית ועוד שלל שפות שתרמו לשמות הכוכבים הבהירים בשמיים. שמות הכוכבים הופיעו כבר ב 1814 בפירסום של קטלוג הכוכבים של Palermo אך לא נודע מקור שמם.

מי שטען לפיתרון החידה הוא האסטרונום האנגלי Thomas William Web . כאמור . שמות הכוכבים ניזכרים לראשונה בקטלוג הכוכבים של Palermo   שפורסם ע"י האסטרונום Giussepe Piazzi (רב מעללים שגילה בין השאר את האסטרואיד ceres )שעמד בראש מצפה Palermo . הקטלוג הכיל שמות 7646 כוכבים והיה מתקדם לזמנו. ל Piazzi היה שוליה , שאפתן כניראה ,ששמו היה Niccolò Cacciatore שירש לבסוף את ניהול המצפה מ Piazzi.

השורות הבאות ניראות כלקוחות מספרו של דן בראון "צופן  דה ווינצ'י" :

Webb הראה שתרגום שמו של Niccolo לאנגלית הוא  Nicholas Hunter ובלטינית Nicolaus Venator . כעת כיתבו את שמו הלטיני של Niccolo בצורה הפוכה . מה קיבלתם ?  - Rotanev  Sualocin  - נשמע מוכר ? אכן ,אלו שמות שני הכוכבים הבהירים בקבוצת דולפין .  האם מדובר בסוג של בדיחה ? חידה  ש Niccolo השאיר להיסטוריונים לפענח? מדוע לא הנציח שמו בצורה ברורה יותר ? האם Piazzi התנגד ?  כניראה שלעולם לא נדע  אך השאלה מנקרת בראשי כל אימת שאני מרים ראשי לשמיים וצופה בדולפין.

Niccolò Cacciatore -מה עבר לו בראש ?

שני הכוכבים המדוברים הם גם כוכבים כפולים . ביטא הוא מערכת כפולה עם זמן מחזור מהיר מאוד של 26 שנה אך ההפרדה נעה בין 0.2 ל 0.65 שניות קשת - מעל ליכולת ההפרדה של החובב הנילהב ביותר . אלפא ,לעומת זאת , מהווה אתגר מסוג אחר - ההפרדה היא של כ 30 שניות קשת אך הפרש הבהירויות הוא 9.5 מגניטיודות (השותף הוא13.5 ) כלומר הוא חלש יותר 6000 פעמים משותפו ....  מה שדורש מכשיר עם מפתח מכובד ולילה חשוך עם חדירות טובה . ניתן גם להשתמש בפטנט - להוציא את השותף הבהיר משדה הראייה על מנת שלא יאפיל באורו על השותף החיוור .

על מנת שלא נצא מתוסכלים מנסיונות ההפרדה של אלפא וביטא דולפין -  כוונו את הטלסקופ ,אפילו בהגדלה צנועה יחסית של X50 לחוטמו של הדולפין - שם תמצאו את הכפול הניפלא Gama Delphini .  אחד הכפולים היפים בשמיים ..

בהפרדה נוחה של 9.6 שניות נחים להם שני שותפים בהירים יחסית (4.3 ו 5.1 מגניטיודות ) במרחק של 100 שנות אור מאיתנו .  אך הצבעים !  אוי הצבעים !  הראשי צהוב זהב  ושותפו כחלחל או ירקרק - ישנם דיווחים שונים וכניראה יש תלות   במפתח הטלסקופ ורגישות עינו של המתבונן לצבעים . גמא נושא גם את המספר הקטלוגי Struve 2725  - שהיה למעשה הראשון שהבחין בו בשנת 1830 .

כל מכשיר במפתח צנוע אמור לגלות את המחזה הניפלא הזה .

שמיים צלולים

אמיר

לרדוף אחר התחזית

ספורט הדאיה הוא ספורט של אנשים המכורים למזג האוויר ובמובנים רבים אנו חיים לפיו, מתמכרים לתחזית ומתכננים את סופי השבוע בהתאם למשחק המתמשך של שקעים ורמות בטרופוספיירה. כבר במהלך השבוע אנו מנסים להבין להיכן נושבות הרוחות (תרתי משמע). לעיתים תכניות משפחתיות ,עבודה ,טיולים ועוד ניקבעים ומוזזים על פי תחזית מזג האוויר (מזכיר לכם משהו מאסטרונומיה ..?) .  במין טקס  קבוע  בסופי שבוע ובחגים בין 6 ל 7 בבוקר יושבים המכורים לדאייה לייד המייל ומחכים לפירסום התחזית לדואים באותו יום .

