לא.....לא זה שבאמסטרדם . גם לא זה שבהמבורג . הכוונה היא לרחוב האורות האדומים הנוצר כל אימת שחבורת אסטרונומיה מתכנסת לתצפית משותפת .
מדוע אורות אדומים ?
אה ברור! לשמור על ראיית הלילה, יסביר לכם כל חובב מתחיל .
אך מה הבסיס הפיעסיולוגי לכך ? זאת מטרת הרשימה הבאה
מה זאת ראיית לילה?
מדוע יש לחכות 20-30 דקות עד הסתגלות לחושך?
מהיא ראיה מוסבת ולמה היא טובה בתצפית אסטרונומית?
מדוע ערפליות וגלקסיות ניראות לנו חסרות צבע?
למה אנו משתמשים באור אדום? ומסתבכים עם נייר צלופן ?
ובכן, עיין האדם הינה מכשיר מסובך יותר מה CCD הממוצע. קצת אנטומיה על קצה המזלג - החלקים הקדמיים של העיין הינם הקרנית (CORNEA ) והעדשה (LENS ) ובינהם נימצאת הלשכה הקדמית (AQUEUS HUMOR ) והאישון (IRIS) שלמעשה משמש כצמצמם. כל החלקים המוזכרים עד כה הינם משטחי השבירה האופטים. לאחר שהאור עבר משטחים אלה הוא עובר דרך אזור גלגל העיין המלא חומר שקוף וניקרא VITEROUS GEL ואז נופל על הרשתית ( RETINAׂ ) . לכל האברים המוזכרים עד כה אין תפקיד בראיית לילה מלבד האישון המתרחב בתנאי תאורה נמוכים על מנת להעביר יותר אור . לא , זאת לא הסיבה לכך שאנו ממליצים הסתגלות של 20 דקות בחושך לפני שמתחילים לצפות מכיוון ששינוי קוטר האישון הינו כמעט מידי.
במבנה הרטינה עצמה ובפיזיולוגיה שלה טמונים המושגים המוכרים לנו כגון - הסתגלות של 20 דקות. ראייה מוסבת ושימוש באור אדום בתצפית. הרטינה הינה למעשה משטח העשוי כמה שכבות של תאים שתפקידם הינו להמיר אנרגיית אור לסדרה של תגובות כימיות שסופם יצירת אותות חשמלים המגיעים דרך מערכת העצבים למוח. התאים המגיבים ראשונה לאנרגיית האור ניקראים - פוטורצפטורים ויש שני סוגים עיקריים RODS ו CONS . וכאן מגיע החלק המעניין - ה CONS מרוכזים בחלק של הרשתית בדיוק ממול העדשה - היכן שנופל מוקד האור וריכוזם יורד ככל שמתרחקים להיקף . ה CONS מתמחים בעיקר ביכולת רזולוציה טובה ובהבחנה דקה בין צבעים בתנאי אור בהיר!. ואילו ה RODS נימצאים בעיקר בהיקף בעיקר כ 20 מעלות מאזור המוקד באופן היקפי. ה RODS לא טובים בהבחנה בין צבעים ולא ברזולוציה תפקידם הוא בעיקר ראיית לילה ועצמת אור נמוכה - הבחנה בין שחור ולבן ואיסוף אור. כלומר, בלילה חדות הראיה וההבחנה בצבעים מוקרבת לטובת הסתגלות לחושך .
דוגמא - נניח שאנו רוצים לצפות בצדק . אין לנו בעיה של עצמת אור ואנו רוצים להבחין בצבעים השונים ,לאתר את הכתם האדום ולהבחין בחגורות המשוונית השונות בתצפית מסוג זה אנו ממרכזים את המבט ישר לאמצע שדה הראייה של הטלסקופ על מנת שמוקד עדשת העיין יפול בדיוק באזור מרכז הרשתית שם מרוכזים ה CONS שיספקו לנו הפרדת צבעים ורזולוציה טובה!. עכשיו - נניח שאנו רוצים לצפות בעצמי DEEP SPACE - ערפליות , גלקסיות וכ"ד. בניגוד לצדק מדובר בעצמים ללא גוון צבעים ובעיקר עם בהירות ליחידת שטח נמוכה כלומר אם ניקח את האור הכולל שפולט העצם ונחלק אותו בשיטחו כפי שניראה מבעד לטלסקופ נקבל ערכים נמוכים דוגמא לכך הינה הגלקסיה M33 באנדרומדה מדובר בגלקסיה המכסה חלק גדול משדה הראייה -יש לה מגניטיודה של 6.4 אך גודל זוויתי של 60X40 דקות מעלה .על מנת להבחין בעצמים כאלה רצוי להשתמש ברצפטורים המיועדים לכך - הלא הם ה RODS ! כלומר יש להשתמש ב ראיה מוסבת. משמע - אל תמקד מבטך למרכז שדה הראיה של הטלסקופ אלא לפריפריה .