כך גם עשיתי אנוכי בשבת האחרונה בבוקר  והנה מה שפלט המחשב :

השרות המטאורולוגי: נאה, הטמפרטורות יעלו והלחות תרד. בהרים ובפנים הארץ ייעשה חם מהרגיל בעונה.
טמפ' מקס' להיום: באר שבע-33 מע', עמק יזרעאל 33 מע' ,' ירושלים 28  מע' ראש פינה :30 מע'
מפה סינופטית: רכס חלש מעל מזרח הים התיכון. שקע רדוד במרכז מצרים נע מזרחה.
רוח:   צפון מערבית 7-15 קשר.
כסות עננים: .
תנאי דאיה לפי ה SOARCAST%: אינורזיה ב500 רגל ומעל איזותם לגובה 3000 רגל ומעל מפל של 3 מע' ל 1000 רגל עד גבה 6000 רגל.ומעל 1 מע' ל 1000 רגל עד גובה 8000 רגל.


מגידו": גובה 200 רגל , טמפ' .מקס 33 טריגר 28 מעלות . תנאים מצויינים לגובה 6100 רגל עם פוטציאל ל 7300 רגל. בסיס ענן 7100 רגל.

תחזית כזו משאירה אותך עם רגשות מעורבים - מצד אחד צפויות תרמיקות חזקות שיביאו אותך לגובה 6000 רגל בסבירות גבוהה .  מצד שני יהיה חם . מאוד חם.  קוקפיט הדאון אינו ממוזג כמובן והבועה השקופה יוצרת "אפקט חממה" כך שכשאתה יושב בקוקפיט וממתין להמראה דומה הדבר בקייץ לסאונה ורק בטיסה חודר זרם אוויר קר לחופה . ככל שאתה גבוה יותר כך קר יותר ( ירידה של כ 2-3 מעלות ל 1000 רגל בממוצע ).



המשרד שלי ב ASW15 - ללא מזגן



הגעתי לשדה בשעת בוקר מוקדמת עם שאר המכורים וגיליתי שלי יצא באותו יום לטוס ב ASW15 - דאון נחמד שאני מאוד אוהב לטוס בו .  סחבתי את הדאון ללין הדאונים ולאחר תדריך הבוקר התחלתי בביצוע הבדיקות היומיות  לדאון - בדיקת חופשיות הגאים ,מעצורי אוויר , כבלי ניתוק ,התאמת הדוושות והכסא לממדי ,הליכה סביב לדאון וסקירה ויזואלית , חיבור מצברים ובדיקת קשר  ולבסוף חתימה בספר הדאון . מרגע זה מתחילה ההמתנה .

לראות עדת טייסי דאונים ממתינים להתחלת  התנאים היא מראה מצחיק . זר לא יבין זאת , תארו לכם חבורת אנשים עם משקפי שמש ו"כובע רפול" מסתובבים על המסלול עם העינים נשואות לשמיים. מחפשים כל רמז אפשרי להתחלת ה"תרמיקות" הרי אלו אותם זרמי אוויר הגורמים לנו להשאר באוויר ולצבור  גובה  . מה מחפשים ? דורסים וציפורים אחרות המסתובבות בזרמי אוויר עולים . התחלה של היווצרות ענני קומולוס , משבים פתאומים וחולפים המרימים קש,ושאר עצמים אל האוויר ועוד מני רמזים שרק עיין דואה תבין.

הדאונים מוכנים להתחלת התנאים

לבסוף , שטמפרטורת הקרקע מגיעה לערך הנכון בו היא מחממת את האוויר הנח עליה מספיק על מנת שיתחיל להתרומם מעלה - או אז מתחילה המולה על המסלול . דומה הדבר לטייסת קרב המוזנקת אל מטרה. טייסים ממהרים את הדאונים . מטוסי הגרירה מתחילים לעבוד וזה אחר זה ממריאים הדאונים לאוויר . כך גם אני . כבר בגרירה מרגישים את בועות האוויר העולות . האוויר לא יציב - מצוין !!!. נקלעים להרבה כיסי אוויר - מעולה !!  והמטוס הגורר והדאון שמאחוריו נעים מטה ומעלה כמו בובות על חוט - לא יכול להיות יותר טוב !! .  טייסי דאונים אוהבים אזורים שטייסי מטוסים אוהבים להתרחק מהם ....