כל מי שצופה בעצמי DEEP SPACE יודע שבעת חיפוש עצם עמום לעתים מבחינים בו ב "זווית העיין" בדיוק שעמדנו לעבור משדה הראייה הנוכחי לשדה אחר - זה מכיוון שכשהעצם נימצא בפריפריה של שדה הראיה הטלסקופי שלנו רוב האור ממנו נופל על ה RODS הנימצאים בצידי הקרנית ולא על ה CONS הנימצאים במרכזה. שיטה אחרת היא , לאחר שמצאנו את העצם, למקמו בקצה שדה הראיה ולמקד את המבט לאמצע שדה הראיה - כך תראו יותר פרטים.
מדוע יש להמתין כ 20- 30 דקות להסתגלות לחושך ומדוע אור אדום ?. כאן כבר מדובר על התגובות הכימיות המתרחשות לאחר שהאור פוגע ב CONS וה RODS . ישנם מולקולות הניקראות פוטופיגמנטים הנימצאות בקרום התאים הנ"ל ומשמשים לטרנספורמציה של אנרגיית אור לתגובה כימית. ב RODS שם החומר ניקרא RODOPSIN האור הפוגע בחלבון זה יוצר בו שינוי מבנה מרחבי אשר מאתחל שרשרת תגובות כימיות ( לא כאן המקום לפרטן) הגורמות להגברת עצמת סיגנל האור ולבסוף ליצירת אות חשמלי במערכת העצבים המגיע למוח. (ה RODOPSIN המשמש בראיית לילה קולט ומגיב לאורכי גל שונים ולכן בלילה אין לנו ראיית צבעים וכל עצמי ה DEEPSPACE ניראים לנו חסרי צבע! . אור בהיר ומסנוור גורם להרס רב של מולקולות RODOPSIN תוך התהליך שתואר למעלה.ולכן לאחר חשיפה ממושכת לאור בהיר כמות ה RODOPSIN בקצות ה RODS יורדת . על מנת ליצור שוב כמות משמעותית של RODOPSIN צריך זמן - כ 20-30 דקות ! לכן כשאנו יוצאים מחדר מואר לאזור חשוך עובר כפרק זמן הזה עד ראיית לילה טובה. למה אור אדום ? מסתבר שאור באורך הגל הזה גורם להרס של פחות רודופסין מכל אורכי הגל בתחום הניראה ולכן ראיית הלילה נפגעת פחות ! תחשבו על זה פעם הבאה שאתם יוצאים לחושך .
בנוסף - עוד 2 עובדות על ראיית ליילה:
1. המערכת העצבית להם קשורים ה RODS ( זוכרים אותם..) בנויה כך שהיא מזהה טוב מקורות או נעים. כך כשאתם משתמשים בראיה מוסבת נסו לשחק קצת עם הטלסקופ הלוך וחזור או בתנועות מעגליות קטנות סביב המקום בו אתם חושבים שהעצם נימצא. לעיתים תזהו מקור אור חלוש נע שלא זיהיתם אותו כאשר השדה היה נייח.
2. ישנה דיעה בקרב החובבים שלתצפית בעצמי DEEP SPACE יש להשתמש בהגדלה קטנה בעלת שדה רחב בעיקר מפני שכאשר עולים בהגדלה אותה כמות של אור מתפרשת על פני שטח גדול יותר והבהירות ליחידת שטח יורדת . לא תמיד זהו חיסרון. שוב הדבר טמון ברשת העצבית המסובכת בעין . מסתבר שכשמדובר בעצמים בעלי הארה חלשה וגודל זוויתי קטן ה RODS מקושרים כך שאם תא עצב אחד קולט אור הוא מחפש סיגנל עצבי מתאי העצב השכנים לו המרמז על כך שגם הם הביחנו באור. אם לא ניקלט סיגנל כזה מתעלמת הרשת העצבית מהגרוי ולא מועבר מידע למוח. כלומר ככל שיותר RODS קלטו את המסר גדול הסיכוי שיועבר מסר למוח - "ראיתי". ובכן כשעולים בהגדלה לעיתים מאבדים מעצמת ההארה ליחידת שטח אך יותר RODS קולטים אותו וישנם עצמי DEEP SPACE ששוה לאחר שאיתרתם אותם בהגדלה קטנה לנסות גם בהגדלות גבוהות יותר - לעיתים תופתעו ותבחינו ביותר פרטים.
ב 2005 הרצתי על הנושא בכנס החובבים הראשון שאורגן באוניברסיטת תל אביב . לצפהי בווידאו כנסו לקישור הבא:
מדוע אורות אדומים ?