משתחרר בתרמיקה ב 2000 רגל מעל הקרקע . ומתחיל להסתובב הואריו ( מכשיר המורה על נסיקה ושקיעה , בין השאר בחיווי קולי )  לא מפסיק לצפצף . וגם הישבן וגם מד הגובה מצביעים על טיפוס . האם התחזית תתממש ?.

תרמיקה טובה מעל צומת מגידו מביאה אותי ל 4000 רגל ואני מבחין למטה בין העצים באוהל ציבעוני ,מכוניות חונות בשדה החיטה הקצור . אני ניזכר במוזיקה הרעשנית שנישמעה כל הבוקר ומבין שאני חוזה במבט אווירי של after party .

 לדעתי אני חוגג יותר :-) . 

חוגג בתרמיקה מעל ה AFTER PARTY

מדי פעם מצטרפים דורסים לתרמיקה ומראים לי בדיוק היכן מרכזה  . החיות האלה מרגישות, בגופן את זרמי האוויר העולים והם אומנים בדאייה ובניצול מיטבי של זרמי האוויר  אני מחפש אותן כל הזמן ומסתובב איתן.

כך נמשכת הדאייה , אני לא מצליח גם לאחר שעתיים באוויר להגיע לגובה התחזית ץ מה לעשות ? לא תמיד זה מצליח והתחזית באמת ניראתה אופטימית מדי אך לי  זו  היתה בסך הכל דאיה נחמדה. הגיע זמן לנחות . הסתיים עוד יום שבת במשרד.

אמיר

Secrets of the Beehive

קרה לכם פעם שכשאתם צופים או חושבים על עצם אסטרונומי מתנגנת לכם מנגינה בראש ?
אותה מנגינה שמקושרת תמיד עם אותו מראה ?
לי כן .
 David Sylvian  ולהקת JAPAN  שעמד בראשה תמיד ענינו אותי ובשנת 1987 הוציא Sylvian אלבום סולו ניפלא בסיגנונו האופיני החללי /מסתורי משהו שתמיד אהבתי . גם את השם אהבתי - Secrets Of the Beehive . מייד ששמעתי את שם האלבום באחת מתכניותיו המיתולוגיות של יואב קוטנר  חשבתי ישר על M44 הלא הוא הצביר הפתוח הניקרא בשם זה -Beehive Cluster .  משום מה התחברו לי המנגינות עם  סקירה איטית בעזרת משקפת של הצביר הנהדר הזה .

לחצו על "Play " והמשיכו לקרא

M44 או NGC2632  הוא אחד הצבירים הפתוחים הקרובים ביותר למערכת השמש  ולכן הוא גם מכסה שטח גדול יחסית בשמיים - כמעלה וחצי . מרחקו מאיתנו נאמד בסביב 600 שנות אור ואפילו מחצר ביתי בגליל ניתן להבחין במעיין עננה מוארת בלב קבוצת הכוכבים סרטן המראה על מיקום הצביר .   גם גליליאו שם לב לצביר עוד ב 1609 ,איך אפשר שלא בשמיים החשובים שהיו אז , וכניראה שלא היה היחיד אך היה הראשון שתיעד אותו . כמובן שגם  Messier ,אך לא , החסיר פעימה כל פעם שצפה בו בזווית עינו  ולכן הוסיף אותו כמספר 44 ברשימת העצמים תחת הכותרת -"תירגע ,זה לא שביט"  .





M44 וקבוצת סרטן בו הוא נימצא מהווים מקרה יחודי בו קל יותר למצא את הצביר מאשר את קבוצת הכוכבים  . קבוצת "סרטן" היא אחת מקבוצות הכוכבים שקשה למצא בעיין את קוי המתאר שלה ממקום חשוך ,קל וחומר מאזור מיושב . העננה המאירה של M44 מכוונת אתכם ישר ללב הקבוצה . דרך נוספת להגיע ל M44 היא באמצעות הכוכבים הבהירים של הקבוצות הגובלות . תאומים וכלב קטן: 1.  מתחו קוו (כתום בתמונה למעלה ) בין קסטור ופולוקס בתאומים והמשיכו אותו עוד פעמיים המרחק בינהם מהנקודה אליה אתם מגיעים קחו שוב מרחק דומה (קסטור- פולוקס) 90 מעלות מזרחה . 2.דרך נוספת היא  למתוח קוו (כחול בתמונה )   בין קסטור לפרוקיון בכלב קטן ומשליש  המרחק להעלות אנך לכיוון מזרח למרחק דומה (קסטור פולוקס).

גם מהעיר -אם תזהו את קסטור ,פולוקס ופרוקיון תוכלו בעזרת משקפת לאתר ולראות את M44 . ואיזה מראה ניפלא הוא זה !.

הצביר התופס כמעלה וחצי בשמיים מהווה מטרה מושלמת למשקפת ששדה ראיתה הינו 4-5 מעלות קשת כך רואים את הצביר עם שולים יפים של כוכבי הרקע מסביב   . המראה הראשוני הנשקף לצופה הוא של עדת כוכבים הממלאת את כל שדה הראיה מעיין ענן כוכבים שיכול להזכיר עדת דבורים ומכאן הדמיון שהוביל לשם . ליוונים ,מצד שני הזכיר הצביר דווקא אבוס שממנו אוכלים שני חמורים המיוצגים ע"י שני כוכבים סמוכים - Gamma Canceri או Asselus borealis (חמור צפוני ) ו Delta canceri הלא הוא Asseulus Australis (חמור דרומי - ראה מפה למעלה )ומכאן השם השני לצביר - Praesepe  (אבוס בלטינית )  הכוכבים המאסיבים והבהירים נימצאים במרכז הצביר ואילו בשוליו נימצאים חברים מאסיבים פחות . כל המערכת כולה משתרעת לקוטר של 39 שנות אור .
בעונה זו של השנה  הצביר נמצא מעל לראש ממש עם שקיעת החמה וזו הזדמנות טובה להוציא המשקפת לשכב על הגב ולשוטט עם המשקפת ברחבי הצביר .  אז שימו את יצירתו של David sylvian ברקע וצאו לגלות את סודות  הכוורת .
תהנו .

שמיים צלולים

אמיר

הצביר התלוי על קולב בשמיים

אין כמו לסקור את שמי הקייץ במשקפת . משקפת קלה שאינה דורשת חצובה  . לשכב על הגב או על כיסא נוח ולצפות סתם כך ללא כל מטרה . אני אוהב להשתמש לשם כך במשקפת 12X50 אשר ברשותי מאז הבר מיצווה שזכתה בעשרות השנים שחלפו מאז לרכז לעיני אין ספור פוטונים של כוכבים , שביטים, גלקסיות ועוד יצורי שמיים למיניהם ( גם דורסים מעופפים ). יום אחד בעת שניסיתי לצוד את ערפילית המשקולת M27 בין ראש החץ של SAGITTA לקבוצת ברבור ושיטוט באזור הבחנתי בקבוצת כוכבים מסודרת בצורה שלי הזכירה לראשונה את האות -  ב . מאז חזרתי שוב ושוב לקבוצה זו הבולטת על רקע העושר העצום של הכוכבים באזור זה הנמצא עמוק בקוו הראיה של דיסקת שביל החלב .

על מנת לאתר קבוצה זו במהירות ישנן מספר דרכים  - או שתאתרו את זנב החץ של SAGITTA ומשם עלו קצת למעלה וימינה או שמיתחו קיו בין הכוכבים הבהירים ALTAIR ו ALBIREO ומעט למעלה וימינה מנקודת האמצע של קוו זה תאתרו את הקבוצה . הקבוצה , שניתקלתי בה אז לראשונה ,ניראתה לי ברורה מדי מכדי שלא תקבל התיחסות ולכן בבדיקה מהירה התברר לי שמדובר בקבוצה הקרויה Coathanger או "הקולב " ואכן למי שאינו מצוי באותיות השפה העיברית זו האסוציאציה הראשונה שיכולה לעלות במוחו .