אה ברור! לשמור על ראיית הלילה, יסביר לכם כל חובב מתחיל .
אך מה הבסיס הפיעסיולוגי לכך ? זאת מטרת הרשימה הבאה
מה זאת ראיית לילה?
מדוע יש לחכות 20-30 דקות עד הסתגלות לחושך?
מהיא ראיה מוסבת ולמה היא טובה בתצפית אסטרונומית?
מדוע ערפליות וגלקסיות ניראות לנו חסרות צבע?
למה אנו משתמשים באור אדום? ומסתבכים עם נייר צלופן ?
רחוב האורות האדומים בכניסה למעלה ערוד.
ובכן, עיין האדם הינה מכשיר מסובך יותר מה CCD הממוצע. קצת אנטומיה על קצה המזלג - החלקים הקדמיים של העיין הינם הקרנית (CORNEA ) והעדשה (LENS ) ובינהם נימצאת הלשכה הקדמית (AQUEUS HUMOR ) והאישון (IRIS) שלמעשה משמש כצמצמם. כל החלקים המוזכרים עד כה הינם משטחי השבירה האופטים. לאחר שהאור עבר משטחים אלה הוא עובר דרך אזור גלגל העיין המלא חומר שקוף וניקרא VITEROUS GEL ואז נופל על הרשתית ( RETINAׂ ) . לכל האברים המוזכרים עד כה אין תפקיד בראיית לילה מלבד האישון המתרחב בתנאי תאורה נמוכים על מנת להעביר יותר אור . לא , זאת לא הסיבה לכך שאנו ממליצים הסתגלות של 20 דקות בחושך לפני שמתחילים לצפות מכיוון ששינוי קוטר האישון הינו כמעט מידי.
במבנה הרטינה עצמה ובפיזיולוגיה שלה טמונים המושגים המוכרים לנו כגון - הסתגלות של 20 דקות. ראייה מוסבת ושימוש באור אדום בתצפית. הרטינה הינה למעשה משטח העשוי כמה שכבות של תאים שתפקידם הינו להמיר אנרגיית אור לסדרה של תגובות כימיות שסופם יצירת אותות חשמלים המגיעים דרך מערכת העצבים למוח. התאים המגיבים ראשונה לאנרגיית האור ניקראים - פוטורצפטורים ויש שני סוגים עיקריים RODS ו CONS . וכאן מגיע החלק המעניין - ה CONS מרוכזים בחלק של הרשתית בדיוק ממול העדשה - היכן שנופל מוקד האור וריכוזם יורד ככל שמתרחקים להיקף . ה CONS מתמחים בעיקר ביכולת רזולוציה טובה ובהבחנה דקה בין צבעים בתנאי אור בהיר!. ואילו ה RODS נימצאים בעיקר בהיקף בעיקר כ 20 מעלות מאזור המוקד באופן היקפי. ה RODS לא טובים בהבחנה בין צבעים ולא ברזולוציה תפקידם הוא בעיקר ראיית לילה ועצמת אור נמוכה - הבחנה בין שחור ולבן ואיסוף אור. כלומר, בלילה חדות הראיה וההבחנה בצבעים מוקרבת לטובת הסתגלות לחושך .
הרשתית - CCD משוכלל שיצר הטבע
דוגמא - נניח שאנו רוצים לצפות בצדק . אין לנו בעיה של עצמת אור ואנו רוצים להבחין בצבעים השונים ,לאתר את הכתם האדום ולהבחין בחגורות המשוונית השונות בתצפית מסוג זה אנו ממרכזים את המבט ישר לאמצע שדה הראייה של הטלסקופ על מנת שמוקד עדשת העיין יפול בדיוק באזור מרכז הרשתית שם מרוכזים ה CONS שיספקו לנו הפרדת צבעים ורזולוציה טובה!. עכשיו - נניח שאנו רוצים לצפות בעצמי DEEP SPACE - ערפליות , גלקסיות וכ"ד. בניגוד לצדק מדובר בעצמים ללא גוון צבעים ובעיקר עם בהירות ליחידת שטח נמוכה כלומר אם ניקח את האור הכולל שפולט העצם ונחלק אותו בשיטחו כפי שניראה מבעד לטלסקופ נקבל ערכים נמוכים דוגמא לכך הינה הגלקסיה M33 באנדרומדה מדובר בגלקסיה המכסה חלק גדול משדה הראייה -יש לה מגניטיודה של 6.4 אך גודל זוויתי של 60X40 דקות מעלה .על מנת להבחין בעצמים כאלה רצוי להשתמש ברצפטורים המיועדים לכך - הלא הם ה RODS ! כלומר יש להשתמש ב ראיה מוסבת. משמע - אל תמקד מבטך למרכז שדה הראיה של הטלסקופ אלא לפריפריה .