את קווי המתאחר העיקרים של הקבוצה , הנמצאת למעשה בגבול קבוצת הכוכבים "שועלון" או VALPECULA , יוצרים 9 כוכבים בבהירויות הנעות בין 5 ל 7 . הקבוצה נושאת את המספר   399 בקטלוג הצבירים הפתוחים של Collinder (אסטרונום שוודי שיצר קטלוג לצבירים פתוחים).

תשומת הלב לתצורת כוכבים זו הוסבה כבר לפני שנים רבות והא מתואר ע"י האסטרונום הפרסי Al Sufi ב 964 לספירה . אך מסתבר שניתגלה מחדש לאורך ההיסטוריה ע"י אסטרונומים נוספים ובין השאר ניזכר ע"י Brocchi - אסטרונום חובב כוכבים משתנים שהשתמש במדידות הפוטומטריות של חברי הצביר על מנת ליצור רפרנסים פוטומטרים להערכת שינוי עצמת הארה של משתנים באזור ומשום כך זכה לשם Brocchi's cluster .  אך האם באמת מדובר צביר ?

הגדרה של צביר מתיחסת לכך שחברי הקבוצה נוצרו מאותו ענן גז ונימצאים בקשר גרביטציוני בינהם ונעים יחדיו בחלל משום כך גם תנועתם בחלל ביחס לכוכבי הרקע -Proper motion- מתואמת . אם המצב אינו כך ומדובר פשוט בסידור מקרי של כוכבים יחסית לקיו הראייה שלנו הרי לא מדובר ב Cluster  אלא ב Asterism . מספר מדידות שבוצעו לאחרונה הראו שאכן לא מדובר בצביר .

למרות זאת , עובדה זו אינה גורעת מיופי הקבוצה כאשר מתבוננים בה במשקפת או בטלסקופ בהגדלות נמוכות מאוד (מתחת ל X30 ) . מאזורים חשוכים כמו בנגב או ברמת הגולן ניתן אף להבחין בעיין בלתי מצויידת בקבוצה  ככתם אור לא ברור .   לאחר שהתרשמתם מהמראה  הפאנורמי של הקבוצה החליפו עינית בטלסקופ ועיברו להגדלה משמעותית יותר וסיקרו את קצה הקולב המערבי . באזור זה תבחינו בצביר נוסף ב"תלוי על הקולב " הרי הוא NGC6802 .

NGC6802 -צביר תלוי על קולב

הצביר הנ"ל שניראה כמו צביר גלובולרי בצילום הוא למעשה צביר פתוח (אמיתי הפעם) שמהווה אתגר תצפיתי . דורש שמיים חשוכים ומפתח טלסקופי גדול (רצוי מעל 8 אינט"ש ) . הצביר ניראה אך בקושי ושימוש בראייה מוסבת יכול לעזור לגלות פרטים נוספים בו .
דווחו על ניסיונכם בצפיה בצביר. והצלמים שבינינו - הנה נושא  צילום מעניין.

שמיים צלולים

אמיר

שני דאונים - כל כך דומים אבל כל כך שונים ...

הנה לכם שני דאונים .
שניהם דואים ללא מנוע .
שניהם צריכים להגיע בדיוק בעיתוי הנכון בכיוון הנכון ,בגובה ובמהירות הנכונים למסלול.
לאף אחד מהם אין הזדמנות שנייה לנחיתה .
הנסיון הראשון צריך להיות מושלם.

אבל....
הראשון עולה מליוני דולרים .   השני אולי כמה עשרות אלפים.
הראשון ממריא בעזרת טיל , השני בעזרת פייפר.
הראשון מגיע לחלל, השני לכמה אלפי רגל .
הראשון מאבד בעשר שניות גובה שהשני מאבד ב 20 דקות .
הראשון נוחת במהירות של 500 קשר והשני ב 50 .
בראשון צופות מליוני זוגות עינים ברחבי העולם . בשני חמישה אנשים על המסלול, 20 כבשים בשדה שליד והרועה שלהם...

הראשון - Space Shuttle ATLANTIS מוטס ע"י אסטרונאוט  השני - TWIN GROB דו מושבי מוטס ע"י עבדכם הנאמן ומצולם ע"י אישתו מאחור ( גם היא טייסת מוסמכת :-) ) .

כל כך דומים אבל כל כך שונים :

הראשון :

השני:

וככה ניראית הדאון - מעבורת מבחוץ :

שמיים צלולים

אמיר