כל מי שצופה בעצמי DEEP SPACE יודע שבעת חיפוש עצם עמום לעתים מבחינים בו ב "זווית העיין" בדיוק שעמדנו לעבור משדה הראייה הנוכחי לשדה אחר - זה מכיוון שכשהעצם נימצא בפריפריה של שדה הראיה הטלסקופי שלנו רוב האור ממנו נופל על ה RODS הנימצאים בצידי הקרנית ולא על ה CONS הנימצאים במרכזה. שיטה אחרת היא , לאחר שמצאנו את העצם, למקמו בקצה שדה הראיה ולמקד את המבט לאמצע שדה הראיה - כך תראו יותר פרטים.
מדוע יש להמתין כ 20- 30 דקות להסתגלות לחושך ומדוע אור אדום ?. כאן כבר מדובר על התגובות הכימיות המתרחשות לאחר שהאור פוגע ב CONS וה RODS . ישנם מולקולות הניקראות פוטופיגמנטים הנימצאות בקרום התאים הנ"ל ומשמשים לטרנספורמציה של אנרגיית אור לתגובה כימית. ב RODS שם החומר ניקרא RODOPSIN האור הפוגע בחלבון זה יוצר בו שינוי מבנה מרחבי אשר מאתחל שרשרת תגובות כימיות ( לא כאן המקום לפרטן) הגורמות להגברת עצמת סיגנל האור ולבסוף ליצירת אות חשמלי במערכת העצבים המגיע למוח. (ה RODOPSIN המשמש בראיית לילה קולט ומגיב לאורכי גל שונים ולכן בלילה אין לנו ראיית צבעים וכל עצמי ה DEEPSPACE ניראים לנו חסרי צבע! . אור בהיר ומסנוור גורם להרס רב של מולקולות RODOPSIN תוך התהליך שתואר למעלה.ולכן לאחר חשיפה ממושכת לאור בהיר כמות ה RODOPSIN בקצות ה RODS יורדת . על מנת ליצור שוב כמות משמעותית של RODOPSIN צריך זמן - כ 20-30 דקות ! לכן כשאנו יוצאים מחדר מואר לאזור חשוך עובר כפרק זמן הזה עד ראיית לילה טובה. למה אור אדום ? מסתבר שאור באורך הגל הזה גורם להרס של פחות רודופסין מכל אורכי הגל בתחום הניראה ולכן ראיית הלילה נפגעת פחות ! תחשבו על זה פעם הבאה שאתם יוצאים לחושך .
בנוסף - עוד 2 עובדות על ראיית ליילה:
1. המערכת העצבית להם קשורים ה RODS ( זוכרים אותם..) בנויה כך שהיא מזהה טוב מקורות או נעים. כך כשאתם משתמשים בראיה מוסבת נסו לשחק קצת עם הטלסקופ הלוך וחזור או בתנועות מעגליות קטנות סביב המקום בו אתם חושבים שהעצם נימצא. לעיתים תזהו מקור אור חלוש נע שלא זיהיתם אותו כאשר השדה היה נייח.
2. ישנה דיעה בקרב החובבים שלתצפית בעצמי DEEP SPACE יש להשתמש בהגדלה קטנה בעלת שדה רחב בעיקר מפני שכאשר עולים בהגדלה אותה כמות של אור מתפרשת על פני שטח גדול יותר והבהירות ליחידת שטח יורדת . לא תמיד זהו חיסרון. שוב הדבר טמון ברשת העצבית המסובכת בעין . מסתבר שכשמדובר בעצמים בעלי הארה חלשה וגודל זוויתי קטן ה RODS מקושרים כך שאם תא עצב אחד קולט אור הוא מחפש סיגנל עצבי מתאי העצב השכנים לו המרמז על כך שגם הם הביחנו באור. אם לא ניקלט סיגנל כזה מתעלמת הרשת העצבית מהגרוי ולא מועבר מידע למוח. כלומר ככל שיותר RODS קלטו את המסר גדול הסיכוי שיועבר מסר למוח - "ראיתי". ובכן כשעולים בהגדלה לעיתים מאבדים מעצמת ההארה ליחידת שטח אך יותר RODS קולטים אותו וישנם עצמי DEEP SPACE ששוה לאחר שאיתרתם אותם בהגדלה קטנה לנסות גם בהגדלות גבוהות יותר - לעיתים תופתעו ותבחינו ביותר פרטים.
ב 2005 הרצתי על הנושא בכנס החובבים הראשון שאורגן באוניברסיטת תל אביב . לצפהי בווידאו כנסו לקישור הבא:
שמיים צלולים.
אמיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה